דילוג לתוכן

אמון בעיניים עצומות 🙈 – האם אפשר אחרת 🤨 ?

תורני
4 4 210 5
  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    @טריידר
    השאלה צריכה להיות יותר איך עושים את זה ולא האם אפשר..

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    @טריידר
    דבר שלאחרונה עשיתי, הלווה יקים הרשאה לחיוב של הוראת קבע קטנה כל חודש, וכך להחזיר את ההלוואה [גם בלי שהוא ירגיש]. ההרשאה אינה למלווה [כדי שהכסף לא יאבד בעו"ש], אלא לקופת גמ"ח.

    אולי צריך לקבוע כאן איזה שיעור ב'אהבת חסד'?
    סתם רעיון...

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    @טריידר
    צודק בכל מילה,
    באופן אישי הייתי חותם ערבויות [על סכומים קטנים], פעם אחת גם שילמתי את הערבות...
    סיפרתי את זה לחבר, והוא אמר שאני אשם, הוא נוהג לחתום ערבויות לכל מבקש [כי הוא מגלגל הרבה כסף בשביל הבית כנסת וצריך להיות מוכר בכל הגמ"חים וצריך ערבים, אז הוא גם חותם ערבויות] הוא אומר לכל לווה, אם אתה לא מחזיר את הכסף בזמן ואני צריך לשלם במקומך, אני מגיע אליך הבייתה ומתחיל להוציא דברים... פעם אחת קרה שמנהל גמ"ח התקשר אליו והודיע לו שהלווה לא פרע בזמן, הוא הלך מיד לאותו לווה דפק בדלת, פתחה הגברת, הוא הודיע לה שבעלה לקח הלוואה והחתים אותו, אם עד מחר הוא לא מסדר את העניין, הוא לוקח את הספה. למחרת הלווה פרע את כל הכסף.

נושאים מוצעים


  • 2 הצבעות
    21 פוסטים
    174 צפיות
    א
    @אנונימי2 כתב בסקר: הוצאות חודשיות לנפש: מסתבר שרוב העונים כנראה ליטאים שרק אחד עובד.... אל תהיה בטוח...
  • 2 הצבעות
    1 פוסטים
    74 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    הכול התחיל בפקק אחד, רגיל לגמרי. כולם עומדים, מתקדמים מטר וחוזרים לעמוד. ואז פתאום אחד זז הצידה, נכנס לסמטה צדדית , ופתאום נעלם. תוך דקה הוא עקף את כולם. דרושים מובילים – מי שמוכן לא להסתפק בזרם, למצוא דרכים חדשות, ולקבוע את הקצב שלו. חשבתי על זה הרבה אחרי. יש אנשים כאלה – מובילים. לא מחכים שיזיזו אותם, לא מסתפקים בזרם. פשוט מחפשים דרך אחרת. בעולם הכלכלי זה נראה אחרת, אבל העיקרון זהה. יש את מי שמחכה למשכורת, ויש את מי שמתכנן מה יעשה איתה. יש את מי שמתלונן על יוקר המחיה, ויש את מי ששואל איך אפשר להגדיל הכנסה. המוביל לא בהכרח חכם יותר, הוא פשוט לא נגרר. הוא זה שקם בבוקר ואומר: הפעם אני קובע את הקצב. ואז קורה קסם קטן גם אם הדרך עוד לא ברורה, הוא פתאום רואה הזדמנויות שאחרים מפספסים. קורס השקעות, מיזם קטן, אפילו רעיון לחיסכון פשוט בבית. אבל הנגרר? הוא אומר ”אף אחד לא מצליח,“ אין מה לעשות,“ וממשיך בדיוק באותו מסלול פקוק. וזה לא רק בכסף.זה בתפיסה. מוביל קובע את הטון גם אם העולם סביבו מאחר להבין. מי שמוביל — מגדיר את הכיוון . מי שנגרר — פשוט מתרגל לעמוד במקום . תשאל את עצמך: האם אני נוסע, או רק נוסע אחרי? דרוש מוביל – מה אנחנו מחפשים: יוזמה: לא להסתפק במה שיש, למצוא דרכים חדשות. חשיבה עצמאית: לקבוע את הקצב ולא להישאר בזרם. ראיית הזדמנויות: להבחין במה שאחרים מפספסים. פעולה: להוציא רעיונות, חיסכון או מיזם לפועל. אמונה בעצמך: לדעת שאתה יכול ולהתחיל להתקדם עכשיו. אם אתה רוצה להיות חלק מהמובילים – חייג אליך או אליי ותתחיל להתקדם. כי אתה יכול.
  • מכירת חשמל לחברת חשמל, האם יש בזה חשש הלכתי?

    תורני
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    268 צפיות
    חופש כלכליח
    @אב-מאושר כתב במכירת חשמל לחברת חשמל, האם יש בזה חשש הלכתי?: שמעתי שהמכירה לחברת חשמל היא בדרך כלל רק דרך הרשת האזורית הקרובה ולא ברשת הכללית, ולרוב זה בכלל לא עובר את הטרנספורמטור האזורי, כך שאם האיור שומר תורה ומצוות יתכן שזה משנה את הדיון. אני לא מכיר הרבה אזורים שומרי תורה ומצוות שיש שם גג פנוי לקולטים
  • 5 הצבעות
    14 פוסטים
    389 צפיות
    ה. שלמהה
    @קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות: הנה המאמר שידידנו @ה.-שלמה פרסם הבוקר בקבוצה של @ניסן-עציוני בבית הכנסת שלוימי מוקף באנשים, והוא מסייע להם בחפץ לב במילוי הדו"ח השנתי בצורה שהיא רק תועיל להם. הוא מרגיש גאון. "אני מרוויח מכל הכיוונים!" אבל בפנים, משהו התחיל להציק. כל פעם שנפלה הזדמנות – הוא היה צריך לבדוק: "זה לא יעלה לי בזכאות?" הוא שקל להרחיב את העסק - אך בראשו עלו טבלאות וגרפים של תנאי סף. היתה לו הזדמנות להשקיע בדירה מציאה, אך זה פשוט לא השתלם לו בגלל אובדן מענק עבודה. ואז, ערב אחד שקט, כשאשתו אמרה לו: "אולי תנסה את מה שדיברת עליו כבר שנתיים?" הוא ענה: "אבל נפסיד את ההנחה…" ושתק. ופתאום הבין: ההנחות חוסמות אותי. מנהלות אותי. משאירות אותי תקוע במשבצת. שלוימי נזכר בדברי הגמרא הקדושים במסכת נדרים 'אין עני אלא בדעה' וחבל שיישאר בצמצום הדעת. למעשה, קשה מאוד לשלוימי להשתחרר מלפיתת העוני. שלומי במצב, שכל שקל נוסף שהוא מרוויח, גורם לו להפסיד שקל או אף יותר. אבל שלוימי לא קפץ ראש לתוך הים. הוא התחיל בקטן: פרויקט קטן בצד, קצת יותר שעות, טיפה פחות פחד. ופתאום – לא קרה כלום. הפסיד קצת בארנונה, אך הרחיב משכורת. הפסיד עוד במענק עבודה, אך הוא לא זקוק למענקים. לאט־לאט – הוא גילה שאפשר להרוויח יותר, גם אם זה בא עם קצת פחות הטבות. והכי חשוב – להפסיק להרגיש תלוי כל הזמן. המסר? לא צריך לקפוץ בבת אחת. לא חייבים לוותר על הכל ביום אחד. אבל צריך להפסיק לתכנן את החיים לפי הגבולות של ביטוח לאומי. אם כל צעד נמדד לפי איך הוא משפיע על הנחה במעון – אתה תישאר בגן. אבל אם תתחיל לזוז, גם בזהירות – תגלה שאתה יכול לבנות הרבה יותר. שלוימי? שלוימי השתחרר. הוא כבר לא סופר חלקי לגו. הוא בונה קומה נוספת. ומתי אתה משתחרר? וזאת למודעי, המאמר לא מתאים לכל אחד, ויש לכל אחד להתייעץ במה שנוגע אליו. המאמר נועד לתת כיון חשיבה, כמו יתר מאמרי הכותב. ייש"כ החלק הראשון: להשתחרר מענק עבודה | הנחה במעון | הנחה בארנונה. האם זה באמת מועיל לך? או כובל אותך? שלוימי היה עילוי – עוד מהגן. בעוד שאר הילדים בחרו לגו לפי צבע, שלוימי שקל עלות-תועלת: "אם אקח שני חלקים גדולים – זה ייראה מרשים, אבל ייגמר מהר. אבל אם אקח שמונה חלקים קטנים – אקבל יותר זמן משחק וגם יותר שטח שליטה בגן!" בקיצור – הוא נולד עם מחשבון בראש. כשהתבגר, שלוימי הפך למומחה בזכויות. הוא לא למד באוניברסיטה – הוא למד את מדריך הזכאויות של ביטוח לאומי בעל פה. ידע בדיוק כמה מותר לו להרוויח כדי לקבל מענק עבודה. כמה אחוזי משרה אשתו יכולה לעבוד כדי לשמור על הנחה במעון. איך צריך התלוש להיראות בסוף שנה בשביל הארנונה, ואיך זה צריך להיראות בעת חישוב דמי לידה.
  • 0 הצבעות
    33 פוסטים
    791 צפיות
    א
    @הקול-השפוי כתב בהאם מותר לקבל ריבית על החזרי מס?: אם המדינה רוצה לגבות מהאזרחים כזאת ריבית, היא צריכה גם לשלם אותה. היא גובה ריבית על כסף שלא שילמת לפי דרישתה. ולכן היא תשלם לך ריבית על כסף שדרשת חזרה ולא קיבלת.