דילוג לתוכן

ביטול דמי הקישוריות, מה זה אומר? ומה זה גורם?

כלכלת המשפחה
3 3 336 3
  • בימים האחרונים נכנס לתוקף ביטול דמי הקישוריות,
    מה שגרם לקווים רבים להתחיל לגבות כסף על שימוש,
    אשמח אם מישהו יסביר ברור במה מדובר.

  • בימים האחרונים נכנס לתוקף ביטול דמי הקישוריות,
    מה שגרם לקווים רבים להתחיל לגבות כסף על שימוש,
    אשמח אם מישהו יסביר ברור במה מדובר.

    @הקול-השפוי
    בגדול, עד היום מפעילי הקו היו מקבלים תשלום (לכאו' ממשרד התקשורת או אולי מחברות הסלולר, איני יודע בדיוק),
    על כל מספר שהתקשר לקו ועל כל זמן האזנה לקו,
    מה שהביא להצפה של קווים שבעצם ההקשבה של אנשים לקו שלהם הם מרוויחים כסף,
    מה שקורה היום זה שמי שרוצה להפעיל קו תוכן צריך לשלם על עצם הפעלת הקו (ויתכן שגם על האזנות המאזינים),
    ולכן יותר ויותר קווים גובים דמי מנוי ו/או משלבים פרסומות וכך הם 'מכסים' את העלויות וגם מרוויחים על המאמץ.

  • וזה בהחלט משפיע על קווים בסיסים כמו קל קו, ועוד קווי תוכן בסיסים, שאולי הולכים לעלות לנו כסף...
    אגב, ביטול הקישוריות הוא לא מהיום, כבר לפני יותר משנה זה התחיל לרדת בהדרגה, כל כמה חודשים עוד קצת ועוד קצת, עד שבמוצ"ש האחרון זה נגמר לגמרי...

נושאים מוצעים


  • 15 הצבעות
    26 פוסטים
    439 צפיות
    י
    תודה לכל המגיבים! התפתח כאן דיוק מרתק, וזו הזדמנות לחדד את כוונתי. כמו שכתבתי, כסף לא מהווה רשות. זה שיש לילד כסף לא אומר שהוא יכול לעשות איתו מה שהוא רוצה, והכול נשאר תחת שיקול הדעת והערכים של הבית. אני רק יקדים ויאמר שכסף לילדים יהיה בכל אופן, בין אם זה יבוא מפרסים וכדו' או דמי חנוכה ופורים, מהסבים והסבתות. כדי לעשות סדר, צריך להפריד בין הגילאים: לילדים צעירים (לפני גילאי ישיבה קטנה וסמינר) ברור שכל הצרכים באים מהבית ולא מדמי הכיס. דמי הכיס שם הם כספים קטנים מאוד, ולא מיועדים לצרכים שוטפים אלא לדברים שמעבר – ממתק פה ושם, או חיסכון עצמי למשהו גדול יותר כמו משחק וכדו', שהם שוב לא צורך בסיסי. המטרה בגיל הזה היא לא שהילד יממן את עצמו, אלא שיתנסה בקבלת החלטות קטנות. בגילאי ישיבה קטנה וסמינר הסיפור משתנה, כי הנוער ממילא מבקש ומקבל כסף (ובאמת גם צריך) עבור כל מיני צרכים. הורים רבים משתפים שבגיל הזה מתחילים הרבה חיכוכים כי אצל הנוער מיטשטש מאד הגבול בין צורך לרצון. כאן בדיוק דמי הכיס הם פתרון מצוין. משפחות רבות מכירות את זה: הנער בן ה-15 מבקש כל שבוע כסף ליציאה עם חברים לצ'ונט, והבת מבקשת כל יומיים כספים לגלידה או לבגד חדש. במקום שבכל פעם יתפתח ויכוח מתיש, או שההורה פשוט ישלוף כסף כדי לקנות שקט – נכון לשים גבולות ברורים. ברגע שיש סכום קבוע, הנער צריך לקבל החלטות לבד ולכלכל את צעדיו. ברור שההורים נשארו ההורים ולכן טבעי שהם מממנים את הצרכים הבסיסיים כמו תחבורה וכדומה, אבל המותרות נכנסות למסגרת. העיקרון הזה עובד גם בקניות גדולות כמו ביגוד לחגים. אני ממש לא חושב שהנוער צריך לממן את זה מדמי הכיס שלו. אבל גם כאן, במקום שהבת תתקשר מהחנות ותבקש פרטי אשראי או שתלווה מחברה, כי היא ראתה בגד שהיא אוהבת, או שהבן ילך לחנות יוקרתית כי "אבא ואמא ישלמו", הרבה יותר נכון מגדירים סכום הגיוני וסביר שאמור להספיק. ברגע שיש מסגרת, אין ויכוחים מול ההורה, יש שיקול דעת של הילד מול עצמו. לצערי, מניסיון עם משפחות רבות, המציאות מראה בדיוק את ההפך ממה שחלק מהמגיבים חששו ממנו: התנהלות לא טובה עם כסף, חומריות יתר ורדיפת מותגים, לא מתחילות מזה שנותנים לילד אחריות. הן מתחילות כמעט תמיד מזה שההורים לא שמו גבולות ברורים, והילד התרגל שהכול נגיש, זמין ומיידי כמעט בלי שום מגבלה. וכמובן ברור מאליו, שדמי כיס בתוך גבולות נכונים אינם מחליפים חינוך הם כלי נוסף בתוך החינוך.
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    294 צפיות
    משה עוזיאלמ
    אכן, אך לעובדי הוראה גם מצוי שמקבלים חלקים מהמשכורת חלקים על גמול מקצוע ופיצול כתה ויוח"א באיחור ולעתים אף תקופה ארוכה לאחר כך (לדוג' על שנה פ"ה יכולים לקבל בבת אחת באמצע שנת פ"ו) כך שיש לשים לב לאו דווקא בבחודשים אלו
  • 7 הצבעות
    3 פוסטים
    200 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    @חופש-כלכלי בהחלט כל אדם יכול להתקדם בזכות תהליך. וכל שכן אם הוא לא בדיוק סוגר את החודש
  • עזרה בקבלת דמי אבטלה

    כלכלת המשפחה דמי אבטלה
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    205 צפיות
    צ
    @לב-העולם עיין כאן, https://www.kolzchut.org.il/he/התפטרות_בנסיבות_המזכות_בדמי_אבטלה_ללא_תקופת_המתנה
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    2k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️