במשך שנים, SpaceX נחשבה בעיני הציבור לעוד חברת חלל שאפתנית של אילון מאסק. רוב האנשים הכירו בעיקר את סרטוני השיגורים, הנחיתות האנכיות וההבטחות על מושבות עתידיות במאדים. אבל בזמן שהעולם הסתכל על הפיצוצים ועל החליפות הלבנות של האסטרונאוטים, משהו הרבה יותר גדול התחיל להיבנות מאחורי הקלעים. כעת, כאשר השוק נערך למה שעשויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה, SpaceX כבר אינה נתפסת רק כחברת חלל. עבור רבים בוול סטריט, מדובר בחברה שבונה תשתית חדשה לעולם המודרני כזו שנוגעת באינטרנט, בביטחון, בתקשורת ובשליטה בחלל. וזה בדיוק מה שהופך את ההנפקה הזו לאחד הסיפורים המסקרנים ביותר בשוק ההון. הסיפור של SpaceX לא התחיל מטילים. הוא התחיל מפחד. בתחילת שנות ה־2000, לאחר מכירת פייפאל , אילון מאסק הפך למולטי־מיליונר עם הון אישי של כ־180 מיליון דולר. במקום לפרוש או להקים עוד חברת אינטרנט, הוא החל לעסוק בשאלה שהעסיקה אותו במשך שנים: מה יקרה אם האנושות תישאר תלויה בכוכב לכת אחד בלבד? מאסק הושפע עמוקות מספרי מדע בדיוני , הספרים הללו לא עסקו רק בחלליות או בטכנולוגיות , אלא ברעיון מטריד הרבה יותר האפשרות שציוויליזציות שלמות קורסות כאשר הן מפסיקות להתפתח מדעית, מפסיקות לחדש ומאבדות את היכולת להגן על עצמן מפני איומים קיומיים. לפי אנשים שעבדו איתו לאורך השנים, מאסק האמין באמת ובתמים שהאנושות פגיעה הרבה יותר ממה שנדמה לרוב האנשים. הוא דיבר לא פעם על תרחישים כמו מלחמות עולם, מגפות, אסטרואידים, קריסה סביבתית או בינה מלאכותית שעלולה לצאת משליטה. בעיניו, אם האנושות תישאר מרוכזת בכדורהארץ בלבד, היא עלולה להסתכן באירוע אחד שימחק את כל מה שנבנה במשך אלפי שנים. ומכאן נולד הרעיון של SpaceX. לא כחברת טילים , אלא כניסיון לבנות בעתיד "גיבוי" לציוויליזציה האנושית. החשיבה ששינתה את תעשיית החלל העולמית כאשר מאסק ניסה בתחילת הדרך לרכוש טילים מרוסיה, הוא גילה שתעשיית החלל פועלת כמעט כמו תעשייה ממשלתית ישנה — איטית, יקרה ובנויה סביב תקציבי עתק. הוא חזר משם עם רעיון פשוט אך קיצוני. במקום לשאול: כמה עולה טיל? הוא שאל: כמה באמת עולים חומרי הגלם שמרכיבים אותו? מאסק פירק את הטיל לחלקים הבסיסייםשלו: אלומיניום, טיטניום, נחושת ודלק. לפי ההיגיון שלו, אם חומרי הגלם עצמם עולים רק חלק קטן ממחיר הטיל, המשמעות היאשהבעיה אינה הפיזיקה אלא הדרך שבה התעשייה בנויה. הגישה הזו, המכונה "חשיבהמעקרונות ראשונים", הפכה בהמשך ללב התרבות של SpaceX. במקום לפעול כמו קבלנית חלל מסורתית, החברה אימצה קצב עבודה כמעט אגרסיבי. היא העדיפה לבנות מהר, לבדוק מהר, להיכשל מהר וללמוד מהר. החברה שכמעט פשטה רגל מעטים זוכרים עד כמה SpaceX הייתה קרובה לקריסה מוחלטת. שלושת השיגורים הראשונים של הטילים הראשונים לחלל נכשלו. הכסף כמעט נגמר, ומשקיעים רבים כבר איבדו אמון. באותה תקופה מאסק ניסה במקביל להציל גם את טסלה , וגם את ספייס איקס . לפי ביוגרפיות ועדויות של עובדים לשעבר, הוא חילק את הכסף שנותר לו בין שתי החברות והיה קרוב מאוד לאבד את שתיהן. ואז הגיע השיגור הרביעי. הפעם הטיל הצליח להגיע למסלול. היתרון הגדול של SpaceX לא היה רק לבנות טילים. הוא היה לשנות לחלוטין את הכלכלה של עולם החלל. במשך עשרות שנים, תעשיית החלל פעלה בצורה כמעט אבסורדית. חברות וממשלות היו בונות טיל בעלות עצומה, משגרות אותו פעם אחת ואז מאבדות אותו באוקיינוס. ספייס איקס ניסתה לפתור בדיוק את הבעיה הזו. היא פיתחה מערכת שמאפשרת לשלב הראשון של הטיל לחזור לכדור הארץ ולנחות בצורה אנכית, כך שניתן יהיה להשתמש בו שוב ושוב. היום, חלק מהטילים כבר טסו עשרות פעמים. המשמעות הכלכלית דרמטית. ברגע שחברה יכולה למחזר את רוב מערכת השיגור שלה, עלויות השיגור יורדות בצורה חדה והיתרון התחרותי הופך כמעט בלתי ניתן להדבקה. התוצאה הייתה ברורה. ספייס אקס הפכה בתוך שנים ספורות לחברת השיגורים הדומיננטית בעולם המערבי. אבל הסיפור האמיתי בכלל לא קשור לטילים הציבור עדיין חושב על SpaceX כחברת חלל. אבל בוול סטריט מסתכלים עליה בצורה שונה לגמרי. הם רואים חברה שבונה תשתית תקשורת גלובלית. והמנוע של כל הסיפור הזה נקרא Starlink. סטארלניק היא רשת עצומה של לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, שמטרתה לספק אינטרנט מהיר כמעט מכל מקום בעולם. בניגוד ללווייני תקשורת ישנים שפעלו במסלולים גבוהים וסבלו מהשהיה גבוהה, Starlinkמאפשרת חיבור מהיר יחסית גם באזורים מבודדים, בים, באוויר ובמקומות שאין בהם תשתית קרקעית. הבינה המלאכותית: הפחד השני של מאסק . מאסק טען לא פעם שבינה מלאכותית עלולהלהפוך בעתיד לסיכון קיומי אם תפותח ללא בקרה. לפי דיווחים שונים, החשש הזה הוביללעימותים בינו לבין בכירים בעולם הטכנולוגיה, כולל לארי פייג', ממייסדי גוגל . לפי הסיפורים שהסתובבו בעמק הסיליקון, הוויכוחים ביניהם עסקו בשאלה עד כמה בינה מלאכותית צריכה להיות מפותחת במהירות, ועד כמה יש צורך במנגנוני הגנה ובקרה. מתוך החשש הזה, מאסק היה בין האנשים שסייעו בהקמת OpenAI יחד עם סם אלטמן ואחרים. הרעיון המקורי היה לבנות גוף מחקר שיעסוק בפיתוח בינה מלאכותית בצורה פתוחה וזהירה יותר. אבל עם השנים היחסים בין הצדדים הידרדרו. מאסק עזב את OpenAI, ובהמשך החל לבקר באופן פומבי את הכיוון שאליו החברה התפתחה. מאוחר יותר הוא הקים את חברת הבינה המלאכותית שלו X AI החיבור הזה חשוב מאוד להבנת הדרך שבה מאסק חושב. בין אם מדובר בחלל, באנרגיה או בבינה מלאכותית, הוא נוטה להסתכל על העולם דרך עדשה של סיכונים קיומיים ארוכי טווח. בשורה התחתונה ספייס אקס כבר מזמן אינה רק חברת חלל. היא אחת החברות המסקרנות ביותר שהשוק ראה בעשור האחרון. אם ההנפקה אכן תצא לפועל בשווי שעליו מדברים כיום בשוק, החברה עשויה להפוך כמעט מיד לאחת החברות הגדולות בעולם מבחינת שווי שוק. במצב כזה, אנליסטים כבר מעריכים כי בתוך זמן לא רב היא עשויה להיכנס למדדים מרכזיים , כמו S&P500 ולהפוך לחלק אוטומטי מתיקי ההשקעות שלמיליוני אנשים ברחבי העולם , גם של מי שמעולם לא התעניין בטילים, בלוויינים או במאדים. (המאמר נכתב לאחר למידה של הנושא עם AI) **מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com

@חיים-כהן said: אשתי עובדת במשרה מלאה וכבר מנצלת את כל נקודות הזיכוי שלה, כך שאין לה אפשרות לקזז באמצעותן מס על רווחי הון. לעומת זאת, לי יש לא מעט נקודות זיכוי (2.25 נקודות בסיס + נקודות עבור ילדים). אני רוצה להדגיש שעבור מס רווחי הון אפשר להשתמש רק בנקודות זיכוי בסיסיות. כפי שציין @השומר

האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.

אני רוצה לדבר דבר על תחושת חוסר הצדק שמלווה כל אדם שעובד קשה למחייתו כשהוא מביט בעולם ההשקעות. מצד אחד, יש את האדם שקם בכל בוקר, מזיע, פותר בעיות, נותן שירות או בונה מוצר. הוא מחליף את הזמן והאנרגיה שלו בכסף. מצד שני, יש את המשקיע הפסיבי. הוא יושב בבית, אולי אפילו ישן, ובמשך עשורים הוא רואה את ההון שלו צומח ב-10% בשנה בממוצע רק כי הוא מחזיק מדד כלשהו. זה נראה כמו תקלה במערכת. לפי כל היגיון מוסרי, כסף אמור להיות תגמול על מאמץ. אם אדם אחד לא מתאמץ והשני כן, למה שהעולם ייתן להם פרס דומה, או אפילו יתגמל את המשקיע יותר? כדי לפצח את זה, אנחנו חייבים לשאול שאלה פשוטה מה זה בכלל כסף? לפני שנצלול לעומק, צריך להבין מושג יסודי שנקרא " עלות חלופית " זהו המחיר של "הדלת שנסגרה". בכל פעם שאתם בוחרים לעשות דבר אחד, אתם מוותרים על כל שאר הדברים שיכולתם לעשות באותו זמן ובאותו כסף. אם יש לכם 100 שקלים ובחרתם לקנות בהם חולצה, העלות של החולצה היא לא רק ה-100 שקלים, אלא כל מה שהייתם יכולים לעשות איתם ולא עשיתם – למשל, להשקיע אותם או לקנות ארוחה. בכל בחירה בחיים יש ויתור, והוויתור הזה הוא המחיר האמיתי שאנחנו משלמים. ברמה העמוקה ביותר, כסף הוא בסך הכל השפה שבה אנחנו מתרגמים את הוויתורים האלה. כסף הוא לא "דבר" שיש לו ערך בפני עצמו, הוא דרך להעביר ערך מאדם לאדם. כשאתם עובדים, אתם מוותרים על חלק מהחיים שלכם עכשיו על הזמן והנוחות ומקבלים בתמורה "אישור" שמאפשר לכם לקבל בעתיד ערך שמישהו אחר יצר. א ם בניתי למישהו בית, נתתי לו ערך ממשי. בתמורה, הוא נותן לי כסף, שזה בעצם הערך שמישהו אחר נתן לו קודם. מכאן מתחיל המנגנון של שוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום שבו כסף "מוליד" כסף משום מקום. שוק ההון הוא מערכת שמחברת בין אנשים שיש להם עודף של "ערך אגור" (כסף שהם עבדו בשבילו ולא בזבזו) לבין חברות שזקוקות לערך הזה כדי לצמוח. כשאתם משקיעים בצורה פסיבית, אתם מעמידים את העבודה שלכם מהעבר לטובת העתיד של מישהו אחר. אבל למה שהשוק ישלם לכם על זה 10% אם אתם "רק יושבים בבית"? התשובה היא שהשוק מוכן לתגמל אתכם ביוקר לא בגלל ששכחתם מהכסף, אלא בגלל שביצעתם עבודה שרוב האנשים נכשלים בה: נשיאת נטל האי-ודאות. הסיבה שהתשואה הזו קיימת היא שהשקעה פסיבית היא לא באמת קלה. אם היא הייתה באמת נטולת מאמץ, התשואה עליה הייתה נשחקת לאפס מזמן. העובדה שהשוק ממשיך לשלם "משכורת" גבוהה למשקיעים פסיביים לאורך עשורים היא ההוכחה לכך שיש כאן מאמץ כביר, גם אם הוא לא נראה כמו זיעה. הקושי הוא לא קושי של עשייה, אלא קושי של אי-עשייה. המוח שלנו מתוכנת להגיב כשיש סכנה, לפעול כשהשוק יורד, ולנסות "לתקן" כשמדברים בחדשות על משברים או על תנודות בדולר. בכל רגע כזה, המשקיע הפסיבי נדרש לשלם מחיר מנטלי כבד: לוותר על תחושת השליטה. הוא צריך לצפות בערך שעליו הוא עמל נשחק על המסך, ולבחור באופן אקטיבי לא לעשות דבר. זו העבודה האמיתית. התשואה היא הפיצוי על כך שהסכמתם להישאר בתוך חוסר הוודאות ולא נשברתם. המערכת מעבירה הון מאנשים תגובתיים שחייבים לפעול ולשנות, לאנשים בעלי משמעת שמוכנים לשאת את מחיר ההמתנה. בסופו של דבר, אין ארוחות חינם. הרווח בבורסה הוא לא מתנה, הוא שכר עבור שירות שקשה מאוד לספק: יציבות פסיכולוגית. אתם לא מרוויחים כי "לא עשיתם כלום", אתם מרוויחים כי הייתם מוכנים להיות בולמי הזעזועים של הכלכלה. ככל שהעולם נהיה רועש ותזזיתי יותר, הערך של היכולת הזו רק עולה והשוק ימשיך לשלם לכם על המאמץ הזה בהתאם. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com

@חיסכון-לחתונה טופורוביץ טוען שהוא עצמו היה אומר להשקיע פאסיבית, והיום הוא חושב שיגיע יום וזה כבר לא יעבוד יותר, והוא חושב שמתקרב אותו יום. ולכן לפי דבריו הגיע העת להשקיע באג"ח. לאלו הטוענים שיש בועה, והמשבר קרוב. גם לשיטתם, אחרי עשרות שנים לא תהיה משמעות לבועה.

@השומר המנכל״ים צריכים להרוויח הם לא צריכים מכפילי רווח

זה אומר שצריך דחוף לקדם בכל הכוח פינוי בינוי https://forum.benakel.org/post/18552

במאמר הקודם https://forum.benakel.org/topic/1086/האם-מבנה-השוק-החדש-מנפח-את-ה-s-p-500/6 צללנו לתיאוריה של גאבה וקוין, שמזהירה אותנו מפני מצב שבו השוק הופך ל"קשיח". לפי החשש הזה, בגלל שכולנו משקיעים "על עיוור" במדדים כמו S&P 500, אנחנו יוצרים בועה: הכסף זורם פנימה אוטומטית, דוחף את המחירים למעלה, ויוצר רצפה לא רציונלית – כלומר, המחיר לא יכול לרדת כי תמיד יש מישהו (המדד) שקונה. אבל כדי להיות משקיעים חכמים (ועצלנים בלב שקט), כדאי להכיר את התשובות של ענקית ההשקעות Vanguard למיתוסים האלו. 1. המיתוס: "המדד קונה הכל על עיוור ומנפח מחירים" החשש: המדד לא בודק אם מניה היא טובה או יקרה, הוא פשוט קונה אותה כי היא קיימת, ובכך הוא הופך ל"מנוע" שדוחף את השוק למעלה ללא הפסקה. התשובה של ונגראד המחקר מראה שקרנות המדד אחראיות רק על כ-1.2% מהמסחר היומי בבורסה בארה"ב. מי קובע את המחיר באמת? המשקיעים ה"חרוצים" – אלו שקוראים דוחות ומחליטים אם למכור או לקנות. הם מהווים כמעט 99% מהתנועה בשוק. המדד הוא בסך הכל "טרמפיסט" שמשקף את המחיר שהמקצוענים קבעו. נ.ב. זו גם הסיבה לריכוזיות במדד . 2. המיתוס: "הזרם הפסיבי יצר רצפה מלאכותית שמונעת מהשוק לרדת" החשש: אם מיליוני אנשים מפקידים כל חודש לפנסיה והכסף הולך אוטומטית למדד, השוק לעולם לא יחזור להיות "אמיתי" כי אין מי שימכור. השוק אמור להפוך ל"שקט" וחסר תנודות. התשובה של ונאגרד כאן נכנס לתמונה ה-VIX "מדד הפחד" של הבורסה, שבוחן כמה השוק תנודתי . ואנגארד מראים בנתונים שמאז 1990, בזמן שנכסי המדדים זינקו בטירוף, מדד ה-VIX לא ירד. להיפך, אנחנו עדיין רואים קפיצות ענקיות בתנודתיות בזמן משברים (כמו בקורונה או ב-2008). זה מוכיח שהשוק ממש לא איבד את היכולת שלו "לרעוד" או לרדת. כשקורה משהו רע בעולם, המשקיעים האקטיביים (אלו שמחזיקים ב-99% מהמסחר) עדיין מוכרים ודוחפים את המחירים למטה בעוצמה. ה"רצפה" שחששנו ממנה פשוט לא קיימת במבחן המציאות. 3. המיתוס: "המדד מנפח רק את חברות הענק" החשש: המדד הופך את המניות הגדולות (כמו אפל) לעוד יותר גדולות באופן מלאכותי. התשובה של ונגראד באופן מפתיע, שיעור הבעלות של קרנות המדד בחברות הענק נמוך יותר מאשר בחברות הבינוניות (Mid-Cap). הסיבה שאפל כל כך גדולה במדד היא כי היא חברה מצליחה בעולם האמיתי, לא בגלל המנגנון האוטומטי של המדד. בשורה התחתונה: מה עושים עם זה? חשוב להיות כנים: גם על המחקר הזה של Vanguard יש טענות. יש חוקרים שטוענים שהם מודדים רק חלק מהשוק והבעיה האמיתית גדולה יותר. השוק הוא מערכת מורכבת שמשלבת גם כוחות פסיביים וגם אקטיביים. הנקודה שחשוב לקחת היא זו הוויכוחים של המומחים לא צריכים להפחיד אתכם. הכוח הכי גדול של משקיע "עצלן" הוא לא לנסות להיות חכם יותר מהשוק, אלא להיות חזק יותר מהרגש שלו. הנתונים מראים שהשוק עדיין יודע להעניש חברות גרועות ולתגמל טובות. האסטרטגיה שלכם צריכה להישאר פשוטה: להחזיק חזק. לא משנה אם השוק קופץ (תנודתיות) או אם אומרים שהכל "מנופח" – ההיסטוריה מראה שמי שנשאר בפנים לאורך זמן, מנצח . אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא. מרגישים מבולבלים או רוצים לשאול שאלות? אשמח לשמוע מכם ולהגיב להערות והארות. a053311311@gmail.com

@חושב-שאני-גאון זה תלוי מאיזו בחינה אתה שואל. משכנתא היא בד"כ ליותר שנים, הלוואת עמיתים היא עד 7 שנים.

בכל מסלול , מסתכלים על אחוזי החשיפה ולא על האחזקות מהסיבה שאמרת , שדרך חוזים ואופציות הם חשופים לסיכון והסיכוי של המדד ומקבלים תשואה של אגח על שאר הכסף .

דעתי שמשקיע פאסיבי לא יכול לעשות את כל הפליפים האלה וגם בזמן שיש כמה אינדיקציות שמראות שהולך להיות אירוע . אני ממש לא מתנגד להשקעה אקטיבית , אבל אני חושב שצריך ללמוד אותה לעומק זה ממש מש מקצוע .

@דוד-בן-זיקרי לא נמשיך בויכוח כי אין טעם באמת יש כמה פנים בעיני דבריו של טפורביץ מגוחכים ביחס שזה מופיע בכינוס ופודקאסט שמיועד לציבור הרחב שמן הסתם רבים ממנו לא מכירים את הנושא ולא רק שזה דעה לא כרוב הכלכלנים הצגתה גורמת בלבול ודחיפה לעשיית שטויות אז נכון שזה יותר מסוכן ממגוחך אבל עדיף להשתמש במגוחך כדי שלא יהיה מסוכן.

@בן-עליה תודה. מחמם את הלב. צודק.. העליתי את זה בתגובות בטור על פורים. אבל זה היה בלי מסר...

@הקול-השפוי said: חבל שאתה לא עם אותו שם בשנ הניקים שלך.... טופל!

https://forum.benakel.org/post/19595

חשוב לציין בהמשך למאמר שהסיבות לירידות בדולר בטווח הקצר , הם כנראה זה שארצות הברית נתפסת כקצת פחות חזקה מול איראן וההבנה שאיראן היא מדינה שכנראה כאן בשביל להישאר לפחות בטווח הקצר . מה גם שנוצר איום חדש על ההגמוניה של הדולר מצד המפרציות , מי שמעוניין להרחיב https://www.funder.co.il/article/198867

@ב.-קונץ דעתי היא שכל עוד לא למדת את הדברים הבסיסיים עדיף שהכסף יהיה בקרן כספית ולא יסתכן בסיכון גבוה , ההבנה הבסיסית של המערכת חשובה מאוד מאוד , תחשוב על מצב שמחר אתה מקשיב להרצאה של בחור כמו הרב טופורוביץ , אתה מתבלבל ומיד מושך כסף או עושה טעויות שלא מתאימות לאסטרטגיה בה אתה מנסה להשקיע . אני חייב לומר שזה לא מידי מורכב ללמוד את התחום בצורה הבסיסית , דורש ממך כמה שעות בקורסים או בספרים שיש המון . כמובן שאני לא ממליץ לשום צד

@YM98745 said: אני מחפש קרן כספית שנסחר בדולר ארצות הברית עדיף למומלץ לאזרחי חוץ אבל מחפש גם רגיל שנסחר בארץ ועדיף עם כשרות אם הכוונה לאזרחי ארה"ב, כדאי לעבור על המאמר הזה https://fintranslator.com/2024/09/17/short-term-interest-for-americans-living-in-israel/ או כאן בפורום https://forum.benakel.org/topic/291/השקעות-ומיסוי-לבעלי-אזרחות-ארה-ב

אמנם אני לא משקיע אקטיבי אבל בכל אופן תודה רבה ותמשיך לעשות דברים טובים לציבור

@שמעון-יוחאי-חסן כהמשך לכסף על הרצפה--- מצרף את נתוני בנק ישראל שפורסמו בימים האחרונים [מאתר SPONSER] ג"כ בהקשר זה: נתוני בנק ישראל לחודש פברואר 2026 חושפים כי הציבור הישראלי מחזיק כ-225 מיליארד שקל בחשבונות העו"ש סכום אדיר שרובו אינו נושא ריבית כלל למרות סביבת הריבית הגבוהה בעוד שהפקדה בפיקדונות לטווח של חצי שנה עד שנה יכולה להניב ריבית ממוצעת של 3.88%, הריבית על פיקדונות יומיים נמוכה משמעותית ועומדת על 1.25% בלבד