דילוג לתוכן

האם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים

כלכלת המשפחה
34 14 1.2k 12
  • אני רוצה לפתוח דיון בנושא שמעסיק הרבה מאיתנו לאחרונה,
    נראה שלאחרונה יש בציבור החרדי מודעות רבה לנושא של כלכלת המשפחה וההשקעות, במיוחד בכל מה שנוגע לחיסכון עבור חתונות הילדים.
    אני מרגיש שזו מגמה שהתחזקה במיוחד בשנה האחרונה, ואני תוהה מה עומד מאחוריה ומה ההשלכות שלה.

    אין ספק שארגונים כמו "בנקל" תרמו רבות להעלאת המודעות, אבל אני מאמין שהסיפור רחב יותר.
    האם אנחנו רואים שינוי בתפיסה הכלכלית בציבור? האם יוקר המחיה הגובר דוחף לכך? או שאולי ישנם גורמים נוספים?

    מהם הגורמים העיקריים לדעתכם שמובילים לעלייה במודעות לנושא? האם זה רק יוקר המחיה? השפעת ארגונים כמו "בנקל"? שינוי תרבותי?
    האם אתם רואים שינוי בגישה של אנשים סביבכם לנושא של תכנון כלכלי וחיסכון לטווח ארוך?
    מהן ההשלכות האפשריות של המגמה הזו על החברה החרדית? האם זה יכול להקל על מצוקת הדיור והחתונה? או שאולי זה יוצר לחץ כלכלי חדש?
    האם אתם חושבים שארגונים כמו "בנקל" הם כלי חיובי או שיש בהם גם חסרונות פוטנציאליים?

    @דוד-גולדברג
    לדעתי זה היה עניין של זמן עד שנכנסו אפיקי השקעה עם סיכון מוגבר בכשרות מהודרת ונגישים לכל אחד, וחברך חברא אית ליה...
    ולגוף הדברים, אני לא משוכנע שזה באמת יעזור, כי רוב האנשים ששומעים ע"ז וניגשים להשקיע, הם לא עושים את זה בצורה נכונה, עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.
    מה שאומר שכפי הנראה יהיה עדיין שימוש בגמ"חים.

  • אני רוצה לפתוח דיון בנושא שמעסיק הרבה מאיתנו לאחרונה,
    נראה שלאחרונה יש בציבור החרדי מודעות רבה לנושא של כלכלת המשפחה וההשקעות, במיוחד בכל מה שנוגע לחיסכון עבור חתונות הילדים.
    אני מרגיש שזו מגמה שהתחזקה במיוחד בשנה האחרונה, ואני תוהה מה עומד מאחוריה ומה ההשלכות שלה.

    אין ספק שארגונים כמו "בנקל" תרמו רבות להעלאת המודעות, אבל אני מאמין שהסיפור רחב יותר.
    האם אנחנו רואים שינוי בתפיסה הכלכלית בציבור? האם יוקר המחיה הגובר דוחף לכך? או שאולי ישנם גורמים נוספים?

    מהם הגורמים העיקריים לדעתכם שמובילים לעלייה במודעות לנושא? האם זה רק יוקר המחיה? השפעת ארגונים כמו "בנקל"? שינוי תרבותי?
    האם אתם רואים שינוי בגישה של אנשים סביבכם לנושא של תכנון כלכלי וחיסכון לטווח ארוך?
    מהן ההשלכות האפשריות של המגמה הזו על החברה החרדית? האם זה יכול להקל על מצוקת הדיור והחתונה? או שאולי זה יוצר לחץ כלכלי חדש?
    האם אתם חושבים שארגונים כמו "בנקל" הם כלי חיובי או שיש בהם גם חסרונות פוטנציאליים?

    @דוד-גולדברג
    נראה לי שזה נגרם יותר מזה שיש לאנשים כסף
    יש הרבה זוגות צעירים שמרוויחים סכומים גבוהים
    וברגע שיש אנשים שיש להם זה גורם לסביבה להתעניין יותר
    בעבר לא היה במגזר החרדי הלטאי משכורות גבוהות כמעט בכלל

  • אני רוצה לפתוח דיון בנושא שמעסיק הרבה מאיתנו לאחרונה,
    נראה שלאחרונה יש בציבור החרדי מודעות רבה לנושא של כלכלת המשפחה וההשקעות, במיוחד בכל מה שנוגע לחיסכון עבור חתונות הילדים.
    אני מרגיש שזו מגמה שהתחזקה במיוחד בשנה האחרונה, ואני תוהה מה עומד מאחוריה ומה ההשלכות שלה.

    אין ספק שארגונים כמו "בנקל" תרמו רבות להעלאת המודעות, אבל אני מאמין שהסיפור רחב יותר.
    האם אנחנו רואים שינוי בתפיסה הכלכלית בציבור? האם יוקר המחיה הגובר דוחף לכך? או שאולי ישנם גורמים נוספים?

    מהם הגורמים העיקריים לדעתכם שמובילים לעלייה במודעות לנושא? האם זה רק יוקר המחיה? השפעת ארגונים כמו "בנקל"? שינוי תרבותי?
    האם אתם רואים שינוי בגישה של אנשים סביבכם לנושא של תכנון כלכלי וחיסכון לטווח ארוך?
    מהן ההשלכות האפשריות של המגמה הזו על החברה החרדית? האם זה יכול להקל על מצוקת הדיור והחתונה? או שאולי זה יוצר לחץ כלכלי חדש?
    האם אתם חושבים שארגונים כמו "בנקל" הם כלי חיובי או שיש בהם גם חסרונות פוטנציאליים?

    @דוד-גולדברג

    לדעתי, זה נובע מכמה דברים יחד:

    1. הלחץ הכלכלי אכן עושה את שלו, והציבור מוכן להיות 'פתוחים', ולקבל הצעות כאלו, על אף שבעבר בקושי היו שחשבו על זה.
    2. הנגישות והידע הרב שמוזרם לעניינים הללו, בהחלט מוסיפים לכך משמעות רבה, כך שכל אחד שקצת מתחיל לקרוא וללמוד בנושא, יכול למצוא את מקומו, מ'קרן כספית' , קופת חיסכון וכדו', עד השקעות במניות לטווח רחוק.
    3. עצם העניין שא' עשה והרוויח, זה מייצר מעגל של חברים נוספים. וחברך חברא אית ליה.
    4. וכמובן, ואין צריך לומר, ארגונים כאלו כמו בנקל, בהחלט תורמים לציבור את הידע וההבנה בנושאים אלו ממש בנקל ובלי טורח.
  • @דוד-גולדברג

    לדעתי, זה נובע מכמה דברים יחד:

    1. הלחץ הכלכלי אכן עושה את שלו, והציבור מוכן להיות 'פתוחים', ולקבל הצעות כאלו, על אף שבעבר בקושי היו שחשבו על זה.
    2. הנגישות והידע הרב שמוזרם לעניינים הללו, בהחלט מוסיפים לכך משמעות רבה, כך שכל אחד שקצת מתחיל לקרוא וללמוד בנושא, יכול למצוא את מקומו, מ'קרן כספית' , קופת חיסכון וכדו', עד השקעות במניות לטווח רחוק.
    3. עצם העניין שא' עשה והרוויח, זה מייצר מעגל של חברים נוספים. וחברך חברא אית ליה.
    4. וכמובן, ואין צריך לומר, ארגונים כאלו כמו בנקל, בהחלט תורמים לציבור את הידע וההבנה בנושאים אלו ממש בנקל ובלי טורח.

    @פלוס
    גם האלו שמדברים נגד
    ומשתמשים במילים חריפות
    ומשקיעים הרבה כסף לפרסם עד כמה הם נגד
    תורמים להעלת המודעות

  • @פלוס
    גם האלו שמדברים נגד
    ומשתמשים במילים חריפות
    ומשקיעים הרבה כסף לפרסם עד כמה הם נגד
    תורמים להעלת המודעות

    @רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    גם האלו שמדברים נגד
    ומשתמשים במילים חריפות
    ומשקיעים הרבה כסף לפרסם עד כמה הם נגד
    תורמים להעלת המודעות

    האם התכוונת לומר שפרסומת שלילית היא גם פרסומת?

  • @דוד-גולדברג
    לדעתי זה היה עניין של זמן עד שנכנסו אפיקי השקעה עם סיכון מוגבר בכשרות מהודרת ונגישים לכל אחד, וחברך חברא אית ליה...
    ולגוף הדברים, אני לא משוכנע שזה באמת יעזור, כי רוב האנשים ששומעים ע"ז וניגשים להשקיע, הם לא עושים את זה בצורה נכונה, עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.
    מה שאומר שכפי הנראה יהיה עדיין שימוש בגמ"חים.

    @צמיחה כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    ע"ז וניגשים להשקיע, הם לא עושים את זה בצורה נכונה,

    אחד שלא השקיע קצת בהבנת התחום והשקיע, יש הרבה סיכוי שכשיגיע משבר רציני בשווקים הוא יוציא את הכסף, דבר שקורה המון, ויפסיד חלק ניכר מהונו.

    ולכן כל מי שממליץ לחברו להשקיע במניות צריך גם להמליץ לו להשקיע לפחות כמה שעות בלמידה מהו שוק המניות ולתת לו להבין שהסטטיסטיקה לא תמיד במגמת עלייה ובמהלך כל השנים היו עליות וירידות אפילו תנודות מפחידות, ואם הוא מרגיש שבנפילה של 30% הוא יוציא את הכסף, אז שיבחר אופק השקעה יציב יותר.

  • @דוד-גולדברג
    לדעתי זה היה עניין של זמן עד שנכנסו אפיקי השקעה עם סיכון מוגבר בכשרות מהודרת ונגישים לכל אחד, וחברך חברא אית ליה...
    ולגוף הדברים, אני לא משוכנע שזה באמת יעזור, כי רוב האנשים ששומעים ע"ז וניגשים להשקיע, הם לא עושים את זה בצורה נכונה, עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.
    מה שאומר שכפי הנראה יהיה עדיין שימוש בגמ"חים.

    @צמיחה כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.

    ולכן, יצרתי גיליון אקסל שיסייע להם לבצע חישובים.
    האקסל הזה עדיין ניתן לשיפור, ואני פתוח לרעיונות או הערות אשמח אם תפנו אליי בפרטי.
    השקעתי באקסל הזה כמה שעות טובות, ואשמח לקבל גם פידבק מחשבון ריבית דריבית 2025.2.xlsx

  • @רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    גם האלו שמדברים נגד
    ומשתמשים במילים חריפות
    ומשקיעים הרבה כסף לפרסם עד כמה הם נגד
    תורמים להעלת המודעות

    האם התכוונת לומר שפרסומת שלילית היא גם פרסומת?

    @איציק-התותח כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    @רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    גם האלו שמדברים נגד
    ומשתמשים במילים חריפות
    ומשקיעים הרבה כסף לפרסם עד כמה הם נגד
    תורמים להעלת המודעות

    האם התכוונת לומר שפרסומת שלילית היא גם פרסומת?

    ברור שזה כך

  • @צמיחה כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.

    ולכן, יצרתי גיליון אקסל שיסייע להם לבצע חישובים.
    האקסל הזה עדיין ניתן לשיפור, ואני פתוח לרעיונות או הערות אשמח אם תפנו אליי בפרטי.
    השקעתי באקסל הזה כמה שעות טובות, ואשמח לקבל גם פידבק מחשבון ריבית דריבית 2025.2.xlsx

    @איציק-התותח כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    השקעתי באקסל הזה כמה שעות טובות, ואשמח לקבל גם פידבק

    יפה מאוד !

    ראה כאן קובץ אקסל שמכיל לדעתי את הנתונים להזנה לצורך חישוב הכי מדויק שניתן.

    חסר אוטומציה - החישובים שם די מורכבים, אולי תצליח לשלב בין שני הקובצים.

    (השדות הצהובות בלבד מיועדים למילוי ע"י המשתמש. המספרים להמחשה בלבד, ויש גם טעויות). וראה גם הערות בקוביות שונות).

  • @איציק-התותח כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    השקעתי באקסל הזה כמה שעות טובות, ואשמח לקבל גם פידבק

    יפה מאוד !

    ראה כאן קובץ אקסל שמכיל לדעתי את הנתונים להזנה לצורך חישוב הכי מדויק שניתן.

    חסר אוטומציה - החישובים שם די מורכבים, אולי תצליח לשלב בין שני הקובצים.

    (השדות הצהובות בלבד מיועדים למילוי ע"י המשתמש. המספרים להמחשה בלבד, ויש גם טעויות). וראה גם הערות בקוביות שונות).

    @טריידר כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    חסר אוטומציה - החישובים שם די מורכבים, אולי תצליח לשלב בין שני הקובצים.

    בדקתי את האקסל, ולפי מה שהבנתי, כוונת בעל האקסל ההוא היא שיוכלו לעדכן אותו עם השנים, בתאריך X נולד לו ילד, הוא הפקיד סכום Y בתאריך Z. האקסל שאני בניתי מיועד יותר לאברך טרי מהנילונים, שיחשב באיזו תוכנית דרך הוא רוצה להגיע ולאיזה יעד.

    אז, דבר ראשון, אפשר להוסיף את החישובים שכתובים שם.

    אבל אחת המטרות של האקסל הזה היא גם שהוא בנוי לאנשים שלא אמורים להבין מה זה אינפלציה ומה זה דיפלציה. לדוגמה, כשהם מחשבים שיפקידו כסף בגמ"ח ויקבלו בכל חתונה סכום X, הם לא מחשבים שאמורה להיות אינפלציה, ולכן אני רוצה שהאקסל יהיה כמה שיותר ידידותי ולא לסבך אנשים.

    ג. יהיה לי קל להוסיף דמי ניהול מהצבירה (שזה בעצם קופת גמל להשקעה), אבל מההפקדה זה מורכב יותר, אך אפשרי.

    ד. אני חייב להוסיף מס רווחי הון, אבל החיסרון הוא שזה לא מדויק, כי מחשבים את הרווח הריאלי, שאותו אני לא יודע לנחש.

  • @טריידר כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    חסר אוטומציה - החישובים שם די מורכבים, אולי תצליח לשלב בין שני הקובצים.

    בדקתי את האקסל, ולפי מה שהבנתי, כוונת בעל האקסל ההוא היא שיוכלו לעדכן אותו עם השנים, בתאריך X נולד לו ילד, הוא הפקיד סכום Y בתאריך Z. האקסל שאני בניתי מיועד יותר לאברך טרי מהנילונים, שיחשב באיזו תוכנית דרך הוא רוצה להגיע ולאיזה יעד.

    אז, דבר ראשון, אפשר להוסיף את החישובים שכתובים שם.

    אבל אחת המטרות של האקסל הזה היא גם שהוא בנוי לאנשים שלא אמורים להבין מה זה אינפלציה ומה זה דיפלציה. לדוגמה, כשהם מחשבים שיפקידו כסף בגמ"ח ויקבלו בכל חתונה סכום X, הם לא מחשבים שאמורה להיות אינפלציה, ולכן אני רוצה שהאקסל יהיה כמה שיותר ידידותי ולא לסבך אנשים.

    ג. יהיה לי קל להוסיף דמי ניהול מהצבירה (שזה בעצם קופת גמל להשקעה), אבל מההפקדה זה מורכב יותר, אך אפשרי.

    ד. אני חייב להוסיף מס רווחי הון, אבל החיסרון הוא שזה לא מדויק, כי מחשבים את הרווח הריאלי, שאותו אני לא יודע לנחש.

    @איציק-התותח כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    ד. אני חייב להוסיף מס רווחי הון, אבל החיסרון הוא שזה לא מדויק, כי מחשבים את הרווח הריאלי, שאותו אני לא יודע לנחש.

    זה לא אותו חישוב של האינפלציה/דיפלציה רק בהפוכה?

  • @דוד-גולדברג
    נראה לי שזה נגרם יותר מזה שיש לאנשים כסף
    יש הרבה זוגות צעירים שמרוויחים סכומים גבוהים
    וברגע שיש אנשים שיש להם זה גורם לסביבה להתעניין יותר
    בעבר לא היה במגזר החרדי הלטאי משכורות גבוהות כמעט בכלל

    @רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    נראה לי שזה נגרם יותר מזה שיש לאנשים כסף
    יש הרבה זוגות צעירים שמרוויחים סכומים גבוהים

    בכלכלה התנהגותית
    "נהוג לומר שכמעט בכל חודש אנשים מנצלים את מלוא התקציב שעומד לרשותם, ולעיתים אף מעבר לכך. ידועה האמירה:
    "כגודל המשכורת – כך גודל החובות" .
    במילים אחרות, גם כשאנשים מרוויחים יותר, הם נוטים להוציא יותר – ולא בהכרח מצליחים לחסוך.

    לדעתי, אחת הסיבות לכך שהציבור החרדי מגלה עניין גובר בעולם ההשקעות היא פעילותם של הארגונים שמעבירים הרצאות ברחבי הקהילות בנושאים של חיסכון והשקעות.
    ובנוסף כאשר הארגונים מצליחים לעודד אברכים להתחיל לחסוך – הם למעשה עוזרים להם לפתח שליטה בהוצאות . האברך לא רק חוסך כסף, אלא גם לומד לנהל את התקציב המשפחתי בצורה נכונה ואחראית יותר בכדי שיהיה לו כסף גם לחסוך.

  • @רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    נראה לי שזה נגרם יותר מזה שיש לאנשים כסף
    יש הרבה זוגות צעירים שמרוויחים סכומים גבוהים

    בכלכלה התנהגותית
    "נהוג לומר שכמעט בכל חודש אנשים מנצלים את מלוא התקציב שעומד לרשותם, ולעיתים אף מעבר לכך. ידועה האמירה:
    "כגודל המשכורת – כך גודל החובות" .
    במילים אחרות, גם כשאנשים מרוויחים יותר, הם נוטים להוציא יותר – ולא בהכרח מצליחים לחסוך.

    לדעתי, אחת הסיבות לכך שהציבור החרדי מגלה עניין גובר בעולם ההשקעות היא פעילותם של הארגונים שמעבירים הרצאות ברחבי הקהילות בנושאים של חיסכון והשקעות.
    ובנוסף כאשר הארגונים מצליחים לעודד אברכים להתחיל לחסוך – הם למעשה עוזרים להם לפתח שליטה בהוצאות . האברך לא רק חוסך כסף, אלא גם לומד לנהל את התקציב המשפחתי בצורה נכונה ואחראית יותר בכדי שיהיה לו כסף גם לחסוך.

    @איציק-התותח כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    בכלכלה התנהגותית
    "נהוג לומר שכמעט בכל חודש אנשים מנצלים את מלוא התקציב שעומד לרשותם, ולעיתים אף מעבר לכך. ידועה האמירה:
    "כגודל המשכורת – כך גודל החובות" .
    במילים אחרות, גם כשאנשים מרוויחים יותר, הם נוטים להוציא יותר – ולא בהכרח מצליחים לחסוך

    בשתי מילים...
    "מלאי - מגדיר שימוש"

  • 253d4563-9030-4968-a9f0-1cc2f1ac9b93-image.png
    יש הרבה יותר מודעות היום

  • 7d87559c-566c-4899-9bcd-8f2206d71e8c-image.png

  • 253d4563-9030-4968-a9f0-1cc2f1ac9b93-image.png
    יש הרבה יותר מודעות היום

    @רואה-את-הנולד
    מודעות או מודעות...?

    [לא יודע איך מנקדים כאן]

  • @hlrzypy54
    בעיתון ובמודעות רחוב ליד הבי"כ.

  • בדרך כלל אושר בכבוד שהם עושים פרסום
    הם מנסים ללעוג לשוק ההון
    אבל בטעות משכנעים את כולם ששוק ההון זה רעיון לא רע

  • @hlrzypy54
    בעיתון ובמודעות רחוב ליד הבי"כ.

    @אבי-ר. כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

    @hlrzypy54
    בעיתון ובמודעות רחוב ליד הבי"כ.

    לא ראיתי עדיין

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    68 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 6 הצבעות
    2 פוסטים
    138 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    @משה-חיים אז בעזרת ה' אני גם הולך להיות מאמנים שיזכו לכתוב שם. יש למה לצפות.
  • 2 הצבעות
    8 פוסטים
    390 צפיות
    פשוט יהודיפ
    @אבינדב-הכהן כתב בהאם Waze "מעדיף" את כביש 6? תחושות על דיווחים חסרים/מאוחרים בפקקים: בפרט בזמן הזה שיש שיפוצים בכביש 6 של הוספת נתיב, הפקקים נהיו הזויים, חבר אמר לי שאם כביש 6 היו לוקחים לפי שעות, הוא היה צריך להוציא משכנתא בסוף חודש... אני לקוח כבד של כביש 6 ומאד מרוצה, זה מאד תלוי מתי ולאיזה כיוון נוסעים, כי בשעות הבוקר הפקקים הם מהצפון למרכז ובשעות הצהריים מהמרכז לצפון, ובצד השני כמעט תמיד פתוח ורגוע (אני בעיקר מדבר בין נחשונים לעירון)
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    442 צפיות
    ס
    כל המידע על החזר מס, כאן! קיבלתם דמי לידה השנה? יתכן שמגיע לכם יותר! תזכורות לקראת סוף שנת המס
  • ”התקציב השנתי בחיי המשפחה”

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    3 הצבעות
    1 פוסטים
    159 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "התקציב השנתי" ההוצאות השנתיות: הם הפתעה לא נעימה בתקציב המשפחתי כולנו שואפים לנהל תקציב משפחתי מאוזן, אך רבים מאיתנו מתמקדים בהוצאות החודשיות, ושוכחים את ההוצאות השנתיות, שעלולות להוות הפתעה לא נעימה. למה חשוב לתכנן את התקציב לתקציב שנתי? תכנון תקציב חודשי הכרחי, אך אינו מספק. הוצאות כמו ביטוח רכב, רישוי, חידוש רישיונות, חופשות, חגים, ביגוד לכל המשפחה, מתנות לחגים ותחזוקה שנתית של הבית, בקיצור כל דבר שלא נכנס לחודשי הוא בעצם שנתי. ברגע שלא בנינו תקציב שנתי אנחנו כמעט בוודאות בדרך לבור תקציבי, ומכאן הדרך להלואות (בשלל שמותיהם. הלואת חג או חופשה) הם בעיקר ההשלכות של אי התחשבנות בהוצאות השנתיות: קושי בהתמודדות עם הוצאות בלתי צפויות: כאשר לא חוסכים מראש להוצאות השנתיות, כל הוצאה נוספת עלולה ליצור קשיים לנהל את משק הבית מבחינה כלכלית. חוסר יכולת לחסוך או להשקיע: הוצאות שנתיות בלתי צפויות "גוזלות" כסף שרצינו לחסוך או או להשקיע. במקום שיניב לנו רווחים נאים בעבור הכסף. עלייה בחובות: כדי לממן הוצאות בלתי צפויות, משפחות רבות נוטות לקחת הלוואות, מה שמוביל לעלייה בחובות ולתשלום ריבית. מתח ולחץ כלכלי: חוסר ודאות כלכלי ומתח מתמיד פוגעים לנו באיכות החיים המשפחתית. פתרונות מעשיים לניהול מוצלח של ההוצאות השנתיות: 1.חלוקת ההוצאות השנתיות לתשלומים חודשיים שווים, בדומה לתשלומים קבועים אחרים. 2.פתיחת חשבון חיסכון ייעודי: חיסכון סכום קבוע מדי חודש לקראת ההוצאות השנתיות. 3שימוש באקסל למעקב וניהול תקציב: כהיום יש הרבה טבלאות אקסל שמאפשרות מעקב אחר ההוצאות והכנסות, והגדרת יעדי חיסכון. 4.השוואת מחירים: חיפוש אחר חלופות זולות יותר עבור מוצרים ושירותים. 5.יצירת קופה קטנה: חיסכון סכום קבוע מדי חודש עבור הוצאות בלתי צפויות. לסיכום. תכנון תקציב שנתי מפורט, הכולל את כל ההוצאות, הוא הכרחי לניהול כלכלי נבון. על ידי הכנה מראש להוצאות השנתיות, ניתן למנוע הפתעות לא נעימות, לשמור על יציבות כלכלית ולהתקדם לעבר המטרות הפיננסיות של המשפחה. זכרו: השקעה במעט זמן ומחשבה בתכנון התקציב השנתי, תניב תוצאות משמעותיות בטווח הרחוק וגם הקרוב אחד החשבונות הכי חשובים לפני חיסכון, זה לבדוק באיזה סכום קבוע, אפשר לעמוד, ואת זה נוכל לגעת כמובן אחרי שבנינו תקציב חודשי ושנת