דילוג לתוכן

הפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית

שוק ההון והשקעות
66 13 2.2k 9
  • @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    לא ראיתי היכן כתבת שאתה לא משווה מיצוע על טווח ארוך מול הכנסה חד״פ
    אבל בכו״מ לא נורא שהדגשתי את העניין, הלא כן?

    זה מצוין שאתה מדגיש את זה.
    לגבי איפה כתבתי אז גם החתימה שלי מתייחסת לאילה שמנסים לתפוס (אולי חסר בפזיזות, אבל זה בגלל מגבלות אורך) את הפלא השמיני. שזה הרי ההצדקה ללקיחת המשכנתאות ולהכנסת כל הפנסיה בבת אחת.
    גם הדוגמאות שתקפתי היו בהקשר הזה. אבל באמת ייתכן וזה לא הודגש מספיק מכיוון ואני באתי מהגישה שלי וזה היה נראה לי ברור.

    @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    מיצוע לטווח בינוני כוונתך שההשקעה כולה לטווח בינוני?
    שאז לכאו׳ גם במיצוע יש סיכון לתשואת חוסר

    או למיצוע על טווח בינוני שההשקעה לטווח ארוך?
    שאז לעניות ידיעתי אין רווח בתשואה על פני הכנסה בפעימה אחת

    לגבי מיצוע לטווח בינוני (4-12 שנים) והשקעה לטווח בינוני (לא זאת הייתה כוונתי אבל) יש סיכון תמיד לתשואת חסר אבל בהפקדה חד פעמית יש סיכון ממשי להפסדים גדולים מאד.
    לגבי מיצוע בינוני (לפחות עד 7-8 שנים) והשקעה לטווח ארוך מהחישובים שלי יצא אחרת. עכ"פ אם זה נעשה בצורה נכונה זה מוציא מסיכון לירידות דרסטיות ישר בכניסה

    @משקיע-זהיר-מידי נגמר לי מכסת הלייקים היומית

  • @משקיע-זהיר-מידי
    למעשה החתימה שלך מרתיעה מידי (כולל השם)
    ולאחר כל הדו"ד נראה שכוונתך למקרים מאוד מסוימים, כמו במינופים, ומשכנתא לצורך ההשקעה, והעברת כל הפנסיה בבת אחת כשלא ממשיכים להפקיד,
    אז אולי תן לציבור פוסט אחד מסכם בצורה ברורה את דעתך בעניין מה כן ומה לא?

    וכן נשמח אם תפרט האם אתה נגד השקעה חד פעמית כשלוקחים בשביל זה הלוואה או אפי' אם יש לי את כל הסכום?

    (ואגב מעניות דעתי לא זכיתי להבין למה לא להוציא את הפנסיה? וכנ"ל)

  • פוסט זה היה צמוד למאמר שבתחילת השרשור שנכתב אחרי כל השרשור עד לכאן


    תודות: @שמח-לעזור על הבהרת הדברים הלא ברורים בתאוריה שלי.
    @gemini על העזרה בעריכה של דעתי מתוך כל הפוסטים בשרשור בעניין חתימתי.

  • כתבת יפה מאד, ברור, והסכמתי איתך. (אני מבין שג'ימיני היה כאן).

    אבל התמקדת בדברים שהם די ידועים ומוסכמים.
    אשמח אם תסביר גם למה להעביר סכום גדול בפנסיה למסלול מחקה סנופי, כשטווח הזמן הוא ארוך, זה כזה טעות לדעתך?

  • משקיע זהיר מידימ משקיע זהיר מידי התייחס לנושא זה ב
  • @אפ_על_פי_כן כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    כתבת יפה מאד, ברור, והסכמתי איתך. (אני מבין שג'ימיני היה כאן).

    אבל התמקדת בדברים שהם די ידועים ומוסכמים.

    כנראה שהם לא כך כך ידועים אם אני מכיר התנהלות של יועצים ואפילו יוזמות של עסקני בתי כנסת (ואולי גם של קהילות גדולות יותר) שמשכנעים אנשים לקחת הלוואות אפילו של גרייס מלא בשביל להשקיע לחתונות הילדים.

    אני גם יכול להצביע על בעלי אינטרסים מובהקים בשוק ההשקעות הכשרות שדוחפים את זה מכל כיוון (וכבר אמר לי מישהו היום שהוא מדמיין כבר לעצמו את עצרת המליון של הציבור הנעשק מתחת לביתו של עסקן פלוני שדוחף את המינופים וההלוואות בשם הפלא השמיני הקדוש).

    @אפ_על_פי_כן כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    אשמח אם תסביר גם למה להעביר סכום גדול בפנסיה למסלול מחקה סנופי, כשטווח הזמן הוא ארוך, זה כזה טעות לדעתך?

    בעיקר מהטעם השני גם קצת בגלל השלישי.
    זה שבסוף אדם לא יפסיד את הקרן לא אומר שהנזק העצום הוא לא נזק.
    אולי בהזדמנות אכתוב מאמר על העיוותים בהשוואות מקובלות שונות בתוך הז'אנר של מצילי הציבור החרדי על ידי הכנסתו לשוק ההון בכל הכח והמינוף האפשרי.

  • @משקיע-זהיר-מידי
    למעשה החתימה שלך מרתיעה מידי (כולל השם)
    ולאחר כל הדו"ד נראה שכוונתך למקרים מאוד מסוימים, כמו במינופים, ומשכנתא לצורך ההשקעה, והעברת כל הפנסיה בבת אחת כשלא ממשיכים להפקיד,
    אז אולי תן לציבור פוסט אחד מסכם בצורה ברורה את דעתך בעניין מה כן ומה לא?

    וכן נשמח אם תפרט האם אתה נגד השקעה חד פעמית כשלוקחים בשביל זה הלוואה או אפי' אם יש לי את כל הסכום?

    (ואגב מעניות דעתי לא זכיתי להבין למה לא להוציא את הפנסיה? וכנ"ל)

    @אבי-ר. כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    למעשה החתימה שלך מרתיעה מידי (כולל השם)
    ולאחר כל הדו"ד נראה שכוונתך למקרים מאוד מסוימים, כמו במינופים, ומשכנתא לצורך ההשקעה, והעברת כל הפנסיה בבת אחת כשלא ממשיכים להפקיד,
    אז אולי תן לציבור פוסט אחד מסכם בצורה ברורה את דעתך בעניין מה כן ומה לא?

    @אבי-ר. טרם קראת ואני עניתי
    הנה המאמר המבוקש.

  • @משקיע-זהיר-מידי
    למעשה החתימה שלך מרתיעה מידי (כולל השם)
    ולאחר כל הדו"ד נראה שכוונתך למקרים מאוד מסוימים, כמו במינופים, ומשכנתא לצורך ההשקעה, והעברת כל הפנסיה בבת אחת כשלא ממשיכים להפקיד,
    אז אולי תן לציבור פוסט אחד מסכם בצורה ברורה את דעתך בעניין מה כן ומה לא?

    וכן נשמח אם תפרט האם אתה נגד השקעה חד פעמית כשלוקחים בשביל זה הלוואה או אפי' אם יש לי את כל הסכום?

    (ואגב מעניות דעתי לא זכיתי להבין למה לא להוציא את הפנסיה? וכנ"ל)

    @אבי-ר. כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    (ואגב מעניות דעתי לא זכיתי להבין למה לא להוציא את הפנסיה? וכנ"ל)

    עיין בתגובתי למעלה

    כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    @אבי-ר. כתב בהפלא התשיעי יהיה כשיום אחד אנשים יאבדו את כל הקרן שלהם כי הם ניסו לתפוס את הפלא השמיני:

    מה לדעתך אם כבר יש לי סכום של חצי מיליון פנסיה בS&P האם צריך להוציא את זה משם?

    אם יש לך חצי מליון ואתה ממשיך להשקיע כל חודש?
    אז התשובה היא לא.

    עכשיו אם תשאל מה זה שונה ממי שמעביר .....

    אם לא הבנת את התגובה אחרי שקראת אותה תתייחס לנקודה הספציפית שאיננה מובנת.

  • מאמר מעניין בתועלת במיצוע
    נכון שהוא מדבר על הסיכויים בשנה סטנדרטית, ואולי אנחנו נמצאים על סך קריסה
    מנגד כבר כמה שנים אומרים את זה…
    לשיקולכם

  • או: למה השקעה פסיבית נכונה הופכת למסוכנת כשמכניסים למשוואה כסף שאין לכם

    רבים מאיתנו מכירים את האמרה המיוחסת לאלברט איינשטיין: "ריבית דריבית היא הפלא השמיני של תבל. מי שמבין זאת – מרוויח; מי שלא – משלם".

    מבלי להיכנס לנכונות הייחוס, זוהי אמת מתמטית מוכחת: הכסף עושה כסף, והזמן הוא הכלי החזק ביותר לצבירת הון. בפורומים פיננסיים, וגם בפורום שלנו, המסקנה מכך לרוב אחידה וברורה: השקיעו במדד רחב (כדוגמת S&P 500), והזמן יעשה את שלו. המצדדים בגישה זו נוהגים להציג – ובצדק – גרפים היסטוריים המראים כיצד השוק התאושש מכל משבר לאורך 100 השנים האחרונות.

    אך בצל ההתלהבות המוצדקת והגרפים הירוקים, אורב לעיתים מה שניתן לכנות "הפלא התשיעי".
    בניגוד לביקורת הנשמעת לעיתים, "הפלא התשיעי" אינו ניסיון לנבא מתי תהיה המפולת הבאה, וגם לא ערעור על כוחו של השוק לעלות בטווח הארוך. זהו תרחיש כואב שבו משקיעים מאבדים את כספם, לא בגלל שהבורסה קרסה לאפס (תרחיש יום הדין שאינו סביר), אלא בגלל הניסיון "לדחוק את השעה" באמצעות מינוף פיננסי (הלוואות). אותם משקיעים מגלים בדרך הקשה שהסטטיסטיקה ארוכת הטווח אינה עוזרת למי שחנוק תזרימית בטווח הקצר.

    להלן הסבר מדוע הגישה הזו מסוכנת ועלולה להוביל חלילה לאובדן הקרן כולה – גם אם המדד עצמו לעולם לא יתקרב לאפס; וכיצד הטענות הנכונות כשלעצמן ("השוק תמיד עולה בטווח הארוך") הופכות למלכודת כשמיישמים אותן לא נכון.

    1. המתמטיקה המתעתעת של המינוף: ממוצע מול תזרים

    הטענה הרווחת בדיונים היא: "אם הריבית על ההלוואה היא 6% והשוק עושה בממוצע 10%, יש לי רווח בטוח".
    זוהי אשליה סטטיסטית הנובעת מבלבול בין שני עולמות. הממוצע של השוק נמדד על פני עשורים, אך הריבית לבנק משולמת בכל חודש.

    ניקח לדוגמה משקיע בשם יעקב. יעקב לווה 500,000 ש"ח והשקיע בשיא, מתוך ביטחון שהשוק יעלה.

    • התרחיש המאתגר: חודש לאחר ההשקעה, השוק יורד ב-20% ונשאר שם שנתיים.
    • ההתנגשות עם המציאות: יעקב אמנם מכיר את הגרפים שמראים שהשוק יתקן בעתיד, אבל הבנק לא חי את העתיד אלא את ההווה.
    • תזרים מזומנים שלילי: בניגוד לטענה ש"כל עוד לא מכרת זה רק הפסד על הנייר", במינוף ההפסד הוא מוחשי מאוד: יעקב נדרש להביא מהבית כ-2,500 ש"ח מידי חודש לכיסוי הריבית, בזמן שהקרן שלו שחוקה. אין כאן "נייר", יש כאן תשלום מזומן וכואב שהופך את ההמתנה לבלתי אפשרית.

    2. סיכון העיתוי: כשהכלל "זמן בשוק" עובד לרעתכם

    משפט מפתח בהשקעות הוא: "זמן בשוק עדיף על תזמון השוק". המבקרים טוענים שמי שמחכה לירידות מפסיד את העליות ("נביאי זעם" ששעונם המקולקל מציג את הזמן הנכון פעמיים ביום).
    טענה זו נכונה ומדויקת להפליא לגבי הוראת קבע חודשית (שיטת מיצוע ערך - ראה הערה 1), שם ירידות הן הזדמנות.

    אך כלל זה הופך למסוכן כשהוא מיושם על הפקדה חד-פעמית גדולה ("בוחטה") מכספי חוב.
    כאן נכנס לתמונה סיכון רצף התשואות - ראה הערה 2. כשהכסף מושקע בבת-אחת בנקודת שיא:

    • ירידה של 30% בתחילת הדרך מחייבת עליה של כ-43% רק כדי לחזור לנקודת האפס.
    • בעוד שמשקיע רגיל יכול להמתין "עשור אבוד" עד שהתיק יחזור לעצמו, המשקיע הממונף משלם ריבית דריבית הפוכה (לבנק) לאורך כל התקופה הזו. עבורו, ה"זמן בשוק" פועל לרעתו, כי הזמן עולה כסף.

    3. הכשל הפסיכולוגי: למה אנשים מוכרים בתחתית?

    טענת הנגד הנפוצה היא: "צריך פשוט להיות חזקים ולא למכור", או "האינפלציה שוחקת את הכסף, אז חייבים להסתכן". אלו טיעונים רציונליים באקסל, אך במציאות, בני אדם אינם רובוטים.

    כאשר משקיע רואה ירידה של 50% בתיק השקעות רגיל, הוא מרגיש לא נעים.
    כאשר משקיע רואה ירידה של 50% על כסף שלקח כהלוואה, הוא חווה אירוע המאיים על היציבות הכלכלית של משפחתו.

    1. הלחץ: הבנק לוחץ לסגירת ההלוואה (Margin Call - ראה הערה 3) או דורש בטחונות נוספים.
    2. השבירה: בנקודת השפל, כשהחדשות הכי מפחידות, המשקיע הממונף נשבר. הוא לא מוכר כי הוא "טיפש" או כי הוא "ניסה לתזמן", אלא כי הבנק או הלחץ הנפשי כפו עליו למכור.

    ברגע המכירה, ההפסד התיאורטי הופך לאובדן הון אמיתי. זהו הפלא התשיעי: היכולת למחוק הון עצמי דווקא בנכס שבטווח הארוך נחשב בטוח.

    סיכום: הזהירות היא אסטרטגיה, לא נבואת זעם

    הדיון אינו עוסק בשאלה "האם השוק יעלה או ירד מחר" (שאלה לנביאים), אלא בשאלה "האם אוכל לשרוד אם הוא ירד".

    שוק ההון הוא כלי מצוין, והמדדים אכן עולים לאורך זמן. אבל מי שמנסה להאיץ את התהליך באמצעות כסף שאינו שלו, מהמר על כך שלא יהיו "בורות" בדרך. "הפלא התשיעי" הוא תזכורת לכך שהשוק הוא מכשיר להעברת הון מאנשים חסרי סבלנות (וממונפים) לאנשים סבלניים בעלי אורך נשימה.

    השורה התחתונה: נצלו את כוחה של הריבית דריבית, אך עשו זאת רק עם כסף פנוי. אל תתנו לגרפים של הטווח הארוך לסנוור אתכם בפני הסיכונים של הטווח הקצר.


    ביאור מושגים והערות:

    1: מיצוע ערך (Dollar Cost Averaging - DCA): שיטת השקעה של סכום קבוע בפרקי זמן קבועים. בשיטה זו, ירידות בשוק הן יתרון כי הן מאפשרות לקנות יותר "סחורה" בזול, בניגוד להשקעה חד-פעמית שבה ירידה היא נזק נטו.

    2: סיכון רצף התשואות (Sequence of Returns Risk): הסיכון שהשוק ירד דווקא בתחילת תקופת ההשקעה. עבור משקיע עם הלוואה, ירידות בתחילת הדרך הן הרסניות כי הריבית ממשיכה להצטבר על הקרן המקורית הגבוהה, בעוד שווי התיק מצטמק.

    3: קריאת ביטחונות (Margin Call): מצב שבו שווי התיק יורד מתחת לרמה שהגוף המלווה מוכן לקבל כבטוחה. במצב זה, המלווה מוכר את ניירות הערך בתיק באופן כפוי, לרוב במחירי הפסד, ללא שיקול דעת של המשקיע.

    @משקיע-זהיר-מידי בסדר.אבל החתימה הארוכה שלך מפריעה לקריאה השוטפת של השרשור.

  • @משקיע-זהיר-מידי בסדר.אבל החתימה הארוכה שלך מפריעה לקריאה השוטפת של השרשור.

    @מכונת-חישוב כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    @משקיע-זהיר-מידי בסדר.אבל החתימה הארוכה שלך מפריעה לקריאה השוטפת של השרשור.

    הטקסט הגדול נראה חלק מהפוסט

  • שיניתי.
    יותר טוב?

  • שיניתי.
    יותר טוב?

    @משקיע-זהיר-מידי 👍 👍
    אבל עדיין ארוך ובולט מדי
    [שים לב, אתה ממילא אנונימי, אז למה שמישהו יקח את מה שאתה כותב בתור יעוץ. אתמהה]

  • @משקיע-זהיר-מידי 👍 👍
    אבל עדיין ארוך ובולט מדי
    [שים לב, אתה ממילא אנונימי, אז למה שמישהו יקח את מה שאתה כותב בתור יעוץ. אתמהה]

    @המבקר ואם מישהו ייקח את זה כיעוץ ויחליט לתבוע אותי?
    האתר יהיה מחוייב לתת לו את הפרטים שלי.
    זה לא קשור לייחוס חשיבות אלא לחששנות ואגב הוספתי את השורה הזו אחרי שמישהו האיר לי הערה הפוכה אז אני מתחיל כבר להתבלבל.

  • @המבקר ואם מישהו ייקח את זה כיעוץ ויחליט לתבוע אותי?
    האתר יהיה מחוייב לתת לו את הפרטים שלי.
    זה לא קשור לייחוס חשיבות אלא לחששנות ואגב הוספתי את השורה הזו אחרי שמישהו האיר לי הערה הפוכה אז אני מתחיל כבר להתבלבל.

    @משקיע-זהיר-מידי
    בעלי הפורום כבר הודיעו שכל הנכתב כאן בפורום אינו ייעוץ.
    ואני סומך ע"ז.

  • @משקיע-זהיר-מידי
    בעלי הפורום כבר הודיעו שכל הנכתב כאן בפורום אינו ייעוץ.
    ואני סומך ע"ז.

    @צמיחה כל אחד וההחלטה שלו
    יש הרבה שכן שמים גילוי נאות בחתימה.

  • @צמיחה כל אחד וההחלטה שלו
    יש הרבה שכן שמים גילוי נאות בחתימה.

    @משקיע-זהיר-מידי
    סתם לידיעתך הפלא השמיני מיוחס לאיינשטיין אבל זה לא נכון שהוא אמר את זה

    לשיקולך...

  • @משקיע-זהיר-מידי
    סתם לידיעתך הפלא השמיני מיוחס לאיינשטיין אבל זה לא נכון שהוא אמר את זה

    לשיקולך...

    @הברסלבר כנראה קראת בריפרוף מלמעלה.

    כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    מבלי להיכנס לנכונות הייחוס

  • מאמר מעניין בתועלת במיצוע
    נכון שהוא מדבר על הסיכויים בשנה סטנדרטית, ואולי אנחנו נמצאים על סך קריסה
    מנגד כבר כמה שנים אומרים את זה…
    לשיקולכם

    @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    מאמר מעניין בתועלת במיצוע

    קודם כל תשנה את הכיתוב למאמר מעניין בגנות המיצוע.

    @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    נכון שהוא מדבר על הסיכויים בשנה סטנדרטית, ואולי אנחנו נמצאים על סך קריסה
    מנגד כבר כמה שנים אומרים את זה…

    יש כמה נקודות שם שצריך להשים לב:

    1. הוא מדבר על מקרה רגיל שיש 77% שהשוק יעלה מול 23% שהוא יירד (מה שלא מדויק בכלל במצב השוק כיום).
    2. הוא מדבר אך ורק בכסף שיש לך, לא בהלוואה בשביל להיכנס בבת אחת.
    3. הוא מדבר באדם שכל ההשקעות שלו זה מאה אחוז בטהרת ההשקעה הפסיבית ושיודע בדיוק מה הטווח שבו הוא צובר נכסים ומתי הוא מתחיל לשמר נכסים (בשום פנים ואופן לא בחיסכון לטווח בינוני לחתונת הילדים). והוא מכניס סכומים גדולים באופן שוטף לשוק ההון כך שההשקעה הקבועה שלו מקזזת את ההשקעה החד פעמית, וההנחה היא שיהיו לו עוד כמה השקעות חד פעמיות מהכנסות לא צפויות שזה עצמו מהווה גורם מיצוע.
    4. הוא מדבר מול חלופה של להשאיר את הכסף במצב מזומן עד ההכנסה למדד.

    לכן להקיש מזה לאדם שרוצה לקחת הלוואה בשביל להרוויח עוד כמה שנות ריבית דריבית (הפלא השמיני) או לאדם שיש לו פנסיה מ30 שנה ועכשיו הוא שמע על הS&P ורוצה לתקן את הטעות שלו אבל הכסף בנתיים נמצא במסלול שבהרבה מקרים מניב כרגע יותר מהS&P זה לא רלוונטי.

  • @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    מאמר מעניין בתועלת במיצוע

    קודם כל תשנה את הכיתוב למאמר מעניין בגנות המיצוע.

    @שמח-לעזור כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    נכון שהוא מדבר על הסיכויים בשנה סטנדרטית, ואולי אנחנו נמצאים על סך קריסה
    מנגד כבר כמה שנים אומרים את זה…

    יש כמה נקודות שם שצריך להשים לב:

    1. הוא מדבר על מקרה רגיל שיש 77% שהשוק יעלה מול 23% שהוא יירד (מה שלא מדויק בכלל במצב השוק כיום).
    2. הוא מדבר אך ורק בכסף שיש לך, לא בהלוואה בשביל להיכנס בבת אחת.
    3. הוא מדבר באדם שכל ההשקעות שלו זה מאה אחוז בטהרת ההשקעה הפסיבית ושיודע בדיוק מה הטווח שבו הוא צובר נכסים ומתי הוא מתחיל לשמר נכסים (בשום פנים ואופן לא בחיסכון לטווח בינוני לחתונת הילדים). והוא מכניס סכומים גדולים באופן שוטף לשוק ההון כך שההשקעה הקבועה שלו מקזזת את ההשקעה החד פעמית, וההנחה היא שיהיו לו עוד כמה השקעות חד פעמיות מהכנסות לא צפויות שזה עצמו מהווה גורם מיצוע.
    4. הוא מדבר מול חלופה של להשאיר את הכסף במצב מזומן עד ההכנסה למדד.

    לכן להקיש מזה לאדם שרוצה לקחת הלוואה בשביל להרוויח עוד כמה שנות ריבית דריבית (הפלא השמיני) או לאדם שיש לו פנסיה מ30 שנה ועכשיו הוא שמע על הS&P ורוצה לתקן את הטעות שלו אבל הכסף בנתיים נמצא במסלול שבהרבה מקרים מניב כרגע יותר מהS&P זה לא רלוונטי.

    @משקיע-זהיר-מידי לא כתבתי מסקנות
    אלא רק חומר מעניין להעשרת ידע 😉

    1. לזה היה כוונתי שאולי אנחנו על סף קריסה, אבל מנגד כבר כמה שנים אומרים את זה
    2. ההבדל בין מינוף ללא, הוא תלוי טווח השקעה ויכולת עמידה בירידות (שוב, לא כותב מסקנה)
    3. לא ראיתי שזה דווקא שיהיו עוד פעימות
    4. ברור שזה מצמצם את הסיכון, אבל עדיין הרעיון של הימור על תשואה חוסר מול החלופה הבטוחה, נשאר על מקומו
  • @המבקר ואם מישהו ייקח את זה כיעוץ ויחליט לתבוע אותי?
    האתר יהיה מחוייב לתת לו את הפרטים שלי.
    זה לא קשור לייחוס חשיבות אלא לחששנות ואגב הוספתי את השורה הזו אחרי שמישהו האיר לי הערה הפוכה אז אני מתחיל כבר להתבלבל.

    @משקיע-זהיר-מידי כתב בהפלא התשיעי: הצד האפל של הריבית דריבית:

    זה לא קשור לייחוס חשיבות אלא לחששנות
    זאת גם הסיבה והמקור לשיטה שלך.
    החששנות יתר.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    138 צפיות
    ד
    במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500/6 צללנו לתיאוריה של גאבה וקוין, שמזהירה אותנו מפני מצב שבו השוק הופך ל"קשיח". לפי החשש הזה, בגלל שכולנו משקיעים "על עיוור" במדדים כמו S&P 500, אנחנו יוצרים בועה: הכסף זורם פנימה אוטומטית, דוחף את המחירים למעלה, ויוצר רצפה לא רציונלית – כלומר, המחיר לא יכול לרדת כי תמיד יש מישהו (המדד) שקונה. אבל כדי להיות משקיעים חכמים (ועצלנים בלב שקט), כדאי להכיר את התשובות של ענקית ההשקעות Vanguard למיתוסים האלו. 1. המיתוס: "המדד קונה הכל על עיוור ומנפח מחירים" החשש: המדד לא בודק אם מניה היא טובה או יקרה, הוא פשוט קונה אותה כי היא קיימת, ובכך הוא הופך ל"מנוע" שדוחף את השוק למעלה ללא הפסקה. התשובה של ונגראד המחקר מראה שקרנות המדד אחראיות רק על כ-1.2% מהמסחר היומי בבורסה בארה"ב. מי קובע את המחיר באמת? המשקיעים ה"חרוצים" – אלו שקוראים דוחות ומחליטים אם למכור או לקנות. הם מהווים כמעט 99% מהתנועה בשוק. המדד הוא בסך הכל "טרמפיסט" שמשקף את המחיר שהמקצוענים קבעו. נ.ב. זו גם הסיבה לריכוזיות במדד . 2. המיתוס: "הזרם הפסיבי יצר רצפה מלאכותית שמונעת מהשוק לרדת" החשש: אם מיליוני אנשים מפקידים כל חודש לפנסיה והכסף הולך אוטומטית למדד, השוק לעולם לא יחזור להיות "אמיתי" כי אין מי שימכור. השוק אמור להפוך ל"שקט" וחסר תנודות. התשובה של ונאגרד כאן נכנס לתמונה ה-VIX "מדד הפחד" של הבורסה, שבוחן כמה השוק תנודתי . ואנגארד מראים בנתונים שמאז 1990, בזמן שנכסי המדדים זינקו בטירוף, מדד ה-VIX לא ירד. להיפך, אנחנו עדיין רואים קפיצות ענקיות בתנודתיות בזמן משברים (כמו בקורונה או ב-2008). זה מוכיח שהשוק ממש לא איבד את היכולת שלו "לרעוד" או לרדת. כשקורה משהו רע בעולם, המשקיעים האקטיביים (אלו שמחזיקים ב-99% מהמסחר) עדיין מוכרים ודוחפים את המחירים למטה בעוצמה. ה"רצפה" שחששנו ממנה פשוט לא קיימת במבחן המציאות. 3. המיתוס: "המדד מנפח רק את חברות הענק" החשש: המדד הופך את המניות הגדולות (כמו אפל) לעוד יותר גדולות באופן מלאכותי. התשובה של ונגראד באופן מפתיע, שיעור הבעלות של קרנות המדד בחברות הענק נמוך יותר מאשר בחברות הבינוניות (Mid-Cap). הסיבה שאפל כל כך גדולה במדד היא כי היא חברה מצליחה בעולם האמיתי, לא בגלל המנגנון האוטומטי של המדד. בשורה התחתונה: מה עושים עם זה? חשוב להיות כנים: גם על המחקר הזה של Vanguard יש טענות. יש חוקרים שטוענים שהם מודדים רק חלק מהשוק והבעיה האמיתית גדולה יותר. השוק הוא מערכת מורכבת שמשלבת גם כוחות פסיביים וגם אקטיביים. הנקודה שחשוב לקחת היא זו הוויכוחים של המומחים לא צריכים להפחיד אתכם. הכוח הכי גדול של משקיע "עצלן" הוא לא לנסות להיות חכם יותר מהשוק, אלא להיות חזק יותר מהרגש שלו. הנתונים מראים שהשוק עדיין יודע להעניש חברות גרועות ולתגמל טובות. האסטרטגיה שלכם צריכה להישאר פשוטה: להחזיק חזק. לא משנה אם השוק קופץ (תנודתיות) או אם אומרים שהכל "מנופח" – ההיסטוריה מראה שמי שנשאר בפנים לאורך זמן, מנצח . אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com
  • קרן סל מחקה S&P של מגדל

    שוק ההון והשקעות שוק ההון קרן סל
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    124 צפיות
    י
    מעוניין להשקיע בקרן סל מחקה S&P בכשרות גלאט הון, מצאתי את הקרן הזו מגדל 1162189 עם דמי ניהול אפסיים (0.01), אבל אני מבין שהיא לא מחקה את כל המדד אלא לפי ערכים של איכות הסביבה וכד'. אשמח לחוו"ד מהמומחים עליה. האם הקרן מומלצת בכל זאת להשקעה ארוכת טווח? אציין שראיתי שהתשואות שלה גבוהות יותר ביחס למחקה S&P של מור 1165810 (דמי ניהול 0.12). תודה רבה.
  • 2 הצבעות
    4 פוסטים
    260 צפיות
    ש
    @חלמיש-צור לא רק המהלכים של ארצות הברית אלא של רוב המדינות בעולם מונעות בגלל כסף ומשאבים כמו נפט וכו
  • 0 הצבעות
    17 פוסטים
    941 צפיות
    צופה ומביטצ
    @ניסן-עציוני אתה הדוגמה לכל הדברים שנכתבו כאן והם נכונים ברובם. אתה לא יועץ(שמילותיו קודש רק כי כך גזרה חוכמתו), ואין לך כלי אחד בודד, ולא קרה פעם אחת שלא הבהרת לכולם שבמסחר עצמאי אתה מרוויח ואתה מרוויח ומשלם על זה יקר בללוות ולתמוך ולהדריך גם לאחר הפתיחה. וגם אתה מגיע עם מגוון דברים שבחלקם אתה מרוויח ובחלקם לא ומכווין להיכן שנראה לך תואם יותר. האם אתה חושב שכולם עושים כמוך? אתה מכיר עוד מישהו שפותח מסחר עצמאי ודוחף המונים לקופות גמל שלא קשורות אליו? האם כל מי שפותח מסחר עצמאי ממשיך ללוות ויודע לעצור מעשים טיפשיים? התחברתי לרוב הכתוב כאן וראוי לומר שניסן עציוני הוא לא הדוגמה הוא יוצא מן הכלל, ו..לא, איני מרוויח כלום ממנו.
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    472 צפיות
    שמיל שמילש
    אין טעם להאריך במקום שהאריכו בו רבים אך בגדול ההשקעה במדדים לא באמת חשופה לשער הדולר https://www.hasolidit.com/kehila/threads/ריכוז-כל-הפוסטים-בנושא-גידור-מט-ח-וסיכון-מט-ח.5393/