דילוג לתוכן

חדש! היתר עיסקה העולמי!!!

תורני
41 14 1.9k 15
  • לא ראיתי הנוסח

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #17

    @הון_כשר מה כוונתך?

  • לא ראיתי הנוסח

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #18

    @הון_כשר כתב:

    לא ראיתי הנוסח

    יש את זה בכל הבתי כנסת ולכאו' גם באתר שלהם
    התר עיסקא ההעולמי

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #19

    אם הנוסחאות אינם זהות, נמצא שחתמת על שני שטרות סותרות.
    אם זה היה "טקס דתי", ניחא, אבל אם אנחנו רוצים שהשטר יהא תקף בחושן משפט (ולהבדיל בערכאות), צריך שטר המחייב. אני לא יודע מה יקרה אם תנסה לטעון בבי"ד שאתה פטור מלשלם, כי יש הת"ע, ואז החברה יוציאו ההיתר עסקה השני, ויטעון שאתה חייב סכום אחר, או שבכלל לא התכוונת ברצינות, כי חתמת על שני שטרות שסותרות אחד את השני.
    אני לא עשיתי השואה בין השטר של הרב לוין , והשטר של ההיתר עסקה העולמי, אבל אני מציע לבדוק שאין סתירה ביניהם.

  • אם הנוסחאות אינם זהות, נמצא שחתמת על שני שטרות סותרות.
    אם זה היה "טקס דתי", ניחא, אבל אם אנחנו רוצים שהשטר יהא תקף בחושן משפט (ולהבדיל בערכאות), צריך שטר המחייב. אני לא יודע מה יקרה אם תנסה לטעון בבי"ד שאתה פטור מלשלם, כי יש הת"ע, ואז החברה יוציאו ההיתר עסקה השני, ויטעון שאתה חייב סכום אחר, או שבכלל לא התכוונת ברצינות, כי חתמת על שני שטרות שסותרות אחד את השני.
    אני לא עשיתי השואה בין השטר של הרב לוין , והשטר של ההיתר עסקה העולמי, אבל אני מציע לבדוק שאין סתירה ביניהם.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי השומר
    #20

    @הון_כשר אפשר להתנות שמה שיותר טוב יהיה תקף (אולי כדאי להכניס את זה לתוך השטר) דוגמא רחוקה אבל דומה שבכל ריכוז חרדי כל בניין משתייך לכמה עירובין הרי העירוב חצרות והשיתוף צריך להיות על קבוצה מסוימת של בתים שמתאגדים אלא פשוט שאתה זוכה לדבר שיהיה על הצד הטוב ביותר.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #21

    לכאורה יש הבדל בין או"ח (תלוי בכוונה) לחו"מ, שצריך שטר שניתן לחייב בבי"ד

  • לכאורה יש הבדל בין או"ח (תלוי בכוונה) לחו"מ, שצריך שטר שניתן לחייב בבי"ד

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #22

    @הון_כשר לא כל דבר צריך משפטי התנאים לפעמים מספיק אומדנא (דמוכח כמו שמבואר בתוס' בכמה מקומות)) אבל כן יש מקום לדבריך כיוון שכל ההסכם כן נכתב בשטר.

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #23

    לא קראתי את הנוסחאות

    אך גם במידה ויש סתירה בין הנוסחאות לא נראה לי שזה יבטל את ההיתר עיסקא
    ז"א שלמי שאין עמדה מראש שנוסח מסויים יותר טוב, אני לא חושב שאם יחתום על שניהם אזי יגרע מצבו מכיון שאחד מהם יתפוס (וביה"ד שיזדקק לדון בעניין יחליט בכל מקרה לגופו איזה הסכם יש לו תוקף במידה ואכן יהיו שינויים רלוונטיים, וככל מקרה שיהיה שני שטרות שונים על הסכמי שותפות)
    אך למי שיש מסקנא מי מהם עדיף אז מומלץ שיעשה רק את מה שטוב יותר לדעתו כי השני עלול כן לתפוס בחלק מהמקרים

  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #24

    מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

  • @הון_כשר לא כל דבר צריך משפטי התנאים לפעמים מספיק אומדנא (דמוכח כמו שמבואר בתוס' בכמה מקומות)) אבל כן יש מקום לדבריך כיוון שכל ההסכם כן נכתב בשטר.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #25

    @השומר כל הרעיון כאן הוא לא להסתמך על אומדנא של היתר עסקה כללי, אלא על שטר מחייב.

  • מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #26

    @998877 כתב:

    מי יכול להעלות את הנוסח של החדש העולמי ?
    תבוא עליו ברכה !!!

    heiter-ST-20260914-D2CC06-20260914080228-bb49c46e.png 0002.png 0001.png

  • שאלה: רציתי לרשום את עצמי דרך נדרים פלוס וזה מבקש תשלום של 25 ש"ח.
    יש מידע עבור מה התשלום הנ"ל?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #27

    @חיסכון-לחתונה מצורף (הורדתי מהאתר שצורף בתחילת האשכול) חוו"ד משפטית של עו"ד וינרוט, ארוך וקצר, בו הוא טוען ומדגיש שוב ושוב שבלי התשלום אין לזה תוקף.מכתב וינרוט.pdf חוות-דעת-ברית-פנחס-עוד-וינרוט.pdf

  • במה זה שונה מההיתר עיסקא שיש לגלאט הון?
    מה שנקרא 'היתר עיסקא פרטי' שהם מבקשים לחתום עליו ג"כ דרך נדרים פלוס.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #28

    @יהודי-גאה עיין בעלון המידע (עלון.pdf מצו"ב), שם התייחס הגר"ש רוזנברג שליט"א לכמה הבדלים שיש ביניהם, אצטט בקצרה:
    א. אין שם אפשרות לחפש מי רשום במאגר - אנשים פרטיים [וזה אחד מעיקר הדברים שהופך את זה מ'כללי' ל'פרטי'].
    ב. הקנינים, כמו שהאריך הגאון ר"מ שטיינברג שליט"א במאמרו שצירפתי לעיל. פה זה שליחות לכל דבר וענין. כל מי שחתום, שולח כל יום שליח שיעשה את כל הקנינים המועילים עבורו. וכמו שאפשר לקדש אשה ע"י שליח, וזה מועיל כלפי כל החיובים בד' חלקי שו"ע, גם כאן אתה לא רק חותם על הית"ע, אלא ממנה שליח בתשלום שיקנה עבורך חלק בעסקי ונכסי הלווים וכו'.
    ג. הרצינות, שם המציאות הוכיחה שאנשים נרשמו עם שמות בדויים וכדו', כך שאין דרך לדעת ולהוכיח מי רציני ומי לא.

  • שאלה: רציתי לרשום את עצמי דרך נדרים פלוס וזה מבקש תשלום של 25 ש"ח.
    יש מידע עבור מה התשלום הנ"ל?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #29

    @חיסכון-לחתונה זהכמו גמ''ח ויכלו הרי עולה להם פרסום ומשרדים ומי שיחליף את המזכיר וכו'

  • @חיסכון-לחתונה זהכמו גמ''ח ויכלו הרי עולה להם פרסום ומשרדים ומי שיחליף את המזכיר וכו'

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #30

    @החושב למדת פעם הלכות ריבית?
    בינתיים, כל רב שפגשתי שלמד הלכות ריבית, מחפש כל הזדמנות לזעוק על המכשולות הרבים שמצויים בחיי היום-יום, על כל צעד ושעל.
    כעת הציעו פתרון, שלדעת הרבה דיינים ומומחים גדולים בריבית ובחו"מ עדיין לא היה פתרון טוב כל כך, לבעיה שלך ושל כל אחד ואחד.
    מה שהיה עד היום, היה מחוסר ברירה, עשו את המקסימום שהיה נראה שאפשר לעשות, הרבה פוסקים לא סמכו על זה כלל, והרבה שאלות נשאלו ללא תשובות מספקות.
    לכן, ההשוואה לגמ"ח ויכולו קצת הרבה מוגזמת.
    עיין כאן, ובהמשך השרשור שם, ותמצא עוד הרבה פרטים שאולי לא ידעת.מודעה להחתם במאגרן (1).jpg

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #31

    אם הבנתי נכון, התועלת של המיזם היא רק בריבוי מספר המצטרפים?
    כי אם כן, לא נראה לי שהם יגיעו למספרים גבוהים מדי כל עוד הם גובים תשלום.

  • @החושב למדת פעם הלכות ריבית?
    בינתיים, כל רב שפגשתי שלמד הלכות ריבית, מחפש כל הזדמנות לזעוק על המכשולות הרבים שמצויים בחיי היום-יום, על כל צעד ושעל.
    כעת הציעו פתרון, שלדעת הרבה דיינים ומומחים גדולים בריבית ובחו"מ עדיין לא היה פתרון טוב כל כך, לבעיה שלך ושל כל אחד ואחד.
    מה שהיה עד היום, היה מחוסר ברירה, עשו את המקסימום שהיה נראה שאפשר לעשות, הרבה פוסקים לא סמכו על זה כלל, והרבה שאלות נשאלו ללא תשובות מספקות.
    לכן, ההשוואה לגמ"ח ויכולו קצת הרבה מוגזמת.
    עיין כאן, ובהמשך השרשור שם, ותמצא עוד הרבה פרטים שאולי לא ידעת.מודעה להחתם במאגרן (1).jpg

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #32

    @א.א.פ. עדיין לא הבנתי מה עולה פה כסף

  • כתב נערך לאחרונה על ידי
    #33

    מה המשמעות של להוסיף ילדים? יש בזה עניין? יש חילוק בין ילדים מעל גיל בר/ת מצווה לאלו שקטנים (שלכאורה הכספים שלהם עליי ולכאורה כלולים ממילא בהיתר עסקא שלי?)

  • @א.א.פ. עדיין לא הבנתי מה עולה פה כסף

    כתב נערך לאחרונה על ידי א.א.פ.
    #34

    @החושב א. להקים כזה דבר עולה כסף, והמון!!! מי שמתמצא בתכנות יודע, שהקמת כזה פרוייקט דורשת הרבה, חדשים של עבודה מאומצת - הקמת אתר, נדרים פלוס, ומערכת טלפונית משוכללת.
    הליווי המפשטי של טובי העו"ד כדי שיהיה לזה באמת את התוקף הכי חזק.
    הקמת מאגר שדורשת המון משאבים ועמידה בדרישות החוק ותקנים מחמירים של הגנה שכל מי שמחזיק מאגר עם פרטים של אנשים צריך לעבור.
    ב. המציאות הוכיחה שבמאגרים חינמיים אנשים סתם 'משחקים' עם המערכת, כגון שנרשמים עם כל מיני שמות בדויים, ובכזה מקום מי יוכל להוכיח שאתה כן רציני - אם לא הכמה שקלים. וכמו שצירפתי לעיל בחוו"ד מהעו"ד.
    הבהרה: אני לא הקמתי את המערכת, ולא מרוויח מזה שום דבר, זה דברים ששמעתי מהגר"פ וינד שליט"א בשיעוריו.

  • מה המשמעות של להוסיף ילדים? יש בזה עניין? יש חילוק בין ילדים מעל גיל בר/ת מצווה לאלו שקטנים (שלכאורה הכספים שלהם עליי ולכאורה כלולים ממילא בהיתר עסקא שלי?)

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #35

    @דרור
    א. המשמעות של הוספת ילדים היא, שההיתר עיסקא יחול גם עליהם בצורה הכי ברורה וחזקה, וזה נוגע לכל מה שיש להם, למשל תכנית חסכון לכל ילד, שעל פי הלכה שייך לילד נקרא על שמו ומיוחס אליו, ועוד הרבה פעולות שילדים עושים בינם לבין עצמם שיש בהם חששות של ריבית, פעמים אף של דאורייתא, ואם אנחנו מחנכים אותם להיזהר בקלה כבחמורה, אז כאן מדובר ב'חמורה'.
    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

  • @דרור
    א. המשמעות של הוספת ילדים היא, שההיתר עיסקא יחול גם עליהם בצורה הכי ברורה וחזקה, וזה נוגע לכל מה שיש להם, למשל תכנית חסכון לכל ילד, שעל פי הלכה שייך לילד נקרא על שמו ומיוחס אליו, ועוד הרבה פעולות שילדים עושים בינם לבין עצמם שיש בהם חששות של ריבית, פעמים אף של דאורייתא, ואם אנחנו מחנכים אותם להיזהר בקלה כבחמורה, אז כאן מדובר ב'חמורה'.
    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #36

    @א.א.פ. כתב:

    ב. בחוק אכן ילדים מתחת לגיל 18 נחשבים כ'קטינים', וההורים (או ליתר דיוק האמא) נחשבים כאפוטרופוס עליהם שחתימתם חלה עליהם ומחייבת אותם. אבל על פי הלכה מי שמחוייב במצוות (בנים מעל גיל 13 ובנות מעל גיל 12) צריכים לחתום בעצמם, וחתימת ההורים אינם מחייבת אותם.

    אז זה משהו שחשוב ליידע גם שם, לא?

נושאים מוצעים


  • 8 הצבעות
    3 פוסטים
    495 צפיות
    שמש מרפאש
    אפשר לקנות כקובץ PDF?
  • 0 הצבעות
    30 פוסטים
    3k צפיות
    chavy7032C
    בהמשך למה שלמדנו עד עכשיו דיברנו על ריבית פריים, ריבית קבועה וריבית משתנה, והבנו שבמסלולים המשתנים יש שני מרכיבים מרכזיים: עוגן – המנגנון שעל פיו הריבית משתנה מרווח – התוספת שהבנק מוסיף מעל העוגן עד כאן הכול ברור ️ אבל עכשיו מגיע שלב חשוב אחד קדימה בלמידה שלנו יש הוראה של בנק ישראל שקובעת משהו קריטי: העוגן לא יכול להיות בשליטת הבנק. כלומר – הבנק לא מחליט איך העוגן נקבע, והוא גם לא יכול "לשחק" איתו. העוגן חייב להיות מבוסס על גורם: חיצוני אובייקטיבי שלא תלוי בבנק לשון ההוראה – נב"ת 451, סעיף 16א.(א): "הבסיס לקביעת שיעור הריבית בהלוואה, במועד שינויו, יהיה אובייקטיבי חיצוני (היינו, שלתאגיד לא תהיה השפעה ישירה בקביעתו), כגון: שיעור הריבית הממוצעת כהגדרתה בצו הבנקאות (עמלות פירעון מוקדם), התשס"ב-2002, ריבית פריים או עקום האפס שמפרסם בנק ישראל." אז מה כן נשאר למשא ומתן? המרווח זה החלק היחיד שבו הבנק כן קובע — ועליו בדיוק אתם יכולים להשפיע. ולכן, כשאתם מקבלים הצעת משכנתא: אל תסתכלו רק על הריבית הכוללת. תפרקו אותה: מה העוגן מה המרווח כי מי שמבין את ההבדל — מתחיל לשלוט במשכנתא שלו, ולא להפך ️
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    691 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].
  • היתר עיסקא בהשקעות, לכתחילה?

    תורני היתר עיסקא השקעות
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    1k צפיות
    פשוט יהודיפ
    @צמיחה כתב בהיתר עיסקא בהשקעות, לכתחילה?: @מתעניין-1 יכול להיות שהגזמתי, ונכון שכך הוא כתב לבנקל. אבל תשמע את השיעור שלו בקול הלשון שיעור כא - היתר עיסקא ומחקה מדד S&P500 - הרב יעקב לנדו - טו' שבט, תשפ'ד37353077 מדקה 30:00 ואילך, זה שיעור גם על היתר עיסקא, וגם על מחקי מדד, וגם האם להחמיר לא להסתמך על היתר עיסקא בכל מצב, או שזה יוהרא. האם יש לך להעלות את זה כתוב?
  • היתר עיסקה

    תורני היתר עיסקא היתר עסקה גלאט הון כשרות בהשקעות
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    2k צפיות
    צופה ומביטצ
    @i90990 כי שופ פקידה לא אמור להיות לה מושג בדבר כל כך לא מענין ברמת החברה (שינוי במסלול הלכה בחיסכון לכל ילד, נישתי מידי), אבל גלאט הון פרסמו בדיוק את השינוי ואני משער שהראל יפרסמו את זה כשזה יכנס בפועל.