@הקול-השפוי אכן הדגשתי בתחילת דבריי
כתב במעלית שבת כשרה באישור מרן הגר"ד לנדו:
אדגיש שאי"ז נוגע לאשכנזים ובכל העניין באשכול, רק מצטט למי שאולי נוגע לו
@הקול-השפוי אכן הדגשתי בתחילת דבריי
כתב במעלית שבת כשרה באישור מרן הגר"ד לנדו:
אדגיש שאי"ז נוגע לאשכנזים ובכל העניין באשכול, רק מצטט למי שאולי נוגע לו
מצטט דעת הספרדים מחדשות המוקד
אדגיש שאי"ז נוגע לאשכנזים ובכל העניין באשכול, רק מצטט למי שאולי נוגע לו
גדולי הפוסקים בעמדה אחידה: מעליות שבת בפיקוח המכון המדעי־טכנולוגי – מותרות לכתחילה
בגיליון ה־100 של העלון "הלכה שבועית", פרסם הגאון רבי שבתי לוי, רבה של שכונת רמת אהרון וראש מוסדות "הליכות משה", תשובה מקיפה בעניין שימוש במעליות שבת. בדבריו הבחין בין סוגי ההכשרים וקבע כי מעליות שבת בפיקוח המכון המדעי־טכנולוגי להלכה – מותרות לכתחילה, "ללא שום חשש". מנגד, מעליות בהכשר מכון צומת הותרו בדיעבד בלבד, בעיקר לחולים וזקנים, בעוד שמעליות ללא פיקוח הלכתי כלל נאסרו לשימוש באופן מוחלט.
בדבריו הוסיף הרב לוי כי אין כל היתר להשתמש במעלית שבת גם כאשר גוי מפעיל אותה, ומי שסומך על טענה זו – עובר באיסורים.
לדבריו הצטרפו גדולי הפוסקים, בהם הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה הגאון רבי יצחק יוסף, הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף, וחבר מועצת חכמי התורה הגאון רבי שלמה מחפוד.
הרב הראשי רבי דוד יוסף כתב במכתב תמיכה: "קראתי בעיון את דברי כת"ר והנני מסכים לכל אשר כתב. אי אפשר לסמוך כלל על מעליות שבת שאין בהן פיקוח. לאחר בדיקה מעמיקה ושיחה עם ראש המכון המדעי־טכנולוגי נוכחתי שהמעליות בפיקוחו כשרות לשימוש לכתחילה".
גם מרן הרב שלמה מחפוד חיזק: "בוודאי שאין להשתמש במעלית שבת ללא פיקוח הלכתי מהודר. כאן המקום להחזיק טובה לרב המחבר ולצוות המכון המדעי־טכנולוגי להלכה העומדים על משמר ההלכה".
מרן הרב יצחק יוסף חתם את דבריו בקביעה חד־משמעית: "ברור כי גם המחמירים יודו שהשימוש במעליות שבת המותקנות בפיקוח המכון המדעי־טכנולוגי להלכה – מותר לכתחילה, ללא שום חשש ופקפוק".
שלום לכל חברי הפורום,
רבים מאיתנו מכירים את ההרגשה הזו מקרוב: סוף החודש מתקרב, לחץ קל בחזה, והמחשבה המטרידה "איך סוגרים את החודש?". אנחנו מוצאים את עצמנו עסוקים בעיקר ב"כיבוי שריפות" – פתרון בעיות דחופות, גלגול חובות קטנים, והתמודדות עם הוצאות בלתי צפויות שטורפות את כל הקלפים.
התחושה הזו, שאנחנו עסוקים רק ב"לשרוד" את החודש הנוכחי, מונעת מאיתנו להרים את הראש ולתכנן קדימה. היא מונעת מאיתנו לחשוב על המטרות הגדולות באמת: חיסכון לחתונות הילדים, הגדלת הדירה, או פשוט היכולת לחיות ברוגע ובלי דאגות כלכליות.
אבל מה אם נגיד שאפשר אחרת? שאפשר לעבור מניהול תגובתי לניהול יזום של כלכלת הבית?
הפוסט הזה לא עוסק בתיאוריות מסובכות, אלא ב-4 צעדים פשוטים ומעשיים שכל אחד יכול להתחיל ליישם עוד היום כדי לקחת את המושכות לידיים.
ארבעה צעדים פשוטים למעבר משרידות ליציבות:
צעד 1: שלב המראה - לאן הכסף באמת הולך?
לפני שמתקנים, צריך להבין מה הבעיה. במשך חודש אחד בלבד, קחו על עצמכם משימה פשוטה: לתעד כל הוצאה, קטנה כגדולה. מהקנייה השבועית במכולת ועד לקפה של הבוקר או המאפה בכולל.
המטרה היא לא לשפוט את עצמכם או לשנות הרגלים בשלב הזה, אלא פשוט לקבל תמונה אמיתית וכנה.
איך עושים את זה? הכי פשוט שאפשר: פנקס קטן או פתקים בטלפון.
צעד 2: בניית תקציב מציאותי (ולא רשימת משאלות)
אחרי חודש של תיעוד, יש לכם נתונים אמיתיים. עכשיו, תשבו עם הנתונים ובנו תקציב שמבוסס על המציאות שלכם, לא על מה שהייתם רוצים שיהיה.
חלקו את הדף לשניים:
צעד 3: הקמת "קרן חמצן" למקרי חירום
זהו אולי הצעד החשוב ביותר לשבירת מעגל "כיבוי השריפות". המטרה היא ליצור כרית ביטחון קטנה שתמנע מכם להיכנס לסחרור של הלוואות כשיש הוצאה דחופה (כמו תיקון רכב, טיפול שיניים וכו').
איך מתחילים? בקטן! פתחו חשבון חיסכון נפרד והעבירו אליו סכום סמלי בהוראת קבע – 50 ש"ח, 100 ש"ח, כל סכום שאתם יכולים לעמוד בו. העיקר הוא ליצור את ההרגל. הקרן הזו תיתן לכם שקט נפשי שלא יסולא בפז.
אפשר גם לקנות קרן כספית בהו"ק.
צעד 4: מהישרדות לצמיחה - הגדרת מטרה ראשונה
ברגע שיש לכם שליטה על השוטף ו"קרן חמצן" קטנה, אפשר סוף סוף להתחיל לחשוב קדימה. בחרו מטרה אחת, ריאלית וברורה, והתחילו לחסוך עבורה באופן ייעודי.
הידיעה שאתם פועלים באופן אקטיבי למען העתיד נותנת כוח ומוטיבציה אדירה להמשיך.
לסיכום, המעבר מניהול הישרדותי לתכנון ארוך טווח הוא מסע. הוא דורש סבלנות ומשמעת, אבל הוא אפשרי לחלוטין. הצעדים הקטנים והעקביים האלה, הם שיבנו לאט לאט יציבות, ביטחון ושקט נפשי לכם ולמשפחתכם.
@תיווך-בית-שאן אני לא באתי להתווכח בזה
יתכן שישנם כמה עשרות או מאות רכבים כאלו
אבל צריך הרבה סייעתא דשמיא לזכות בכזה רכב זול ואמין
אני עדיין חושב שרכב ב30K הוא זול ביחס לתמורה (תיקונים)
לעומת 50K שיתכן ויותר טוב, אבל אפשר שיהיה תיקונים ולכן זה קצת יקר לתמורה
@תיווך-בית-שאן קשה לי להאמין שיש רכבים פחות מ30 ללא תקלות יקרות
@תיווך-בית-שאן אני כתבתי מנסיון אישי
יש לי את הרכב כבר 8 חודשים ללא תקלות ונסעתי כ - 16K ק"מ
אציין שהרכב 2010, 260K ק"מ
לדעתי ומנסיוני הכי כלכלי ושקט נפשי זה לקנות טיוטה בסביבות ה30K
@ניסן-עציוני אה"נ לא ציטטתי לעזור לפרסומת של הבנק
אלא להיפך כמו שכתבת
מצטט כדי שיבינו את הפורפורציה
מי שמחזיק חצי מיליון שקל במסלול פריים לתקופה של 25 שנה יכול לחסוך בערך 75 שקל בחודש - ובמיליון שקל מדובר כבר על כ-150 שקל בחודש.
@ארגון-בנקל יפה ומושקע
@א-מייבין כי המדינה נותנת כפול
יש הרבה מה להרחיב בזה (הכסף שלנו מתגלגל בארץ ומשלמים מע"מ וגורמים לרווח ממיסים למדינה, משא"כ הציבור הכללי שלוקח את הכסף ומוציא אותו החוצה ומעשיר את מדינות חו"ל, ועוד שלל טענות שאין מה להשיב עליהם)
רק נראה לי שאחנו כבר סוטים מהנושא
אני רק דיברתי נקודתית לגבי האיום של החרדים שהוא לא נראה לי שהוא מאיים על מישהו כנ"ל
@פשוט-יהודי הכל חוקי לחלוטין!!!
זו קומבינה פשוטה של כרטיסי אשראי שהחברות בעצמם מעודדות
@צמיחה אני כמובן לא מדווח על הכנסות שלה כי אני לא צריך לדווח למיטב ידיעתי (ובנתיים אין לי רווח מלדווח הכנסות שלה)
אין לה חשבון פרטי אלא רק משותף איתי ולכן שאלתי
הקרן השתלמות הוא כמובן על שמה
@פשוט-יהודי לא עשיתי סקר שוק
לי יש חברת דלקומט
@מפתח_בינה יש קומבינה פשוטה עם אחד מכרטיסי האשראי לקבל התקנה בחינם וללא עלות חודשית
אני אישית משתמש בהתקן תדלוק (דלקן)
לא הייתי עושה זאת אם לא הייתי צריך את הקבלה המרוכזת שנשלחת אונליין להוצאה מוכרת
זה רק מגביל לתחנות מסוימות כדי לקבל הנחה של 30 אג' משירות מלא
ההנחה אינה משמעותית משירות עצמי
כמו"כ אציין שבדלקן אין שירות מלא אלא ההנחה היא ממחירון שירות מלא
@שמיל-שמיל תודה רבה על הסיכום הנפלא!
אני אזרח ישראלי ואמריקאי אבל אשתי רק ישראלית
האם זה בסדר שיש על שמה קרן השתלמות?
וכן קרן כספית מחשבון משותף?
כדאי לכתוב באופן ברור מה הסרטון מכיל ליד הקישור
@אבי-ר. אתה צודק לגמרי
אני דיברתי מלמעלה בלי לחשב את הפרטים המדויקים
אבל בהחלט צריך לערוך חישוב מדויק