דילוג לתוכן

ביעור חמץ כלכלי

כלכלת המשפחה
11 7 243 6
  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

    @מחשב-מסלול-מחדש
    אהבתי, אחד הטורים הטובים שלך.

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    אהבתי, אחד הטורים הטובים שלך.

    @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

  • @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

    @מחשב-מסלול-מחדש
    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!
    תעשה עם זה משהו...

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...

    תעלה, ונעזור לך עם המסר.

  • כתוב מדהים!

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!
    תעשה עם זה משהו...

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...

    תעלה, ונעזור לך עם המסר.

    @אבי-ר. said:

    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!

    תודה רבה.

    תעשה עם זה משהו...

    אני עושה... (מעלה לכאן...)

    עלה, ונעזור לך עם המסר.

    עשיתי את זה השבוע ולא עזרו לי...😢

    בכל מקרה אני משייף טיפה ומעלה.

  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתיבה יפה מאוד. תנסה להכניס לאחד העיתונים כמדור חדש תובנות כלכליות בהגשה הומריסטית, הבעיה שאפילו נושאים כלכלים בצורה רצינית ורגילה לא מפותחים אבל לך תדע אולי זה יפתח בכלל את הנושא שם. בכל אופן אולי בתפוצה של עציוני וכדומה תקבל במה ותתחיל משהו חדש וטוב בהצלחה.

  • אחרי שסיימתי לגרד עם שפכטל שאריות של וופלים מהמסילות של התריסים, ישבתי לנוח. קצת משעמם אז נכנסתי לאתר הבנק, ישרכארט וכו'. גיליתי שיש לי 'חמץ' תופח - פירוט החיובים באשראי.
    אז... משתף בתובנות.


    ליל י"ד ניסן. הבית מריח כמו המפעל של סנו. מיכל הקטנה ישנה עם בובה. עוד חצי שעה מעריב. אבל טרם סימנתי עוד וי אחד.

    פתחתי את המגירה העליונה בשידה. המגירה שבה נשמרים "המסמכים החשובים". (או במילים אחרות: המקום שבו שקלים הולכים למות.)

    "יוסף," רחלי אמרה לי כשראתה אותי נובר בערמת מעטפות, "החמץ שם זה גג כמה קבלות מהמכירה השכונתית. חבל על הזמן, בוא תעזור לי להחזיר את המקרר למקום."

    "זה לא סתם קבלות. זה 'חמץ נוקשה'. זה ממש 'בל ימצא'. בתוך המעטפות האלה מסתתר חמץ גמור שחונק לנו את העו"ש. אני עושה פה ביעור חמץ פיננסי." עניתי ברצינות.

    סיימתי עם המעטפות ועברתי לאתר הבנק. התחלתי לגולל בפירוט החיובים.
    "רחלי! בואי תראי!" לחשתי בזעזוע. "מה זה 'חיוב חודשי – מנוי משפחתי לספארי' ב-67 ש"ח? מתי פעם אחרונה ראינו פיל? הדבר היחיד שדומה פה לג'ונגל זה ערימות הבגדים שצריך לקפל!"

    "אה," היא נזכרה, "זה מהמבצע של 'בין הזמנים' בקיץ האחרון. אמרת שזה 'השקעה בחינוך' ושנבטל את זה ברגע שהחופש נגמר. נראה לי ששכחת..."

    המשכתי לגלול. פתאום מצאתי 'עמלת כרטיס אשראי נוסף' על כרטיס ה"מועדון" שעשיתי בשביל לקבל 50 ש"ח הנחה בקניית החליפה לחג ב-תשפ"ד. הכרטיס מזמן קבור עמוק בתוך המגירה, אבל העמלה חיה ובועטת - 14.90 ש"ח כל חודש.

    "זה לא חמץ," אמרתי לרחלי, "זה ריקבון! זה כמו למצוא פיתה בתיק של מיכל אחרי שבוע... אם היינו תופסים את זה בזמן היינו מכסים את המצות חבורה השנה."

    אבל השיא הגיע כשראיתי את 'דמי הניהול' בקרן הפנסיה של אשתי, זו שפתחו לה כשהייתי עוד בחור ופינער היה העבודה היחידה שהכרתי.

    ישבתי שם, מול המסך, ועשיתי "ביטול".
    ביטלתי הכל, התקשרתי למוקד של חברת האשראי (הייתי מספר 402 בתור, מי מדבר איתם בער"פ???) ושרפתי את העמלות המיותרות.
    אחרי שסיימתי עם חברת האשראי, עברתי לזירה הקשה - דמי הניהול בפנסיה.
    בשיחה אחת (של 40 דקות, שבמהלכן הספקתי לנקות את כל המדפים כולל הגומיות במקרר ), הודעתי להם שעם כל הכבוד ל"דמי ניהול", אני לא מתכוון לנהל להם את הווילה על חשבון החתונות של הילדים שלי.


    רגע ברצינות:
    החמץ הכי מסוכן הוא זה שאנחנו לא רואים כי הוא קטן מדי.

    הוא מסוכן מ-2 סיבות.

    1. ה-20 ש"ח שזולגים כל חודש על שירותים ששכחנו מהם, הם פירורים שמתנפחים לחמץ גדול.
    2. גם אם אנחנו מסתדרים בלעדיהם, הם היו יכולים להיות בהשקעה שלא נסתדר בלעדיה.

    הרווח הכי גדול הוא הכסף שנשאר לנו בכיס או הולך להשקעה.
    אל תחכו לליל י"ד – תעברו על הכל עכשיו.

    @מחשב-מסלול-מחדש
    בדיוק היום עברתי על פירוט האשראי וגיליתי שהמחיר של רמי לוי תקשורת עלה בכמעט פי 3 בלי הודעה מוקדמת.

  • @מחשב-מסלול-מחדש
    בדיוק היום עברתי על פירוט האשראי וגיליתי שהמחיר של רמי לוי תקשורת עלה בכמעט פי 3 בלי הודעה מוקדמת.

    @צמיחה said:

    בדיוק היום עברתי על פירוט האשראי וגיליתי שהמחיר של רמי לוי תקשורת עלה בכמעט פי 3 בלי הודעה מוקדמת.

    לא חושב שזה חוקי.😣
    בכל אופן אתה יודע מה לעשות..😊

  • @אבי-ר. said:

    אין על הכתיבה שלך!!
    ממש מוצלח!!

    תודה רבה.

    תעשה עם זה משהו...

    אני עושה... (מעלה לכאן...)

    עלה, ונעזור לך עם המסר.

    עשיתי את זה השבוע ולא עזרו לי...😢

    בכל מקרה אני משייף טיפה ומעלה.

    @מחשב-מסלול-מחדש כתב בביעור חמץ כלכלי:

    תודה רבה.

    אין על מה, התודה מגיעה לך.

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    אני עושה... (מעלה לכאן...)

    @השומר said:

    תנסה להכניס לאחד העיתונים כמדור חדש תובנות כלכליות בהגשה הומריסטית, הבעיה שאפילו נושאים כלכלים בצורה רצינית ורגילה לא מפותחים אבל לך תדע אולי זה יפתח בכלל את הנושא שם. בכל אופן אולי בתפוצה של עציוני וכדומה תקבל במה ותתחיל משהו חדש וטוב בהצלחה.

    למשהו כמו זה התכוונתי.

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    עשיתי את זה השבוע ולא עזרו לי...

    נכון, (ידעתי שתענה לי את זה...😉 😉 )
    אבל אני חושב שבפוסטים שלך יש מסרים טובים שעוברים מתחת לרדאר,
    שככה זה מכניס משהו לאנשים, אבל אם תכתוב במפורש שזה המסר יקומו כאלה שיתווכחו, מה שלא קורה בינתיים.

    כמו שם על הקריפטו שהמחירים שלו לא קשורים למציאות...
    וכן יש שם את המסר שחוב זה כמו חמץ שתופח כל השנה ואין מישהו שיקח את זה ממך,
    ובסוף ע"ז שבמוצאי פסח פתאום מגלים שנהיה חור בכיס, כשלא מגיעים אליו מוכנים

    וסתם דרך אגב אני חושב שכדאי שתפתח נושא שיקרא משהו כמו קישורים לכל הטורים של @מחשב-מסלול-מחדש, כמו שיש לרחל עומסי.

  • @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

    @מחשב-מסלול-מחדש said:

    @סייעתא-דשמיא תודה רבה😊 . ערכתי.

    יש לי אחד טוב לפסח, רק אני עדיין מחפש מסר...🤔

    מָחׁכים ומֳחָכים

  • אבי ר.א אבי ר. התייחס לנושא זה ב

נושאים מוצעים


  • 9 הצבעות
    1 פוסטים
    137 צפיות
    י
    הדיון בחדרי הקפה עלה לטונים גבוהים. זה צועק בקול ניחר שהכלכלה האמריקאית בדרך לקריסה, ושהתמחור הנוכחי הוא בועה. השני משיב: אם ארה"ב קורסת - הדבר האחרון שיעניין אותנו הוא קרן ההשתלמות. והשלישי בכלל טוען: אבל אין לך פיזור גדול מזה שהרי לא מדובר רק בכלכלה האמריקאית. ובתוך בית המדרש הדיון אחר לגמרי: האם בכלל יש חובת השתדלות? וממתי אברכים נעשו לסוחרים? מה ניתן לדייק מדברי ה“חפץ חיים” בעניין? והאם מישהו שאל לדעת גדולי ישראל? ומסביב יש את המתלבטים: בין הפקדה בגמ"ח רגיל, שהרי כתוב “פירותיה בעולם הזה”, לבין גמ"ח המתחייב להלוואה. ואולי בכלל לשלב ביניהם. וכלשון העמים: "לובסט"... זה בכה וזה בכה, בסוף, כל אחד יעשה על פי דעת רבותיו, שורש נשמתו, ואולי גם על פי עצת אנשי מקצוע. ואולי בכלל ישלב ביניהם ויזכה לחתן בנקל... ויהיו את אלה שפשוט יבחרו: "שב ואל תעשה עדיף" כלל שתמיד עובד כשאנחנו חסרי החלטה. אך בתוך כל הקלחת הזו של גישות וחשבונות, נדמה שמתחולל כאן שינוי שורשי בהרבה מהשאלה הטכנית 'איפה להשקיע'. השינוי האמיתי הוא התעוררות המודעות הכלכלית ביומיום. נכון, נושא חתונות הילדים הוא הזרז שמעלה את הטונים, אבל הוא רק חלק אחד בפאזל הרחב של ניהול חיים תקין. משפחות רבות חיו עד היום ללא סדר ברור, מבלי לבדוק באמת האם רמת החיים שלהן בכלל פוגשת את המציאות בחשבון הבנק. אך ברגע שהדיון הציבורי על חיסכון לטווח ארוך וכוחה של ה'ריבית דריבית' חלחל פנימה,המציאות השתנתה. גם מי שבסוף יחליט שלא להשקיע, כבר לא יוכל להישאר אדיש או 'לעצום עיניים' מול ניהול הכסף שלו ב'כאן ועכשיו'. שמעתי פעם משפט הדרכה שנאמר לאברך בתחילת חיי הנישואין "יש אמנם מצוות עשה דאורייתא של הלוואה - אבל היא נאמרה למלווה ולא ללווה". במשך שנים השתרשה אצלנו התפיסה שהחיים הם רצף של התרוצצויות מגמ"ח לגמ"ח, ושפשוט 'אין דרך אחרת'. אך דווקא היום, כשהדיון הציבורי עוסק בתכנון של עשרים שנה קדימה, הנורמה של גלגול חובות תמידי מתחילה להתערער. וזה לא קורה על ידי מסע שכנועים או סיסמאות שאין תוחלת בלחיות ממה שאין, ולא דרך קמפיינים תורניים מחז"ל שמדגישים שאין להוציא יותר מהיכולת ושההוצאות צריכות להיות כפי ממונו של אדם. (רש"י חולין פד ע"ב ורמב"ם הל' דעות פ"ה ה"י) אלא זה קורה דווקא כאשר הציבור כולו מתעסק בהיבטים השונים של חיסכון ושל השקעה. בשורה התחתונה: בין אם תבחרו לחסוך ולהשקיע ובין אם לאו, עצם העובדה שאתם מתחילים לחשוב קדימה ולבחון את הנתונים של ההווה - יש בה כבר שינוי משמעותי. המעבר להתנהלות כלכלית נבונה הוא רווח ודאי לכל משפחה ומשפחה.
  • 0 הצבעות
    33 פוסטים
    986 צפיות
    ש
    אפשר לחלק את העצות לשני חלקים. א. ליישם את ההמלצות לגבי צריכת החשמל. להוריד את השלטר ולבדוק אם המונה מטפס, לבדוק אם המס' שעל המונה תואם את קריאת חברת החשמל, לבדוק אם יש תקלה במונה עצמו, להזמין חשמלאי. ב. לגבי אופן הפנייה לחברת חשמל. להגיש תלונה ל: מבקר המדינה, פניות הציבור בכנסת.
  • 7 הצבעות
    6 פוסטים
    350 צפיות
    חופש כלכליח
    @נחמן-רוזנבלום לא עבד?
  • 7 הצבעות
    25 פוסטים
    971 צפיות
    שמיל שמילש
    @שמח-לעזור כמעט כל אדם באימון יכול להגדיר לעצמו את המטרות בצורה מדויקת יותר, לקבל כלים נכונים איך לפעול, להסיר חסמים שמונעים ממנו [צריך לזכור שהמציאות הפיננסית של ימינו מורכבת מאוד בעיקר מבחינה התנהלותית] להגיע ליעדים גבוהים יותר משחשב. בסופו של דבר השכל לא גדל על העצים יש אנשים עם הבנה פיננסית רחבה יותר מאדם רגיל [גם אם זה תחום שמענין אותו] ולכן לדעתי הקטנה יש מה לשפר. האם אתה המיינסטרים של הקורס? ככל הנראה התשובה היא לא, אך האם יש לך מה לשפר, גם אני שלא הלכתי לשם [עדיין] מאמין שיש מה לשפר ולקדם.
  • 0 הצבעות
    34 פוסטים
    2k צפיות
    הקול השפויה
    @יצחק-שקל-דעת כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים: שלום וברכה !! אני שמעתי שזה נכנס לציבור החרדי מהסיבה שבחיסכון לכל ילד נתנו בחירה למסלול השקעה ואז ככה הציבור נכסף לזה. קשה להאמין