דילוג לתוכן

חדש! היתר עיסקה העולמי!!!

תורני
26 10 209 10
  • במה זה שונה מההיתר עיסקא שיש לגלאט הון?
    מה שנקרא 'היתר עיסקא פרטי' שהם מבקשים לחתום עליו ג"כ דרך נדרים פלוס.

  • ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

  • ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    @הון_כשר כתב:

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    האם אחד סותר את השני ?
    מה הבעיה בשתים ?

  • @הון_כשר כתב:

    ומה לגבי מי שכבר חתם במקום אחר - איזה היתר עסקה תקף?

    האם אחד סותר את השני ?
    מה הבעיה בשתים ?

    @998877
    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

  • במה זה שונה מההיתר עיסקא שיש לגלאט הון?
    מה שנקרא 'היתר עיסקא פרטי' שהם מבקשים לחתום עליו ג"כ דרך נדרים פלוס.

    @יהודי-גאה זו שאלה מצויינת
    כעת זכורים לי שני הבדלים

    1. שהחתימה שחתמת היא עם שם ופרטים מלאים והיא מחייבת אותך עד כדי שאפשר לבדוק במאגר שאכן אתה רשום
    2. שעושים כל יום קניינים בין המלווים ללווים
  • @998877
    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

    @הון_כשר כתב:

    כמעט תמיד אחד סותר השני. כל אחד יש תנאים משלו - או מבחינת האחוזים שכל צד זכאי לקבל, האם המקבל זכאי לאחוזים נוספים או שכר נפרד כשכר טירחה, וכן בכל הסעיפים הנוספים.
    הבעיה קיימת גם בחברות שמחזיקים ביותר מהת"ע אחד (קורה הרבה בחברות פנסיה שמחזיקים בהכשר של שני כשרויות שונות)

    האם מי שחותם על ההתר עיסקא העולמי החדש וחתום גם על ההתר עיסקא של גלאט הון בנדרים פלוס , לצורך הקרנות שלהם , ג''כ נמצא באותו בעיה ?

  • לא ראיתי הנוסח

  • לא ראיתי הנוסח

    @הון_כשר מה כוונתך?

  • לא ראיתי הנוסח

    @הון_כשר כתב:

    לא ראיתי הנוסח

    יש את זה בכל הבתי כנסת ולכאו' גם באתר שלהם
    התר עיסקא ההעולמי

  • אם הנוסחאות אינם זהות, נמצא שחתמת על שני שטרות סותרות.
    אם זה היה "טקס דתי", ניחא, אבל אם אנחנו רוצים שהשטר יהא תקף בחושן משפט (ולהבדיל בערכאות), צריך שטר המחייב. אני לא יודע מה יקרה אם תנסה לטעון בבי"ד שאתה פטור מלשלם, כי יש הת"ע, ואז החברה יוציאו ההיתר עסקה השני, ויטעון שאתה חייב סכום אחר, או שבכלל לא התכוונת ברצינות, כי חתמת על שני שטרות שסותרות אחד את השני.
    אני לא עשיתי השואה בין השטר של הרב לוין , והשטר של ההיתר עסקה העולמי, אבל אני מציע לבדוק שאין סתירה ביניהם.

  • אם הנוסחאות אינם זהות, נמצא שחתמת על שני שטרות סותרות.
    אם זה היה "טקס דתי", ניחא, אבל אם אנחנו רוצים שהשטר יהא תקף בחושן משפט (ולהבדיל בערכאות), צריך שטר המחייב. אני לא יודע מה יקרה אם תנסה לטעון בבי"ד שאתה פטור מלשלם, כי יש הת"ע, ואז החברה יוציאו ההיתר עסקה השני, ויטעון שאתה חייב סכום אחר, או שבכלל לא התכוונת ברצינות, כי חתמת על שני שטרות שסותרות אחד את השני.
    אני לא עשיתי השואה בין השטר של הרב לוין , והשטר של ההיתר עסקה העולמי, אבל אני מציע לבדוק שאין סתירה ביניהם.

    @הון_כשר אפשר להתנות שמה שיותר טוב יהיה תקף (אולי כדאי להכניס את זה לתוך השטר) דוגמא רחוקה אבל דומה שבכל ריכוז חרדי כל בניין משתייך לכמה עירובין הרי העירוב חצרות והשיתוף צריך להיות על קבוצה מסוימת של בתים שמתאגדים אלא פשוט שאתה זוכה לדבר שיהיה על הצד הטוב ביותר.

  • לכאורה יש הבדל בין או"ח (תלוי בכוונה) לחו"מ, שצריך שטר שניתן לחייב בבי"ד

  • לכאורה יש הבדל בין או"ח (תלוי בכוונה) לחו"מ, שצריך שטר שניתן לחייב בבי"ד

    @הון_כשר לא כל דבר צריך משפטי התנאים לפעמים מספיק אומדנא (דמוכח כמו שמבואר בתוס' בכמה מקומות)) אבל כן יש מקום לדבריך כיוון שכל ההסכם כן נכתב בשטר.

  • לא קראתי את הנוסחאות

    אך גם במידה ויש סתירה בין הנוסחאות לא נראה לי שזה יבטל את ההיתר עיסקא
    ז"א שלמי שאין עמדה מראש שנוסח מסויים יותר טוב, אני לא חושב שאם יחתום על שניהם אזי יגרע מצבו מכיון שאחד מהם יתפוס (וביה"ד שיזדקק לדון בעניין יחליט בכל מקרה לגופו איזה הסכם יש לו תוקף במידה ואכן יהיו שינויים רלוונטיים, וככל מקרה שיהיה שני שטרות שונים על הסכמי שותפות)
    אך למי שיש מסקנא מי מהם עדיף אז מומלץ שיעשה רק את מה שטוב יותר לדעתו כי השני עלול כן לתפוס בחלק מהמקרים

  • מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

  • @הון_כשר לא כל דבר צריך משפטי התנאים לפעמים מספיק אומדנא (דמוכח כמו שמבואר בתוס' בכמה מקומות)) אבל כן יש מקום לדבריך כיוון שכל ההסכם כן נכתב בשטר.

    @השומר כל הרעיון כאן הוא לא להסתמך על אומדנא של היתר עסקה כללי, אלא על שטר מחייב.

  • מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

    @998877 כתב:

    מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

    heiter-ST-20260914-D2CC06-20260914080228-bb49c46e.png 0002.png 0001.png

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    29 צפיות
    הון_כשרה
    ברוב המקרים, אין משמעות לחתימה שלך על היתר עסקה. הסיבה - אם אג"ח מסוים או הלואה מסוימת במסלול הפנסיה לא נעשה על פי היתר עסקה, לא יעזור החתימה הלך להפוך את זה לעסקה, מכיון שאתה לא אחראי לקבוע התנאים של ההלואה. לכן, ברוב גופי הכשרות אין לזה משמעות. במסלולים של גלאט הון, (אלא ש"מסתמכים על הת"ע"), מקפידים שצד השני של ההלואה יחתום על הת"ע פרטי. כדי שזה יהיה תקף, צריך שגם מהצד שלך יחתום, כי "היתר עסקה פרטי" הכוונה הסכם בין שני הצדדים של ההלואה. ולכן, בלי חתימת שני הצדדים אין לזה תוקף. החתימה הזו מהצד שלך נעשה ע"י החברה המנהלת, שהם שליחים שלך לנהל הכספים, ויכולים ע"פ הלכה (ולהבדיל ע"פ חוק) לחתום במקומך, כמו שמנהלים כל שאר עניני ההשקעות. גלאט הון ממליצים לעמית לחתום בעצמו, אבל בעיקר סומכים על החתימה של החברה המנהלת.
  • ראיון חדש עם הרב ארז סלע - אוצר החכמה

    תורני ראיונות
    1
    1 הצבעות
    1 פוסטים
    78 צפיות
    ב
    בניוזלטר של נקודה הוצאה לאור יש ראיון יפה מאד עם הרב ארז סלע אני מעלה את זה כאן לתועלת משתתפי הפורום הרב ארז סלע – "אוצר החכמה" בעקבות הסקר אותו ניתחנו בהרחבה במדור הקודם, ביקשנו לשמוע כיצד רואים ב"אוצר החכמה" את היחס בין ספר מודפס – למאגר דיגיטלי. פנינו אפוא לרב ארז סלע, מייסד אוצר החכמה, והוא נענה לבקשתנו לערוך ריאיון במשרדי החברה. לאחר הקדמה קצרה אנו ניגשים היישר לשאלה שהעלינו בסקר. נדמה לי, אומר הרב סלע, שאחת הטעויות היא להציג את השאלה כבחירה בין הספר המודפס לבין המאגר הדיגיטלי. אנחנו אוהבים ספרים, ו"אוצר החכמה" עצמו נבנה מלכתחילה סביב צילום הספר המקורי. אך אין סתירה בין הדברים. אפשר לשבת מול גמרא פתוחה, ולצידה להשתמש באוצר כדי לפתוח בתוך רגע עשרות ספרים הנוגעים לסוגיא. החידוש הגדול של המאגר איננו שהספר הפך למסך. החידוש הוא שאלפי מדפי ספרים נעשו נגישים ללומד, ולמצוא בתוכם בקלות את מה שהוא מחפש. מה לדעתך אחוז המשתמשים בציבור החרדי? קשה לתת אחוז מדויק, משום שאין בידינו נתונים שמאפשרים למדוד איזה חלק מכלל הציבור משתמש במאגרים תורניים. מה שאנחנו בהחלט רואים, שהשימוש הולך ומתרחב משנה לשנה. בעבר מאגר תורני ממוחשב היה בעיקר כלי עבור חוקרים, מחברי ספרים ואנשים שעסקו בחיפוש מקורות. היום הוא נעשה כלי עבודה רגיל אצל ציבור רחב הרבה יותר של תלמידי חכמים, רבנים, דיינים, מורי הוראה, בני ישיבות, וגם הרבה מאד יהודים פשוטים אוהבי ספר. האם אפשר לאפיין מי משתמש יותר? מטבע הדברים השימוש הכבד ביותר הוא אצל מי שזקוק למגוון גדול של ספרים וליכולת לאתר מקורות במהירות: מחברי ספרים, עורכים תורניים, רבנים, דיינים, מורי הוראה וחוקרים. אבל עם השנים אנחנו רואים שהגבול הזה מיטשטש. ככל שהמאגרים נעשים פשוטים ונוחים יותר, גם מי שאינו "חוקר" משתמש בהם כחלק מסדר הלימוד הרגיל שלו. יש מי שנכנס לאוצר כדי לחפש, ויש מי שנכנס אליו כדי ללמוד. כיצד אתם בוחרים אלו ספרים נכנסים למאגר ואלו לא? השאיפה הבסיסית של "אוצר החכמה" היא לשקף בצורה רחבה ככל האפשר את ארון הספרים היהודי והתורני לדורותיו. לכן איננו בונים את המאגר רק לפי רשימה מצומצמת של "ספרים חשובים", אלא משתדלים לכלול גם ספרים נדירים, ספרים של מחברים פחות מוכרים וספרים שעשויים להיות חשובים דווקא לחוקר או ללומד בתחום מסוים. כמובן יש שיקולים של זכויות יוצרים, קבלת רשות מבעלי הזכויות, איכות החומר וההתאמה לאופיו של המאגר. כמדומני שכאן המקום לשאול: מה יש לך לומר למחברי הספרים בדורנו אנו? אני סבור, כי הכנסת ספר למאגר אינה רק עוד דרך להפיץ אותו, היא מאפשרת לספר להיות חלק מבית המדרש הגדול. ספר שנמצא במאגר ונגיש לחיפוש, עשוי להגיע ללומדים שלא היו יודעים על קיומו ולא היו מגיעים אליו בדרך אחרת. פעמים רבות אדם מחפש עניין מסוים ומגיע מתוך כך לספר שלא הכיר ו/או למחבר שלא שמע אודותיו קודם לכן. מעבר לעדכון במספר הספרים משנה לשנה, אילו תכונות וחידושים צפויים לנו? אחד התחומים שבהם משקיעים כיום ב"אוצר החכמה" מאמצים רבים, הוא שיפור פענוח הטקסט של הספרים הסרוקים (OCR). דבר שיביא לשיפור משמעותי של החיפוש ושל צורת הצגת התוצאות. וכיצד משתלבת הבינה המלאכותית? אני מנסה לאתגר את הרב סלע. נראה שהתפרצתי לדלת פתוחה, גיוס הבינה המלאכותית לטובת עולם התורה, אכן עומד בחזית הפיתוח. אנחנו עורכים פיענוח חוזר של כל הספרים שבמאגר באמצעות בינה מלאכותית, אומר הרב סלע, והוא מציג בפניי "צילומי מסך" של כתב רש"י ישן שבור ומטושטש שהבינה הצליחה לפענח ממנו מילים רבות. אך איננו מסתפקים בכך, השאיפה היא להגיע לדיוק מקסימאלי. לשם כך יזמו ב"אוצר החכמה" גיוס חכמת ההמונים לאימון המודל. המיזם עלה כמה ימים לאחר שיחתנו, "אוצר החכמה" השיק אתר ייעודי בו התבקשו המשתמשים לבחון את הפיענוח של התוכנה ולדייק אותו. כאשר הפיענוח יהיה מדויק יותר, גם בספרים עם טקסט קשה לקריאה, תוצאות החיפושים תהיינה טובות יותר. אגב, את היכולות הללו מנגישים באוצר החכמה לציבור גם במסגרת שירות נפרד לפענוח כתבי יד וסריקות. מדהים. כמה פעמים חיפשתי מונח שידעתי בוודאות שהוא קיים בספר מסוים, אבל המונח לא עלה בתוצאות החיפוש. אין ספק, שישנם עוד ספרים רבים שהיה אפשר לדלות מהם חידושים, אך מחמת ליקויי הפיענוח אנחנו מפסידים תורה. אבל זה לא הכל, מוסיף הרב סלע, בין השאר, הכוונה היא שתוצאות החיפוש לא יוצגו רק באמצעות סימון המקום בדף הצילום כפי שהיה עד היום, אלא גם בצורה טקסטואלית. הלומד יוכל לראות כבר ברשימת התוצאות את הטקסט שסביב המילים שחיפש, וכך להבין במהירות אם התוצאה נוגעת לעניינו עוד לפני פתיחת הספר. במקביל אנחנו עובדים על פרויקט גדול נוסף, שהוא במידה רבה המשך והשלמה ל"מפרשי האוצר". הפרויקט החדש מבקש להרחיב את אותו רעיון גם לעולם ההפניות שבין ספר לספר. אבל עוד חזון למועד. נשאיר קצת הפתעות לעדכון 25... הרב סלע, אולי תנסה לשרטט לנו את החזון: היכן לדעתך יהיה "אוצר החכמה" בעוד עשר שנים? החזון שלנו הוא, ש"אוצר החכמה" יהיה לא רק המקום שבו נמצא ארון הספרים התורני הגדול ביותר, אלא גם הדרך הטובה ביותר להתמצא בתוכו. ככל שכמות הספרים גדלה, האתגר כבר איננו רק להעמיד עוד ספרים לרשות הלומד, אלא לעזור לו למצוא בתוך האוצר העצום הזה בדיוק את מה שהוא מבקש. בעוד עשר שנים היינו רוצים שלומד העוסק בסוגיא יוכל להגיע בצורה פשוטה ומהירה למכלול הספרים והמקומות הנוגעים לעניין – ובה בעת להמשיך לראות את הספר עצמו, את צורת הדף ואת המקור כפי שנדפס. מבחינתנו, חותם הרב סלע, הטכנולוגיה איננה המטרה, אלא רק כלי שמאפשר לשרת את לומדי התורה!
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    630 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].
  • 0 הצבעות
    34 פוסטים
    2k צפיות
    Y
    אני שאלתי את הרב אברהם צבי הכהן בעבר והוא התיר לי אפילו אם מישהו עשה את זה בכוונה תחילה אבל זה היה לפני כמה שנים והכי חשוב שצריך שכל אחד ישאל את הרב שלו בפניו במיוחד משהו שלא חייבים עליו תשובה מיידית
  • פתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא

    תורני כשרות מהדרין
    17
    1 הצבעות
    17 פוסטים
    952 צפיות
    טריידרט
    @יושבי-יעבץ כתב בפתרון חדש להשקעות ללא צורך בהיתר עיסקא: מי שמתעניין בהשקעות בשוק ההון באופן של לכתחילא גמור (ומבלי להפוך לסוחר עצמאי ואקטיבי) מי שכן מוכן לסחור עצמאית (פאסיבי), בקרוב יכנסו לשוק חוזים עתידיים חדשים מחקי מדד בדיוק רב, ללא תוקף קצר כרגיל (כל רבעון) - אלא עם תוקף של כ-5 שנים, ומחיר כניסה מוזל (כ-500 דולר) עבור כל יחידה. לכאורה - ללא שום חשש הלכתי, לתשומת לב @יושבי-יעבץ (חוץ מאולי משחק בקוביא לדעה המחמירה בראשונים, ולפי הפרשנות המחמירה בפוסקים בני זמנינו, וגם זה לא בטוח) **אין לרכוש חוזים עתידיים ללא הבנה מפורטת בניהול הכלי ! מדובר בכלי מורכב שיכול לגרום לאיפוס החשבון בשימוש לא נכון !