דילוג לתוכן

חינוך לעוני או לחיים נורמליים? תחליטו כבר!

כלכלת המשפחה
7 6 656 6
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי טריידר
    #1

    חינוך לעוני או לחיים נורמליים? תחליטו כבר!

    .
    אני שואל ברצינות:

    מה הילד שלכם אמור להבין כשהוא מקבל שוקו רק אם הייתה חלוקה בבית הכנסת?

    שהוא חי בבית שאין בו חמישה שקלים פנויים?

    שהשוקו הוא מותרות של עשירים?

    שהדרך לקבל דברים עוברת דרך לחכות שמישהו אחר יחלק?

    ירקות לפני חג – מילא. לחמים – ניחה. אבל מעדן שוקו? באמת?

    מה הבעיה לקנות לו מכולת, לשלם אפילו ביוקר, ולהראות לו שבשביל תוספת קטנה וטובה – משלמים, ולא מחכים ברחמים?

    יש חינוך לצמצום, ויש חינוך לעוני. לא להתבלבל ביניהם.

    כשאתה מחנך את הילד שלך שהכול מגיע רק מחלוקה, אתה לא מחנך אותו לצניעות – אתה מחנך אותו לחיות ממה שמחלקים לו.

    ואם זה מזכיר לי סיפור אמיתי – בבית של חברה של אשתי, ממתק היה חצי לבן. חצי!

    לא עוני מתוך הכרח – עוני כדרך חיים.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    זה טבעו של אדם,
    כאשר הוא מזהה הזדמנויות להרויח, הוא מנצל את ההזדמנויות הללו
    דהיינו, ייתכן ובמשפחה מסויימת לא היו קונים כלל שוקו.
    הועיל ויש חלוקה חינמית, לוקחים. זה לא מזיז לכיס שלי כלל.

    השאלה למתקדמים היא:
    לו יצוייר ויכולנו לקנות לילדים שוקו ולקבל עליו החזר מהחלוקה בכל רגע נתון,
    כמה שוקו היינו קונים?
    מה מונע מאיתנו לחיות כפי שמתאים לנו? לקנות שוקו בכמות שמתאימה לנו?

  • זה טבעו של אדם,
    כאשר הוא מזהה הזדמנויות להרויח, הוא מנצל את ההזדמנויות הללו
    דהיינו, ייתכן ובמשפחה מסויימת לא היו קונים כלל שוקו.
    הועיל ויש חלוקה חינמית, לוקחים. זה לא מזיז לכיס שלי כלל.

    השאלה למתקדמים היא:
    לו יצוייר ויכולנו לקנות לילדים שוקו ולקבל עליו החזר מהחלוקה בכל רגע נתון,
    כמה שוקו היינו קונים?
    מה מונע מאיתנו לחיות כפי שמתאים לנו? לקנות שוקו בכמות שמתאימה לנו?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי טריידר
    #3

    @משתמשת

    אני לא מדבר על חשבונות כלכליים.
    אני מדבר על משהו הרבה יותר פשוט — על הלב של הילד.

    כשהילד שלך רואה שמעדן שוקו זה משהו שאין בבית, אלא רק כשמחלקים, הוא לא אומר לעצמו:
    "אבא החליט לחיות בתקציב מינימלי למען ערכים גדולים."
    הוא מרגיש:
    "אני גר בבית שאין בו מספיק בשביל דבר קטן ופשוט כמו שוקו."

    זה לא עניין של פינוק. זה עניין של מסר.

    המסר שהילד מקבל הוא שבחיים אין מקום לשום דבר קטן שהוא רוצה.
    שהחיים הם תמיד דוחק, תמיד חוסר, תמיד מחכים שמישהו אחר יושיע אותך.

    וזה עצוב.

    כי גם אם אתה חי ממלגות בצמצום, אפשר להעביר לילד תחושת כלכלית בריאה,
    שאנחנו בוחרים מה לקנות ומה לא, לא כי אין, אלא כי ככה נכון ובריא לחיות.

    ולפעמים, דווקא כן קונים לו משהו קטן — לא כי זה חובה,
    אלא כדי שהוא ירגיש שגם בתקציב מוגבל יש מקום לשמחה קטנה, בלי לחכות שיחלקו לך.

    זה ההבדל בין חיים בעוני לבין חיים בתקציב.

    בעוני — אתה תלוי באחרים.
    בתקציב — אתה בעל הבית של החיים שלך.

  • @משתמשת

    אני לא מדבר על חשבונות כלכליים.
    אני מדבר על משהו הרבה יותר פשוט — על הלב של הילד.

    כשהילד שלך רואה שמעדן שוקו זה משהו שאין בבית, אלא רק כשמחלקים, הוא לא אומר לעצמו:
    "אבא החליט לחיות בתקציב מינימלי למען ערכים גדולים."
    הוא מרגיש:
    "אני גר בבית שאין בו מספיק בשביל דבר קטן ופשוט כמו שוקו."

    זה לא עניין של פינוק. זה עניין של מסר.

    המסר שהילד מקבל הוא שבחיים אין מקום לשום דבר קטן שהוא רוצה.
    שהחיים הם תמיד דוחק, תמיד חוסר, תמיד מחכים שמישהו אחר יושיע אותך.

    וזה עצוב.

    כי גם אם אתה חי ממלגות בצמצום, אפשר להעביר לילד תחושת כלכלית בריאה,
    שאנחנו בוחרים מה לקנות ומה לא, לא כי אין, אלא כי ככה נכון ובריא לחיות.

    ולפעמים, דווקא כן קונים לו משהו קטן — לא כי זה חובה,
    אלא כדי שהוא ירגיש שגם בתקציב מוגבל יש מקום לשמחה קטנה, בלי לחכות שיחלקו לך.

    זה ההבדל בין חיים בעוני לבין חיים בתקציב.

    בעוני — אתה תלוי באחרים.
    בתקציב — אתה בעל הבית של החיים שלך.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @טריידר
    במשפחה של אשתי הם ידעו עליות ומורדות בכלכלת המשפחה - כמו אצל כל משפחה
    אבל מעולם הם לא העלו על דעתם שהם "עניים" או ש"חסר לנו" , אלא להפך אנחנו "עשירים" ו"יש לנו הכל"
    ואיך זה קרה..?
    חמותי דאגה לא משנה מה למלאות את הבית באוכל , כדי שהילדים ירגישו חום של בית וכיף וככה גם שהיה קשיים הם מעולם לא העלו על דעתם את זה..
    אין הכוונה שכל המקרר חטיפים ומאכלים..
    אלא היא היתה לוקחת מאותה חלוקה ירקות, ועושה המון סוגי מאכלים, וריבות מפירות, וככה היה שפע של דברים ולא היה מעולם הרגשה שחסר..
    [את הדברים היא למדה מאמא שלה ז"ל שבזמנו {תקופת הצנע} עשתה להם המון מאכלים וריבות מקליפות של מאכלים...]
    ועובדה שאשתי ואחיותיה למדו בתפרח , ואשתי אמרה לי באופן גורף שהמשפחות שם שהראו חמימות בבית עם הילדים , הן מבחינת שיש "אוכל" בבית , וגם אם אין אוכל אבל יש "לב חם" של ההורים שמחליף את האוכל - אז הילדים הלכו בדרך ההורים
    לעומת זאת המון משפחות שם שחינכו על חיי צער תחיה - הוי אומר לא צימצום אלא עוני רוב ילדיהם כבר לא המשיכו הדרך של ההורים... כי בשביל מה לסבול מבחירה..?
    ור' משה הלל אומר כל פעם ששואלים על זה ,שבדור שלנו אברך צריך לקחת הלוואות בשביל שיהיה אוכל בבית.. כדי שיהיה חום בבית ואז אם הילד יזדמן לו ניסיון שיכול להוציא אותו החוצה הוא יחשוב פעמיים..

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    אוייש...
    כדאי לגדול.
    הרבה חרדים חיים בהשקפת עולם פנימית עמוקה, בה אין קשר בין כמות הכסף שהם מכניסים לכמות ההוצאות שהם מוציאים, ודווקא בכיוון הנכון. זאת אומרת-
    הילדים שלי יודעים, שגם אם יכנס לנו 200,000+ בבת אחת [נכנס, נכנס... באמת. כך היה] - אנחנו [-אני וכל הבנים] נמשיך לקנות חולצות במכירה של 'מלבושי כבוד', כיון שהן איכותיות, והם בדיוק כמו המותגים החרדים האחרים. בדקנו את זה.

    כמה פשוט: אדם משלם כסף רק על דבר שנותן לו את התמורה עליו. לכן, שוקו, פחית במכונה, במבה בתחנת דלק, מנה חמה, [-כאן אפשר להוסיף-] לא שווה לי את הכסף. לעומת זאת [וזה כנראה גם בבתי חרדים רבים] כלי עבודה נטענים של מילוואקי, מצלמת D של קאנון, מצברים לשבת, מגהץ של מיקליני - אני משלם. ובהחלט.
    זכור: לא אמור להיות קשר בין הגדל הכסף הנכנס להגדלת הכסף היוצא. תמיד אמשיך לחשוב האם הכסף שאני מוציא שווה את זה.

  • אוייש...
    כדאי לגדול.
    הרבה חרדים חיים בהשקפת עולם פנימית עמוקה, בה אין קשר בין כמות הכסף שהם מכניסים לכמות ההוצאות שהם מוציאים, ודווקא בכיוון הנכון. זאת אומרת-
    הילדים שלי יודעים, שגם אם יכנס לנו 200,000+ בבת אחת [נכנס, נכנס... באמת. כך היה] - אנחנו [-אני וכל הבנים] נמשיך לקנות חולצות במכירה של 'מלבושי כבוד', כיון שהן איכותיות, והם בדיוק כמו המותגים החרדים האחרים. בדקנו את זה.

    כמה פשוט: אדם משלם כסף רק על דבר שנותן לו את התמורה עליו. לכן, שוקו, פחית במכונה, במבה בתחנת דלק, מנה חמה, [-כאן אפשר להוסיף-] לא שווה לי את הכסף. לעומת זאת [וזה כנראה גם בבתי חרדים רבים] כלי עבודה נטענים של מילוואקי, מצלמת D של קאנון, מצברים לשבת, מגהץ של מיקליני - אני משלם. ובהחלט.
    זכור: לא אמור להיות קשר בין הגדל הכסף הנכנס להגדלת הכסף היוצא. תמיד אמשיך לחשוב האם הכסף שאני מוציא שווה את זה.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי אפ_על_פי_כן
    #6

    @ללא-שם
    ממש לא קשור חרדים- לא חרדים.
    זה עניין פסיכולוגי, ראש כזה.
    יש אנשים (כמוך, וגם אני כזה) שיוציאו כסף על דברים שלהרגשתם ישמשו אותם זמן רב ו'יצדיקו את הכסף' לעומת דברים קצרי- טווח כמו אוכל, וביגוד- שם ההרגשה היא ששילמנו הרבה וזה נעלם בצ'יק.
    יש לי גיס שמבחינתו לצאת למסעדה עם אשתו- בזבוז. אבל תכשיט זהב- בכבוד!

    יש תפיסות אחרות בנוגע כסף - ואי אפשר לקבוע מי צודק ומי לא
    יש למשל אנשים שיוציאו כסף על ביגוד יוקרתי ומותגים, כי לדעתם (ולפעמים מהחוויה האישית שלהם) ככה עושים הורים שמשקיעים בילדיהם, אבל חוג אורגנית לילדה- בשביל מה צריך. בזבוז כסף.
    יש אנשים - שירוצו למשנת יוסף ומלבושי כבוד ולמבצעים בסופרמקט בקצה העיר, ומגהץ מה שמכרו במבצע ב'אושר עד', אבל חופשה במלון כל המשפחה בביהזמנים (20,000 שקל בכייף)- חובה! כי לתפיסתם חוויה משפחתית נשארת לעד ובזה כדאי להשקיע.

    כסף הוא נושא מאד אמוציונאלי ויש הרבה דרכים להתייחס אליו.

    הדבר הכי חשוב- שבנאדם יחיה בהתאם להכנסותיו,
    ובתפילה ששני בני הזוג יהיו עם אותה תפיסה בנוגע לכסף 😵 או לפחות ידעו להסתדר.

    ומכאן ואילך ממש אי אפשר לשפוט ולחלק ציונים

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @טריידר אני חושב שההגרדה עוני היא לא נכונה
    ההגדרה היא לאלחיות בפזרנות ואם אה מחמיר אתה יכול לקרוא לזה לחיות בצמצום אבל זה לא עוני

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    182 צפיות
    פלוספ
    במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]
  • 8 הצבעות
    1 פוסטים
    232 צפיות
    מ
    [image: 49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    239 צפיות
    כרמיאליכ
    תנסה את nava.heler@gmail.com - הרב הלר ממודיעין עילית שמתעסק הרבה בעניין הזה.
  • 7 הצבעות
    4 פוסטים
    356 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    @שמיל-שמיל כן בשמחה רבה
  • 10 הצבעות
    1 פוסטים
    1k צפיות
    רחל עומסיר
    כללי ההחלטות שמקבלים בתחילת הדרך עשויות לקבוע עם כמה אפשרויות נגיע לפרישה עבודה חדשה? 7 דברים שכדאי לבדוק כבר בהתחלה התפטרתם? אל תמהרו להניח שלא מגיעים לכם פיצויים פיצול קרנות השתלמות: חכם או מיותר? המודל הצ'יליאני נועד לעזור לרוב האנשים. אבל האם הוא מתאים גם לכם? תיקון חשוב לדיוור הקודם + תשובה לשאלת קורא קרן השתלמות מעל התקרה – חכם או מיותר? עדכון חשוב למורות החינוך העצמאי האם חוסכי מסלולי ההלכה יקבלו יותר אפשרויות השקעה השקל מתחזק – האם הגיע הזמן לעבור למסלול מנוטרל מט"ח? עדכון מסלול השקעה עוקב מדדי מניות 80% מהאנשים מתעלמים מהדוח הזה. ואתם? האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? מבנה השכר היום והביטחון הכלכלי של מחר אם שילמתם מס יתכן שפעלתם נכון תחילת שנת מס קרן ההשתלמות: ההטבה הכי משתלמת לפני סוף השנה במשא ומתן עם המעסיק - העלאת שכר או קרן השתלמות? כך תדעו שהייעוץ שאתם מקבלים – באמת משרת את האינטרסים שלכם לוח ניכויים 2025: המספרים, התקרות וההזדמנויות שמומלץ לא לפספס! השקעות ייעוץ פנסיוני הוא לא רק למי שמתקרב לפרישה משכנתא כדי להשקיע בשוק ההון מה מתאים לכם יותר - קופת גמל או קופת גמל להשקעה? מדריך קצר: כך בוחרים שילוב נכון של דמי ניהול ככה לא מתכננים מס מה ההבדל בין מדד למחקה מדד ארה"ב וסין חתמו על הסכם סחר חדש מה זה אומר על הכסף שלנו? השוק תנודתי? כך פועלים חכם - בלי לתזמן את הרגע הנכון כך פועלים חכם- בלי לתזמן את הרגע הנכון "עם כלביא" - שוק ההון הישראלי בתנופה האינפלציה מזנקת! כך תשמרו על הערך של הכסף שלכם חדש! מסלול כשר עם פיזור ברמת סיכון גבוהה האם זה הזמן הנכון להשקיע ב-s&p500? מה קורה בשוק ההון - ולמה לא להיבהל ? המשכורת נשארת זהה אבל המחירים עולים - מה עושים? השקעה פשוטה, חיסכון מניב – כך עושים את זה נכון! הזדמנויות השקעה חכמות לפניכם אם לא תתכננו, תפסידו! מסלול השקעה פאסיבי מול מסלול אקטיבי: יתרונות וחסרונות למה התשואה שלכם שונה, למרות שמסלול ההשקעה זהה? זה הזמן לנצל את הטבות סוף השנה לחיסכון האישי שלך השקעות- קרן כספית האם קרן כספית עדיין מהווה פתרון נכון לאחר ירידת הריבית? עדכון בשוק הקרנות הכספיות הכשרות קרן כספית עדכון דמי ניהול לשנת 2026 מוצר חדש בשוק ההשקעות הסולידי הכירו "קרן כספית מתחדשת איך לשמור על הערך של הכסף שלך נזיל בלי לשחוק את הערך שלו קרן פנסיה האוצר שוקל להקטין את ההפקדות לפנסיה. האם זה באמת משתלם? מתי ממשיכים להפקיד לפנסיה גם כשהעובד לא עובד בפועל? עובדים יותר שנים, אבל מרגישים פחות בטוחים כלכלית? מה קורה לכספי הפנסיה במקרה פטירה? קרן פנסיה המרכיבים שמשפיעים על הקצבה והביטחון הכלכלי שלך למה משיכת כספי פנסיה היא כמעט תמיד טעות האם המעסיק מפקיד לכם לפנסיה כמו שצריך? כמה כדאי להפקיד לפנסיה כעצמאי עצמאים- הפנסיה היא לא מותרות מ-70% ל-100% – השינוי הגדול בעולם הפנסיה האם כספי הפיצויים שלך מנוהלים כמו שצריך? דקה אחת עכשיו - יכולה לחסוך לכם הרבה עגמת נפש בעתיד עוזבים מקום עבודה? רגע לפני שאתם מושכים את כספי הפיצויים חשוב לדעת את זה מי המציא את הפנסיה? ולמה זה עדיין משפיע עלינו היום? מתחילים עבודה חדשה? מה חשוב לבדוק כבר עכשיו? כמה כסף תצטרכו בפרישה - ואיך להיערך מראש? למי יש סיכוי לפרוש בראש שקט שכיר או עצמאי ? 80% מהאנשים מתעלמים מהדוח הזה - ואתם? משכת? ניידת? אולי עשית טעות? איך מחושבת הקצבה החודשית מקרן פנסיה מקיפה בגיל פרישה? הגיעו דוחות החיסכון שלכם - זה הזמן לבדוק את המצב! התנהלות כלכלית האם שינוי כלכלי משנה את הדרך שבה אנחנו מקבלים החלטות אי ודאות כלכלית בתחילת מבצע ומה נכון לעשות כבר עכשיו חינוך פיננסי מתחיל בבית אבל הפעם גם במערכת החינוך להיות מאושרים ולהרוויח יותר הרגלים כלכליים. מתי הם משרתים אותנו ומתי הם מנהלים אותנו? קרן חירום - הביטחון הכלכלי שלכם בשעת מבחן הלוואה אחרי החג? עצרו רגע לחשוב כלכלית חיסכון לכל ילד לא תאמינו כמה כסף אפשר להרוויח מחסכון לכל ילד! לא כל חיסכון חייבים למשוך ברגע שהוא נפתח