דילוג לתוכן

איזו דרך יותר טובה?

שוק ההון והשקעות
19 8 914 2
  • איזה דרך יותר עדיפה לחתונות הילדים?
    דרך א':
    הפקדה חודשית גדולה לכל הילדים קבועה במשך השנים וכשמגיעים לחתונת אחד הילדים מושכים חלק מהכסף לפי הנצרך ומשאירים את השאר שיצבור ריבית?
    [אבל כך לכאורה לפי זה יכול להיות שאחד מהילדים לקחת על חשבון האחים האחרים** שעד שיצבר שוב כסף..]

    דרך ב':
    מספר הפקדות חודשיות קטנות לכל ילד וכשמגיעים לחתונה מושכים את כל ההפקדה?
    [כדי שלכל ילד יקבל בנפרד ממה שיש לו ]
    אשמח לתשובות
    תודה רבה!

  • איזה דרך יותר עדיפה לחתונות הילדים?
    דרך א':
    הפקדה חודשית גדולה לכל הילדים קבועה במשך השנים וכשמגיעים לחתונת אחד הילדים מושכים חלק מהכסף לפי הנצרך ומשאירים את השאר שיצבור ריבית?
    [אבל כך לכאורה לפי זה יכול להיות שאחד מהילדים לקחת על חשבון האחים האחרים** שעד שיצבר שוב כסף..]

    דרך ב':
    מספר הפקדות חודשיות קטנות לכל ילד וכשמגיעים לחתונה מושכים את כל ההפקדה?
    [כדי שלכל ילד יקבל בנפרד ממה שיש לו ]
    אשמח לתשובות
    תודה רבה!

    @i90990 ערב טוב

    שוק ההון הוא מקום תנודתי, ובהשקעה לטווח ארוך אנחנו סומכים שלאורך שנים השוק יפצה על הירידות.
    בהפקדה אחת מרוכזת, יכולים להגיע למצב שהרווחים לא יהיו כמצופה וכדי להשלים את החסר, נמשוך כספים שהפקדנו עבור חתונה אחרת,
    אם אתה חושש ממקרה כזה, כנראה שעדיף לפצל את החסכונות. 
    אם התכוונת לשאול על אפקט הריבית דריבית, הוא לא אמור להיפגע מפיצול ההפקדות.
    ולחלק המעשי, בקופות גמל, ובקרן השתלמות לשכיר, קיימת אפשרות לפתיחה של מספר קופות נפרדות לאותו חוסך,
    לעומת זאת, בחשבון מסחר תיאלץ לפתוח חשבונות בכמה בתי מסחר כדי לפצל את ההפקדות.

  • @i90990 ערב טוב

    שוק ההון הוא מקום תנודתי, ובהשקעה לטווח ארוך אנחנו סומכים שלאורך שנים השוק יפצה על הירידות.
    בהפקדה אחת מרוכזת, יכולים להגיע למצב שהרווחים לא יהיו כמצופה וכדי להשלים את החסר, נמשוך כספים שהפקדנו עבור חתונה אחרת,
    אם אתה חושש ממקרה כזה, כנראה שעדיף לפצל את החסכונות. 
    אם התכוונת לשאול על אפקט הריבית דריבית, הוא לא אמור להיפגע מפיצול ההפקדות.
    ולחלק המעשי, בקופות גמל, ובקרן השתלמות לשכיר, קיימת אפשרות לפתיחה של מספר קופות נפרדות לאותו חוסך,
    לעומת זאת, בחשבון מסחר תיאלץ לפתוח חשבונות בכמה בתי מסחר כדי לפצל את ההפקדות.

    @ביזנייעס
    אבל השאלה אם כמה קופות זה שווה מבחינת דמי ניהול ודמי צבירת הפקדה לכל קופה וקופה...?

  • @ביזנייעס
    אבל השאלה אם כמה קופות זה שווה מבחינת דמי ניהול ודמי צבירת הפקדה לכל קופה וקופה...?

    בחישוב פשוט
    אין הבדל בדמי הניהול שישולמו,
    הן מההפקדה והן מהצבירה.

  • בחישוב פשוט
    אין הבדל בדמי הניהול שישולמו,
    הן מההפקדה והן מהצבירה.

    @ביזנייעס
    אין דמי ניהול מהפקדה בקופות גמל להשקעה וקרנות השלמות אלא רק מהצבירה.
    אבל התשובה נכונה, אין הבדל בדמי הניהול מאחר שהוא נקבע באחוזים מהסום הצבור.

  • @ביזנייעס
    אין דמי ניהול מהפקדה בקופות גמל להשקעה וקרנות השלמות אלא רק מהצבירה.
    אבל התשובה נכונה, אין הבדל בדמי הניהול מאחר שהוא נקבע באחוזים מהסום הצבור.

    @סייעתא-דשמיא
    אבל כאן יש כמה סכומים צבורים?
    אם כאן יקחו לדוגמא 1% כמה פעמים במקום 1% על סכום אחד זה יותר שווה?
    אם יהיה קרן שמפקידים לה בחודש לדוגמא 700
    או 7 קרנות שמפקידים לכל אחת 100
    אז עדיף 1% מ700 או 7% מ700?

  • @סייעתא-דשמיא
    אבל כאן יש כמה סכומים צבורים?
    אם כאן יקחו לדוגמא 1% כמה פעמים במקום 1% על סכום אחד זה יותר שווה?
    אם יהיה קרן שמפקידים לה בחודש לדוגמא 700
    או 7 קרנות שמפקידים לכל אחת 100
    אז עדיף 1% מ700 או 7% מ700?

    @i90990 אני כנראה מפספס משהו.
    1% מ100 ו-1% מ700 זה אותו אחוז, חוץ מאשר שהכסף יתחיל לעבוד יותר מהר ואפקט הריבית דריבית יהיה לו משמעות מהירה מאוד בסכום גבוה, (מהירה כוונתי לא בכמות אלא באיכות הדרבון לחוסך, הוא יראה עלייה בכסף שתדרבן אותו לחסוך יותר).

  • @סייעתא-דשמיא
    אבל כאן יש כמה סכומים צבורים?
    אם כאן יקחו לדוגמא 1% כמה פעמים במקום 1% על סכום אחד זה יותר שווה?
    אם יהיה קרן שמפקידים לה בחודש לדוגמא 700
    או 7 קרנות שמפקידים לכל אחת 100
    אז עדיף 1% מ700 או 7% מ700?

    @i90990 כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    אבל כאן יש כמה סכומים צבורים?
    אם כאן יקחו לדוגמא 1% כמה פעמים במקום 1% על סכום אחד זה יותר שווה?
    אם יהיה קרן שמפקידים לה בחודש לדוגמא 700
    או 7 קרנות שמפקידים לכל אחת 100
    אז עדיף 1% מ700 או 7% מ700?

    מה כוונתך 7% מ700?
    בשתי האפשרויות מדובר על 1% מ700, רק שזה או 1% מ700 בפעם אחת או 1% מ100 כפול 7.

  • @i90990 כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    אבל כאן יש כמה סכומים צבורים?
    אם כאן יקחו לדוגמא 1% כמה פעמים במקום 1% על סכום אחד זה יותר שווה?
    אם יהיה קרן שמפקידים לה בחודש לדוגמא 700
    או 7 קרנות שמפקידים לכל אחת 100
    אז עדיף 1% מ700 או 7% מ700?

    מה כוונתך 7% מ700?
    בשתי האפשרויות מדובר על 1% מ700, רק שזה או 1% מ700 בפעם אחת או 1% מ100 כפול 7.

    מה כוונתך 7% מ700?
    בשתי האפשרויות מדובר על 1% מ700,
    רק שזה או 1% מ700 בפעם אחת
    או 1% מ100 כפול 7.
    אם זה כפול 7 אז דהיינו 7% מ700 סה"כ.... לא...?
    תקנו אותי אם זה טעות....

  • מה כוונתך 7% מ700?
    בשתי האפשרויות מדובר על 1% מ700,
    רק שזה או 1% מ700 בפעם אחת
    או 1% מ100 כפול 7.
    אם זה כפול 7 אז דהיינו 7% מ700 סה"כ.... לא...?
    תקנו אותי אם זה טעות....

    @i90990
    לא,
    1% מ100 זה 1 ש"ח, וכפול 7 זה 7 ש"ח.
    בדיוק כמו 1% מ700 ש"ח שזה גם 7 ש"ח.

  • @i90990
    לא,
    1% מ100 זה 1 ש"ח, וכפול 7 זה 7 ש"ח.
    בדיוק כמו 1% מ700 ש"ח שזה גם 7 ש"ח.

    @סייעתא-דשמיא
    יש אבל כן דמי ניהול על הוצאות הקופה ללא קשר להכנסות ולא אחוזים מהכסף
    האם אני טועה?!

  • @סייעתא-דשמיא
    יש אבל כן דמי ניהול על הוצאות הקופה ללא קשר להכנסות ולא אחוזים מהכסף
    האם אני טועה?!

    @ANUTKBP
    הדמי ניהול באופן כללי הם רק על הצבירה ולא על ההפקדה. אין דבר כזה הוצאות הקופה.

  • @ANUTKBP
    הדמי ניהול באופן כללי הם רק על הצבירה ולא על ההפקדה. אין דבר כזה הוצאות הקופה.

    @צופה-ומביט כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    אין דבר כזה הוצאות הקופה

    יש עלות ניהול השקעה וזה תוספת לדמי ניהול

  • @צופה-ומביט כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    אין דבר כזה הוצאות הקופה

    יש עלות ניהול השקעה וזה תוספת לדמי ניהול

    @רואה-את-הנולד
    אכן, יש הוצאות ניהול השקעות.
    זה קיים בכל הקופות - פנסיה קרן השתלמות וקופת גמל.

  • מה כוונתך 7% מ700?
    בשתי האפשרויות מדובר על 1% מ700,
    רק שזה או 1% מ700 בפעם אחת
    או 1% מ100 כפול 7.
    אם זה כפול 7 אז דהיינו 7% מ700 סה"כ.... לא...?
    תקנו אותי אם זה טעות....

    @i90990

    א. אם עדיין לא מתיישב על הלב,
    קח מחשבון ריבית דריבית ותבדוק.
    ב. בין האופציות שהזכרתי למעלה,
    היה גם מסחר עצמאי,
    שבו כן יש ד"נ מההפקדה.

  • @i90990

    א. אם עדיין לא מתיישב על הלב,
    קח מחשבון ריבית דריבית ותבדוק.
    ב. בין האופציות שהזכרתי למעלה,
    היה גם מסחר עצמאי,
    שבו כן יש ד"נ מההפקדה.

    @ביזנייעס כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    ב. בין האופציות שהזכרתי למעלה,
    היה גם מסחר עצמאי,
    שבו כן יש ד"נ מההפקדה.

    בתיק מסחר עצמאי גם משלמים דמי ניהול רק מהצבירה
    מה שכן, יש עמלה חודשית של 15 שקל ברוב בתי ההשקעות (בדרך כלל מקוזז מעמלות הפעילות)

  • @ביזנייעס כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    ב. בין האופציות שהזכרתי למעלה,
    היה גם מסחר עצמאי,
    שבו כן יש ד"נ מההפקדה.

    בתיק מסחר עצמאי גם משלמים דמי ניהול רק מהצבירה
    מה שכן, יש עמלה חודשית של 15 שקל ברוב בתי ההשקעות (בדרך כלל מקוזז מעמלות הפעילות)

    @ניסן-עציוני עמלה חודשית כללית? לא תלויה בכמות הפעילות או היקף הפעילות?

  • @ביזנייעס כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    ב. בין האופציות שהזכרתי למעלה,
    היה גם מסחר עצמאי,
    שבו כן יש ד"נ מההפקדה.

    בתיק מסחר עצמאי גם משלמים דמי ניהול רק מהצבירה
    מה שכן, יש עמלה חודשית של 15 שקל ברוב בתי ההשקעות (בדרך כלל מקוזז מעמלות הפעילות)

    @ניסן-עציוני בחשבון מסחר, הכינוי לדמי ניהול מהפקדה הוא עמלת קניה.

  • @ניסן-עציוני עמלה חודשית כללית? לא תלויה בכמות הפעילות או היקף הפעילות?

    @אבי-ה-נערה כתב באיזו דרך יותר טובה?:

    @ניסן-עציוני עמלה חודשית כללית? לא תלויה בכמות הפעילות או היקף הפעילות?

    יש עמלה בסיסית של 15 שקל, ברוב בתי המסחר מידי חודש
    בכולם תקבל הטבה של פטור מתשלום בשנתיים הראשונות, ובמידה ותבצע פעולות שיעלו לך כסף, זה יקזז את העלות של העמלה.
    בסוף הם צריכים להרויח גם ממשקיעים פסיביים שלא עושים פעולות בחשבון

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    43 צפיות
    ד
    בשנים האחרונות הזהב שוב עולה לכותרות. העליות והירידות החדות שלו יצרו עניין מחודש, מצד אחד לאורך השנים הזהב הוכיח את עצמו כנכס מגן , מצד שני ישנם תקופות שהוא נורא תנודתי ודווקא לא מייצר שקט . כדי לעשות סדר, אני פותח היום בסדרה של שלושה מאמרים. במאמר היום נתחיל מהבסיס: ההיסטוריה שלו, מה מעניק לו ערך, ואיך נראית חלוקת ההחזקות שלו בעולם. במאמר השני ניגע ביתרונות ובחסרונות ובאחרון נרד לפרקטיקה איך ואיפה קונים זהב ומה היתרונות והחסרונות בכל אחת מהאפשרויות . השורשים בהיסטוריה. המעמד של הזהב הולך רחוק אחורה. כבר בתקופת הגמרא אנחנו מוצאים התייחסויות מפורשות למסחר בזהב, למעמד שלו מול מטבעות כסף ולשימוש בו . לאורך מאות שנים סוחרים, ממשלות ומדינות החזיקו זהב מתוך מטרה ברורה: לשמר כוח קנייה. שלטונות התחלפו ומטבעות מקומיים נמחקו, אבל תמיד זהב המשיך לקנות מוצרים ושירותים בכל דור, ונחשב לנכס יציב ששומר על עצמו. מה בעצם הופך את הזהב לבעל ערך? כדי שנכס יהפוך להיות בעל ערך הוא צריך לענות על שלושה תנאים בסיסיים . 1.שימושיות וסחירות בכל מקום. אם תיקחו מטבע או מטיל זהב לכל מדינה בעולם, יזהו אותו מיד. אין צורך להסביר לאף אחד מה מחזיקים ביד, ותמיד אפשר להמיר אותו לכסף מקומי או לסחורות. 2.עמידות פיזית. זהב אינו מחליד, אינו נרקב ואינו מושפע ממגע עם מים או אוויר. מטבע ששכב באדמה מאות שנים יוצא ממנה שלם, נקי ובאותו משקל בדיוק. נדירות . בעולם קיימת כמות מוגבלת של זהב. לפי ההערכות, כבר נכרו לאורך ההיסטוריה יותר מ־220 אלף טון זהב, וכמעט כל הזהב שנכרה עדיין קיים בצורה כזו או אחרת. לצד הזהב שכבר נמצא בידי בני אדם, קיימות גם עתודות זהב שעדיין לא נכרו. חשוב להבין, זהב הוא מתכת נדירה, והפקה של זהב חדש דורשת חיפוש, השקעות ותהליך כרייה מורכב. זהב ואינפלציה. בעבר המדינות פעלו לפי "תקן הזהב". המשמעות הייתה פשוטה: המטבע היה קשור לכמות מסוימת של זהב שהוחזקה על ידי המדינה או הבנק המרכזי. עם השנים המדינות ניתקו את הגיבוי הזה ועברו למטבעות שמבוססים על אמון בלבד. ברגע שאין קשר לכמות פיזית של זהב, ניתן להגדיל את היצע הכסף, וכאשר היצע הכסף גדל מהר יותר מהיכולת של הכלכלה לייצר סחורות ושירותים, כוח הקנייה של המטבע עלול להישחק וליצור אינפלציה . וזה חלק מהסיבות שהופכות את הזהב בימינו לנכס שאנשים רואים בו דרך לשמור על ערך לאורך זמן. למה הזהב משמש ? כ־45 אחוז מהזהב שנמצא מעל פני הקרקע משמש לתעשיית התכשיטים. כ-40 אחוז משמש לצורכי השקעה על ידי משקיעים ובנקים מרכזיים. והיתרה משמשת בין היתר לתעשייה, טכנולוגיה ושימושים נוספים. למשל ארצות הברית מחזיקה את הזהב במקום בשם "פורט נוקס" . נכס שלא מפרה את עצמו . זהב הוא נכס שאינו מפרה את עצמו. אם תשימו מטיל זהב בכספת לעשרים שנה, בעוד עשרים שנה תפתחו את הדלת ותמצאו שם בדיוק את אותו מטיל. הוא לא מייצר תזרים, לא מחלק רווחים ולא צומח. השקעה במניות של חברה, לעומת זאת, היא שותפות בעסק פעיל: יש לו עובדים, מוצרים, מכירות ורווחים שיכולים לגדול. במילים אחרות השקעה בזהב היא השקעה בנכס שאנו מעריכים שכנראה הביקוש אליו יגדל עם הזמן ולא כי הוא נכס שיש לו יכולת לייצר עוד . מסיבה זו גם רכישת מניה של חברת כריית זהב אינה זהה להחזקת זהב פיזי. הדבר דומה להשקעה בחנות תכשיטים, שהרווח שלה נובע מעיצוב, ניהול עלויות, תפעול ומכירה, ולא רק מעליית מחיר המתכת עצמה. התנודתיות והתשואות בזהב. בין השנים 2000 ל-2010 הזהב חווה עליות חזקות, אך בעשור שלאחר מכן, בין 2010 ל-2020, הוא עבר תקופה קשה עם ירידות חדות באמצע העשור ולאחר מכן התאוששות. החל משנת 2024 ראינו שוב עליות משמעותיות, לצד תקופות של תיקונים ותנודתיות. ישנה תפיסה מסורתית וכנראה גם נכונה מאוד שבזמן ירידות בבורסה הזהב עולה אוטומטית כאי של יציבות. אלא שבשנים 2024 ו-2025 ראינו תופעה מעניינת: גם מניות זינקו בחדות בחדות, ובמקביל גם הזהב זינק. ב־2025 הביקוש להשקעה בזהב הגיע לשיא ואז ב- 2026 הוא תיקן בצורה מאוד משמעותית והגיע לשפל של כמעט 30 אחוז מהשיא וזהו האזור בו הוא נסחר כרגע . במאמר הבא נפרק את היתרונות והחסרונות של ההחזקה בזהב ומה הסיבה שבנק ישראל לא מחזיק כמעט זהב בעתודות שלו . מעוניינים להתקדם ולהבין טוב יותר את תיק ההשקעות שלכם??? אתם מוזמנים ליצור איתי קשר. a053311311@gmail.com אפשר גם במספר: 05331137800
  • 1 הצבעות
    14 פוסטים
    149 צפיות
    א
    @הגיוני כתב: אני מבצע זוג נוסף במקביל לסגירת הלונג הישן, ואפרט את התפקיד של כל אחד: הלונג- כדי לגדר בדיוק את המקרה הנ"ל שתתרחש עוד ירידה על הירידה הראשונה, וע"י הלונג אני מקזז את הפסד השורט מהירידה השניה. אלא שכמובן כאן נוצר סיכון חדש- שהמדד יעלה (וכפי שאף סביר יותר שיקרה), ואז אפסיד מהלונג. בשביל זה בדיוק בא השורט החדש לגדר מצב כזה. והיה, והמדד רק עלה משם, אני נותן לזוג החדש לפקוע ולקזז זה את זה בלי לגעת. אלא שאם מתרחשת הירידה הנוספת- אז אני סוגר את הלונג (ובכך אני מקזז את ההפסד של השורט הישן מהירידה החדשה). אך במצב זה אתה עדיין מופסד בגלל השורט החדש שאין מי שיקזז את ההפסד שלו. @הגיוני כתב: אלא שכאן צף סיכון חדש- אני משאיר כאן שורט רווק בלא עזר כנגדו שיקזז אותו במקרה הצורך, אתה משאיר שני שורטים ללא עזר כנגדם. הראשון שעדיין פתוח וכנ"ל השני, הוספת זוג נוסף לא יהווה עזר כנגדם. בקיצור. יש לך שני שורטי פוט. ולונג פוט אחד. (ובכל ירידה נוספת אתה מוסיף עוד שורט פוט אחד) כל ירידה היא הפסד כי אין מי שמגן על שורט אחד כי יש רק לונג אחד. אשמח שתתייחס, וגם לחישוב הקודם שבו הראיתי שאין סיבה לפתוח כעת את הפוזיציות וניתן לחכות לאחר הירידה ולכתוב פוט עמוק בכסף. (באופן כללי אני חושב שכדאי שתעשה דוגמא מספרית ותדגים כאן (גם אם היא תהיה רק קירוב) בשביל למדל את תוצאת האסטרטגיה וכך נוכל לבחון יותר מפורט). בכל אופן תודה על ההתייחסות והעלאת נושאים מורכבים. המשך כך. הוכחת בצורה מושלמת (ולא רק באשכול זה). ש המשך להשתמש בו. @הגיוני כתב: ראש כן יש לי
  • 3 הצבעות
    49 פוסטים
    2k צפיות
    9988779
    @shimon אפשר גם לשמוע טלפוני בקו אור עולם.ובקו טיפים לכלכלה נכונה. ובקו חכמת ההשקעה
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    391 צפיות
    אסתר קונינסקיא
    @א.א.פ. זה נרשם על הבן זוג שיש לו הכנסה מיגיעה אישית גבוה יותר לגבי המס שנוכה- מהרווח מורידים את ההפסדים ורק היתרה חייבת במס
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    165 צפיות
    חיסכון לחתונהח
    מצורף שני סקירות בנושא מהיום האחרון. וזה כמובן ללא חשבון של נפילת המשטר באירן שיכול להרים את השוק והשקל לגובה שלא נראה... https://www.funder.co.il/article/193697 https://www.funder.co.il/article/193701