דילוג לתוכן

אמון בעיניים עצומות 🙈 – האם אפשר אחרת 🤨 ?

תורני
4 4 432 5
  • כתב ב נערך לאחרונה על ידי טריידר
    #1

    הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי שמואל
    #2

    @טריידר
    השאלה צריכה להיות יותר איך עושים את זה ולא האם אפשר..

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @טריידר
    דבר שלאחרונה עשיתי, הלווה יקים הרשאה לחיוב של הוראת קבע קטנה כל חודש, וכך להחזיר את ההלוואה [גם בלי שהוא ירגיש]. ההרשאה אינה למלווה [כדי שהכסף לא יאבד בעו"ש], אלא לקופת גמ"ח.

    אולי צריך לקבוע כאן איזה שיעור ב'אהבת חסד'?
    סתם רעיון...

  • הלוואות, ערבות, ואמון בעיניים עצומות – האם אפשר אחרת?

    .
    בציבור החרדי, כשמישהו מבקש ממני הלוואה, יש לי בדיוק שתי אפשרויות:

    1. להגיד שאין לי כסף.
    2. לתת לו כסף.

    מה אין לי אפשרות לעשות?

    נכון מאוד! לשאול שאלות הגיוניות!

    כמה חובות כבר יש לך? איך אתה מתכנן להחזיר לי?

    יש לך תוכנית, או שהתוכנית היא "בעזרת ה'" ואני הבעזר"ה?

    אותו דבר עם ערבויות.

    מישהו מבקש שאחתום לו על ערבות, ואני בטבעיות רוצה לדעת: תגיד, כמה הלוואות כבר יש לך? איך בדיוק אתה מתכוון להחזיר? או שבשלב מסוים הגמ"ח או המלווה פשוט ידלג עליך ויקפוץ ישירות אליי?

    אבל אם אשאל – אוי ואבוי! הוא ייעלב, יכעס, ואולי אפילו לא ידבר איתי יותר. (שזה אולי דווקא פתרון ולא בעיה...)

    אפילו כשאני עונה לאברך בתקופה זו אין לי אפשרות לחתום על סכום שאיני יכול לעמוד בו אני מקבל כבר מבט קודר...

    (וראה עוד כאן)

    איך הגענו למצב הזוי שבו עזרה כלכלית חייבת להינתן בעיניים עצומות?

    הרי אם מישהו היה בא אליי ברחוב ומבקש ממני את המפתחות לרכב כי הוא "צריך דחוף", אני לפחות הייתי שואל אם יש לו רישיון!

    ואפילו היה מותר לי לברר האם הוא מעל הגיל הנצרך עבור ביטוח הרכב שלי.

    אבל בהלוואות? לא שואלים שאלות.

    האם אפשר לשנות את זה?

    מה אתם אומרים ?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @טריידר
    צודק בכל מילה,
    באופן אישי הייתי חותם ערבויות [על סכומים קטנים], פעם אחת גם שילמתי את הערבות...
    סיפרתי את זה לחבר, והוא אמר שאני אשם, הוא נוהג לחתום ערבויות לכל מבקש [כי הוא מגלגל הרבה כסף בשביל הבית כנסת וצריך להיות מוכר בכל הגמ"חים וצריך ערבים, אז הוא גם חותם ערבויות] הוא אומר לכל לווה, אם אתה לא מחזיר את הכסף בזמן ואני צריך לשלם במקומך, אני מגיע אליך הבייתה ומתחיל להוציא דברים... פעם אחת קרה שמנהל גמ"ח התקשר אליו והודיע לו שהלווה לא פרע בזמן, הוא הלך מיד לאותו לווה דפק בדלת, פתחה הגברת, הוא הודיע לה שבעלה לקח הלוואה והחתים אותו, אם עד מחר הוא לא מסדר את העניין, הוא לוקח את הספה. למחרת הלווה פרע את כל הכסף.

נושאים מוצעים


  • 3 הצבעות
    1 פוסטים
    185 צפיות
    תכנון נכוןת
    חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    308 צפיות
    מרים-הורביץ נכסיםמ
    אני ב''ה מציעה שירות של פגישות מיפוי לקראת רכישת דירה, תוך התחשבות מעמיקה בתכנון הכלכלי שלכם, עלויות נלוות, הון עצמי ראשוני ויכולת החזר, ומביאה דוגמאות של איזורים להשקעות שמתאימים לכם, סיכונים וסיכויים של כל סוג השקעה- לפי מה שקורה כעת בשוק. 02-6-310-301 שלוחה 1, או במייל TAZRIM@TAZRIM1000.COM
  • 5 הצבעות
    1 פוסטים
    209 צפיות
    יצחק שקל דעתי
    בתרפ״ו, הסוכה נבנתה מקרשים פשוטים, סכך ירוק מהשדות וקישוטים שגזרו הילדים מנייר צבעוני. האיש מתרפ״ו עבד קשה מהזריחה ועד השקיעה, וכשהגיע החג – ישב עם משפחתו בסוכה רעועה, אכל פת חמה ושר זמירות, והרגיש מלך. בתשפ״ו, הטלפון לא מפסיק לצלצל: שלום וברכה, מדבר כספא מבנק כסף קל… מגיעה לך הלוואה לחג עם ריבית חגיגה! האיש מתשפ״ו מחייך, מוציא עוד כרטיס אשראי מהארנק, וממהר לקנות תאורת לד נוצצת, סט כלים חדש ובדים מהודרים לדפנות. האיש מתרפ״ו מרים גבה: תגיד, מה כל זה? אצלנו הסוכה הייתה פשוטה, והלב היה שמח. אתה רוצה שמחת בית השואבה או שישאב ממך כל השמחה? האיש מתשפ״ו עונה בביטחון: יהיה בסדר… סמוך על סמוך… תמיד יש עוד הלוואה שתכסה את הקודמת. האיש מתרפ״ו מהנהן: בסוכות אנחנו זוכרים שהכל ארעי – גם הבית, גם הכסף. מי שחי על חובות – חי תמיד בסוכה מתנדנדת. ואתה יודע מה? מי שרוצה להגיע לפסח בלי קריסה, צריך להתחיל עכשיו." האיש מתשפ״ו מתבלבל: עכשיו? אבל פסח עוד חצי שנה… האיש מתרפ״ו מחייך: כן, עכשיו. תשים בצד כל חודש סכום קטן – עד פסח זה נהיה הרבה. תכתוב רשימה סגורה, אל תרדוף אחרי אשראי, ותחפש שמחה בפשטות. ואז מוסיף בקול תקיף יותר: אל תטעה – אנחנו לא בתרפ״ו. אתה חי בתשפ״ו, וזה בסדר. תחיה עם הנוחות, השפע והברכה, עם מה שיש היום. אבל תחיה מהכנסות שלך – לא מהחובות שלך. זו כל התורה. האיש מתשפ״ו שותק רגע, מביט בסוכתו המפוארת ובחשבונות המתרבים, ומבין: האור הגדול ביותר בסוכה לא בא מהפנסים החשמליים – אלא מהשקט שבלב, כשחיים מתוכנן ונכון. טיפים כלכליים מסוכות עד פסח קופה קטנה לפסח – להפריש כבר עכשיו סכום בכל חודש. עד פסח זה מצטבר לאלפי שקלים. לחיות מהכנסות, לא מהלוואות – אם אין כסף זמין, לא קונים. כרטיס אשראי זה לא הכנסה. רשימת קניות סגורה – לכתוב מראש מה חייבים לחג ולעמוד בזה. בלי עוד משהו קטן. ביטול סמוך על סמוך – אל תבנה על הלוואה שתכסה הלוואה. כל הוצאה – רק מתוך מה שנכנס. התחלה קטנה עכשיו = רווח גדול אחר כך – כל שקל שנחסך היום מונע ריבית ודאגות יקרות מחר.
  • 0 הצבעות
    34 פוסטים
    3k צפיות
    Y
    אני שאלתי את הרב אברהם צבי הכהן בעבר והוא התיר לי אפילו אם מישהו עשה את זה בכוונה תחילה אבל זה היה לפני כמה שנים והכי חשוב שצריך שכל אחד ישאל את הרב שלו בפניו במיוחד משהו שלא חייבים עליו תשובה מיידית
  • 2 הצבעות
    11 פוסטים
    750 צפיות
    צ
    @טריידר הרעיון נכון, אבל אם זה נמצא באג"ח אז זה לא מיועד לטווח הארוך, וכפי הנראה שאם יש משכנתא שהריבית עליה יותר גבוהה מהתשואה של ההשקעה לטווח הבינוני, לכאורה המשקיע עשה את הדברים לבד בלי להתייעץ...