מהו מס PFIC המאיים? אז ככה, מס זה חל על כל השקעה בהתאגדות זרה – שאינה בארה"ב – שמטרתה הכנסה פאסיבית, כולל קרנות נאמנות, קרנות סל, קופת גמל להשקעה ופוליסות חיסכון שאינן מונפקות בארה"ב, בין אם הן משקיעות בארה"ב (כמו במסלולי S&P 500) ובין במקום אחר, ובין אם הקרנות מנוהלות או מחקות. פורסים את הרווח על כל השנים בהם המשקיע החזיק את הקרן, ממסים את הרווח לכל שנה לפי המדרגה הגבוהה ביותר שהייתה קיימת לאותה שנה, שנכון להיום עומד על 39.6% (משנת 2013), והיות והמס היה אמור להיות משולם בשנים ההן, צריך לחשב ריבית פיגורים על אותו מס – ריבית דריבית – לפי ריבית הפד. מס זה יכול להגיע אחרי כמה שנים לכדי כמעט כל הרווח ואפי' לנגוס בקרן. אפשרויות ההשקעה לטווח ארוך: אפשרויות השקעה לטווח הארוך שאינן בעייתיות הן: קרנות סל שמונפקות בארה"ב (גם דרך בית השקעות ישראלי אפשר לקבל גישה לבורסה האמריקאית ולקנות שם קרנות סל שמונפקות בארה"ב ). מניות בודדות (לא מומלץ בעליל). נדל"ן. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. אפשרויות ההשקעה לטווח קצר: קרן כספית וכן קרן אג"ח הן גם בכלל PFIC, ולכן לא מומלץ לאזרח אמריקאי להחזיק בהם. ישנם 3 אפשרויות שאינן בעייתיות להשקעה לטווח קצר: פקדון בנקאי. קניית מק"מ דרך חשבון מסחר (עדיף על פני פיקדון). אגחי"ם ממשלתיים בודדים. יש לשים לב לא לקנות אג"ח ללא קופונים, שכן באג"ח שלא משלם קופונים יש כפל מס בארה"ב וישראל (מאחר שארה"ב ממסה לפי כל שנה את החלק היחסי, ובישראל אין חבות מס עד המכירה ולכן לא יהיה זיכוי, ויהיה חיוב כפול בהמשך לישראל במכירה/פדיון), וכן לא אג"ח שמונפק מתחת לשווי הפדיון. כמו כן אפשר לפתוח קופת גמל להשקעה במסלול אג"ח על שם בן הזוג או הילדים אם אינם אמריקאים, או על שם קרוב משפחה אחר שאינו אמריקאי. בעיקרון אפשר גם לקנות קרן כספית ולמכור אותה באותה שנת מס בה נקנתה ואז אין מס PFIC, אך עדיין נדרש לדווח על כך בטופס 8621 (זהו הטופס על דיווח מוצרי PFIC) ורוב רו"ח לא מתעסקים עם הטופס הזה וגם אם כן התשלום לרו"ח יקר מאוד. בנוגע לקרן השתלמות, פנסיה וחסכון לכל ילד לאזרח אמריקאי, וכן למי שאינו אזרח אמריקאי אבל יש לו מספר ITIN, לא ארחיב בזה כעת, וכבר כתבתי על כך באשכול הזה והזה.

@בלבנון-ישגה יש הרבה צורות מינוף ובכל אחת חסרון ויתרון והמשותף ביניהם שצריך להבין אותם ואחרי שמבינים השאלה כבר נפתרת מעצמה. מאד לא מומלץ להחליט על סמך טיפים בפורומים. (גם חסר נתונים לאיזה תרחיש אתה מכין מינוף כך שגם כל טיפ לא יהיה מדויק) מקווה שתבין אותי על הצד היותר חיובי

חשבתי פעם על השקעה בברייקשיר הת'אווי של וורן באפט, שזה אומר להיות שותף עם המשקיע מס' 1. למפרע זה היה יכול להיות רעיון טוב. אמנם כשהנ"ל עומד לפני פרישה (בגיל 94!) זה לא ממש רלוונטי. בכל אופן השקעה רוחבית מבוססת על הרעיון שהשוק בכללותו תמיד עולה. הגיון כלכלי פשוט שגם עומד יפה במבחן ההיסטוריה, והוא נשען על יסוד יציב יותר מאסטרטגיית השקעה של אדם אחד, אגדי ככל שיהיה.

@צמיחה כתב בחשבון מסחר עצמאי ריבית עו"ש: @ה-שלמה יש היתר עיסקא עם הבתי השקעות? כן.

כך פוגעת התחזקות השקל מול הדולר בתשואות במסלולים הצמודים למדד 500 S&P היחלשות הדולר מתחילת השנה — והבוקר לרמה של 3.4 שקלים — כבר גרמה לפגיעה של יותר מ-3% במסלולים בפנסיה ובגמל שעוקבים אחר S&P 500, שרובם חשופים לדולר • עם זאת, כשמדובר בפנסיה, יש לבחון את כדאיות המסלולים לטווח ארוך, ולא על פני חודשים בודדים התחזקות השקל — כלומר, היחלשות הדולר הבוקר (ג') בכמעט 3% לרמה של 3.4 שקלים — עם פרסום הידיעות על הפסקת אש במלחמה עם איראן, היא דווקא בשורה לא חיובית לכ-10% מהישראלים. מדובר באלה שהפנסיה, קופות הגמל או קרנות ההשתלמות שלהם מושקעים במסלולים העוקבים אחר מדד S&P 500. זהו המשך המגמה של החודשים האחרונים, שנובעת מהיחלשות הדולר בעולם. זאת על רקע מלחמת הסחר שבה פתח נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שגרמה לכך שמתחילת השנה ועד סוף חודש מאי איבדו המסלולים בגמל שעוקבים אחר S&P 500 (+1 כ-3% בממוצע. לשם השוואה, מתחילת השנה ועד סוף מאי, המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות הניב בממוצע תשואה חיובית של 3.5% והמסלול המנייתי הניב תשואה של 5.2% בממוצע. המדד עצמו, על אף התנודתיות הרבה בעקבות החרפה במלחמת הסחר, דווקא סיכם את התקופה (ינואר־מאי) עם תשואה חיובית קלה של 0.5%. התחזקות השקל ב-3.7% ביחס לדולר גרעה מהתשואה. שכן, רוב המסלולים העוקבים אחר המדד הפופולרי הם דולריים, כלומר חשופים לדולר, ולכן מושפעים לא רק מביצועי המדד עצמו אלא גם משער החליפין. כמובן שזה יכול לעבוד לשני הכיוונים. למשל, בחודש מרץ, כשהשווקים בארה"ב נפלו בחדות על רקע החרפת מלחמת הסחר, הדולר דווקא התחזק במקביל, מה שמיתן את הירידה בתשואת המסלול. ️ דה מרקר

@מוטי-רוזובסקי כתב ברכישת ביטקוין: קרנות מחקות ביטקוין זה ממש שווה ערך להחזקת המטבע בפועל? למה לא? כמו שקרנות מחקות מדדים משיגות את תשואות המדד אחריהם הם עוקבים וגפ אם יש טעויות עקיבה קטנות זה עדיף על העיסוק בהחזקה פיזית של ביטקווין

@אמת-מארץ-תצמח כתב במהפכה בעולם ההשקעות העצמאי !: @חלמיש-צור כתב במהפכה בעולם ההשקעות העצמאי !: העברה לחשבון של בית ההשקעות לפי מה שכתב ר' אהרן זלץ, הם אמרו שדווקא לחשבון שלהם בהפועלים. כמובן. שם נמצא החשבון שלהם. רק צריך ליידע אותם על ההעברה. אגב, אפשר ליידע על הוראת קבע רק בזמן ההקמה, ואין צורך ליידע בכל חודש.

@טריידר יש המלצות למניעה של הונאה? (חוץ מלא לפתוח מודעות למייל ולמסור פרטי אשראי/חשבון בטלפון). ואם זה שייך בכלל אם אני מתחבר דרך האתר הרשמי במחשב?

@גמל-און כתב במישהו יודע האם יש אפשרות לסחור עצמאית דרך טלפון כשר?: אם הפעולות יהיו נגישות בטלפון, האם זה יגרום ליותר טעויות מאשר דרך חדרי מחשבים? לדעתי, כן. כאשר אדם סוחר דרך מערכת פלאפונית אוטומטית (או אפליקציה בסאמרטפון), הוא חווה סיפוק מיידי – כל פעולה מתבצעת בלחיצת כפתור, מה שמקטין את הזמן לחשוב ולשקול את ההשלכות. לעומת זאת, כאשר יש צורך לדבר עם נציג אנושי או אפילו ללכת לפעול דרך מחשב, נוצרת השהיה טבעית – הזמן שלוקח לבצע את הפעולה מאפשר יותר שיקול דעת, מה שגורם להימנעות מהחלטות פזיזות. גם קבלת שירות אנושי במוקד טלפוני מכניסה גורם של אחריות חיצונית – אדם מרגיש יותר מחויב להצדיק את החלטותיו כלפי מישהו אחר (גם אם אין לו צורך להסביר את עצמו), מה שמוביל להחלטות שקולות יותר. הכותב אינו פסיכולוג מוסמך, אך בהחלט פסיכולוג חובבן... אתה מורשה לחלוק עלי

@גמל-און כתב בפתחתם חשבון מסחר עצמאי לפני שנתיים? הגיע הזמן לנייד או לבצע ברטר: @ניסן-עציוני כתב בפתחתם חשבון מסחר עצמאי לפני שנתיים? הגיע הזמן לנייד או לבצע ברטר: נו באמת, תפחית מזה את ה3 חודשים שהוא צריך להמתין עם סגירת החשבון, עליהם הוא משלם עמלה של 15 שקל, וזה עוד יותר מינורי. כבר עדיף לו לנייד לibi שם יקבל מענק פתיחה של 250 שקל ויסגור סיפור הוא ישלם 75 ש"ח והוא יקבל בין 200 ל700 ש"ח. שומע אגב ישלם 45 ולא 75

@ניסן-עציוני כתב בבאמת אין דמי ניהול?: אין לי מושג מאיפה שאבת את השמועה, אבל זה דבר שמעולם לא שמעתי עליו, ואני מתעניין בתחום. וכמובן שצריך להדגיש את ענין הניוד שלא בדקתי, אבל זכור לי שהוא אפשרי בין החברות השונות ללא אירוע מס, מה שמגדיל את התחרות ומקטין את הסיכוי של העלאה במחיר הדמי ניהול. ניתן לנייד תיק השקעות ללא אירוע מס, אך כשמדובר במעבר בין קרנות סל (ETF), הדבר כרוך באירוע מס. ישנם בתי השקעות שהעלו את דמי הניהול, מה שעלול ליצור מצב של "מלכודת דבש" – בו המשקיעים מתקשים לעבור לקרן אחרת מבלי לשלם מס רווחי הון..

אשמח לשמוע חוו"ד על מיטב או IBI, ממי שיש לו חשבון מסחר באחת מחברות אלו.

@רואה-את-הנולד תיקנתי

@חושב-שאני-גאון כתב באני באמת סוחר עצמאי?: @ניסן-עציוני דרך אגב ראיתי שכתבת שאחד החסרונות של מסחר עצמאי שכשנכנסים לקנות ורואים הפסדים אז מוכרים.. יש באיטראקטיב אפשרות של הו"ק מה שמדמה את הפעולה לכל השקעה בחברות ביטוח נכון. מאמין שזה ענין של זמן עד שכולם יעשו את זה