מענה לטענות של דוד טופורוביץ
שוק ההון והשקעות
158
פוסטים
36
כותבים
15.3k
צפיות
31
עוקבים
נושא זה מוזג בתוך כנס גמ"ח יד שמשון ניסן תשפ"ו - מתעדכן
ארגון בנקל
-
קשה לי כרגע לבדוק את הנתונים. אבל אם טוענים פה שזה הולך בקבוצות של חמש חמש שנים אז בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.
-
@סייעתא-דשמיא
דבריך אכן נכונים,
ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,
ולכן זה מצויין באתר פנסיה נט וגמל נט.
מצד שני זה גם לא נכון לומר לבחור את המסלול שבחמש שנים אחרונות הביא את התשואה הכי גרועה. הרי אין שום וודאות שהוא באמת יתהפך לטובה.ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,
לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?
בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.
למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
והנה מחקרים נוספים:
מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
מקור: מאמר של רונן מרגוליס. -
יש על זה המון הסתייגויות , בין היתר בעיית גדול הקרן , רגולציה , משקיעים שמצפים לתשואה כל שנה וגורמים למנהלי ההשקעות להיות מאוד פאסיביים בהשקעות שלהם .
תראה מה קרה לאטלשולר שהיא חברה מצוינת , כולם ברחו ממנה . -
שהוא טוען שהשקעה פסיבית זה טעות
הוא לא טען שזה טעות באופן כללי
הוא טען שברגע שרוב השוק נשלט ע"י הפסיביים זה יפסיק לעבוד
בכינוס של יד שמשון הוא אמר ששנים היה חסיד של השקעה פסיבית באסאנדפי
עד לפני שנתיים שראה שכל האברכים רצים לשםהשוק נשלט על ידי האברכים?
@מתיתיהו
לא חכמה להתחיל מהפורום
כנראה לא הקשבת לפודקאסט של ר' אריה ליבובויץ עם ר' דוד טופורוביץ
הוא הביא שם נתונים מארה"ב {שכידוע ג"כ נשלט ע"י האברכים...]
על כמות הכסף שנכנס בשנת 2025 לאסאנדפי מהקרנות הפסיביות
וכמות הכסף שיצא ע"י משקיעים אקטביים הפער היה משהו כמו 200 מליארד דולר לטובת הפסיביים
תעיין בתשובות הרב בואו חשבון על ענייה נכונה על טענות אלו -
@מתיתיהו
לא חכמה להתחיל מהפורום
כנראה לא הקשבת לפודקאסט של ר' אריה ליבובויץ עם ר' דוד טופורוביץ
הוא הביא שם נתונים מארה"ב {שכידוע ג"כ נשלט ע"י האברכים...]
על כמות הכסף שנכנס בשנת 2025 לאסאנדפי מהקרנות הפסיביות
וכמות הכסף שיצא ע"י משקיעים אקטביים הפער היה משהו כמו 200 מליארד דולר לטובת הפסיביים
תעיין בתשובות הרב בואו חשבון על ענייה נכונה על טענות אלו@רבות-מחשבות
נכון לא הקשבתי, אני רק הגבתי למה שכתבת בשמו שהיה חסיד של השקעה פאסיבית עד שראה שכל האברכים רצו לשם. -
ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,
לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?
בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.
למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
והנה מחקרים נוספים:
מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
מקור: מאמר של רונן מרגוליס. -
ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,
לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?
בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.
למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
והנה מחקרים נוספים:
מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
מקור: מאמר של רונן מרגוליס.@סייעתא-דשמיא
זה דבר נכון שהמציאות מוכיחה שאין מי שמצליח להוביל בצורה קבועה.
וזה דבר ברור ופשוט, כי אף אחד לא נביא ולא בן נביא, ולא יודע מה ילד יום ואיזה מניות יביאו השנה את התשואה הכי טובה.דבר נוסף מנהלי המסלולים והקרנות יכולים לשנות כל הזמן את מדיניות ההשקעה ואת תמהילי ההשקעה, ולכן לא בהכרח שמה שהיה עד היום יהיה גם מהיום.
מצד שני אין אופציה לבחור מסלול וקרן אם לא על סמך תשואות העבר.
הרי אין היגיון בללחוץ על מה שנלחץ בלי להסתכל, צריך להכיר איך השוק עובד ומה ההיגיון בכל דבר ולפ"ז לבחור. לדוגמא להעדיף סיכון גבוה לטווח ארוך יותר מאשר סיכון בינוני וסיכון מועט. -
ואני באמת לא יודע למה ההמלצה של המומחים היא כן לבדוק את 3 שנים ו-5 שנים אחרונות,
לא מכיר כזה המלצה. תוכל להפנות אותי?
בבקשה אפשר למדוד לפי ממוצע של עשר שנים אחרונות, הרעיון הוא בסך הכל מי מוכיח את עצמו באופן כללי עם תוצאות טובות, לא הכוונה לבדוק כל רגע מי עקף באחוז וחצי ולעבור אליו.
למה נראה לך שעשר שנים כן אומר משהו על העתיד?
כאמור גם מי שהוכיח את עצמו בעבר עם תוצאות טובות זה לא אומר כלום על העתיד, וזה תקף גם למסלולים שהוכיחו את עצמן ב10 שנים בדיוק כמו ב5 שנים.
ואם אתה רוצה דוקא מחקר על תקופה ארוכה יותר של 10 שנים, אז מחקר שהובא בספר הליכת אקראי בוול סטריט (הוצאת משכל עמוד 178-179) בחן את התשואות של קרנות מנוהלות לפרקי זמן ארוכים יותר – עשור מול עשור. מה שהמחקר גילה זה שבאופן מובהק סטטיסטית, הסופרסטארים של עשור מסוים היו גרועים בעשור העוקב גם מהמדד וגם מהמתחרים שלהם. כלומר אפילו קרנות שהצליחו יפה מאוד במשך עשור שלם (!) לא הצליחו לשמור על הצלחתן לאורך זמן.
והנה מחקרים נוספים:
מחקר של Cahart משנת 1997 גילה שלא היו קרנות ששמרו על עקביות כאשר משווים אותן למדדי ייחוס המתייחסים לפקטורים כמו גודל וערך (אל דאגה, נדבר עוד על פקטורים בהמשך). מחקר נוסף משנת 2010 של זוכי פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת' פרנץ', בו הם בחנו נתונים של 22 שנה, הראה שזה קשה מאוד למנהלי השקעות אקטיביים לשמור על עקביות בלהכות את השוק, ורק כ-2% מהקרנות השיגו לאורך זמן תשואה עודפת מעל השוק שבכלל הצדיקה את דמי הניהול שלהם.
ואנגארד ערכו מחקר משלהם בו הם בחנו יותר מ-1,000 קרנות מנוהלות אמריקאיות על פני תקופה של עשור, המחולקת לשני מקטעים של חמש שנים. אחרי 5 השנים הראשונות הם מיינו את תוצאות הקרנות לחמישונים (20% העליונים, אלה שבין 20-40% העליונים, ועד ה-20% הגרועים ביותר). לאחר מכן הסתכלו על 5 השנים העוקבות ובחנו את התוצאות של אותן קרנות בדיוק.
התוצאות הראו שרק 19% מהקרנות בחמישון העליון נשארו שם ב-5 השנים הבאות. באופן כללי התוצאות הראו שלא משנה באיזה חמישון הייתה מדורגת אותה קרן, הייתה לה סבירות די דומה לסיים את 5 השנים העוקבות בכל אחד מהחמישונים, וכן סבירות גבוהה יחסית להיסגר או להתמזג לקרן אחרת.
במילים אחרות, המחקר הראה בצורה ברורה שתשואות העבר לא מעידות על העתיד. או כפי שהיטיב לתאר זאת יעקב רוטמן – בחירת קרן מנוהלת ע"ס תשואות העבר שקולה לבחירת קרן מנוהלת לפי צבע הלוגו של הגוף המנהל.
מקור: מאמר של רונן מרגוליס.@סייעתא-דשמיא
לכאורה הבדיקה הנ"ל לא נעשתה על ה S&P 500, שבו בבדיקה ל150 שנה אחורה בטווח של 20 שנה היה ממוצע של 10 אחוז רווח.
כנראה שהבדיקה הנ"ל נעשתה על קרנות ששונות במהותן מממדים כלליים כ- S&P 500.
כך שכנראה אין לזה קשר להמלצת המומוחים להשקיע במדדים עולמיים. -
@סייעתא-דשמיא
לכאורה הבדיקה הנ"ל לא נעשתה על ה S&P 500, שבו בבדיקה ל150 שנה אחורה בטווח של 20 שנה היה ממוצע של 10 אחוז רווח.
כנראה שהבדיקה הנ"ל נעשתה על קרנות ששונות במהותן מממדים כלליים כ- S&P 500.
כך שכנראה אין לזה קשר להמלצת המומוחים להשקיע במדדים עולמיים.@בן-צבי
אני דיברתי על מסלולים אקטיביים כתגובה להמלצה של @שלוימה-לנדא להשקיע שם, לא על מסלולים פאסיביים. -
@י.-סנדרס יישר כוח, מדהים, בהיר ביותר.
אגב ההיכרות הבסיסית שלי עם שוק ההון היה אחר שקניתי וקראתי את הספר איך מחתנים ילדים,
תודה רבה. -
@בן-צבי תודה רבה!
-
- דבר ראשון לא בדיוק הבנתי מה ההיתר לשמוע הרצאה עם מוזיקה ברקע בספירת העומר [אולי יש לי איזה טעות ואשמח לשמוע],
- חוץ מזה אני רוצה להעיר על המחמאות על הצורה הרהוטה והמנומקת, אני לא חושב שזה חכם להקשיב דווקא למי שמדבר בצורה רהוטה [ועם רקע יפהפה] אלא להקשיב להגיון מאחורי הדברים,
- אני לא שולל את הטענות של י. סנדרס אבל הצורה שהוא מציג את הדברים של דוד טופורוביץ כאילו הם שטויות רחוק מהלהיות אמת, יש הרבה הגיון לפחות בחלק מהטענות שלו, וזה שיש לו מה לענות לא אומר שאין מה לענות חזרה ואין לדבר סוף,
- מעבר לזה אני לא מעוניין להיכנס לעצם הויכוח על העובדות של דוד טופורוביץ עם י. סנדרס אלא רק לחזור על נקודה אחת שאי אפשר להימלט ממנה בסופו של דבר מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון לפי הבנתו [ולפי הבנת אנשים רבים אחרים] ושיקח את זה בחשבון, מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.
שלוימה לנדא
-
- דבר ראשון לא בדיוק הבנתי מה ההיתר לשמוע הרצאה עם מוזיקה ברקע בספירת העומר [אולי יש לי איזה טעות ואשמח לשמוע],
- חוץ מזה אני רוצה להעיר על המחמאות על הצורה הרהוטה והמנומקת, אני לא חושב שזה חכם להקשיב דווקא למי שמדבר בצורה רהוטה [ועם רקע יפהפה] אלא להקשיב להגיון מאחורי הדברים,
- אני לא שולל את הטענות של י. סנדרס אבל הצורה שהוא מציג את הדברים של דוד טופורוביץ כאילו הם שטויות רחוק מהלהיות אמת, יש הרבה הגיון לפחות בחלק מהטענות שלו, וזה שיש לו מה לענות לא אומר שאין מה לענות חזרה ואין לדבר סוף,
- מעבר לזה אני לא מעוניין להיכנס לעצם הויכוח על העובדות של דוד טופורוביץ עם י. סנדרס אלא רק לחזור על נקודה אחת שאי אפשר להימלט ממנה בסופו של דבר מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון לפי הבנתו [ולפי הבנת אנשים רבים אחרים] ושיקח את זה בחשבון, מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.
מי שמשקיע בs&p הוא משקיע בשוק ההון
משקיע ומרוויח, ברור.
מי שמעוניין לתת לאנשי מקצוע לעשות בשבילו את העבודה אז s&p זה לא המקום.
דווקא, לדעת רוב ככל אנשי המקצוע בהשקעה פסיבית זה בדיוק המקום.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות
 { const baseUrl = 'https://www.google.co.il/search?q=site:forum.benakel.org'; const m = location.pathname.match(/^\/(topic|category)\/(\d+)/); const type = m ? m[1] : null; const id = m ? m[2] : null; let searchInput; function search(path = '') { const query = searchInput.value.trim(); if (query) { window.open(`${baseUrl}${path}%20${encodeURIComponent(query)}`, '_blank'); } } const buttons = {}; buttons.searchAll = { id: 'bb-search-all', label: `חיפוש ${type ? 'בכל הפורום' : ''}`, className: type ? 'btn-secondary' : 'btn-primary', callback: () => search() }; if (type === 'topic') { buttons.searchTopic = { label: 'חיפוש בנושא זה', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/topic/${id}`) }; } else if (type === 'category') { buttons.searchCategory = { label: 'חיפוש בקטגוריה זו', className: 'btn-primary', callback: () => search(`/category/${id}`) }; } buttons.cancel = { label: 'ביטול', className: 'btn-default', 'data-bs-dismiss': 'modal' }; const dialog = bootbox.dialog({ title: '<div style="text-align:center;"><img src="/assets/uploads/system/site-logo.svg" width="80" alt="חיפוש בגוגל"></div>', message: '<input id="bb-inp" class="bootbox-input bootbox-input-text form-control" placeholder="הקלידו כדי לחפש בגוגל" autocomplete="off"/>', buttons, backdrop: true, show: true, onEscape: true }); dialog.on('shown.bs.modal', function () { searchInput = document.getElementById('bb-inp'); if (searchInput) { searchInput.focus(); searchInput.addEventListener('keydown', function (e) { if (e.key === 'Enter') { e.preventDefault(); const query = this.value.trim(); if (query) { search(); dialog.modal('hide'); } } else if (e.key === 'Escape') { e.preventDefault(); dialog.modal('hide'); } }); } const searchAllButton = document.getElementById('bb-search-all'); if (searchAllButton) { searchAllButton.title = 'לחצו על אנטר כדי לחפש'; } }); })(); void 0;){kind=link}