דילוג לתוכן

אמון בעיניים עצומות 🙈 – האם אפשר אחרת 🤨 ?

תורני
4 4 380 5
  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    @טריידר
    השאלה צריכה להיות יותר איך עושים את זה ולא האם אפשר..

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    @טריידר
    דבר שלאחרונה עשיתי, הלווה יקים הרשאה לחיוב של הוראת קבע קטנה כל חודש, וכך להחזיר את ההלוואה [גם בלי שהוא ירגיש]. ההרשאה אינה למלווה [כדי שהכסף לא יאבד בעו"ש], אלא לקופת גמ"ח.

    אולי צריך לקבוע כאן איזה שיעור ב'אהבת חסד'?
    סתם רעיון...

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    @טריידר
    צודק בכל מילה,
    באופן אישי הייתי חותם ערבויות [על סכומים קטנים], פעם אחת גם שילמתי את הערבות...
    סיפרתי את זה לחבר, והוא אמר שאני אשם, הוא נוהג לחתום ערבויות לכל מבקש [כי הוא מגלגל הרבה כסף בשביל הבית כנסת וצריך להיות מוכר בכל הגמ"חים וצריך ערבים, אז הוא גם חותם ערבויות] הוא אומר לכל לווה, אם אתה לא מחזיר את הכסף בזמן ואני צריך לשלם במקומך, אני מגיע אליך הבייתה ומתחיל להוציא דברים... פעם אחת קרה שמנהל גמ"ח התקשר אליו והודיע לו שהלווה לא פרע בזמן, הוא הלך מיד לאותו לווה דפק בדלת, פתחה הגברת, הוא הודיע לה שבעלה לקח הלוואה והחתים אותו, אם עד מחר הוא לא מסדר את העניין, הוא לוקח את הספה. למחרת הלווה פרע את כל הכסף.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    161 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • האם צריך כשרות בהשקעה במניות?

    תורני כשרות בהשקעות
    17
    1 הצבעות
    17 פוסטים
    771 צפיות
    מ
    @יושב-בגנים ראה כאן יש שם ספר שלם על שוק ההון בהלכה - אמנם בעילום שם אבל הוא כותב טוב שווה לקרא
  • 0 הצבעות
    16 פוסטים
    933 צפיות
    הקול השפויה
    @הרואה בלי להיכנס לנוסח הבאתי למעלה מכתב לגבי ירושלים ובאופן כללי זה ההוראה בכל מקום כדי שלא יהיה מעליות שבת
  • 7 הצבעות
    3 פוסטים
    229 צפיות
    אבי ר.א
    @שששששש כתב באשליית המלאי והשפע: הכל נכון במוצרים שמתכלים, אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד אבל העיקרון מובן ונכון נכון אבל השאלה גם כמה מקום יש בבית, (השטח של הדירה עולה הרבה...) וגם בזה צריך שלא יבוא למצב של וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית סוכר ששכחתי שקניתי בכלל. נ.ב. אני חושב שעיקר המסר הוא לגבי האשראי והמסגרת בבנק.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    208 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    אני מגיע לדרשה בבית כנסת קודם סליחות, יושב ליד חבר טוב, אנחנו מדברים על דא ועל הא, תוך כדי דיבור הוא אומר לי, ממש התלבטתי אם בכלל לבא לדרשה, עדיף לבא ישר לסליחות ולוותר על שלב הדרשה שגורם לי מועקה. שאלתי אותו: מה מעיק עליך? בתגובה לשאלה הוא אומר לי, בטוח לי שהדרשה של הרב תביא אותי למקום של אשמה וצורך בשינוי קיצוני שאין בכוחי לעשות אותו, אני לא יכול להשתנות כאן ועכשיו, לקבל קבלות על ידי חשבון נפש נוקב מתוך מקום שהכל חייב להיפסק ביום אחד. אמרתי לו, אתה חייב לתת צ'אנס, לך תדע, הפעם אתה יכול להיות מופתע ובענק. הרב התחיל את הדרשה: תדעו לכם כל אחד ואחד הוא כאן יקר שביקרים, יש כאן הזדמנות פז שה' יתברך נותן לנו פעם בשנה לשוב אליו ולחשב מסלול מחדש ולבנות לעצמנו דרך סלולה, אנחנו עומדים לפני יום גורלי, ובטוח לי שכל אחד מכם איפה שהוא נמצא יכול לשוב ולהתקדם מתוך מקום אמיתי של דרכי התשובה: • וידוי • חרטה • עזיבת החטא • קבלה לעתיד בזה הרב סיים את דבריו. אך לאחר סליחות אני המשכתי מתוך סקרנות ושאלתי את חבר שלי, נו..... איך היתה הדרשה? חברי אומר לי: בהתחלה הייתי מהוסס ומכווץ ותוך דקות התחלתי להיות יותר נינוח ורגוע. אני פשוט בן אדם אחר קיבלתי חיים במתנה. במעבר חד מההתרוממות הרוחנית עברתי איתו לעולם הכלכלה והחלטתי שאני מעניק לו מתנה נוספת. שאלתי אותו: איך המצב הכלכלי שלך מתנהל בבית ? הוא פשוט התחיל לשפוך, אין לך מושג כמה חובות יש לי, אני חייב לגמור את החודש, אך אני נמצא כל הזמן במקום של אשמה, אין בכוחי לעשות שינוי קיצוני, אני לא יכול להשתנות כאן ועכשיו, אני לא יכול לשנות התנהלות מתוך מקום שהכל חייב להיפסק ביום אחד. אמרתי לו: תדע לך יש לך כאן הזדמנות פז שה' יתברך נותן לך לשוב למצב כלכלי תקין ולחשב מסלול מחדש, זה נכון - אתה צריך לקחת אחריות אך בטוח לי שאיפה שאתה נמצא תוכל להתקדם מתוך מקום אמיתי כמו בדרכי התשובה • וידוי - מודעות כלכלית, תדע איפה אתה עומד בפן הכלכלי בבית. • חרטה – תתחרט ותכאב על כך שהגעת למצב כלכלי כזה אך תהיה נטול אשמה. • עזיבת החטא – תחליט החלטה אמיתית אני עוזב את ההתנהלות השגויה. • קבלה לעתיד – תקבל קבלות אמיתיות ותבנה לעצמך דרך סלולה למצב כלכלי תקין. איך אתם חושבים לשוב, ולחשב מסלול מחדש בהתנהלות הכלכלית שלכם? גמר חתימה טובה !!