דילוג לתוכן
  • מפרסום מדד המחירים לצרכן היום, עולה שמחרי הדירות ירדו בשנה האחרונה ב1.3%.
    מצד שני מדד תשומות הבניה עלה ב 3.5%.
    ומכירי השכירות לשוכרים שחידשו חוזה עלה ב 2.5%,
    ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 6.8%. (יודגש שזה קרוב לשינוי השנתי ולא מדובר על שינוי חודשי).

    הרהורים אישיים:
    הביקוש לדירות לא ירד,
    חלק גדול מהירידה במחירי הדירות, הוא לא מחמת עודף היצע או חוסר ביקוש אמיתי,
    אלא מעבר של ביקוש מרכישה לשכירות,
    אם אני צודק אנו צפויים בטווח הבינוני לראות את זה מתאזן,
    וחזרה לעליה של מחירי הדירות (אולי כשהריבית תרד עוד).
    לא מייעץ (איני מומחה בתחום).

  • מצד שני נכנסים עכשיו הגבלות של בנק ישראל בענין היכולת לקחת משכנתא.
    בנוגע לחישוב ההכנסות ביחס להלוואות קימות.
    ומה גם שמה שגורם לאנשים לחכות אינה הגובה הריבית אלא הצפיה והמחשבה שמחירי הדירות ימשיכו לרדת.
    לכן הורדה של רבע אחוז שהיא בערך הורדה של 15 ש"ח על כל 100 אלף. כלומר לא משהו רציני לכשעצמו אינו משנה את התמונה

  • הנעלם הגדול הוא הדירות החדשות,
    יש עלייה משמעותית בהתחלות בניה ויותר מזה עלייה בדירות הלא מכורות.

    לכאורה העלייה במחירי השכירות לא נובעת ממחסור בדירות אלא בקיפאון בשוק.
    כך שיתכן שהפתרון לפלונטר הנוכחי לא יהיה עלייה במחירי הדירות אלא מכירת עשרות אלפי הדירות החדשות התקועות.

  • מצד שני נכנסים עכשיו הגבלות של בנק ישראל בענין היכולת לקחת משכנתא.
    בנוגע לחישוב ההכנסות ביחס להלוואות קימות.
    ומה גם שמה שגורם לאנשים לחכות אינה הגובה הריבית אלא הצפיה והמחשבה שמחירי הדירות ימשיכו לרדת.
    לכן הורדה של רבע אחוז שהיא בערך הורדה של 15 ש"ח על כל 100 אלף. כלומר לא משהו רציני לכשעצמו אינו משנה את התמונה

    @חיסכון-לחתונה said:

    מצד שני נכנסים עכשיו הגבלות של בנק ישראל בענין היכולת לקחת משכנתא.
    בנוגע לחישוב ההכנסות ביחס להלוואות קימות.

    קשה להאמין שזה יכול להשפיע על המחירים,
    מעניין מה דעת יועצי המשכנתאות.

  • מצד שני נכנסים עכשיו הגבלות של בנק ישראל בענין היכולת לקחת משכנתא.
    בנוגע לחישוב ההכנסות ביחס להלוואות קימות.
    ומה גם שמה שגורם לאנשים לחכות אינה הגובה הריבית אלא הצפיה והמחשבה שמחירי הדירות ימשיכו לרדת.
    לכן הורדה של רבע אחוז שהיא בערך הורדה של 15 ש"ח על כל 100 אלף. כלומר לא משהו רציני לכשעצמו אינו משנה את התמונה

    @חיסכון-לחתונה said:

    ומה גם שמה שגורם לאנשים לחכות אינה הגובה הריבית אלא הצפיה והמחשבה שמחירי הדירות ימשיכו לרדת.
    לכן הורדה של רבע אחוז שהיא בערך הורדה של 15 ש"ח על כל 100 אלף. כלומר לא משהו רציני לכשעצמו אינו משנה את התמונה

    אני חשוב שהפוך, למרות שהירידה לא משמעותית, אנשים יחשבו ו/או יפחדו שהמחירים יעלו....
    אנשים מסתכלים גם לטווח ארוך, והציפייה היא להמשך הורדות ריבית גם בהמשך.
    מלבד זאת יש לזכור שבמצטבר יהיה מדובר בירידה של 125 נקודות בסיס (כלומר ירידה של 1.25%).

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    37 פוסטים
    1k צפיות
    ג
    @בניהו-לוי said: @מרים-הורביץ-נכסים said: פתיחת ההגרלה שהייתה אמורה להיפתח היום נדחית כיון שההחלטה תעלה לדיון במועצה ב 26/04. ההגרלה נפתחה לאיפה כדאי להירשם? [image: 1779800987164-86fdbbfb-c877-4fd7-be31-04d3e2d464b3-image.jpeg] יש באתר הנ"ל שגיאות במחיר הדירה מומלץ להשתמש עם האתר https://hagralot-dira.vercel.app/
  • 3 הצבעות
    14 פוסטים
    465 צפיות
    ס
    @כותב-רק-מה-שיודע כתב בהמדריך המלא לחיסכון בעלויות הריבית להלוואות רכב.: או שהם לא יכולים בכלל, והם עושים מאמצים לגמור את החודש בצורה כזאת או אחרת. אם כוונתך שתפקיד המאמנים לגרום לאנשים לקרוע את עצמם בהחזר חודשי שבעיקרון הם לא יכולים לעמוד בו אז בעיניי זו עצת אחיתופל... לא התכוונתי לומר שזה מה שהמאמנים גורמים להם לעשות. אלא שהם לוקחים על עצמם סכומים בלתי אפשריים, מכח הרצון/הכרח לקנות דירה, ובמקרה הטוב הם פונים אח"כ לעשות אימון כלכלי לטפל במצב שנוצר.
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    1k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 0 הצבעות
    244 פוסטים
    10k צפיות
    פ
    @לייזרזון הוא התכוון למחיר עלות כולל בנייה. עלות הקרקע כפי שמופיע במכרז האחרון (שגם נכשל) היא 57,489,770 מיליון שזה יוצא פחות ממיליון לקרקע ליח"ד.
  • 3 הצבעות
    2 פוסטים
    201 צפיות
    טריידרט
    ידוע שמדדי הלמ"ס מעוותים, וצ"ע על בעלי תואר שני ושלישי שאינם יודעים חשבון, אבל תכל'ס, גם אם עקרונית חל ירידה במחירי הדירות החדשות עקב הטבות מימון, בפועל זה מחזיק את המחירים הריאלים בשוק ברמה הקודמת ואף מעלה אותם, (כמו שצויין בכתבה, ואכן גיס שלי לדוגמה רכש דירה במימון 10/90 לפני היתר בנייה במחיר גבוה יותר מדירה מוכנה יד2) כך שעם ירידת הריבית, ייבוא פועלים זרים, עליית שכר המינימיום, ושיקום שוק העבודה אחרי המלחמה, המחירים רק יעלו מכאן והלאה. ואכן, הקולר נמצא בעיקר בהלמ"ס, אך כמדומני שגם אם מדד הלמ"ס היה מורה על ירידת מחיר הידורת, הציבור מודד מחירים בריאלי, כלומר שגם אם הציבור היה מודע שהטבות מימון פירושו הורדה של 5%, הם לא היו רואים או חשים בהעלאת מחיר הדירה ב5% וביטול הטבות מימון עלייה של 10% שלא מקובל עליו. כך שהלמ"ס אכן אשם הלחצת אנשים לרכוש דירה כאן ועכשיו, אבל בעיקר בנק ישראל אשמה המאפשרת הלוואות קבלן ומימון 10/90 הזויים. כן נלענ"ד.