הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@שמח-לעזור
הנידון לא היה איך להשקיע וכיצד וכמה זמן קודם להשקיע, אלא האם מותר מכספי מעשרות.
גם לפ"ד הגרע"א אתה יכול להשקיע ולחסוך עוד הרבה שנים קודם, אבל להשקיע את המעשרות עבור זה רק ממתי שהילדים בני י"א י"ב לשיטתו.

רוב רובם של האנשים מסתכלים עם השקעות כאיזה עב"מ ודבר מסוכן שנופלים בו.
אבל כשמבינים שנמצאים שם גם אם לא רוצים וגם תינוק משקיע כל חודש בשוק ההון. רק אז נופל האסימון שאפשר להשקיע ולהרויח הרבה כסף עם עושים אותו בכזאת צורה, ובדיוק כמו שאין לנו מושג מה קורה בפנסיה ולא עוקבים כל חודש לראות מה השתנה, כך אפשר לעשות השקעות נוספות מבלי לסגור את הגמרא.
בדיוק כמו שקונים דירה ומשלמים כל חודש משכנתא ולא עוקבים האם החודש השווי של הדירה עלה או ירד.

@תיווך-בית-שאן
אז לא,
זה טעות באמת נפוצה,
ההטבה היחידה שיש בחסכון לכל ילד, זה רק הדמי ניהול שהביטוח לאומי משלם.
אבל אין הטבת מס.
כאשר מושכים את הכספים, לא משנה באיזה גיל, יורד מס רווח הון של 25% מהרווח.

אמנם בגיל 18, בד"כ הילד עדיין לא עובד, ויש לו נקודות זיכוי.
אז הוא יכול למשוך, ואח"כ לבקש החזר מס, על כל המס שניכו לו.

אותו אדם יקר שהפיץ את המאמר כתב אח"כ שכוונתו הייתה נגד זה שהוא שמע אברכים שרוצים למכור את הדירה כדי להשקיע את הכסף במדד S&P500.

דברי הרב לבקוביץ שכתב שמי שלא מבין את הסיכון שיש במדד S&P500 שלא ישקיע בו, הם פשוטים וברורים. אני נתקל כל הזמן בכאלו מקרים של אברכים יקרים ששואלים האם למשוך את הכסף בירידות. זה היה גם בקיץ האחרון שבשבוע אחד המדד ירד ב-6% והרבה נלחצו ובאו לשאול אותי האם למשוך. וזה קורה גם עכשיו שיש ירידות.
אנחנו עכשיו במצב קלאסי, יש עליות ויש ירידות, זה לא אמור להיות נושא בכלל. ובכל זאת אנשים עוקבים ושומעים שיש ירידות ושוקלים להעביר את הכסף למקום אחר.
אז כן, ישנם רבים שמפקידים ב"מדד הכוילל", כי הם חושבים שזה כפתור שלוחצים עליו והוא מביא כסף, ואז הם לא מבינים איך יכול להיות שהמדד יורד.
אם זה במצב רגיל של ירידות, מה יקרה ח"ו במצב של משבר???

ובמאמר המוסגר שמעתי שכשבאים לשאול את הרב סילמן שליט"א האם להשקיע במדד, הוא עונה בהתאם לשאלת השואל, אם הוא אומר שהוא עושה את זה עם יועץ, עונה לו הרב סילמן שהוא יכול להשקיע. אבל אם הוא לא אומר שזה עם יועץ, יש לו גם תשובות אחרות...
ולענ"ד נראה שאם בא השואל לרב לשאול האם להשקיע במדד S&P500, פירוש הדברים שהוא לא מבין מה זה שוק ההון, מה זה מדד, מה זה אינפלציה, מה זה צריכה וצמיחה. אז כן, אותו משקיע נמצא בסיכון גדול, איך הוא יכול להשקיע בסיכון מוגבר אם הוא לא יודע שזה סיכון מוגבר.

ובאשר לגידור מט"ח בפנסיה, מי שרוצה יש מסלול S&P500 מגודר מט"ח במיטב דש והוא נקרא קימות, אמור להיות עליו הכשר בקרוב. ייתכן שיש גם בחברות נוספות אינני יודע.

בעניין להעדיף ליתן את המעשרות להורים יותר מאשר לאחרים.
כבר האריך בזה בשו"ת חתם סופר חלק יורה דעה סימן רכט:
נשאול נשאלתי מההוא מרבנן דדחיקא שעתא טובא לאבותיו, והמה מכובדים בני טובים ואינם יכולים להתפרנס מקופה של צדקה, והבן אין ידו משגת לתת להם כל צרכם, כי טיפולו וצרכי ביתו מרובים. מהו שיכול ליתן להם מעשרו שרגיל להפריש מממונו, מבלי תת לשום עני אחר הן קרוב הן רחוק, עד שיתפרנסו אבותיו בכבוד בריווח, ולא יכשל במה שאחז"ל כל הנותן מתנותיו לעני א' מביא רעב לעולם, כבש"ע י"ד סימן רנ"ז סעי' ט'.
לע"ד לא מבעי' דאיסורא ליכא, אלא חיובא נמי איכא, ואינו רשאי לתת מעשרו לשום עני טרם שיהיה לאבותיו מסת די פרנסתם.
ובסוף דבריו סיים:
תבנא לדיננא דלמאי דקיי"ל דאם אין לו לבן מותר ליתן לאביו מעשרו, א"כ ממילא חייב ליתן לו כל מעשר וצדקה שיש לו, ליתן עד שיהיה לאב די מחסורו אשר יחסר לו.
כאן יש את כל התשובה
https://he.wikisource.org/wiki/שו"ת_חתם_סופר/יורה_דעה/סימן_רכט
יש ע"ז שרשור גם בפורום לתורה
https://tora-forum.co.il/threads/אסור-לתת-מעשרות-לעניים-לפני-שיש-להורים-כדי-ספוקם.4270/

הערה חשובה שכדאי להוסיף ולהשים לב:
מי שקונה הרבה פעמים קרן כספית, כאשר הוא מוכר, הכלל הוא שהכסף שנכנס ראשון יוצא ראשון.
דוגמא: מי שבתחילת החורף קנה קרן כספית ב-100,000 ש"ח, ולאחר חצי שנה בתחילת הקיץ הפקיד עוד 100,000 ש"ח, ולמחרת הוא היה נצרך לכסף ומשך אותו בחזרה. הוא חושב שאת הכסף שהפקיד אתמול הוא משך היום, אבל האמת שהיום הוא משך את הכסף שהוא הפקיד לפני חצי שנה. מה שגורם לאירוע מס.
הפתרון הוא שבתחילת הקיץ יקנה קרן כספית אחרת ולא את אותה קרן כספית שקנה בתחילת החורף, כך הוא יכול למשוך אותה למחרת, ואילו הכסף שהפקיד בתחילת החורף ימשיך לעבוד.

@טריידר כתב בהמלצות להשקעה פאסיבית:

אכן פורום נחוץ מאוד, מזל שהתוודעתי אליו בתקופה שאני ממילא מנוע מלעסוק בעיסוקים הרגילים שלי...

אם אפשר לשאול מה העיסוקים הרגילים שלך?
אולי אפשר להיעזר בך גם בזה ולא רק בפורום...

@פלוס
על פי רוב מפחדים כי לא חושבים שכולנו משקיעים,
כשמבינים שכולנו נמצאים בשוק ההון גם אם אנחנו לא רוצים - מתחילים לחשוב אחרת.
באחת ההרצאות שלי דיברתי רק על הנושא הזה, איך שמשפחה ממוצעת בציבור החרדי משקיעה כל חודש 3,000 ש"ח בשוק ההון מבלי לדעת ומבלי להרגיש את זה, גם כשראש המשפחה יושב ספון באהלה של תורה, ואפילו תינוק משקיע כל חודש כסף בשוק ההון. אנשים יצאו מופתעים לגמרי.

@פשוט-יהודי
הרב ישראל גוטמן הצדיק הוא גם חבר בפורום להגנת הצרכן החרדי יחד עם איצ'ה, וגם עומד מאחורי ארגון בנקל.
בציבור החרדי הרצון להשיג כסף הוא לא בשביל להתעשר אלא בשביל חתונות הילדים, ולכן קורה שנופלים בכל מיני עקיצות, כי מתקרב עת החתונה ואין כסף ופתאום מגיע מישהו עם רעיון לעשות אקזיט.
אבל אם יש תכנון נכון הרבה שנים קדימה אין סיבה ליפול בכל מיני עקיצות.
ומכיון שכל הרעיון הוא הגנת הצרכן החרדי עד שאיצ'ה זכה לכינוי צייד, והוא מתריע על כל מיני עקיצות שיש.
אז בהכרח הוא צריך להביא פרסום על בנקל, כדי לדעת מה כן ולא רק מה לא.

@דוד-גולדברג
לדעתי זה היה עניין של זמן עד שנכנסו אפיקי השקעה עם סיכון מוגבר בכשרות מהודרת ונגישים לכל אחד, וחברך חברא אית ליה...
ולגוף הדברים, אני לא משוכנע שזה באמת יעזור, כי רוב האנשים ששומעים ע"ז וניגשים להשקיע, הם לא עושים את זה בצורה נכונה, עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.
מה שאומר שכפי הנראה יהיה עדיין שימוש בגמ"חים.

@בנימין
בעוסק זעיר לא צריך להגיש הוכחות על הוצאות ורק 30% נחשב הוצאות.
ואילו בעוסק פטור צריך להגיש הוכחות על הוצאות ויכול להיות שהיה הוצאות על יותר מ-30%.
נפק"מ כמה ההכנסה ובהתאם לזה תשלום לביטוח לאומי או קבלת מענק עבודה.

@אבי-ה-נערה
אני תמיד אומר שכל אדם משקיע בשוק ההון,
הפנסיה, הקרן השתלמות והחסכון לכל ילד,
וזה לא מפריע לנו אם היו עליות או ירידות, כי את הפנסיה לא מרגישים.
וזה לא מפריע לתינוק לבקש דייסה או לקפץ פחות בשמחה כשיש ירידות בחסכון לכל ילד.

אם משקיעים פאסיבית בכזה צורה, ברור שזה לא מפריע ללימוד.
כל מי שתופס את זה פתאום מסתכל ע"ז אחרת.

@פלוס
איך משיגים את הקונטרס הן ודעת למתחילים?
או שהדברים הנפלאים והברורים שאתה מעלה כאן הם מתוך הקונטרס?

@משקיע-חכם
א. בהנחה שיכולת ההפרשה החודשית היא 400 ש"ח בלבד, אז בעוד 16 שנה לא תוכל לקחת הלוואה של 190,000 ש"ח עם פירעון של 400 ש"ח בחודש.
ב. אם ההפקדה החודשית תהיה בקרן השתלמות, אז לא יהיה מס רווח הון.
ג. אם הקרן השתלמות תהיה דרך בנקל, אז גם יהיו דמי ניהול נמוכים.
ד. למה לא לקחת הלוואה גדולה עכשיו עם פירעון של 400 ש"ח, וכך להגדיל את הרווחים.
ה. לא חישבת את החיסכון לכל ילד.
ו. יש עוד כמה נתונים, אבל ביקשת בלי הצעות לשינוי.
ז. אתה בכיוון טוב.

@טריידר כתב במינוף בשוק ההון - כדאיות / סיכון / איך:

1. מינוף דרך הלוואה רגילה (משכנתא, הלוואה בנקאית, חוץ בנקאי, גמ"ח, או הלוואה (בלון) כגנד סכום המופקד ב-; פוליסת חיסכון, קופת גמל, פנסיה)

אפשרות קלה ומונגשת כמעט לכל אחד בלי הרבה סיכונים, ובשביל המשקיע הפאסיבי זאת אפשרות קלה להגדיל את התשואה.
בהרבה מהמקרים נטילת הלוואה בתשלומים היא הדבר היחיד שיגרום לחסוך כסף כל חודש ולהשקיע אותו בשוק ההון.

אבל מוטל על המשקיע לדאוג לשני דברים,
ראשית, שהכסף שנטל בתור הלוואה לא ישחק בגלל האינפלציה.
שנית, שהתשואה שהוא ירויח עליו תהיה יותר מהריבית שהוא משלם עליו.

ניתן למנף כמה פעמים, לדוגמא לקחת הלוואה של 600,000 ש"ח ולהפקיד בפוליסת חסכון, ולקחת משם הלוואה נוספת של 400,000 ש"ח ולהפקיד שוב בפוליסת חסכון, ולקחת הלוואה נוספת של 250,000 ש"ח ולהפקיד שוב בפוליסת חסכון.
אין צורך לציין שדבר כזה עלול להיות אסון.

אבל גם במינוף אחד צריך לחשב סיכונים, ההלוואה שניתן לקבל מהחברת ביטוח כנגד הכסף שנמצא בתיק ההשקעות במוצרים הפנסיוניים היא בערך P-0.5. לפני כמה שנים כשהריבית הייתה 0%, אנשים לקחו הלוואה מהחברת ביטוח עם בקושי ריבית והשקיעו במסלולי מניות שהניבו רווחים נאים ביותר, ואז ביום בהיר הריבית קפצה, ושוק המניות ירד, ובדיוק אז הגיע זמן פרעון ההלוואה. ואם מצטרף לזה איזה קושי כלכלי בתוך הבית ואין שום קרן בטחון לשעת חירום, זה מצב ממש מסוכן.

מלבד זאת יש עלויות של דמי ניהול ומס רווח הון.

מבחינת כשרות, לקיחת הלוואה מהחברת ביטוח נתונה בדיון בין הרבנים האם עוזר לזה ההיתר עיסקא. אחד הנידונים בזה הוא מכיון שההיתר עיסקא מגדיר את ההלוואה כמחצה פקדון, אבל מבחינה חוקית אתה קונה מניות והם על השם שלך ולא פקדון של מישהו אחר. אז איך אפשר לשלם על החלק הזה ריבית. גופי הכשרות מדברים על זה בעדכון שלהם.

מבחינה פרקטית מינוף כזה בצורה נכונה יכול להועיל מאוד, אבל מכיון שיש בזה חששות ולא מתאים לכל אחד, דעתי שהחושש ייקח הלוואת מינוף קטנה שגם אם היא תיפול זה לא יגרום לו קושי, כך הוא ילמד להתנהל נכון במשברים וכד', ולאחר זמן יכול לקחת הלוואה גדולה.

2. מינוף דרך מכשיר ממונף (קרנות סל מחקה מדד ממונפות, חוזים עתידיים, אופציות)

כל מי שבוחר מסלול מחקה מדד, זה בנוי על חוזים עתידיים ואופציות, זה מצויין לאדם הרגיל שאינו מבין בזה ומנהלי הקרן עושים זאת בשבילו. אבל לסחור עצמאית בחוזים עתידיים ואופציות זה ממש לא אופציה לאדם רגיל, אא"כ הוא בקיא בזה.

קרן ממונפת פי 2 באמת יכולה להיות השקעה טובה לאחר משברים, ואולי גם באופן כללי [כבר כתבת על זה].

3. מינוף דרך בית השקעות (בית השקעות או ברוקר המאפשר מינוף נגד שווי ההון העצמי בחשבון)

מיועד לסוחרים ולא למשקיע הפאסיבי.

@יעקב-בר
סביר להניח שגם אם כן יוצאים לשבתון, עדיין הפערים בין התשואות יהיו לטובת מסלולים עוקבי מדד S&P500 מה שאין במסלולים המיועדים לעובדי הוראה, למרות שיש בהם הפרשה עודפת של המעסיק. אבל לא בדקתי את זה במחשבון ריבית דריבית.

@משהמשה
כפי שכתבו קשה לענות בצורה מפורטת, אפשר לתת חומר למחשבה.

אני לא ממהר להמליץ למשוך את הכסף מהגמ"ח.
בגלל שכל הרעיון של הגמ"ח בנוי על תיאוריה שבן בישיבה או בת בסמינר עולים סכום כסף, ואחרי שמתחתנים מתפנה סכום כסף, שממנו אפשר להחזיר את ההלוואה.
אבל ההנחת יסוד הזאת שגויה משום שלא מתפנה שום כסף, כי כשבחור אחר מתחתן נכנס הבן שאחריו על המשבצת שלו, וכשבת מסיימת סמינר נכנסת הבת שאחריה לסמינר, ולא מתפנה שום כסף.
אבל בילדים הקטנים, זה בהחלט יכול להיות פתרון.
ומי שיכול להתארגן עם הכסף מראש כדי שלא יצטרך לקחת גמ"ח גם בילדים הקטנים, זה ודאי נכון.

יש כאן משהו שעדיין לא ברור לי, האם התכנון הוא רק להוצאות דירה, או גם להוצאות החתונה?
איך אני יכול להמליץ למשוך 35,000 ש"ח מהגמ"ח, או יותר נכון קצת פחות, כי הם גובים עמלה על כל יחידה שמושכים [אולי תרומה של 3 חודשים !!]. גם אם זה יכפיל את עצמו, איך זה יספיק גם להוצאות דיור וגם להוצאות החתונה, כשהמחירים ממשיכים לעלות או יותר נכון לזנק.
ברור שעדיף ציפור אחת שלי מאשר שתי ציפורים של הגמ"ח.
לכן שאלתי גם על החסכון לכל ילד, באיזה מסלול זה, והאם אתה מכפיל את הסכום.
האם זה באינפיניטי הלכה, או מיטב דש הלכה?

בהחלט לטווח הבינוני [בין 3 שנים ל-7 שנים] אפשר לקנות אג"ח ומק"מ [אבל מה יעזור להגיד תקנה אג"ח ומק"מ בלי להסביר איך עושים את זה] או לשלב יחד עם מניות.

בנוסף כל השקעה בשוק ההון צריכה הדרכה, מתי להוריד סיכונים וכו'.
האם אתה מסוגל להפסיד 40% מהכסף שמושקע בשוק ההון בלי למשוך אותו ולישון טוב בלילה ולחכות לעליות שיבואו אח"כ בעז"ה.
ירידות של 15% זה משהו קלאסי של כל שנה וחצי בערך, זה לא משהו דרמטי וקיצוני.

ואכן, צריך לזכור שעיקר הנושא של ריבית דריבית המדוברת בשוק ההון זה לטווח הארוך ממש, אבל בטווח של 12 שנים היו תקופות שלקח 12 שנה כדי להרויח, כמו שכתבו כאן.
אמנם מבלי להיות חוזה עתידות, זה נראה שהטכנולוגיה כאן כדי להמשיך להתפתח ולהביא תשואות עודפות יותר מהממוצע, עכ"פ בשנים הקרובות. אבל שום דבר הוא לא מובטח.

אבל כשנכנסים לשוק ההון לטווח שהוא לא כזה ארוך, צריך לחשב מה יקרה אם שוק ההון לא יהיה עכשיו בשיא תפארתו, האם אתה תוכל לחכות עם משיכת הכספים או לא. אם הנושא הוא הוצאות החתונה אז זה קצת יותר מורכב, אבל אם הנושא הוא הוצאות הדיור אז לפעמים יש יותר מרחב זמן, כי לא תמיד מוצאים דירה בגיל 21, ולפעמים זה רק בגיל 25.

באופן אישי אני כן סבור שמינופים הם בהחלט יכולים להיות פתרון טוב להכפלת הכספים, אבל א"א להמליץ ע"ז בפורום, זה דבר מאוד מסוכן. בפרט למי שאין לו קרן חירום.

@רואה-את-הנולד
למיטב ידיעתי מי שלא בוחר מסלול מסויים הוא אוטומטי משוייך למסלול תלוי גיל,
ואה"נ אם הוא צעיר אז זה יותר מניות ופחות אג"ח, אבל לא 100% מניות,
וגם כמדומני זה מסלול שנקרא מתחת גיל 50, כך שאינו סיכון מוגבר כלל.

@משהמשה
בדיוק מישהו שאל אותי לאחרונה בקשר לשלח לחמך,
ואני מצטט מה שעניתי:

אני לא מכיר את התוכנית שלו,
רק הבנתי שמשום מה הוא נגד S&P500,
לא ברור לי למה.

מה לא טוב בארגון בנקל,
יצא לי לדבר עם ראשי הארגון ונשמעים ממש אמינים.

באופן כללי,
צבי סילבר הוא אדם אמין ומפורסם וכבר פקיע שמיה,
אבל כאן עם התוכנית, לא כ"כ הבנתי מה היא ומה החידוש בה, ומה היא באה לפתור.

מבדיקה באתר שלהם נראה שמדובר על השקעה ב-3 קרנות.
כולם בפיקוח הרב אריה דביר שליט"א.
אחת מהם רק אג"ח בלי מניות,
אחת מהן שילוב מניות ואג"ח ביחס של 20/80.
ואחת מהן כנראה המרכזית הקרן הזאת - כאן יש קישור לאתר מאיה
https://maya.tase.co.il/he/funds/mutual-funds/5136304

תכלס' הדמי ניהול גבוהים, אפשר לראות בקישור.

ביצוע הקנייה הוא דרך מסחר עצמאי בבית השקעות פייר,
גם אני ממליץ עליו [בלי לקחת אחריות],
אין שם עמלת ק/מ על קרנות אקטיביות, ואין שם דמי טיפול חודשיים, ולכן מהבחינה הזאת זה זול.
אבל התשלום הוא למנהל הקרן, וזה תשלום יקר, הדמי ניהול באמת גבוהים.

אפשר לקנות את זה גם בלי שלח לחמך,
לפתוח חשבון מסחר בכל בית השקעות,
לגבי זה עדיף פייר כי אין שם עמלת ק/מ על קרן אקטיבית כפי שציינתי,
כך שלא כ"כ הבנתי מה הם מרויחים מזה.

ולגוף הדבר אני לא יודע להגיד,
כי אם זה קרן מנוהלת אקטיבית,
אז מצד אחד כבר יש מחקרים שהשקעה הפאסיבית מנצחת לאורך זמן את ההשקעה האקטיבית,
ומצד שני באתר מאיה כתוב על נכס ייחוס של הקרן שזה מדד ת"א 125.

ומצד שלישי לא נראה לי שת"א 125 עדיף על פני S&P500 או על פני מדד עולמי.
ולמה שכל הכסף יהיה רק לפי המדד הזה.

הערת אגב,
למה התמונות שם זה רק עם הגרב"צ ברגמן והגר"י זילברשטיין,
ולא עם הדיינים העוסקים בהשקעות דוגמת הגר"י סילמן והגר"צ ברוורמן.
ברור שכל דבר שפונה לציבור הבני תורה זה מלווה בתמונות מגדולי הדור שליט"א,
אבל בדברים הקשורים להשקעות מקובל להביא הסכמות גם מדיינים העוסקים בזה.

אבל אין לי זכות להביע דעה כל עוד לא שמעתי את צבי סילבר עצמו בזה.
לא באתי לפסול,
אלא אני אומר רק למיחש ולהאיר עיני המתבונן מה הוא צריך לברר.
וברור שאם מדובר במישהו שאין לו היכן לברר, זה עדיף הרבה הרבה יותר מלשבת על הגדר ולא לעשות כלום.

@דרור
כמעט נכון,
על קרן השתלמות אין מס [כל עוד שזה לא עובר את התקרה].
אבל בקרן השתלמות למורים וגננות יש הרבה מקרים שלא מקבלים את כל הפקדות המעסיק,
אלא מקבלים את הפקדות המעסיק בניכוי של 11%.

דהיינו קרן השתלמות רגילה מורכבת מהפרשה של שכיר ומעסיק, 2.5% השכיר 7.5% המעסיק, סה"כ 10% מהמשכורת. ובקרן השתלמות לעובדי הוראה מופרש 4.2% מהשכיר 8.4% מהמעסיק.

משיכת כספים מקרן ההשתלמות לעובדי הוראה אפשרית בהתאם לתנאים הנהוגים בקרן, כמפורט:

א. קבלת חלק העובד בתוספת 100% מחלק המעביד במקרים הבאים:

1. פרישה לגמלאות (לאחר השלמת תקופת חסכון של 6 שנים, או לאחר 3 שנים בהתאם לחוק גיל פרישה).
   מורה הפורש פרישה מוקדמת לגמלאות וטרם השלים 6 שנות חסכון מלאות יהיה זכאי למשוך את הכספים רק בתום 6 שנים מהפקדה ראשונה.
2. פטירה (היורשים/המוטבים)
   ב.קבלת חלק העובד בתוספת 89% מחלק המעביד, לאחר השלמת תקופת חסכון של 6 שנים במקרים הבאים:
3. בגיל 55 שנים ומעלה.
4. בגיל 50 שנים או 15 שנות ותק, ויציאה אחת לפחות לשנת השתלמות.
5. פיטורין מעבודה.
   4.הפסקת עבודה בהוראה.
6. פרישה מעבודה עקב נכות שנגרמה לו עקב עבודתו והמוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכות המזכה בקצבת נכות.
7. מעבר לעבודה בתפקיד מינהלי, בשירות הציבורי בתחום החינוך או הקשור בחינוך, או עזיבת ההוראה לשם מילוי תפקיד נבחר ציבור בשכר בשלטון המרכזי או המקומי.
8. לדעת ההנהלה ישנן נסיבות מיוחדות הנובעות ממצב רפואי קשה של העמית ושל בני משפחתו מדרגה ראשונה, או מצב כלכלי חמור.

ג. קבלת חלק העובד בלבד (אם העמית אינו עומד בקריטריונים למשיכת כספים המפורטים בסעיפים א ו-ב).

כל זה כתוב במכתב שמקבלים מעת לעת מהחברה.
וכן כאן
https://www.kranoth.org.il/מידע-לעמית/faq/