הפורום הכלכלי החרדי הראשון

באמישראגז יש 7% הנחנה ללקוחות החברה או למי שיש לו בבניין צובר של אמישראגז אפילו אם לו עצמו אין

@חופש-כלכלי בלי אחריות: נגיד שקנית משהו ב100 ש"ח, ומכרת אחרי כמה שנים ב150. בזמן הזה המדד עלה ב10%. אז מחשבים דבר ראשון כמה מתוך הרווח הוא רווח אינפלציוני, דהיינו אנחנו מחשיבים ש10% זה אמור לעלות גם בלי הביזנס שאתה עשית. דהיינו 110 ש"ח. והיתר, 40 ש"ח, זה רווח ריאלי.

@יושב-בגנים כתב באיזו השקעה יותר מסוכנת? מכרה באתיופיה או קרקעות חקלאיות עם סיכוי להפשרה?: @חופש-כלכלי רק לי זה מרגיש שמישהו מעדיף שיפסיקו לדבר על המכרות וניסה להעביר נושא? ההיפך הוא הנכון, מכיוון שהנושא קיבל תאוצה ויש הרבה ענין סביבו, בישקתי להכפיל את הענין. מזה ומזה אל תנח ידיך

תודה לכל מ שנתן לי [image: 1771477620163-7766c000-60ba-423e-bcbc-9169f9a78c99-image.png] שבזכותו אני יכול לתת ל @טריידר

@השומר כתב בדירת שותפים בפתח תקוה ל"אברך מתחיל": @משהמשה זה רעיון מעולה אבל גם בהשכרה לעובדים זרים אין ודאות לכל הזמן זה עדין משתלם והייתי מוסיף לחפש באזור מתפתח להתחדשות עירונית או לי רכבת קלה וכו... לא דיברתי על השכרה לעובדים זרים סתם מה שיש בפ"ת זה השכרה לחברות בנייה, יש המון אתרי הבנייה בפ"ת שצריכים לשכן את הפועלים הסיניים וכו' שלהם ואם יש לך דירה ליד הרכבת הקלה... אז זה כל אתרי הבנייה בגוש דן ותמיד תמיד תהיה שם בנייה.

אני לא מבין למה כולם יושנים איפה כל החברי כנסת שעוד שנייה יתחילו לפמפם על "ועשית ככל אשר יורוך" למה אתם לא עושים את מה שמוטל עליכם? עכשיו זה לפני הבחירוות צריך להעלות את על סדר היום של הציבור @שלום-ברנר תודה על קידום הנושא ופתיחת האשכול! לידיעה יש אשכול נוסף על הנושא שפחות פעיל בימים האחרונים. https://forum.benakel.org/post/12686

@אנונימי2 חושב שזה יחס מינוף מאוד גבוה מספיק ירידות של 10-15% שיגיע למרג׳ין קול אם החלטת על מינוף אתה יכול לעשות את זה על 20 אלף שהמינוף יהיה 50% תחזיר את ההלוואה הרבה יותר מהר עם פחות ריבית ושתסיים את ההחזר תמנף שוב (כמו במשיאים)

@שלמה-ק למה זה רעיון גרוע?

@החושב זה בדיוק מה שכתבתי שאילון מאסק טוען שלא יהיה בסיס לכסף

ישנו משפט מפורסם, שנעשה בו שימוש בהתרחשות פוליטית עתיקה, "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" ההיגיון שטמון במשפט, מצביע על העובדה, שישנם זוויות ראיה שונות לכל נתון, ובהחלט יתכנו מסקנות שונות, על פי נקודת המוצא של המתבונן. דוגמא לדבר נוכל למצוא בענייני ציבור, שם ייתכן שראשי הקהל, שמטבע הדברים נחשפים לכלל הציבור, ינהגו באחריות יתרה בהחלטות שעלולות לגרום לנזקים לחלקים מסוימים. לצערי, בימים האחרונים כולנו נחשפים למספר התרחשויות, שמצביעות על כך שדווקא אלו שאמורים להכיר את כלל רבדי הציבור, ולהתאים את התנהגותם לסכנות שעומדות בדרכם, טומנים את ראשם בחול. רבות נדונו כבר, המיזמים החדשים לשילוב השקעה בשוק ההון עם תוכניות הגמ"חים, אותם יזמו מספר קהילות חשובות, וגמ"חים גדולים, אכן, יש הדורשים את המיזמים הללו לגנאי, יש הדורשים לשבח, ויש המסתפקים האם הם בגדר דבר שבא לעולם בכלל. מה שמטריד אותי בסיפור הזה, הוא דווקא האנשים אותם בחרו להציב בפרונט של אותם מיזמים, אין ספק, שזה מוסיף נופך של רצינות ומקצועיות חיוביים לעניין. אותם מומחים, אכן בעלי הבנה רחבה ומעמיקה בעולם ההשקעות, ומתוקף עומק הבנתם זכותם המלאה, לעסוק ולהמליץ על השקעות שאינם שוות לכל נפש, כך לדוגמא נוכל למצוא בחיפוש קצר, הסכתים, מאמרים והרצאות, בהם הם מסבירים בטוב טעם ודעת, מדוע מומלץ להשקיע בסקטור הביטחוני במטבעות קריפטו או לגדר מט"ח וכן על זו הדרך, יתכן בהחלט שהצדק איתם, ואיני נוקט דעה בעצם הנושא. אך פה נשאלת השאלה, באיזו אחריות אותם אנשי ציבור יקרים, ראשי קהילות וגמ"חים נכבדים, מעניקים במה ותפוצה כה נרחבת, למומחים ולהמלצותיהם. האם כל כך מהר שכחנו את הסכנה העצומה, בהפקעת האברכים מבין כותלי בית המדרש והשלכתם אל הביצה הבורסאית, כדברי ה"מעוררים" דאז. אם כבר יוצאים ביוזמה נפלאה ומבורכת כל כך, שוודאי תורמת רבות להעלאת המודעות לאפשרות לחתן ילדים בקלות, לא חבל להסתכן לשווא? מלבד החשש הנ"ל, והסיכון העצום לאיבוד ממון רב, שקיים בהשקעות שמיועדות למקצוענים, דומני, שיש סיכון לא מבוטל נוסף שמתעורר בהתנהגות פסולה שכזו, עצם העובדה שאברך ששמע על פתרון קולקטיבי, ואז ציפור קטנה תלחש על אוזנו, שאותו מומחה שהגה את השיטה, ממליץ על השקעה אחרת שתניב תשואה כפולה ומכופלת, בוודאי שהוא ינסה לברר ולהבין איך מצטרפים להצלחה הזו, ומה הכשרות שיש עליה, וכמה דמי הניהול שיש, והאם אפשר לקבל הנחה, וכו' וכך יחלפו להם שנה ושנתיים, ועוד רווח פוטנציאלי יתאדה לשווא, אני רוצה לשוב ולחדד, אין בי כל תלונה כלפי אנשי מקצוע נכבדים אלו, זו המומחיות שלהם, ובהחלט שמורה להם הפריבילגיה להרחיב אופקים לאלו המעוניינים בכך, ג.נ. אישית החכמתי מהם רבות. אך מכאן ועד להפוך אותם למעתיקי השמועה ומפיצי הבשורה, לדעתי זו פעולה מסוכנת, שמוטב יחשבו עליה שוב הנוגעים בדבר, למען לא תצא תקלה תחת ידם ח"ו.

איזה מסמכים צריך לצרף בהגשת הבקשה (אני רוצה לנסות לעשות לבד...)?

יש למישהו?

@תכנון-נכון המחשבון נהדר! אבל הוא מחשב מס על כל הסכום. בזמן שאת חלקו אפשר לחסוך בקה"ש פטורה.

לפני שאתם חותמים על העלאת שכר בדקו את מבנה ההעלאה כשמקבלים הצעה להעלאת שכר, רובנו שואלים מיד כמה ייכנס לחשבון בסוף החודש. זו שאלה טבעית, במיוחד בתחילת הקריירה. אבל השאלה החשובה יותר היא אחרת: איך השכר בנוי, ומה הוא ייצר עבורי בעתיד. בתלוש, לא כל שקל שווה אותו דבר. שכר בסיס שעליו מבוצעות הפרשות מלאות בונה חיסכון פנסיוני וקצבה עתידית. לעומת זאת, בונוסים או רכיבים זמניים שלא נכנסים לבסיס נראים טוב בהווה, אך אינם מצטברים ואינם מחזקים את הביטחון הכלכלי לאורך זמן. שני עובדים יכולים להרוויח אותו נטו היום, אך להגיע לפער משמעותי בגיל פרישה. ההבדל טמון במבנה השכר ובהפרשות שבוצעו לאורך השנים. לאחרונה בדקתי לקוח המועסק שמונה שנים אצל אותו מעסיק. על פניו השכר ברוטו היה תקין ומרשים, אך בבדיקה מעמיקה התברר שהבסיס לפנסיה נמוך מהברוטו בפועל. המשמעות הייתה שההפרשות בוצעו על סכום חלקי בלבד. בחישוב מהיר נמצא כי לאורך השנים נוצר פער מצטבר של כארבעים אלף שקלים שהמעסיק היה חייב להשלים בגין הפרשות שלא בוצעו כראוי. הלקוח כלל לא היה מודע לכך, משום שהנטו נראה תקין והברוטו הופיע במלואו בתלוש. זו בדיוק הסיבה שאני מדגישה שוב: משא ומתן על שכר הוא גם החלטה פנסיונית. לא די לבדוק כמה מרוויחים, אלא על איזה סכום מבוצעות ההפרשות בפועל. לפני אישור חוזה חדש או עדכון שכר, מומלץ לבדוק את מבנה השכר, להבין מה נחשב לבסיס, ועל אילו רכיבים מבוצעות הפרשות. בדיקה קצרה בזמן הנכון יכולה למנוע טעויות יקרות, ולבנות בסיס כלכלי יציב ושקט יותר לעתיד. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771242810139-unnamed.png]

כדי להיות משקיעים רציונליים בשוק ההון של 2026, אנחנו צריכים להבין לא רק אילו חברות נמצאות במדדים, אלא איך הכסף עצמו זורם פנימה. ה-S&P 500 הוא כבר מזמן לא רק רשימה של חברות; הוא הפך למערכת שפועלת לפי כללים חדשים, וחשוב להבין את המכניקה שמאחוריהם. נקודת המוצא להבנה הזו נמצאת במחקר של הכלכלנים קסבייה גאביי וראלף קוין, שמצביע על תופעה מרתקת נראה שבמבנה השוק הנוכחי, על כל דולר אחד שנכנס למדד באופן פסיבי, השווי שלו נוטה לעלות בערך ב-5 דולרים. חשוב להדגיש שלא מדובר במדע מדויק או בחוק טבע קבוע, אלא בתיאור של הדרך שבה השוק נוטה להתנהג ברוב הזמן תחת התנאים של היום. הסיבה לכך שכל דולר נוטה להקפיץ את השוק בעוצמה כזו קשורה לשינוי במאזן הכוחות בבורסה. בשוק מאוזן יותר, המחירים אמורים להיקבע לפי היגיון כלכלי. אם המחיר עולה יותר מדי, אמורים להגיע משקיעים שבודקים את המספרים ומחליטים למכור כי זה כבר לא משתלם. המכירה שלהם יוצרת היצע ומאזנת את השוק. אבל היום, חלק עצום מהכסף שנכנס לבורסה הוא כסף פסיבי שזורם באופן אוטומטי מהפנסיות והחסכונות של כולנו. הכסף הזה פועל לעיתים כ"קונה עיוור" – הוא לא תמיד עוצר לבדוק אם המניה יקרה או זולה, הוא פשוט מושקע בה כי היא חלק מהמדד. מכיוון שיש היום פחות משקיעים אקטיביים שיעמדו בצד השני וימכרו מול הביקוש הזה, נוצר מצב של חוסר איזון. כשיש הרבה יותר ביקוש מאשר אנשים שמוכנים למכור, כל דולר חדש שנכנס לוחץ על הדוושה ומקפיץ את השוק בצורה משמעותית. זהו מצב שבו הכסף זורם פנימה לאו דווקא בגלל ערך חדש שנוצר בחברה, אלא בגלל המבנה הטכני של זרימת הכספים. ההבנה הזו מעמידה אותנו מול שני צדדים מרכזיים שחשוב להכיר כדי לנהל את ההשקעות שלנו בצורה מפוכחת. מצד אחד, המנגנון הזה מייצר רצפה של עוצמה. כל עוד מיליוני אנשים בעולם ממשיכים להפריש כסף לחיסכון החודשי שלהם, נוצר זרם קבוע של ביקוש שדוחף את התשואות שלנו למעלה. כשאנחנו משקיעים ב-S&P 500, אנחנו נהנים מהעובדה שהעולם כולו נותן אמון בחברות הללו. זה נותן צמיחה וביטחון לאורך זמן, כי אנחנו מושקעים בלב הכלכלה האמריקאית, וזה אינטרס משותף של המערכת כולה שהמנוע הזה ימשיך לעבוד. מצד שני, אי אפשר להתעלם מהסיכון שזה מייצר. כשהביקוש הוא אוטומטי ברובו, המחיר של המניות יכול להתנתק מהשווי הכלכלי האמיתי שלהן בשטח. זה הופך את השוק לרגיש יותר לתנודות, כי העליות לא תמיד נובעות מזה שהחברות הפכו ליותר רווחיות באותו רגע. כמובן שחשוב לזכור שאלו לא הצדדים היחידים בסיפור. שוק ההון הוא מערכת מורכבת שמושפעת מעוד אינספור גורמים – מהחלטות ריבית ועד אירועים גיאופוליטיים – שלא נוכל להקיף במאמר אחד. בשורה התחתונה, להבין את "אפקט ה-5 דולר" זה לא אומר שצריך לחשוש מהשוק, אלא פשוט לדעת מה מניע את הכסף שלכם. רציונליות בשוק ההון מתחילה בידיעה שאנחנו משקיעים בכלכלה מצוינת, אבל עושים את זה בתוך מערכת שיש לה כללים משלה. ככל שנבין טוב יותר את המכניקה הזו, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר ולשמור על קור רוח גם כשהשוק משתנה. אין באמור המלצה או שידול בשום צורה שהיא .

@שלמה-ק חישבת בסימולטור גם 40 שנה אחרונות ?

הדרך הנכונה היא להפקיד בהוראת קבע, ולא לנסות לתזמן לא את השוק ולא את הדולר, העליות הגדולות ביותר בשוק לא קרו לא לפני משבר ולא אחרי, הם קרו באמצע!! מצרף מצגת שעשיתי על הדולר/שקל pdf24_converted.pdf

חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?

@שלמה-ק כתב בהS&P 500 כבר לא יניב תשואה של מעל 10% !!: אין שום סיבה לומר שכיון שהסנופי עשה עד עכשיו ממוצע מסוים אז שכך יהיה בהמשך לא קוראים לזה סטיסטיקה בלע"ז?