דילוג לתוכן

האם מותר לקבל ריבית על החזרי מס?

תורני
33 13 788 13

נושאים מוצעים


  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    37 צפיות
    א
    @סמארט-הון הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    160 צפיות
    רואה את הנולדר
    תמיד חשבתי שהבנק עצמו מרוויח שהפריים גבוה וסה"כ הבנק לאומי החליט להרוויח קצת פחות לפי מה שאתה אומר @ניסן-עציוני זה נראה שטעיתי במשהו.
  • 1 הצבעות
    4 פוסטים
    269 צפיות
    א. מבני ברקא
    אנסה לתמצת מה שהעליתי בקריאת הקונטרס. כיום הרעיון של היתר עיסקא הוא שאין הלואה ברבית אלא ניתן כסף מהבנק ללוה בתורת עיסקא, והיינו שהוא מקבל כסף לעסוק בו והרוחים לבנק, וככל והרוחים יהיו יותר מאחוז הרבית הרי שיתר הרוחים ללוה. החסרונות בזה הם שחז"ל אסרו לקצוב רוחי קבועים גם כאשר העיסקא היא פיקדון ולא הלואה, ויתכן שזה לפעמים גם מדאו'. כמו"כ יש עוד חסרונות שאין לבנק גמירות דעת כיון שהוא לא חושב שהוא יפסיד, בעוד בעיסקא אמיתית אם העיסקא לא מרויחה וכן אם היא מפסידה הרי שנותן הכסף מפסיד, וגם כאן הבנק אמור להפסיד, וזה מראה שאינם מתכוונים ברצינות. כך גם עולה מפסיקות בית משפט בקשר לכל מיני משפטים שהיו אודות היתר עיסקא, שביהמ"ש אינו מתייחס לזה כחוזה אמיתי אלא כאיזה 'פטנט' הלכתי, וכיון שהבנק עושה הכל על דעת ביהמ"ש הרי שאין גמירות דעת בכלל. הרעיון המדובר מציע אפשרות אחרת לגמרי, והיא מבוססת על היתר שכירות, ועיקרו מבואר במשנה ובגמ' באיזהו נשך שמותר להקדים תשלום שכירות בתחילת השכירות ולהוזיל את המחיר בעקבות כך, ולמשל דירה שמושכרת ב 5000 ש"ח לחודש מותר לשלם בתחילת השנה את כל החודשים ולהוזיל, דהיינו שבמקום 60.000 ש"ח לשנה ישלם רק 55.000, ואף שההוזלה היא עבור הקדמת המעות, מ"מ אינו הלואה אלא עסק של שכירות. הרעיון המדובר מציע שכך יתנהל בבנקים, כאשר חבר של הלוה (או אביו וכיו"ב) ישכיר דירה שלו לבנק בתשלום מראש, וכגון דירה ל 20 שנה בתמורה למליון ש"ח (במקום מליון ו 440 אלף שזה תשלום של 6.000 לחודש), והתשלום של המיליון ש"ח ייכנס לחשבון של הבן (מבקש ההלואה מהבנק), במקביל הבן חותם שהוא שוכר את הדירה הזו (שהבנק שכר מהאבא) מהבנק בתשלום מלא של 6.000 ש"ח לחודש, ס"ה הבנק מרויח 440.000 ש"ח, - כמובן כל זה סתם דוגמא, בעוד האמת היא שהבנק ישכיר במחיר הקרן שנתן לאבא פלוס ריבית לפי לוח התשלומים של כל משכנתא, רק שהרבית אינה על הלואה אלא כתשלום שכירות. [אח"כ יש עוד פרטים איך הבן יחזור וישכיר לאבא את הדירה שהוא שכר מהבנק, לא נכנסתי לזה, אולי בהמשך אלמד את זה ואסכם גם את זה].
  • 5 הצבעות
    4 פוסטים
    210 צפיות
    צ
    @טריידר צודק בכל מילה, באופן אישי הייתי חותם ערבויות [על סכומים קטנים], פעם אחת גם שילמתי את הערבות... סיפרתי את זה לחבר, והוא אמר שאני אשם, הוא נוהג לחתום ערבויות לכל מבקש [כי הוא מגלגל הרבה כסף בשביל הבית כנסת וצריך להיות מוכר בכל הגמ"חים וצריך ערבים, אז הוא גם חותם ערבויות] הוא אומר לכל לווה, אם אתה לא מחזיר את הכסף בזמן ואני צריך לשלם במקומך, אני מגיע אליך הבייתה ומתחיל להוציא דברים... פעם אחת קרה שמנהל גמ"ח התקשר אליו והודיע לו שהלווה לא פרע בזמן, הוא הלך מיד לאותו לווה דפק בדלת, פתחה הגברת, הוא הודיע לה שבעלה לקח הלוואה והחתים אותו, אם עד מחר הוא לא מסדר את העניין, הוא לוקח את הספה. למחרת הלווה פרע את כל הכסף.
  • ללא שום חשש ריבית

    לא נפתר תורני
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    334 צפיות
    I
    @i90990 בספר הזכרונות לגר"ח קנייבסקי זצ"ל בסימן נ' אותיות ט' וי' [עמוד תקיז'] מביא בשם החזו"א להשתדל לא לסמוך על היתר עיסקא והטעם מובא בהערות משום שלא תמיד ההיתר עיסקא נעשה באופן כשר על פי דין [ודרך אגב מובא שר' חיים פתח חשבון בבנק הדואר כי אין שם הלוואה בריבית העיקר להתרחק מזה!] ובסעיף י' שלתת כסף לבנק שהם יעשו עם זה עסקאות והם ישלמו לך על זה ריבית [קצת דומה לקופות גמל לכאורה לענ"ד...] אמר החזו"א שלעשות היתר עיסקא על זה עם קנין [אגב סודר או בדרך התגרים לפי הזמן] ולכתוב על הפינקס של הבנק [דהיינו השטר הלוואה או חוזה וכו'] שזה על פי היתר עיסקא ומבואר שלקחת כסף מהבנק בהיתר עיסקא יש יותר חשש לאסור כי לא תמיד זה לצורך עיסקא אבל להלוות לבנק והם עושים עיסקא מותר ודרך אגב מפורש שם בהערה 22 ששאלו את ר' חיים האם להשים את הכסף בגמ"ח רגיל או להלוות לבנק בהיתר עיסקא לצורך חתונת הילדים והשיב לו ר' חיים שאם ההיתר נעשה כהוגן רשאי לעשות כרצונו ובסעיף ז' אמר ששמע בשם החזו"א שאותן הגמחי"ם שמחייבין את הלוה ליתן תרומה לגמ"ח יש בזה חשש ריבית קצוצה אע"פ שקוראים לזה דמי חבר או תרומה וכו'.. ]