דילוג לתוכן

האם הבנקים הפסיקו לתת משכנתאות למחויבי גיוס?

נדל"ן
14 7 519 7
  • יש שמועות שחלק מהבנקים הפסיקו לאשר משכנתאות למחויבי גיוס לדוגמה בנק הפועלים בבני ברק.
    מישהו יכול לאשר או להכחיש?

  • יש שמועות שחלק מהבנקים הפסיקו לאשר משכנתאות למחויבי גיוס לדוגמה בנק הפועלים בבני ברק.
    מישהו יכול לאשר או להכחיש?

    @סתם-אחד
    זה לא נכון!

  • יש שמועות שחלק מהבנקים הפסיקו לאשר משכנתאות למחויבי גיוס לדוגמה בנק הפועלים בבני ברק.
    מישהו יכול לאשר או להכחיש?

    @סתם-אחד כל עוד המדינה לא תחוקק כזה דבר אין סיכוי שזה יקרה.
    ותאמין לי שאם זה היה קורה אין אחד במגזר שלא היה יודע על כזה דבר.

  • אגב בעניין זה אחד הכלים שעוד מוקדם לדבר על מתי והאם ימומש בענין מחאת הנגד בחוק הגיוס ומעצר בני הישיבות ל"ע:
    מדובר על כך שהציבור החרדי ישהה יחד את תשלומי המשכנתא למשך 3 חודשים שכידוע זה מותר חוקית
    ובקיצור : ה"משתמטים" הם אלה שלא ישלמו וילמדו לקח את הרודנים הקפלניסטים שבטוחים שהם בעלי הבית כאן

  • אגב בעניין זה אחד הכלים שעוד מוקדם לדבר על מתי והאם ימומש בענין מחאת הנגד בחוק הגיוס ומעצר בני הישיבות ל"ע:
    מדובר על כך שהציבור החרדי ישהה יחד את תשלומי המשכנתא למשך 3 חודשים שכידוע זה מותר חוקית
    ובקיצור : ה"משתמטים" הם אלה שלא ישלמו וילמדו לקח את הרודנים הקפלניסטים שבטוחים שהם בעלי הבית כאן

    @מזומנים זה נשמע לך חכם?
    בעצם זה יוריד את דירוג האשראי (תיאורטית) לכל החרדים
    הבנקים יפחדו לאשר משכנתאות לחרדים

  • @מזומנים זה נשמע לך חכם?
    בעצם זה יוריד את דירוג האשראי (תיאורטית) לכל החרדים
    הבנקים יפחדו לאשר משכנתאות לחרדים

    @בוטח-בה שורה תחתונה נוכל לקנות דירה בלי להשתעבד לכל החיים.

  • @בוטח-בה שורה תחתונה נוכל לקנות דירה בלי להשתעבד לכל החיים.

    @סתם-אחד איך??

  • @בוטח-בה הסיבה העיקרית שמחירי הדירות עלו זה בגלל שאפשר לקחת משכנתא ל30 שנה עם הכנסות מזויפות.

  • המחירים לא יצנחו אם יהיה קיפאון במשכנתאות לחרדים
    ומשכנתא בסה"כ עוזרת לך לקנות נכס של 1.6M כשיש לך ההון עצמי רק 500K אמנם הבנק מרוויח עליך אבל אתה מרוויח יותר ע"ע "מינוף"

  • המחירים לא יצנחו אם יהיה קיפאון במשכנתאות לחרדים
    ומשכנתא בסה"כ עוזרת לך לקנות נכס של 1.6M כשיש לך ההון עצמי רק 500K אמנם הבנק מרוויח עליך אבל אתה מרוויח יותר ע"ע "מינוף"

    @בוטח-בה
    או שהמחירים יצנחו כי אין משכנתאות,
    או שישלמו יותר על חוץ בנקאיות.

  • @מזומנים זה נשמע לך חכם?
    בעצם זה יוריד את דירוג האשראי (תיאורטית) לכל החרדים
    הבנקים יפחדו לאשר משכנתאות לחרדים

    @בוטח-בה לא נכנסתי להאם זה חכם וכו'
    נתתי הצצה מאחת ההצעות שהיתה על השולחן
    בידיעה!

  • אני מגיב באופן כללי על השמועות של כל מיני פעולות פיננסיות של החרדים, משיכת השקעות, השהיית תשלומי משכנתא כפי שהוזכר כאן, שביתת המשק וכו' וכו'

    נראה לי שפיספסנו נקודה מרכזית בזה, אם היינו חיים במדינה שאינה דמוקרטית יתכן והיה לזה השפעה, אבל כאן במדינה לפי המצב העכשוי מי ששולט כאן זה השמאל שלא מעניין אותם מקריסת כלכלת ומדינת ישראל, לא איכפת להם לעבור לחו"ל, הם רוצים לשרוף את המדינה ואח"כ ללכת מכאן

    אז כל מי שמדבר על השפעות כלכליות של הכח החרדי, במידה ויצא לפועל, הראשונים שישמחו זה מי שאנחנו רוצים לאיים עליהם

    כמובן אדגיש, שראיתי את הסרטון של הגר"ד לנדו שליט"א שפורסם שיהיה תפקיד חשוב לנגידים בחו"ל, אני לא יודע מה הכוונה, לדעתי הכוונה לפנות לממשל בבית הלבן ולא למשיכת השקעות שהיחידים שיפסידו זה מי שמושך, ואם יתברר שכך יורה הגר"ד, כמובן ראו הודעה זו כמחוקה

  • אני מגיב באופן כללי על השמועות של כל מיני פעולות פיננסיות של החרדים, משיכת השקעות, השהיית תשלומי משכנתא כפי שהוזכר כאן, שביתת המשק וכו' וכו'

    נראה לי שפיספסנו נקודה מרכזית בזה, אם היינו חיים במדינה שאינה דמוקרטית יתכן והיה לזה השפעה, אבל כאן במדינה לפי המצב העכשוי מי ששולט כאן זה השמאל שלא מעניין אותם מקריסת כלכלת ומדינת ישראל, לא איכפת להם לעבור לחו"ל, הם רוצים לשרוף את המדינה ואח"כ ללכת מכאן

    אז כל מי שמדבר על השפעות כלכליות של הכח החרדי, במידה ויצא לפועל, הראשונים שישמחו זה מי שאנחנו רוצים לאיים עליהם

    כמובן אדגיש, שראיתי את הסרטון של הגר"ד לנדו שליט"א שפורסם שיהיה תפקיד חשוב לנגידים בחו"ל, אני לא יודע מה הכוונה, לדעתי הכוונה לפנות לממשל בבית הלבן ולא למשיכת השקעות שהיחידים שיפסידו זה מי שמושך, ואם יתברר שכך יורה הגר"ד, כמובן ראו הודעה זו כמחוקה

    @הקוד-הפיננסי גם לטענתך שהיא אגב מאוד צודקת
    בא לא נשכח שהיום גם נשרף לנו המדינה שכביכול אנחנו והם חלק ממנה...
    אם המחיר זה שיישרף המדינה על אף הנזק הגדול שיהיה קשה
    אח"כ שהרשעים האלו יעופו לנו מהחיים כאן זה סוג של ההשקעה לטווח רחוק עם תשואות לא רעות בכלל...(ברוח נושאי הפורום)
    ידועים דבריו של ח"הכ משה גפני: שאנחנו החרדים היינו מעדיפים לשלם את המע"מ לקופה משלנו ושהמדינה לא תיתן לנו שום דבר(מעמד של תיירים לצורך העניין)

  • יש הרבה מה להרחיב בזה (הכסף שלנו מתגלגל בארץ ומשלמים מע"מ וגורמים לרווח ממיסים למדינה, משא"כ הציבור הכללי שלוקח את הכסף ומוציא אותו החוצה ומעשיר את מדינות חו"ל, ועוד שלל טענות שאין מה להשיב עליהם)
    רק נראה לי שאחנו כבר סוטים מהנושא
    אני רק דיברתי נקודתית לגבי האיום של החרדים שהוא לא נראה לי שהוא מאיים על מישהו כנ"ל

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    247 צפיות
    ש
    @צמיחה כתב בהאם עדיף להחזיר למשכנתא, או להשקיע בשוק ההון?: ללא ספק עדיף להשקיע מאשר לחסוך 50 או 100 ש"ח שיעלמו בעו"ש בלאו הכי.
  • עדכוני משכנתאות

    נדל"ן משכנתא בנק ישראל משכנתאות עדכונים
    70
    10 הצבעות
    70 פוסטים
    891 צפיות
    ח
    @בית-שמש כתב בעדכוני משכנתאות: @חיסכון-לחתונה כתב בעדכוני משכנתאות: עשיתי סימולציה במחשבון אשמח לדעת איך אתה עושה את זה https://www.supermarker.themarker.com/Calculators/Loan/LoanCalculator.aspx
  • 1 הצבעות
    36 פוסטים
    961 צפיות
    פ
    @שמיל-שמיל כתב בשאלת השאלות: האם לקנות דירה או לחכות?: השכירות הממוצעת יותר קרוב הל3.5 אחוז איפה?
  • 2 הצבעות
    36 פוסטים
    997 צפיות
    מ
    @סתם-אחד אולי עיריית בני ברק תאלץ לאשר מגדל בפרדס כץ...
  • העלייה הצפויה במדד תשומות הבנייה

    הועבר נדל"ן מחירי הדיור
    22
    2 הצבעות
    22 פוסטים
    354 צפיות
    ה
    מצטט מאתר "ביזפורטל" סיכום של החדשות סביב מדד תשומות הבנייה + שו"ת מה יכולים רוכשי הדירות לעשות* פורסם ב 05/06/2025 תקציר הפרקים הקודמים - מדד תשומות הבנייה שאליו צמודים (באופן חלקי) התשלומים של רוכשי הדירות לא עודכן על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) במשך 16 שנים. המשקולות של סעיפי המדד לא השתנו כשבפועל, הטענות של הקבלנים הם שהשינויים האלו דרמטיים ומשפיעים על המדד בכיוון מעלה. הלמ"ס לא יכולה לנפנף את הקבלנים כפי שהיא מנסה לעשות לעיתונאים, כי הקבלנים תובעים אותה, ובדרך לבית המשפט, הלמ"ס התקפלה - מדד תשומות הבנייה בינואר השנה עלה ב-2.6%, אבל הוא כולל שינויים שנובעים משינוי בתמהיל העובדים מאז המלחמה (יותר זרים, פחות פלסטינאים). זה לא הכל - בחודשים הקרובים, ייאלץ הלמ"ס להעלות את מדד תשומות הבנייה ב-3% ואולי יותר, על רקע שינוי המשקולות של המרכיבים לרבות חומרים ועוד החל משנת 2011. העלייה הזו תזניק את המדד ותיפגע מאוד ברוכשי הדירות. השאלה אם זו פגיעה מוצדקת? בדיקת ביזפורטל בעבר הראתה שלא - ככה הקבלנים עבדו עלינו - הסוד של מחירי הדירות נחשף. הקבלנים במשך התקופה הזו (פחות בשנה ושמונה חודשים האחרונים, מאז המלחמה) העסיקו שב"חים רבים בעלויות נמוכות. הקבלנים גם בהדרגה על פני השנים שלפני המלחמה הגדילו את מרכיב עובדי השטחים לעומת ישראלים, כך שהשכר הממוצע ירד. כשבודקים את הנתונים של מדד תשומות הבנייה בשטח לעומת העלויות האמיתיות על פני השנים האלו, אפשר להבין שהלמ"ס "עזרה" לעליית מחירי הדירות, היא סיפקה נתונים גבוהים יותר ממה שהיה צריך להיות. רוכשי דירות שילמו יותר מדי. אז, במשך שנים - הציבור שתק, אבל מאז המלחמה, כשזה עובד הפוך והקבלנים נפגעים - הם צועקים. האמת - צודקים. הם דואגים לרווח שלהם, אבל האם מישהו אמור להחזיר בגין הצמדה לא נכונה במשך שנים רבות? כן, זה מורכב, והטענה של הקבלנים שאין שב"חים כך שהעלויות גבוהות, אבל כולם יודעים - גם היום יש שב"חים, לפני המלחמה היו המון. הקבלנים (לא הגדולים-מסודרים) הקטינו הוצאות בזמן שקיבלו הצמדה גבוה על עלויות הבנייה. ככה מרוויחים יותר - את התוצאה רואים בכל הדוחות של הקבלנים בשנים האחרונות ובזינוק במחירי המניות שלהן. אבל, תיקון העבר לא על הפרק. מה שעל הפרק הוא עדכון המשקולות לצד עדכון מחירי חומרי הגלם והעובדים הזרים. זה פועל כאמור לרעת הציבור. על פי ההערכות העדכון הזה יעלה את המדד בכ־3%. רוכשים שלא נערכו מבעוד מועד עלולים למצוא את עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים יותר ממה שתכננו. גם היזמים ייפגעו כי הם ישלמו לקבלנים המבצעים בגין ההצמדה, ואילו הקבלנים - ביצוע ותשתיות - צפויים להרוויח. אגב, זו דרמה גדולה אצל הגופים שעובדים ימול המדינה בפרויקטי תשתיות גדולים. המדינה תצטרך לשלם מאות מיליונים נוספים ואפילו סכום של מעל מיליארד שקל בשל העדכון הזה. העבודות בביצוע אצל החברות הבורסאיות בתשתיות מגיע למעל 20 מיליארד שקל - הצמדה כאן היא התייקרות של 600 מיליון שקל, ויש עוד קבלני תשתיות שלא נסחרים בשוק, כך שמדובר על סכום גבוה משמעותית. ריכזנו שאלות ותשובות על מדד תשומות בנייה בעיקר עבור רוכשי הדירות: מה זה בכלל מדד תשומות הבנייה? זהו מדד שמפרסם הלמ"ס ומתאר את השינויים בעלויות הבנייה – כולל מחירי חומרים, ציוד, ושכר עבודה. המדד הזה צמוד לחוזי מכר רבים, ודרכו נקבע האם המחיר הסופי של הדירה יעלה לאורך זמן. למה המדד עומד לעלות פתאום? כי הוא לא עודכן כבר מ־2011. השוק השתנה, כוח העבודה התחלף, והמחירים קפצו – אך המדד נשאר ישן. רק בעקבות לחץ משפטי, הלמ"ס התחילה לעדכן את המשקולות והרכיבים, וצפוי עדכון נוסף של כ־3% באוגוסט–ספטמבר. מי עלול להיפגע הכי הרבה? רוכשי דירות שלא שילמו עדיין את כל התמורה, במיוחד כאלה שרכשו דירות לפני יולי 2022 – אז עדיין הייתה הצמדה מלאה למדד. גם יזמים שמכרו דירות בלי הצמדה או בהנחות מיוחדות (כמו 80/20) עלולים לספוג פערי מימון. אם כבר חתמתי חוזה – מה עליי לבדוק? בדקו את סעיפי ההצמדה לחוזה. האם ההצמדה למדד מלאה? חלקית? לא קיימת? זה יקבע כמה מתוך ההתייקרות תיפול עליכם. אפשר להקדים תשלומים כדי לחסוך את ההתייקרות? לעיתים כן. אם החוזה מאפשר תשלום "עד תאריך מסוים" – אתם יכולים להקדים. אם כתוב "בתאריך מסוים" – תצטרכו אישור מהיזם. לפעמים יזמים דווקא ישמחו לקבל כסף מוקדם כדי לחסוך ריביות. אם אקדים תשלום – מה לבדוק קודם? שאתם מקבלים מיידית ערבות חוק מכר על הסכום ששולם. וגם ששווה לכם לשלם - שהריבית על המשכנתא תהיה נמוכה מההצמדה, על פניו זה אכן כך. מה אם אין לי אפשרות להקדים תשלומים? ייתכן שאין הרבה מה לעשות, וההתייקרות תתגלגל אליכם. במקרה כזה, היערכות פיננסית מראש (למשל הגדלת המשכנתא או גיוס הלוואת גישור) יכולה למנוע הפתעה ברגע האחרון. האם כדאי לשלם עכשיו או לחכות לראות מה יקרה? אם אתם חשופים להצמדה מלאה או משמעותית – הקדמת תשלום תחסוך כסף כמעט, אבל חשוב להבהיר שמדובר בהערכות. הכל יכול להשתנות. אם למשל הלמ"ס יחליטו שם "נלחמים" והעניין עולה לערכאות גבוהות, הסיפור הזה יכול להימשך תקופה מאוד ארוכה. צריך גם לוודא שאין קנסות, ושההסכם מאפשר זאת. האם יזם יכול לסרב לתשלום מוקדם? כן, אבל ברוב המקרים יש לו אינטרס להסכים. ניהול מו"מ ענייני יכול להועיל. האם זה פוגע גם ביזמים? כן. במיוחד בפרויקטים שבהם נמכרו דירות במחיר סופי ללא הצמדה. הם צריכים לשלם את ההתייקרות לקבלנים, אבל לא יכולים לגבות אותה מהרוכש. למה הקבלנים (מבצעי הבנייה) דווקא מרוויחים מהעדכון? כי הם מקבלים הצמדה מלאה למדד ישירות מהיזם. ככל שהמדד עולה – הם מקבלים יותר. מה הסיכון בפרויקטים של התחדשות עירונית? פרויקטים כאלה מחויבים להראות רווח יזמי של 15%-20% לפי תקן 21. עלייה של 3% בעלויות – עשויה למחוק את הרווח ולהביא לביטול הפרויקט. מה עם פרויקטים שעדיין בשלבי תכנון? הם עלולים להיתקע. שמאים כבר מתריעים על צורך לעדכן הנחות, וחברות רבות שוקלות להשהות יוזמות חדשות מחשש שהן לא יהיו רווחיות. האם חברות מדווחות על הסיכון בדוחות הכספיים? לרוב לא. רבות מהן מסתמכות על הערכות שמאים שנשארות אופטימיות – מה שמוביל לחשבונאות יצירתית שמסתירה את הסיכון מהמשקיעים. מי נמצא בעמדה טובה דווקא? חברות שהן גם יזם וגם קבלן, הן נהנות גם מהעלייה וגם מהשליטה במחיר הסופי ללקוח. מה ההשפעה על מחירי הדירות הכלליים בשוק? בטווח הקצר – זה עשוי לייקר מחירים בפרויקטים חדשים. בטווח הארוך – עלול להביא להקפאת יוזמות, להקטנת ההיצע, ולעלייה מחודשת במחירי השוק. מה המדינה עושה בעניין? לא הרבה. הלמ"ס רק עכשיו מתקנת את העיוותים. אין הגבלות על ההצמדה, למעט תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף ביולי 2022 ומגביל את ההצמדה ל־50%. האם ההתייקרות הזו הייתה ניתנת למניעה? אם הלמ"ס הייתה מעדכנת את המדד בזמן – ההתייקרות הייתה מתבצעת בהדרגה. במקום זאת, היא מגיעה בבת אחת – וזה כואב לכולם. מעבר לכך, אם הלמ"ס היתה מעדכנת על פני זמן את עבודת השב"חים ואת העלייה בעבודת פלסטינים בעלות נמוכה, המדד היה עולה בפחות במשך שנים. מה הסיבה לעיכוב בעדכון המדד מ-2011? הטענות הזויות - מחסור במשאבים, קשיים טכניים ועוד. הלחץ המשפטי שהוביל לשינוי הגיע בעיקר מקבלנים גדולים שטענו כי המדד הישן פוגע ברווחיותם. מה לגבי השפעה על שוק המשכנתאות? ההתייקרות עלולה להגדיל את הביקוש למשכנתאות גבוהות יותר, מה שמגביר את הסיכון של רוכשים להתחייבויות פיננסיות כבדות. בנקים עשויים להחמיר את תנאי האשראי, במיוחד ללווים עם הון עצמי נמוך, כדי לצמצם סיכונים. האם יש דרכים נוספות להגן על עצמך כרוכש? שקלו לנהל משא ומתן עם היזם על תוספת תשלום קבועה במקום הצמדה למדד, אם החוזה עדיין לא נחתם. בדקו אפשרות לרכישת דירה בפרויקט שכבר הושלם, שבה אין חשיפה להצמדה. האם יש תקדימים לעדכונים דומים בעבר? בשנות ה-90 וה-2000 נרשמו עדכונים תקופתיים במדד שהובילו להתייקרויות, אך הם היו הדרגתיים יותר ולא התרחשו לאחר קיפאון ממושך. המצב הנוכחי ייחודי בשל הפער הגדול בין המדד הישן למציאות הכלכלית.