דילוג לתוכן

האם חוסכי מסלולי ההלכה יקבלו יותר אפשרויות השקעה

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
10 5 304 5
  • הצעת החוק החדשה שעשויה להרחיב את אפשרויות ההשקעה במסלולי הלכה
    האם יכול להיות שחוסכים במסלול הלכה מקבלים פחות אפשרויות השקעה רק בגלל מגבלה טכנית של חברות הביטוח ובתי ההשקעות?

    זו בדיוק הנקודה שמנסה לפתור הצעת החוק החדשה של ח"כ יעקב אשר בנושא מסלולי ההלכה בקופות הגמל והפנסיה.

    כיום, כל גוף מוסדי מוגבל במספר מסלולי ההשקעה המתמחים שהוא יכול לנהל. כלומר, לכל חברה יש כמות מוגבלת של מסלולים מיוחדים שהיא רשאית להציע.

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    בפועל, זה גורם לכך שחלק מהגופים נמנעים מלהציע מגוון רחב של מסלולי הלכה, כדי לא לנצל את כל מכסת המסלולים שלהם.

    הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה.

    לפי ההצעה, כל מסלולי ההלכה של אותו גוף ייחשבו יחד כמסלול מתמחה אחד בלבד, גם אם יש ביניהם רמות סיכון שונות.

    המטרה היא לאפשר לציבור המקפיד על כשרות בשוק ההון ליהנות ממבחר רחב יותר של מסלולי השקעה, בלי להגביל את החברות המנהלות.

    למה זה חשוב?
    כי לא כל חוסך צריך את אותה רמת סיכון.
    יש צעירים שיכולים לקחת סיכון גבוה יותר לטווח ארוך.
    יש אנשים שמתקרבים לפרישה ומעדיפים יציבות.
    ויש מי שמחפשים איזון בין השניים.

    המצב כיום יוצר לפעמים פחות אפשרויות בחירה במסלולי הלכה לעומת מסלולים רגילים.

    הצעת החוק מנסה לאפשר התאמה טובה יותר בין רמת הסיכון לבין הצרכים של החוסך.

    המשמעות האמיתית של ההצעה היא לא רק הלכתית אלא גם פיננסית, לאפשר לכל חוסך לבחור מסלול שמתאים גם לערכים שלו וגם למטרות הכלכליות שלו.

    אבל חשוב לזכור נקודה משמעותית:
    גם בתוך מסלולי הלכה יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד.

    ולכן לא מספיק לבדוק רק אם כתוב "הלכה".

    חשוב לבדוק גם: מה רמת הסיכון, איך הכסף מושקע, מה החשיפה למניות, מה דמי הניהולוהאם המסלול מתאים לגיל ולמטרות שלכם.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שנמצאים במסלול הלכה שנים, אבל אף פעם לא עצרו לבדוק האם המסלול באמת מתאים להם.

    לפעמים שינוי קטן היום יכול להשפיע משמעותית על החיסכון העתידי ועל הפנסיה בעוד שנים רבות.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

  • רחל עומסיר רחל עומסי התייחס לנושא זה ב
  • גם כיום יש הרבה מסלולים שלא מוגדרים הלכה ובפועל יש להם כשרות.

  • הצעת החוק החדשה שעשויה להרחיב את אפשרויות ההשקעה במסלולי הלכה
    האם יכול להיות שחוסכים במסלול הלכה מקבלים פחות אפשרויות השקעה רק בגלל מגבלה טכנית של חברות הביטוח ובתי ההשקעות?

    זו בדיוק הנקודה שמנסה לפתור הצעת החוק החדשה של ח"כ יעקב אשר בנושא מסלולי ההלכה בקופות הגמל והפנסיה.

    כיום, כל גוף מוסדי מוגבל במספר מסלולי ההשקעה המתמחים שהוא יכול לנהל. כלומר, לכל חברה יש כמות מוגבלת של מסלולים מיוחדים שהיא רשאית להציע.

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    בפועל, זה גורם לכך שחלק מהגופים נמנעים מלהציע מגוון רחב של מסלולי הלכה, כדי לא לנצל את כל מכסת המסלולים שלהם.

    הצעת החוק החדשה מבקשת לשנות את המצב הזה.

    לפי ההצעה, כל מסלולי ההלכה של אותו גוף ייחשבו יחד כמסלול מתמחה אחד בלבד, גם אם יש ביניהם רמות סיכון שונות.

    המטרה היא לאפשר לציבור המקפיד על כשרות בשוק ההון ליהנות ממבחר רחב יותר של מסלולי השקעה, בלי להגביל את החברות המנהלות.

    למה זה חשוב?
    כי לא כל חוסך צריך את אותה רמת סיכון.
    יש צעירים שיכולים לקחת סיכון גבוה יותר לטווח ארוך.
    יש אנשים שמתקרבים לפרישה ומעדיפים יציבות.
    ויש מי שמחפשים איזון בין השניים.

    המצב כיום יוצר לפעמים פחות אפשרויות בחירה במסלולי הלכה לעומת מסלולים רגילים.

    הצעת החוק מנסה לאפשר התאמה טובה יותר בין רמת הסיכון לבין הצרכים של החוסך.

    המשמעות האמיתית של ההצעה היא לא רק הלכתית אלא גם פיננסית, לאפשר לכל חוסך לבחור מסלול שמתאים גם לערכים שלו וגם למטרות הכלכליות שלו.

    אבל חשוב לזכור נקודה משמעותית:
    גם בתוך מסלולי הלכה יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד.

    ולכן לא מספיק לבדוק רק אם כתוב "הלכה".

    חשוב לבדוק גם: מה רמת הסיכון, איך הכסף מושקע, מה החשיפה למניות, מה דמי הניהולוהאם המסלול מתאים לגיל ולמטרות שלכם.

    אני פוגשת לא מעט אנשים שנמצאים במסלול הלכה שנים, אבל אף פעם לא עצרו לבדוק האם המסלול באמת מתאים להם.

    לפעמים שינוי קטן היום יכול להשפיע משמעותית על החיסכון העתידי ועל הפנסיה בעוד שנים רבות.

    הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה

    רחל-עומסי said:

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    נכון, אך אין הרבה ואינם מוגדרים כהלכה, שים לב לרשום כאן.

  • רחל-עומסי said:

    הבעיה מתחילה כאשר חברה רוצה להציע כמה מסלולי הלכה ברמות סיכון שונות.
    למשל: מסלול הלכה מנייתי, מסלול הלכה סולידי, מסלול הלכה אג"חי.
    היום כל אחד מהם נחשב כמסלול מתמחה נפרד ותופס מקום מתוך המכסה המוגבלת של החברה.

    נכון, אך אין הרבה ואינם מוגדרים כהלכה, שים לב לרשום כאן.

    @רחל-עומסי
    החברות בכוונה לא רושמים המסלולים הכשרים כמסלולי "הלכה", כי אין להם ענין בהמון מסלולים, ואם רושמים המסלול כמסלול "הלכה" זה מרתיע כל מי שלא מחפש מסלול עם כשרות.
    יש מספיק אפשרויות לחברות המחפשות - דוגמה בחברת מיטב, דואגים לכמה מסלולים מנייתיים כשרים.
    לאחרונה כלל גם הוסיפו עוקב מדדים גמיש - הראשונה עם כשרות.
    ואגב - גם רוב (אם לא כל) היועצים אין להם מושג מה ההבדל בין מסלולי ה"הלכה" למיניהם

  • אכן, בפועל לחלק מהחברות באמת אין אינטרס לפתוח מגוון רחב מאוד של מסלולי הלכה, בין היתר בגלל מגבלת המסלולים המתמחים והעובדה שלא כל הציבור מחפש דווקא מסלול שמוגדר "הלכה".
    ובאמת רואים שבשנים האחרונות יש גופים שכן מנסים להרחיב את האפשרויות ולתת מענה גם לציבור שמחפש כשרות בשוק ההון וגם להתאמה ברמות סיכון שונות.
    לגבי ההבדלים בין מסלולי ההלכה זו נקודה מאוד משמעותית.
    הרבה אנשים חושבים שכל מסלולי ההלכה זהים, אבל בפועל יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד במדיניות ההשקעה, ברמת הסיכון, בגופי הפיקוח ההלכתיים ובאופן היישום בפועל.
    ולגבי היועצים, חשוב לדייק.
    ליועצים פנסיוניים וסוכנים בעלי רישיון יש גישה למידע מהחברות והם אמורים להכיר את התמהיל ומדיניות ההשקעה של המסלולים השונים.
    יכול להיות שהכוונה הייתה יותר ליועצים כלכליים , שלא תמיד נכנסים לעומק של מבנה המסלולים הפנסיוניים עצמם.
    לסיכום מעבר לכותרת "הלכה", חשוב להבין גם איך הכסף מושקע והאם המסלול באמת מתאים לצרכים של החוסך.

  • פעם קיבלתי מאהרון זלץ טבלא מסודרת של כל הקרנות הכשרות בפנסיה גמל והשתלמות וחסכון לכל ילד.
    בטבלא היה מפורט חברה, מס' קרן, כשרות.
    האם יש למישהו טבלא מעודכנת כזו + עדכון על רמת הגידור של הקרן, כמה היא חשופה למט"ח והשפעת השקל דולר עליה.

  • פעם קיבלתי מאהרון זלץ טבלא מסודרת של כל הקרנות הכשרות בפנסיה גמל והשתלמות וחסכון לכל ילד.
    בטבלא היה מפורט חברה, מס' קרן, כשרות.
    האם יש למישהו טבלא מעודכנת כזו + עדכון על רמת הגידור של הקרן, כמה היא חשופה למט"ח והשפעת השקל דולר עליה.

    @יהודי-גאה יש באתר שלו.

  • בטבלא אין את רמת הגידור. בטבלא יש כמה אחוזי מניות.
    אבל בעמודה האחרונה יש 'תשואה' וכשלוחצים על זה מועברים לאתר של 'גמל און' ושם אפשר לראות את הפרטים על הקרן כולל רמת הגידור.

  • בטבלא אין את רמת הגידור. בטבלא יש כמה אחוזי מניות.
    אבל בעמודה האחרונה יש 'תשואה' וכשלוחצים על זה מועברים לאתר של 'גמל און' ושם אפשר לראות את הפרטים על הקרן כולל רמת הגידור.

    @יהודי-גאה
    בשביל זה בניתי האתר שלי - אתר הון כשר
    כי אין מקום אחר להשוות כל הנתונים ביחד

  • אכן, בפועל לחלק מהחברות באמת אין אינטרס לפתוח מגוון רחב מאוד של מסלולי הלכה, בין היתר בגלל מגבלת המסלולים המתמחים והעובדה שלא כל הציבור מחפש דווקא מסלול שמוגדר "הלכה".
    ובאמת רואים שבשנים האחרונות יש גופים שכן מנסים להרחיב את האפשרויות ולתת מענה גם לציבור שמחפש כשרות בשוק ההון וגם להתאמה ברמות סיכון שונות.
    לגבי ההבדלים בין מסלולי ההלכה זו נקודה מאוד משמעותית.
    הרבה אנשים חושבים שכל מסלולי ההלכה זהים, אבל בפועל יכולים להיות הבדלים גדולים מאוד במדיניות ההשקעה, ברמת הסיכון, בגופי הפיקוח ההלכתיים ובאופן היישום בפועל.
    ולגבי היועצים, חשוב לדייק.
    ליועצים פנסיוניים וסוכנים בעלי רישיון יש גישה למידע מהחברות והם אמורים להכיר את התמהיל ומדיניות ההשקעה של המסלולים השונים.
    יכול להיות שהכוונה הייתה יותר ליועצים כלכליים , שלא תמיד נכנסים לעומק של מבנה המסלולים הפנסיוניים עצמם.
    לסיכום מעבר לכותרת "הלכה", חשוב להבין גם איך הכסף מושקע והאם המסלול באמת מתאים לצרכים של החוסך.

    @רחל-עומסי
    לצערי, מה שכתבתי נכון גם לגבי בעלי רשיון.
    יש מעלות מסויימות לבעל רשיון, אבל זה לא אחד מהם.
    בעלי רשיון אין להם גישה ליותר מידע על תמהיל המסלולים מאשר כלל הציבור.
    חלק מהמידע נמצא באתרים של החברה - בהצהרת מדיניות, אבל לא הכל.
    אין חובה לחברה לפרט עד הסוף, בהרבה מקרים מצהירים רק על "מדד יחוס" ולא על המדד שבו משקיעים. יש גם הבדלים (לעיתים רחוקות) בין מה שקורה בפועל ומה שהחברות אומרות.
    אני מסכים שבעל רשיון אמור להשקיע מאמץ להכיר תמהיל ומדיניות ההשקעה, אבל יש מעט מאד בעלי רשיון שידעו באמת ההבדלים בין המסלולים.
    ואני לא מאשים אותם, כי באמת המידע אינו מספיק נגיש, וגם אחרי מאמץ גדול לא מגיעים לכל הפרטים.

נושאים מוצעים


  • 4 הצבעות
    5 פוסטים
    134 צפיות
    רחל עומסיר
    @998877 ממוצע של 6 חודשים קודם השמירה
  • 1 הצבעות
    1 פוסטים
    139 צפיות
    רחל עומסיר
    קיבלתם דוח תקופתי כך תוודאו שהכסף שלכם עובד עבורכם בערב פסח, בין הניקיונות והסידורים, נכנסו גם הדוחות התקופתיים של הפנסיה והחסכונות. אבל כמה מאיתנו באמת פותחים אותם ומבינים מה קורה עם הכסף? רוב האנשים מקבלים את המייל, רואים טבלאות ומספרים, וסוגרים. לא מתוך חוסר אחריות, אלא כי לא ברור מה באמת חשוב לבדוק. אבל בתוך הדוח הזה נמצאת מפת המצב הכלכלית שלכם. לפני שאתם ממשיכים לקרוא, שווה לעצור רגע ולפתוח את הדוח האחרון שקיבלתם. כשתסתכלו עליו, שאלו את עצמכם כמה שאלות פשוטות: האם התשואה שקיבלתם סבירה ביחס למסלול שבו אתם נמצאים? מה גובה דמי הניהול שאתם משלמים, והאם הם מתאימים לגובה הצבירה שלכם? באיזה מסלול השקעה אתם נמצאים, והאם הוא תואם את הגיל ואת רמת הסיכון שמתאימה לכם? האם כל ההפקדות שבוצעו עבורכם אכן נכנסו במלואן? ומה אומרת תחזית הקצבה לגבי רמת החיים העתידית שלכם? לא צריך להבין כל מספר לעומק, אבל כן חשוב להבין את התמונה. הדוח התקופתי אינו מסמך טכני בלבד. הוא כלי שליטה. לא פעם אני רואה אנשים שמגלים באיחור שהם במסלול שאינו מתאים להם, משלמים דמי ניהול גבוהים מהנדרש, או שלא בוצעו הפקדות כפי שסברו. בדיקה אחת בזמן יכולה למנוע טעויות שנגררות שנים. מי שלא בודק, משאיר את הכסף להתנהל על אוטומט. המטרה איננה להילחץ מכל שינוי קטן, אלא לוודא שהכיוון נכון. שהכסף שלכם לא רק מופרש, אלא גם מנוהל בהתאם למטרות שלכם. אם יש נקודות שאינן ברורות, חשוב לא להתעלם מהן. בהירות היום חוסכת אי ודאות מחר. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1776070601103-%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%9E%D7%94-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94-resized.png]
  • 7 הצבעות
    1 פוסטים
    145 צפיות
    רחל עומסיר
    האם יכול להיות שחצי ועוד חצי שווים יותר ממשרה מלאה אחת? רבים מנסים להגדיל שכר דרך אותו מקום עבודה. עוד שעות, עוד אחריות, עוד עומס. זה נשמע טבעי. אבל לא תמיד זו הדרך החכמה ביותר לבנות יציבות כלכלית. משרה מלאה אחת אינה בהכרח שווה לשתי משרות חלקיות. כאשר כל ההכנסה נשענת על מעסיק אחד נוצרת תלות בגורם אחד. שינוי קטן במקום העבודה עלול להשפיע על כל התזרים שלכם. לעומת זאת, חצי משרה ועוד חצי משרה יכולים לייצר יתרון משמעותי: שני מקורות הכנסה פיזור סיכון תעסוקתי גמישות בשעות העבודה הזדמנות להתפתח בשני תחומים ולעיתים אין מדובר רק בשני מקומות עבודה כשכירים, אלא גם בשילוב של עבודה עצמאית בהיקף חלקי. שילוב כזה עשוי להוות מקור הכנסה נוסף ולחזק את היציבות הכלכלית הכוללת. דווקא השילוב מאפשר להגדיל את השכר הכולל בצורה משמעותית יותר מאשר להעמיס שעות במקום אחד. הגדלת שכר אינה רק שאלה של כמה תרוויחו החודש אלא כמה יציב המבנה הכלכלי שלכם. בגיל צעיר, הבחירה איך להגדיל הכנסה משפיעה על הביטחון הכלכלי לשנים קדימה, על רמת השחיקה ועל היכולת לצמוח מקצועית. עם זאת, חשוב לזכור שהכול בגדר השתדלות. אנו פועלים, מתכננים ומגדילים את אפשרויות ההכנסה ככל שניתן, אך לכל אחד יש את המסלול והיקף ההצלחה שנקבעו עבורו מלמעלה. האחריות שלנו היא לעשות את המיטב במסגרת ההשתדלות, ולבנות תכנון כלכלי נכון וחכם. לפעמים חצי ועוד חצי באמת גדולים יותר משלם אחד. אם אתם שוקלים איך להגדיל את השכר שלכם בצורה חכמה, שווה לבחון גם את האפשרות הזו כחלק מתכנון כלכלי נכון. הכותבת הינה יועצת פנסיונית מורשית ומתכננת פרישה [image: 1771925235698-unnamed.png]
  • 6 הצבעות
    2 פוסטים
    231 צפיות
    בוטח בה'ב
    @רחל-עומסי כתב בלהיות מאושרים - ולהרוויח יותר: אל תתמקדו רק ב"מה עושים עם הכסף", אלא גם איך אתם ניגשים אליו – באיזו אנרגיה, באיזו תחושת ביטחון. חזק מאוד הייתי מוסיף אל תתמקדו ב"איך עושים כסף" אלא איך אנחנו דואגים לכלכל את חיינו בצורה בריאה ומושכלת כסף הוא לא מטרה כסף הוא אמצעי
  • 1 הצבעות
    15 פוסטים
    782 צפיות
    רואה את הנולדר
    @שמואל @רחל-עומסי ממש טובה ביעוץ אישי ושווה כל שקל