דילוג לתוכן

הבלוף של המודעות הכלכלית

כלכלת המשפחה
6 5 480 5
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    לפעמים יש לי פריבילגיה משמעותית על פני שאר הכותבים פה.

    בשונה מהם, אני לא יועץ כלכלי, לא מאמן אישי ולא איש מקצוע. אני סתם אדם רגיל שנהנה לשתף את הקשיים ואת המסקנות שהוא חווה ביומיום בזירה הכלכלית, זה מאפשר לי לפעמים להציף גם שאלות שאולי אין עליהן מענה, או כאבים ללא פתרון, פשוט כי אני לא האיש שחייב לייצר פתרון לבעיה, אז מותר לי לצעוק אותה למרות שהפתרון עדיין לא בידי.

    אני רוצה לגעת במשהו שצף לי הבוקר, ואשמח מאוד לקבל תגובות ממי שעובד בתחומים האלו.

    כמי שמנסה להיות מודע כלכלית, החשבון החודשי שלי ממש מסודר, הכול רשום, הכול מתוכנן, אפילו החשמל והמים מעודכנים למסלולים הנכונים, עשיתי תיאום מס, השקעתי סכומים בשביל הילדים, אפילו קרן ביטחון קטנה כבר קיימת, הכול על פי התקנים הכלכליים המחמירים ביותר, אפילו ערכתי רשימה של מוצרים מיותרים מפסח, שסביר שתחסוך לי בשנה הבאה כמה מאות שקלים, אין לי ספק שהמודעות הכלכלית שלי חוסכת לי מדי חודש בסביבות ה-1,500 שקלים, סכום נאה לכל הדעות.

    אבל לכל אדם יש יותר מדי הוצאות והכנסות בסיס שנבלעות בהוצאות השוטפות, כלומר, זה שאני מודע כלכלית לא משנה את המציאות שבה בעל הדירה שלי העלה את המחיר, ובגלל הנוחות והעצלות לעבור דירה, אני גר בדירה שהמחיר שלה יקר ביחס לשוק ולא בהכרח הולם את מידותיי.

    קחו לדוגמה תחום כואב מאוד שקיים במגזר שלנו, אלפי ועשרות אלפי נשים חרדיות עובדות בשכר מינימום, או שכר נמוך, בעיקר מחוסר ברירה, הן צריכות בעשירי לחודש למלא את חשבון הבנק, לכן, גם אם השכר ההגיוני שמגיע להן גבוה יותר, בלית ברירה ומתוך חוסר זמני בעבודה, הן נכנסות לעבודה זמנית ונשארות בה באופן קבוע, למרות שגם אם אין להן השכלה פורמלית, סביר להניח שאם הן היו מחפשות כל הזמן ולא נותנות להרגל המרושע לשלוט, הן מזמן היו משתכרות הרבה יותר.

    שלא לדבר על האפשרות ללמוד נושאים מסוימים ולהתמקצע במקומות זולים ומהירים, שיכולים לפעמים להכפיל את גובה המשכורת, אבל האפשרות הזו דורשת מאמץ ופעולה של שינוי.

    זה קורה לכולנו, עם עבודות שאנחנו מתקשים לוותר עליהן כי הן סוגרות לנו פינה, למרות שהתמחור האמיתי שלנו אמור להיות גבוה בהרבה, נוח לנו שההכנסה הזו קיימת וזורמת לחשבון, גם אם היא לא מידתית.

    זה קורה עם גן או חוג יקר שאנחנו משלמים עליו הון מיותר למרות שיש היצע זול יותר, רק כי הכנסנו את הילדים לשם כשהיה עומס בשאר המקומות ועכשיו כבר מי יעביר, זה קורה עם אברכים שנמצאים בכוללים עם מלגה נמוכה, רק כי הזמן כבר התחיל ולא הייתה ברירה, אבל עכשיו בין הזמנים, אולי זה הזמן לאתר משהו חילופי ומכניס יותר (כמובן לא על חשבון איכות הלימוד), זה קורה אפילו עם יועצים יקרים שלקחנו ואנחנו ממשיכים לשלם להם למרות שלא ממש הפקנו מהם תועלת, בעיקר בגלל התקווה שאולי בפגישה הבאה יוצג הפתרון הנכסף.

    כל כך הרבה דרכים ומקומות שאני, בחיפוש האישי שלי, מוצא בהם אפשרויות להרוויח הרבה יותר כסף מאשר מה שאני מצליח לחסוך בהתחשבנות הכלכלית המדוקדקת שלי.

    האם יכול להיות שההתעסקות החודשית בחישוב ההוצאות וההכנסות, השעות שאני מקדיש למילוי תזרים לחודש הבא והניודים של המוצרים היקרים, הם בעצם המעכב שלי מלטפל בבעיה הגדולה באמת? האם יתכן שהחסכון החודשי שלי יקר בהרבה מהסכום אותו יכלתי להרויח אם המוח של היה פנוי יותר?

    הרי אישה שתעבור מעבודה בשכר מינימום לעבודה מתגמלת, תרוויח סכום גדול בהרבה מזה שהיא אי פעם תוכל לחסוך באמצעות טבלאות אקסל, אז אולי בעצם כל ההתעסקות הזו היא בריחה? אולי היא רק מייצרת עומס מנטלי שמעכב אותנו מלייצר את ההכנסה האמיתית, מלדרוש מלקוחות סכומים גבוהים יותר שמגיעים לנו, או לעבור לכולל מתגמל יותר?

    האם ייתכן שאנחנו פשוט בורחים מעצמנו תחת מעטה של אחריות כלכלית?

    לתגובות nisanetzioni@gmail.com

  • לפעמים יש לי פריבילגיה משמעותית על פני שאר הכותבים פה.

    בשונה מהם, אני לא יועץ כלכלי, לא מאמן אישי ולא איש מקצוע. אני סתם אדם רגיל שנהנה לשתף את הקשיים ואת המסקנות שהוא חווה ביומיום בזירה הכלכלית, זה מאפשר לי לפעמים להציף גם שאלות שאולי אין עליהן מענה, או כאבים ללא פתרון, פשוט כי אני לא האיש שחייב לייצר פתרון לבעיה, אז מותר לי לצעוק אותה למרות שהפתרון עדיין לא בידי.

    אני רוצה לגעת במשהו שצף לי הבוקר, ואשמח מאוד לקבל תגובות ממי שעובד בתחומים האלו.

    כמי שמנסה להיות מודע כלכלית, החשבון החודשי שלי ממש מסודר, הכול רשום, הכול מתוכנן, אפילו החשמל והמים מעודכנים למסלולים הנכונים, עשיתי תיאום מס, השקעתי סכומים בשביל הילדים, אפילו קרן ביטחון קטנה כבר קיימת, הכול על פי התקנים הכלכליים המחמירים ביותר, אפילו ערכתי רשימה של מוצרים מיותרים מפסח, שסביר שתחסוך לי בשנה הבאה כמה מאות שקלים, אין לי ספק שהמודעות הכלכלית שלי חוסכת לי מדי חודש בסביבות ה-1,500 שקלים, סכום נאה לכל הדעות.

    אבל לכל אדם יש יותר מדי הוצאות והכנסות בסיס שנבלעות בהוצאות השוטפות, כלומר, זה שאני מודע כלכלית לא משנה את המציאות שבה בעל הדירה שלי העלה את המחיר, ובגלל הנוחות והעצלות לעבור דירה, אני גר בדירה שהמחיר שלה יקר ביחס לשוק ולא בהכרח הולם את מידותיי.

    קחו לדוגמה תחום כואב מאוד שקיים במגזר שלנו, אלפי ועשרות אלפי נשים חרדיות עובדות בשכר מינימום, או שכר נמוך, בעיקר מחוסר ברירה, הן צריכות בעשירי לחודש למלא את חשבון הבנק, לכן, גם אם השכר ההגיוני שמגיע להן גבוה יותר, בלית ברירה ומתוך חוסר זמני בעבודה, הן נכנסות לעבודה זמנית ונשארות בה באופן קבוע, למרות שגם אם אין להן השכלה פורמלית, סביר להניח שאם הן היו מחפשות כל הזמן ולא נותנות להרגל המרושע לשלוט, הן מזמן היו משתכרות הרבה יותר.

    שלא לדבר על האפשרות ללמוד נושאים מסוימים ולהתמקצע במקומות זולים ומהירים, שיכולים לפעמים להכפיל את גובה המשכורת, אבל האפשרות הזו דורשת מאמץ ופעולה של שינוי.

    זה קורה לכולנו, עם עבודות שאנחנו מתקשים לוותר עליהן כי הן סוגרות לנו פינה, למרות שהתמחור האמיתי שלנו אמור להיות גבוה בהרבה, נוח לנו שההכנסה הזו קיימת וזורמת לחשבון, גם אם היא לא מידתית.

    זה קורה עם גן או חוג יקר שאנחנו משלמים עליו הון מיותר למרות שיש היצע זול יותר, רק כי הכנסנו את הילדים לשם כשהיה עומס בשאר המקומות ועכשיו כבר מי יעביר, זה קורה עם אברכים שנמצאים בכוללים עם מלגה נמוכה, רק כי הזמן כבר התחיל ולא הייתה ברירה, אבל עכשיו בין הזמנים, אולי זה הזמן לאתר משהו חילופי ומכניס יותר (כמובן לא על חשבון איכות הלימוד), זה קורה אפילו עם יועצים יקרים שלקחנו ואנחנו ממשיכים לשלם להם למרות שלא ממש הפקנו מהם תועלת, בעיקר בגלל התקווה שאולי בפגישה הבאה יוצג הפתרון הנכסף.

    כל כך הרבה דרכים ומקומות שאני, בחיפוש האישי שלי, מוצא בהם אפשרויות להרוויח הרבה יותר כסף מאשר מה שאני מצליח לחסוך בהתחשבנות הכלכלית המדוקדקת שלי.

    האם יכול להיות שההתעסקות החודשית בחישוב ההוצאות וההכנסות, השעות שאני מקדיש למילוי תזרים לחודש הבא והניודים של המוצרים היקרים, הם בעצם המעכב שלי מלטפל בבעיה הגדולה באמת? האם יתכן שהחסכון החודשי שלי יקר בהרבה מהסכום אותו יכלתי להרויח אם המוח של היה פנוי יותר?

    הרי אישה שתעבור מעבודה בשכר מינימום לעבודה מתגמלת, תרוויח סכום גדול בהרבה מזה שהיא אי פעם תוכל לחסוך באמצעות טבלאות אקסל, אז אולי בעצם כל ההתעסקות הזו היא בריחה? אולי היא רק מייצרת עומס מנטלי שמעכב אותנו מלייצר את ההכנסה האמיתית, מלדרוש מלקוחות סכומים גבוהים יותר שמגיעים לנו, או לעבור לכולל מתגמל יותר?

    האם ייתכן שאנחנו פשוט בורחים מעצמנו תחת מעטה של אחריות כלכלית?

    לתגובות nisanetzioni@gmail.com

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    @ניסן-עציוני
    קודם כל אפשר לומר שהתגעגענו ממש!! כבר הרבה זמן לא נשמע פה קול תקתוק מקלדתך..
    ולעצם העניין לדעתי זה עניין של מודעות,
    צריך שיהיה לאדם מודעויות לפרטים אותם ציינת לעיל אבל -
    א"א לעבוד בצורה נורמלית ובו זמנית לבדוק בצורה תדירה את היכולות שלנו/הממוצע הכללי וכדו'
    אלא צריך להיות זמן של אחת לתקופה אותה מגדירים מראש ובהגיע הזמן הזה עושים בדק בית כללי הכנסות/הוצאות,
    השקעה/תמורה/תשואה, הרגל/התחדשות רווח והפסד.
    ובצורה שכזו גם נוכל להתמקד במה שאנו אמורים לעשות בצורה טובה, וגם אחת לתקופה אנחנו בודקים במה אפשר להשתפר יותר מהנקודה בה אנחנו אוחזים כעת.
    @ניסן-עציוני אשמח להתיחסותך.

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

  • @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @דוד-גולדברג לא חושב שהוא הגדיר איפשהו בפוסט מה זה ליווי כלכלי.
    זה נראה יותר שהוא מתאר את המציאות בשטח.

    ודאי שיעוץ מקצועי צריך לפתור גם את זה. אין ספק, הוא יעסוק גם בהגדלת הכנסה.
    אבל הפוסט מדבר על האדם הפשוט שעוד לא הלך לליווי, ורק מתנהל עם עצמו בתבונה.

    בקיצור... הוא מתאר תופעה, אני כאדם הפשוט מסכים איתה. הוא לא מתאר מה זה ליווי.
    ומה שהוא כתב על היועצים.. לא הבנתי בכלל משהו ספציפי.. זה על כל יועץ\מטפל וכדו'.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    בתשובה לשאלתו של ניסן:
    האדם הפשוט צריך לבדוק אם משהו מפריע לו במצב כיום, ואז לבדוק איך לפתור את זה כדי לחיות במקום טוב יותר.
    שיעשה את זה באמצעות קריאת ספרים או השתתפות בסדנה במחיר מוזל, אולי ללכת ליווי כלכלי כזוג,
    ואלי מה שחסר לו בכלל זה אימון מנטלי או הכוונה תעסוקתית\עסקית...
    הכלל הוא שאדם צריך להשיב לעצמו על השאלות מה מפריע לו ומה יש צורך לקדם;
    לא להמשיך לחיות בשטחיות הזאת של 'ככה זה החיים...'

    אני מסכים להארה בנושא ה'בריחה' שהזכיר ר' ניסן:
    הרי כשיש איזה אתגר כלכלי זהו בסה"כ רמז משמים ע"כ שיש כאן משהו טוב לעשות,
    וה' לא שולח נביא אבל כן חונן דיעה.
    דוגמא קלאסית שאני פוגש לרוב:
    מטפל\ת רגשי\ת (לדוגמא) ללא הכנסה.
    מה יש?
    'לא נעים לי לשווק את עצמי'
    'אני עוד לא בטוח שאני מספיק מקצועי'...
    אוקי, האם אתה רואה סביבך אנשים שיכולים להיעזר בך?
    'בטח! המון...'
    אז למה לא תמצא את הדרך לקום ולתת שירות?
    האם אין איזה צעד קטנצ'יק שאתה יכול להתקדם איתו כבר היום?
    -אולי הקב"ה מביא לך אתגר כלכלי כדי לדחוף אותך קדימה
    ולעזור לבניו עם הכישרון שיש לך ועם הידע המקצועי והניסיון שרכשת..?
    אולי...

    מוזמנים לשלוח אלי מייל באישי אם צריכים הכוונה ראשונית.

  • @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #6

    @דוד-גולדברג said:

    @ניסן-עציוני הסברת בצורה לא נכונה מה זה ליווי כלכלי ואז שאלת שאלות?

    דוד ידידי ורעי, איפה הסברתי בטור מה זה ליווי כלכלי.

    הטור הזה מסתיים בסימן שאלה, ונפתח בקריאה למאמנים כלכלים לתת עליו תגובה, אבל זה לא ממש המטרה, הצורה שבה הגשתי את הדברים נועדה בעיקר לעורר את הקוראים, את אלו שעמלים קשה מאד בשביל לחסוך בפרטים הקטנים ומתקשים להסתכל על התמונה הגדולה, הם לא לבד, גם אני נמצא במשבצת הזו, אני גם מוצא את עצמי לא פעם חוסך בפרטים הקטנים, כשברור לי שאם המוח שלי לא היה עסוק באיתור מבצעים הייתי מכניס הרבה יותר כסף מזה שחסכתי.

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    182 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    290 צפיות
    M
    @מבין-עניין כן. בעדיפות ראשונה תחת שם אחר.
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    538 צפיות
    shimonS
    מצרף מאמר יפה בעניין ממליץ מאוד להצטרף לרשימת התפוצה https://safe-view-link.ravsend1.co.il/link?sqs=7e6a089b-7dd0-4fc0-9070-a3665070af99&msg=UJMMPNL&rcp=PKJCEJGH&lnk=aHR0cHM6Ly9nLWVjb25vbWljcy5jb20v&acc=REDDEHEG&lists=52412 מסמך חדש.pdf
  • תכנון חסכון: כמה עולה לידה של ילד ראשון?

    הועבר כלכלת המשפחה לידה
    20
    0 הצבעות
    20 פוסטים
    1k צפיות
    איש קישא
    @שששששש עדיין אין לי כזאת..בעז"ה יהיה אבל אין ברית ופדיון
  • 9 הצבעות
    13 פוסטים
    814 צפיות
    nigunN
    @איציק-התותח כתב בהאשליה הגדולה של "התשלומים": כך אנחנו מוכרים את העתיד שלנו: אבל שיטה זו ממכרת, כי המוח שלנו קולט שאפשר להשתמש בתשלומים גם עבור דברים שהם חצי מותרות. לדוגמא: ספה, כיסא מנהלים, שואב שוטף, .......,........או מוצר שהוא חובה, רק שהשדרוג שלו הוא המותרות. והשדרוג יכול לקרות בלי שנרגיש, כי פחות מרגישים את הפרש המחירים כאשר יש פריסה רחבה של תשלומים. הכי מומלץ להחזיק רק בכרטיס דיירקט (חיוב מיידי). אם עובדים רק לפי התקציב (ובתקצבי שנתי) זה לא אמור לשנות אם מרגישים את התשלום או לא והאם יש מסגרת של 30K בכרטיס או לא ההוצאה אמורה להסתדר בתקציב ולא משנה אם זה מקרר או ספה