דילוג לתוכן

התחלתם עבודה חדשה? ייתכן שמועד ההפקדה לפנסיה תלוי דווקא בכם

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
23 7 217 7
  • @רחל-עומסי

    אדם שעומד להתחיל עבודה ראשונה
    האם יעזור לו לפתוח קרן פנסיה של הפקדה עצמית ואז זה ייחשב שיש לו קרן פנסיה פעילה?
    אם כן כמה כסף וכמה פעמים הוא צריך להפקיד כדי שייחשב?

    תודה מראש.

    @לחכמים-לחם said:

    @רחל-עומסי

    אדם שעומד להתחיל עבודה ראשונה
    האם יעזור לו לפתוח קרן פנסיה של הפקדה עצמית ואז זה ייחשב שיש לו קרן פנסיה פעילה?
    אם כן כמה כסף וכמה פעמים הוא צריך להפקיד כדי שייחשב?

    תודה מראש.

    50 ש"ח בדר"כ
    אל תשכח למלאות בטופס 101 שיש לך קופה פעילה
    וכשאתה פותח פשוט תגיד להם שאתה רוצה לפתוח כעצמאי (כל אדם שלא עובד יכול גם להפריש לעצמו לפנסיה)
    לא נכנסתי לענין האם מן היושר לעשות כן

  • @לחכמים-לחם said:

    @רחל-עומסי

    אדם שעומד להתחיל עבודה ראשונה
    האם יעזור לו לפתוח קרן פנסיה של הפקדה עצמית ואז זה ייחשב שיש לו קרן פנסיה פעילה?
    אם כן כמה כסף וכמה פעמים הוא צריך להפקיד כדי שייחשב?

    תודה מראש.

    50 ש"ח בדר"כ
    אל תשכח למלאות בטופס 101 שיש לך קופה פעילה
    וכשאתה פותח פשוט תגיד להם שאתה רוצה לפתוח כעצמאי (כל אדם שלא עובד יכול גם להפריש לעצמו לפנסיה)
    לא נכנסתי לענין האם מן היושר לעשות כן

    @מיסטר-ועל
    למה לדעתך זה לא מן היושר?

    אני לא מבין למה זה מן היושר לדפוק בן אדם בגלל שזה העבודה ראשונה שלו.

  • @מיסטר-ועל
    למה לדעתך זה לא מן היושר?

    אני לא מבין למה זה מן היושר לדפוק בן אדם בגלל שזה העבודה ראשונה שלו.

    @לחכמים-לחם said:

    @מיסטר-ועל
    למה לדעתך זה לא מן היושר?

    אני לא מבין למה זה מן היושר לדפוק בן אדם בגלל שזה העבודה ראשונה שלו.

    אני ממש לא כתבתי שזה לא מן היושר
    ואני מסכים איתך אני באמת לא מבין את ההגיון בחוק הזה
    רק תסכים איתי שזה "קומבינה"
    (אגב רק אחרי 3 חודשים יפקידו רטרואקטיבית)

  • חברות הביטוח בד"כ לא מסכימות לקבל הפקדה של פחות מ-200 ש"ח

  • מגדל מינימום 250

  • התחלתם מקום עבודה חדש? חשוב שתדעו מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לכם לפנסיה

    אחד הדברים שאני פוגשת שוב ושוב אצל עובדים שמתחילים מקום עבודה חדש הוא חוסר בהירות סביב השאלה מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה, והאם צריך לעשות משהו מצד העובד.

    דווקא היום, כשאנשים מחליפים מקומות עבודה
    בתדירות גבוהה יותר, חשוב להכיר את הכללים. טעות קטנה בתחילת עבודה עלולה לגרום לכך שההפקדות יתחילו באיחור, שהחיסכון הפנסיוני יהיה נמוך יותר, ולעיתים גם שהכיסוי הביטוחי לא יישמר ברצף.

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    ומה קורה בפועל?
    אני נתקלת שוב ושוב בעובדים שמחליפים מקום עבודה, אבל לא מעדכנים את המעסיק החדש שיש להם כבר קרן פעילה ממקום העבודה הקודם.
    במצב כזה, המעסיק עלול להתייחס אליהם כאל עובדים ללא הסדר פנסיוני קיים, ולהתחיל להפקיד רק לאחר חצי שנה.

    המשמעות עלולה להיות כפולה:
    גם פחות כסף שנצבר לפנסיה, וגם פגיעה ברצף של הכיסויים הביטוחיים שבקרן.

    לכן, אם התחלתם עבודה חדשה ויש לכם קרן פעילה, חשוב לעדכן את המעסיק כבר בתחילת ההעסקה ולא להניח שהוא יודע זאת לבד.

    האם המעסיק יכול לחייב אתכם להצטרף לקרן מסוימת?
    לא. לעובד יש זכות לבחור את המוצר הפנסיוני שאליו יופקדו הכספים, והוא אינו חייב להצטרף דווקא לקרן שהמעסיק עובד מולה.

    האם המעסיק חייב להפקיד גם לקרן השתלמות?
    לא תמיד.
    הפקדה לקרן השתלמות אינה חובה כללית לפי החוק, והיא תלויה בהסכם העבודה, בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בתנאים שסוכמו מול העובד.

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.

    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    ומה אפשר לעשות אם אין לכם קרן פעילה, אבל אתם רוצים להתחיל הפקדות לפני חצי שנה?
    במקרים מסוימים, היערכות נכונה עוד לפני תחילת העבודה יכולה למנוע מצב שבו תתחילו את מקום העבודה החדש ללא הסדר פנסיוני פעיל.

    לכן, אם אתם לפני התחלת עבודה חדשה או ממש בתחילתה, כדאי לבדוק מראש מה הסטטוס של הקרן שלכם, האם היא פעילה, ומה נכון לעשות כדי לא לאבד חודשים יקרים של הפקדות וכיסוי ביטוחי.

    לסיכום
    תחילת עבודה חדשה היא לא רק שינוי בשכר או בתפקיד.
    זו גם נקודת זמן חשובה מאוד מבחינה פנסיונית.

    אם יש לכם קרן פעילה – עדכנו את המעסיק מיד.
    אם אין לכם קרן פעילה – אל תחכו לרגע שבו תגלו שעברו חודשים בלי הפקדות.
    ולפעמים, דווקא בדיקה קצרה בתחילת הדרך יכולה לחסוך טעויות שילווו אתכם שנים קדימה.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.
    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

  • @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.
    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    @צמיחה said:

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    נכון

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    מהחודש השביעי

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.

    לא תמיד זה כדאי, צריך לחשוב גם על מיסוי בפרישה שהינו גם על הקרן, צריך לבדוק זאת.

    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    כדאי גם לבדוק תועלת, מול הגדלת שכר או הטבה אחרת וכן לקחת בחשבון את המיסוי בפרישה.

  • @צמיחה said:

    @רחל-עומסי said:

    אז מתי המעסיק חייב להתחיל להפקיד לפנסיה?
    אם יש לכם קרן פעילה
    המעסיק צריך להתחיל להפקיד עבורכם לאחר 3 חודשי עבודה או בתום שנת המס לפי המוקדם מביניהם, וההפקדה מתבצעת רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.

    כלומר בתלוש של חודש שלישי שמגיע בחודש הרביעי, יהיה כתוב על כל השלוש חודשים הראשונים.

    נכון

    אם אין לכם קרן פעילה
    המעסיק חייב להתחיל להפקיד עבורכם רק לאחר 6 חודשי עבודה.

    האם הכוונה שרק מהחודש השביעי צריך לשלם לו פנסיה, וממילא זה ייכנס להפקדה בחברה רק בחודש השמיני. או שמיד לאחר 6 חודשי עבודה הוא כבר צריך לשלם על החודש השישי?

    מהחודש השביעי

    כמה אחוזים חייבים להפקיד לפנסיה?
    שיעורי המינימום המקובלים כיום הם:
    6% על חשבון העובד
    6.5% תגמולי מעסיק
    6% לפיצויים
    כלומר, סך ההפקדה המינימלית עומד בדרך כלל על 18.5% מהשכר המבוטח.
    אבל חשוב לזכור: זהו רק המינימום.
    במקומות עבודה מסוימים קיימים הסדרים מיטיבים, ולכן לא מספיק לבדוק האם מפקידים אלא גם כמה מפקידים, ועל איזה שכר.

    כמו כן, חשוב לציין שאפשר לבקש להגדיל את ההפקדות, לדוגמא מהפקדות השכיר ל-7%, זה דבר שלא מרגישים אותו, אבל ברבות השנים זה מצטבר לסכום ממש גדול.

    לא תמיד זה כדאי, צריך לחשוב גם על מיסוי בפרישה שהינו גם על הקרן, צריך לבדוק זאת.

    אפשר גם לבקש הגדלת הפרשות של המעסיק, והוא כמובן לא חייב להסכים.

    כדאי גם לבדוק תועלת, מול הגדלת שכר או הטבה אחרת וכן לקחת בחשבון את המיסוי בפרישה.

    @רחל-עומסי
    אולי אפשר לתת טיפים איך אפשר לדעת האם הגדלת ההפרשות של המעסיק והשכיר תגרום למיסוי בפרישה - בלי לבוא לפגישה אצלך...

  • @רחל-עומסי
    אולי אפשר לתת טיפים איך אפשר לדעת האם הגדלת ההפרשות של המעסיק והשכיר תגרום למיסוי בפרישה - בלי לבוא לפגישה אצלך...

    @צמיחה
    שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
    מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

    סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

    אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

    כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

    לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.

  • @צמיחה
    שאלה מצוינת, אך הסיבה שאין "טיפ" או נוסחא פשוטה של כמה שורות היא שהנושא תלוי במגוון רחב של משתנים דינמיים:
    מורכבות חישובי המס: שאלת המיסוי בפרישה מושפעת לא רק מגובה ההפקדות הנוכחי, אלא מתקרות המועברות בחוק (תקרת הון פטורה, תקרת קצבה מזכה), הרכב הקופות הקיים, שיעורי המס העתידיים המשוערים, ומסלולי הפרישה הנבחרים.

    סימולציה פרטנית: כדי לדעת בוודאות אם הגדלת ההפקדות תגרור מיסוי בפרישה, נדרשת הרצת סימולציה ממוחשבת ומקיפה שלקוחה בחשבון את צפי הצבירה עד גיל פרישה, יחד עם בדיקת הזכאויות האישיות והטבות המס (קיבוע זכויות וכדומה).

    אחריות מקצועית: מתן "כלל אצבע" חלקי בפורום ציבורי עלול להוביל להחלטה שגויה ולחשיפת מס מיותרת בעתיד.

    כיועצת פנסיונית ומתכננת פרישה בעלת רישיון, המחויבות שלי היא לתת תשובות מדויקות ואחראיות המבוססות על בדיקת עומק של מלוא הנתונים.

    לכן, מי שרוצה לבדוק את הנושא לעומק ולמנוע הפתעות מס בעתיד, מומלץ שיבצע בדיקה פרטנית ומקיפה עם סימולציה מותאמת אישית.

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

  • @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    @צמיחה
    הואיל ואני גם מתכננת פרישה הראיה שלי היא גם עם הסתכלות לפרישה.

  • @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    @צמיחה said:

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    אלו לא המרכיבים היחידים

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    לא רק בתשואה

  • @צמיחה said:

    @רחל-עומסי
    ברור שזה תלוי במגוון רחב של משתנים.
    אבל אבנר סטפק בהרצאות שלו כן המליץ על הגדלת ההפקדות בצורה גורפת,
    כנראה שהוא הבין שלרוב האנשים זה לא יגרום תשלום מס.

    ממש לא נכון, אנו מבצעים במשרד כל פעם תכנוני מס לפורשים.

    אולי אפשר לומר בצורה כזאת,
    אם אתם בני 35 ומעלה ויש לכם צבירה בפנסיה פחות מ-300,000 ש"ח,
    כנראה שכדאי לכם להגדיל את ההפקדות לפנסיה.

    אלו לא המרכיבים היחידים

    ברור שזה תלוי בגובה התשואה - שזה מרכיב שא"א לצפות אותו מראש.

    לא רק בתשואה

    @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

  • @רחל-עומסי said:

    אלו לא המרכיבים היחידים

    מה עוד יכול להיות , הרי לא יגיע לחבות מס ?

    @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

  • @998877
    רושמת כאן חלק מהנקודות:
    שכיר / עצמאי
    גובה שכר
    אחוזי הפקדה
    מסלולי השקעה

    @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

  • @רחל-עומסי
    אבל דיברו על מי שיש לו פחות מ--300 אל''ש בגיל 35 ???

    איזה סכום בגיל כן תוכלו להסכים שאין עניין להמנע להוסיף ?

    @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

  • @998877
    זה נוגע אליך?
    רוצה שאחשב זאת?
    תשלח לי במייל באישי נתונים מדויקים

    @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

  • @רחל-עומסי
    התלבשתי על השאלה של @צמיחה אני לא בנתונים הנ''ל הרבה פחות מזה
    בכל זאת הייתי שמח לשמוע קווים כללים ואני מבין שכנראה לא שייך
    תודה על הנכונות לעזרה

    וחשוב ליידע את הציבור שהיום פרסמתם טור המשך לזה בנקודה הזאת של הגדלת הפקדות

    @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

  • @998877
    לגבי בקשתך לקווים כלליים
    אני מבינה לחלוטין את הרצון לקבל כיוון ראשוני, אך כיועצת בעלת רישיון, חשוב לי להסביר מדוע מתן "כללי אצבע" בפורום עלול לעשות יותר נזק מתועלת:

    עולם הפנסיה והחיסכון (ממש כמו עולם המשכנתאות או הרפואה) מושתת על ניתוח מעמיק של הנתונים האישיים. בדיוק כפי שלא היית מעלה לפורום תוצאות של בדיקות דם ומבקש אבחנה רפואית לחולה, אלא פונה לרופא מומחה שיבחן את התמונה המלאה, כך נכון לנהוג גם בניהול הנכסים הפיננסיים והפנסיוניים שלך.

    מה שמתאים לאדם אחד (בהתאם לגילו, רמת הכנסתו, מצבו המשפחתי, מיסוי, ומסלולי ההשקעה הקיים) יכול להיות שגוי לחלוטין עבור אדם אחר, גם אם הנתונים נראים ממבט ראשון דווקא די דומים.

    החלטות פיננסיות, גם בסכומים קטנים יותר, מלוות אותנו לאורך שנים רבות. כדי להגיע לתוצאה הנכונה ביותר עבורך ולא להפסיד זכויות או כספים, הדרך הבטוחה והאחראית היא כשיש צורך לבצע בדיקה פרטנית מול איש מקצוע שרואה את מלוא התמונה.

    ישנם מקרים שבהם, לאחר בדיקה מקיפה, נמצא כי קצבת הפרישה הצפויה כבר עונה על יעד ההכנסה המבוקש. במצבים כאלו, נבחן האם נכון להגדיל את ההפקדות הפנסיוניות או שעדיף להפנות משאבים חופשיים לאפיקי חיסכון נזילים יותר עבור יעדים משפחתיים (כגון חתונות ילדים או הוצאות משתנות). גם החלטה זו חייבת להיבחן באופן אישי ולא ככלל גורף.

    @רחל-עומסי
    תודה על ההסבר ועל האריכות,
    אני ממשיך לשאול - כדי להבין.

    המרכיב העיקרי זה התשואה,
    ותשואה זה דבר שא"א לדעת.

    זאת ועוד,
    המס שיש על הקצבת פנסיה הוא בהתאם למדרגות המס כמו המשכורת הרגילה.
    ומדרגות המס יכולות להשתנות במהלך השנים.
    ולכן גם התכנון שאפשר לעשות הרבה שנים קודם, הוא רק בערך.

    ברור שצריך לעשות את התכנון הזה, וגם אני שולח אלייך לקוחות.
    אבל אם אפשר לבקש מהמעסיק הגדלת הפקדות ל-7.5% מחלק המעסיק לתגמולים, זה הרי עוד כסף שהמעסיק מפריש, מדובר על סה"כ עוד 1%.

    נניח משכורת של 10,000 ש"ח זה 100 ש"ח בחודש.
    אם נלך על תקופה של בין 30 שנה ל- 40 שנה, מדובר על עוד סכום שבין 150,000 ש"ח ל-400,000 ש"ח.
    בקצבה החודשית זה בין 750 ש"ח לחודש ל-2,000 ש"ח לחודש.

    בהחלט ייתכן שדוקא הסכום הזה יגרום לתשלומי מס,
    אבל אפשר לבצע החזר מס.

    האם יש צד שעדיף שהמעסיק לא יגדיל את ההפרשות כדי לא להתחייב במס שאפשר להזדכות עליו.

    לגבי הגדלת חלק השכיר,
    אני מסכים שיש מקרים שעדיף להפנות את התוספת למוצרים אחרים כמו קרן השתלמות וכד'.
    אבל יש כאן פן חשוב שצריך לתת עליו את הדעת, הגדלת ההפקדות לפנסיה, היא משהו פסיכולוגי, מדובר על סכום זעום, שיכול להיות מאוד שקשה להוציא אותו אחרי שהוא נכנס לחשבון בנק. אבל אם הוא יוצא להשקעה עוד לפני שהוא נכנס לחשבון בנק, א"א למשוך אותו בחזרה.
    ואולי אפילו שווה לשלם עליו מס, הפרט שבד"כ ניתן להזדכות עליו.
    כמובן שזה נתון שמשתנה בין אנשים.

  • לגבי המינימום חברות הביטוח באמת עושות בעיות לגבי המינימום חברות הביטוח באמת לפעמים עושות בעיות ל פחות מ 150 או 200 שקל בחודש אבל שווה לבדוק ישירות ול הקרנות ברירת מחדל כמו אלטשולר או מיטב לפעמים הן יותר גמישות שם

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    5 פוסטים
    92 צפיות
    רחל עומסיר
    @998877 ממוצע של 6 חודשים קודם השמירה
  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    119 צפיות
    רחל עומסיר
    כשהמציאות משתנה האחריות הכלכלית לא יכולה להידחות האם עצרתם לשאול את עצמכם כיצד ישפיע המצב הנוכחי על ההכנסה שלכם בחודש הקרוב? הימים האחרונים מזכירים לכולנו עד כמה השגרה עלולה להשתנות במהירות. גם בלי לדעת כמה זמן המצב יימשך, אי הוודאות הכלכלית כבר מורגשת. שכיר עשוי לשאול את עצמו האם ואם כן מתי יקבל פיצוי בגין היעדרות. עצמאי תוהה האם תהיה הכנסה סדירה והאם הלקוחות ימשיכו כרגיל. אי ודאות תעסוקתית הופכת בקלות לאי ודאות תזרימית. בדיוק ברגעים כאלה מתחדדת החשיבות של קרן חירום. לא כהשקעה לטווח ארוך ולא כמנוע רווח, אלא ככרית ביטחון שמאפשרת להתמודד עם ירידה זמנית בהכנסה בלי להיכנס ללחץ ובלי לפגוע בחסכונות ארוכי טווח. אני ממליצה לנהל קרן חירום בקרן כספית, אפיק סולידי ונזיל, שמטרתו לשמור על ערך הכסף ולאפשר זמינות מיידית בעת הצורך. המטרה כאן איננה תשואה גבוהה אלא יציבות. מי שמחזיק כרית ביטחון כלכלית מקבל החלטות ממקום שקול ולא ממקום של דחיפות. ואם עדיין אין קרן חירום, זה הזמן לנהוג באחריות. בתקופה של אי ודאות נכון לצמצם הוצאות שאינן חיוניות, לדחות רכישות גדולות ולהבחין בין צורך אמיתי לבין רצון רגעי. זו אינה בהלה אלא ניהול סיכונים נכון. רבים נוטים לחשוב שהעתיד עוד רחוק ושיהיה זמן להסדיר, אך דווקא אירועים בלתי צפויים מזכירים לנו שתכנון אינו מותרות אלא בסיס ליציבות. אם אינכם בטוחים מה מצבכם התזרימי, אם אין לכם עדיין כרית ביטחון או שאינכם יודעים היכן נכון לנהל אותה, זה הזמן לעצור ולבחון את התמונה. סדר ובהירות היום יאפשרו לכם להתמודד עם התקופה הקרובה בשקט גדול יותר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1772443671248-unnamed.png]
  • 5 הצבעות
    8 פוסטים
    362 צפיות
    אבי ר.א
    אז כמובן שחשוב לתעד את כל התהליך, או להתכתב דרך המייל.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    155 צפיות
    מתכנן פיננסימ
    מבוא שכירים בעלי שליטה נהנים מגמישות רבה בבניית החיסכון הפנסיוני שלהם. האפשרות לפצל את ההפקדות בין מסלול עצמאי למסלול שכיר פותחת מגוון אפשרויות תכנון מס וצבירת חיסכון. במאמר זה נבחן את המורכבות של פיצול זה, נפרט על ההטבות המס הקיימות בכל מסלול ונציג את השיקולים שיש לקחת בחשבון בבחירת האסטרטגיה המתאימה ביותר. הפקדות לפנסיה כשכיר בעל שליטה: הסבר כללי שכיר בעל שליטה יכול להפקיד לפנסיה בשני מסלולים עיקריים: הפקדות באופן עצמאי: מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי בעל השליטה באופן אישי, כאילו הוא עצמאי. יתרונות: זכות להטבות מס משמעותיות, שמחולקות בין הטבת מס מסוג זיכוי (כמו תרומה רגילה) לבין הטבה מסוג ניכוי שמקטינה את סכום ההכנסה ממשכורת לצורך חישוב תשלום למס הכנסה (ההטבה היא עד מדרגת מס שולי של 35% וכדלהלן) 2. הפקדות כשכיר: מאפיינים: ההפקדות מתבצעות על ידי החברה, בדומה להפקדות של שכיר רגיל. יתרונות: הפקדות של העובד מקנות זיכוי של 35% (כמו כל תרומה) עד סכום של 679 בחודש, והפקדות מעסיק מוכרות לחברה כהוצאה מוכרת. הטבות מס בפיצול ההפקדות שכיר בעל שליטה שיפצל את המשכורת שלו בין תשלום שכר רגיל שכוללת הפקדות לפנסיה, לבין תשלום שכר של 9,700 ש"ח כבונוס שלא כוללת הפרשה לפנסיה כשכיר, ואז הפרשה לפנסיה של 16% על חלק הבונוס באופן עצמאי יגלה שהוא מקבל כפל הטבות מס: על חלק שהוא הפקיד כשכיר זה יחשב כהוצאה מוכרת לחברה, ובנוסף זיכוי ממס על 679 ש"ח. על החלק ההפקדה בתור עצמאי הוא יקבל הטבה מסוג ניכוי והטבה מסוג זיכוי וכלהלן: 11% יקנו למפקיד הטבה מסוג ניכוי שתכליתו להוריד את חישוב גבוה המשכורת לצורך מס הכנסה. 5% יקנו למפקיד הטבה מסוג זיכוי כמו בתרומה רגילה. תכלס איך הכי כדאי להפקיד במספרים? פה כל אחד צריך לעשות את החישוב שלו, אבל נקח לצורך הדוגמא שכיר בעל שליטה רגיל שנמנע מלמשוך משכורת מעל 22,400 כיון שמעל סכום זה גובה המס השולי שלו יעלה ל35%, במקרה שבעל השליטה הפקיד באופן עצמאי כדלעיל, שווה לו למשוך עוד 1,067 (11% מ 9,700) מעל 22,400 וביחד 23,467 מכיון שממילא חלק השכר שהוספנו לא מחושב לצורך מס הכנסה, כיוון ש1,067 מתוך מה שבעל השליטה הפקיד כעצמאי מוכרים כניכוי לצורך חישוב מס הכנסה. ולכן בעל שליטה יפקיד על חלק השכר שעד 13,367 6% לעובד 7.5% מעביד ועל עוד 9,700 הוא יפריש כעצמאי 16% שהם 1,552. לגבי פיצויים בעל השליטה צריך להחליט האם הוא רוצה להפריש על כל השכר או עד התקרה שמוכרת כהוצאה מוכרת. הערה חשובה: כל החישוב והסכומים דלעיל הינם רק לבעל שליטה שאינו מושך משכורת מעל 24,250 בחודש, מעל סכום המשיכה הזה בעל השליטה יהיה זכאי רק להטבה מסוג זיכוי על הפקדה של 5% מתוך 9,700, אבל הוא לא יהיה זכאי להטבה מסוג ניכוי. דיסקליימר: כותב המאמר אינו רואה חשבון או יועץ השקעות, ולכן אין לראות פה המלצת ויעוץ השקעה או המלצה ויעוץ למיסוי, בכל סתירה בין הנכתב לעיל לבין הוראות החוק הרי שדינם של האחרונים על העליונה. בכל שאלה הערה וכו' ניתן לפנות לכתובת המייל r0556783731@gmail.com
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    663 צפיות
    ה. שלמהה
    @רואה-את-הנולד כתב בעל ההבדלים בין קופת גמל לפנסיה: @י-סנדרס כתב בעל ההבדלים בין קופת גמל לפנסיה: אין כיסוי ביטוחי - יש רק בפנסיה אנחנו משלמים על הכיסוי הזה זה לא בחינם אפשר גם לעשות ביטוח בנפרד לא? אפשר, אך הביטוח הפנסיוני הוא הזול ביותר.