דילוג לתוכן

למה אין לי קרן בטחון?

כלכלת המשפחה
6 4 154 4
  • לא אחת אני נתקל במאמרים שמסבירים לי, למה חובה עלי לפתוח קרן כספית, כזו שבה יהיה מונח כסף לעת צרה, לבלת"מים, לכל מקרה שלא יבוא, ונחלקו הכותבים האם קרן כזו צריכה להכיל הוצאות משק בית של חודש אחד, שלושה חודשים או שישה, מצאתי גם מחמיר אחד שדרש שנה שלימה.

    אבל באופן קבוע, אני מדלג על המאמרים האלו, פשוט מסרב לקרוא אותם.

    זה קורה לי אפילו עם מאמרים שמתפרסמים בקבוצה שלי, אלו שנכתבים על ידי אנשי מקצוע, העין מסרבת לקרוא, והמוח דורש להתעלם, המטרה חשובה, זה ברור לי, הפתעות הן גורם מסוכן לכל הדעות, על אחת כמה וכמה כשזה מגיע לכסף, החשש מהלוואות ומריביות הופך את הנושא לאזור מועד לפורענות, לנפילה ולשבירה של תקציב מחושב. ובכל זאת אין לי קרן כזו.

    המציאות הכלכלית האכזרית דורשת מאיתנו צעדים שלא נוחים לנו, אם לפני דורות עסקו אבותינו בעסקאות חליפין של עגבניה תמורת מלפפון, היום כל משק בית חייב להתנהל כאילו הוא עסק ענק. לא רק מחשבתית אלא בפועל, להחזיר משכנתאות עתק, לשלם ביטוחים משלימים לקופות החולים, ביטוחי חיים ומבנה כחלק מקניית דירה, גם ביטוחי הבריאות נכנסו מזמן בחלק מהבתים לתקציב החודשי.

    והכי מוכר לכולנו הוא החיסכון לחתונות הילדים, הנושא הכל כך מדובר, שכל כך נפיץ בתקופה הזו, שהכניס סעיף חיסכון לטווח הארוך לכל תקציב משפחתי ודורש להגדיל ראש ולהביט מעבר למחשבה המיידית של איך סוגרים את החודש.

    כל זה קרה אחרי שהבנו שאנחנו מוכרחים, אחרי שהפנמנו שאם לא נקצה כסף לביטוח משלים נשלם הון עתק ברגע האמת, שאם לא ניקח משכנתא או נחסוך לחתונות הילדים, נמצא את עצמנו יום אחד בפני שוקת שבורה., ברגע שכל הנתונים האלו נכנסו לבסיס התקציב שלנו, הם הפכו להרגל שחייבים לעמוד בו, וממילא הם חלק מההישרדות החודשית.

    קרן בטחון אצלי לפחות עדיין לא שם.

    אבל האמת היא שבדיוק כמו כל ההוצאות שפירטתי, גם קרן בטחון היא חובה ובסיס, אני מכיר אישית משפחות רבות שזה הציל אותן ביום פקודה, הבעיה היא שזה דורש יציאה מאזור הנוחות, מתיחה נוספת של התקציב החודשי לכיוון חדש, ולכן העין והמוח דורשים ממני להסיט מבט ולהתעלם מהמידע בנושא.

    אבל לא עוד. כי כשלא מרגישים מאמץ כנראה שהשריר לא נבנה, אלא נשאר באותו מקום, ולכן הגיע הזמן, ובעזרת השם אסגור גם את הפינה הזו, אצא מאזור הנוחות שלי, ולבסיס התקציב המשפחתי יכנס גם הסעיף הזה.

    צאו מאזור הנוחות, תכריחו את עצמכם, תבנו תקציב נכון ומתוכנן לעסק המשפחתי שלכם עד שגם החלקים הפחות נוחים יהפכו להרגל.

  • נראה לי שכשומרי תומ"צ ראוי מאוד שקרן כזאת תהיה בגמ"ח ולא בקרן כספית,
    לא מדובר על רווחים גדולים, וחבל להפסיד מצווה חשובה כל כך.

  • החיסכון לחתונות הוא למעשה "קרן הביטחון הסמויה" של הבית.

    בסופו של דבר, מדובר בהון נזיל שנצבר לאורך שנים.
    ביום פקודה, הכסף הזה משמש כשכפ"ץ שמונע קריסה או פנייה להלוואות מכבידות.
    כשמנהלים "עסק משפחתי", החיסכון לטווח הארוך הוא לא רק דאגה לעתיד הילדים, אלא העוגן שמאפשר לנו לצלוח סערות לא צפויות כבר עכשיו. הידיעה שהכסף קיים מעניקה את החוסן המנטלי שדרוש כדי להמשיך ולבנות את השריר הכלכלי שלנו בנחת.

  • החיסכון לחתונות הוא למעשה "קרן הביטחון הסמויה" של הבית.

    בסופו של דבר, מדובר בהון נזיל שנצבר לאורך שנים.
    ביום פקודה, הכסף הזה משמש כשכפ"ץ שמונע קריסה או פנייה להלוואות מכבידות.
    כשמנהלים "עסק משפחתי", החיסכון לטווח הארוך הוא לא רק דאגה לעתיד הילדים, אלא העוגן שמאפשר לנו לצלוח סערות לא צפויות כבר עכשיו. הידיעה שהכסף קיים מעניקה את החוסן המנטלי שדרוש כדי להמשיך ולבנות את השריר הכלכלי שלנו בנחת.

    @דוד-גולדברג כתב בלמה אין לי קרן בטחון?:

    החיסכון לחתונות הוא למעשה "קרן הביטחון הסמויה" של הבית.

    בסופו של דבר, מדובר בהון נזיל שנצבר לאורך שנים.
    ביום פקודה, הכסף הזה משמש כשכפ"ץ שמונע קריסה או פנייה להלוואות מכבידות.
    כשמנהלים "עסק משפחתי", החיסכון לטווח הארוך הוא לא רק דאגה לעתיד הילדים, אלא העוגן שמאפשר לנו לצלוח סערות לא צפויות כבר עכשיו. הידיעה שהכסף קיים מעניקה את החוסן המנטלי שדרוש כדי להמשיך ולבנות את השריר הכלכלי שלנו בנחת.

    איך החסכון לחתונות מחליף את הקרן בטחון, שנועד לפתור מצוקה של פיטורין או הוצאה לא צפויה, אתה רוצה שעל כל טיפול שיניים דרמטי תפתח את הקרן התשלמות שפתחת לחתונות הילדים? אללי לי

  • "צודק לגמרי, המטרה היא לא 'לשדוד' את עתיד הילדים בשביל סתימה בשן.
    הכוונה היא הפוכה: החיסכון לחתונות הוא הגיבוי האסטרטגי של הבית.

    כשמשפחה חוסכת לטווח ארוך,
    היא מפסיקה להתנהל במצב של 'הישרדות' ועוברת למצב של 'חוסן'.
    הידיעה שיש הון משפחתי נזיל מונעת מאיתנו לקחת הלוואות חונקות ברגע של משבר אמיתי. זה לא תחליף לקרן הביטחון השוטפת, אלא העוגן שנותן לנו את אורך הנשימה לבנות אותה ברוגע, מתוך ידיעה שבמקרה קיצון – יש לבית עמוד שדרה שלא יישבר."

  • "צודק לגמרי, המטרה היא לא 'לשדוד' את עתיד הילדים בשביל סתימה בשן.
    הכוונה היא הפוכה: החיסכון לחתונות הוא הגיבוי האסטרטגי של הבית.

    כשמשפחה חוסכת לטווח ארוך,
    היא מפסיקה להתנהל במצב של 'הישרדות' ועוברת למצב של 'חוסן'.
    הידיעה שיש הון משפחתי נזיל מונעת מאיתנו לקחת הלוואות חונקות ברגע של משבר אמיתי. זה לא תחליף לקרן הביטחון השוטפת, אלא העוגן שנותן לנו את אורך הנשימה לבנות אותה ברוגע, מתוך ידיעה שבמקרה קיצון – יש לבית עמוד שדרה שלא יישבר."

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    130 צפיות
    מתעניין 1מ
    גם בירושלים
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    106 צפיות
    מ
    [image: 1775170697997-49165541-1d43-4312-be55-ec92a0dbb34b-image.jpeg] אחרי שסידרנו את עצמנו, הגיע הזמן לדבר על היקר מכל – הילדים. כמו כל הורה למופת גם אני רוצה שהילדים יצאו ת"ח, בעלי מידות, ו.. אם אפשר בעלי תיק השקעות שיסדר אותם לכל החיים. חנוך לנער על אס אנד פו, גם כי יזקין לא ימכור... הנה כמה תובנות מהשבוע האחרון. 1. דמי כיס חיים (בן 9) ניגש אלי אתמול וביקש 5 שקלים לקנות קלפים של רבנים. הסתכלתי עליו במבט מחנך ואמרתי: "חיים, שב. בא נעשה חשבון. 5 שקלים היום, בריבית דריבית של 8% ל- 50 שנה – זה יוצא כמעט 500 שקלים! אתה באמת רוצה לבזבז 500 שקל על תמונה של רב?!" הילד יצא מבולבל. בסוף הוא ויתר על הקלפים, והלך ללמוד משניות לעילוי נשמתם. 2. האפיקומן. בליל הסדר האחרון כשהילדים מצאו את האפיקומן, ההתרגשות הייתה בשיאה. "מה אתם רוצים?" שאלתי ברוחב לב. "אופניים!" צעק הגדול. "רחפן!" צעק הקטן. חייכתי אליהם את החיוך של וורן באפט. "ילדים חמודים, אופניים זה נכס מתכלה, ורחפן זה נכס בסיכון. השנה אבא קונה לכם משהו שלא מאבד ערך... אני קונה לכם יחידות בקרן מחקה מדד!". הייתה דממה בבית. לא ראיתי אכזבה כזו מהשבת האחרונה שגילינו שאין קידוש. ניסיתי להסביר להם שבעוד 20 שנה הם יודו לי. בינתיים הם הודו לי בזה שהם החביאו לי את האפיקומן בחזרה... 3. שיחת טלפון מהמלמד. אתמול הרב'ה של חיים התקשר. הלב שלי דפק. "מה חיים עשה?" שאלתי, "דיבר בתפילה? הרביץ?" "יותר גרוע," נאנח המלמד. "בהפסקה הוא פתח 'גמ"ח הלוואות' לחברים שרוצים ארטיק. הוא לוקח להם עמלות, ומחתים אותם על היתר עסקה. והכי גרוע? הוא התחיל למכור 'אופציות' על המקום בתור למגלשה." התמלאתי גאווה. "נו, והוא מרוויח?" שאלתי. "הוא מושעה ליומיים," ענה המלמד. "אנחנו לא בוול סטריט פה". 4. קניות בסופר. אנחנו כבר עומדים בקופה. מיכל בוכה שהיא רוצה ביצת הפתעה. אני מרים את הביצה ומסביר בקול רם (שכל התור ישמע): "את מבינה שביצה עולה 5 שקלים, והשוקולד בפנים שווה אגורה וחצי? זה יחס P/E (מחיר לרווח) לא הגיוני! זו בועה! אנחנו לא משקיעים בבועות!". מאחוריי שמעתי אישה לוחשת לבעלה: "נראה לי המסכן קרא קצת טורים שלך..." רגע ברצינות: חינוך פיננסי לילדים הוא לא רק ללמד אותם מה זה ריבית דריבית, אלא ללמד אותם גם דחיית סיפוקים. הילד שמבין היום ש-5 שקלים זה לא סתם מטבע אלא פוטנציאל לערך עתידי, הוא המבוגר שלא ייקח הלוואה לטיול או לרכב שהוא לא צריך, ובע"ה יזכה לשקט שיאפשר לו לעסוק בעבודת ה'. כמובן שאנחנו רוצים לפנק את הילדים, ואפשר (וצריך!) לקנות להם אופניים, במבה וביצי הפתעה. השמחה שלהם היא ההשקעה הכי טובה שיש. אבל המטרה בטור הזה היא להזכיר ששנייה לפני ששולפים את האשראי, יש לנו הזדמנות פדגוגית - להסביר להם שכל בחירה היום היא ויתור על משהו אחר מחר.
  • 3 הצבעות
    3 פוסטים
    106 צפיות
    ה
    @דוד-גולדברג מאמר יפה, אין חולק שסדר וארגון זה דבר שמוסיף הרבה לאיכות חיים ולמעלות שציינת אבל מינימליזם לא שיטה נכונה לכולם מיקבע שיותר בלטות זה יותר יפה יש אנשים שהשפע עושה להם רחבות הדעת דווקא ותחושת עושר ובעלות כמו על כמה נכסים.
  • 8 הצבעות
    6 פוסטים
    491 צפיות
    ש
    @איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי: בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו. אצלי זה עדיין מגיע בדואר. (אחרי הרבה זמן אבל בסוף מגיע). (אולי אם תבקש מהבנק/חברת אשראי יחזירו לך אני לא מבין בזה).
  • 7 הצבעות
    21 פוסטים
    920 צפיות
    פשוט יהודיפ
    באמישראגז יש 7% הנחנה ללקוחות החברה או למי שיש לו בבניין צובר של אמישראגז אפילו אם לו עצמו אין