אני עוקב אחרי הדיון כבר כמה ימים ויש לי כמה תובנות:
אבל קודם עדות אישית: כשהייתי צעיר נפלתי בפח של אנשי נדל"ן מכובדים בקהילותיהם, שמכרו לי בתים בחו"ל עם שטרי טאבו וכו' והכל היה אמיתי ונכון, רק הם לא ידעו לנהל את הדברים האלו והעסקאות ירדו לטמיון עם הפסדים נכבדים.
מאז יצא לי להתעסק עם כמה סיפורים של אנשים ישרים שלא לוקחים שקל לכיסם אבל מוכרים נכסים והשקעות שהם לא יודעים לנהל (הם שכנעו את עצמם שהם יודעים אבל....)
כשאני רואה את כל האברכים שנכנסים להשקעות שאין להם בהם יכולת הבנה ואין להם דרך לדעת איך העסקאות מנוהלות - אני שואל אותם: איך? איך אתה מעז לקחת את הכסף שחסכת בעמל ומכניס אותם להשקעות שאין לך איך לדעת אם הם מנוהלים נכון? למה אתה לא חושש?
בנדון דידן,
- אין חולק שמנהל החברה היה מוכר כאדם ישר והגון שחיפש השקעה טובה, ויתכן שהוא גם חשב שהוא אכן יעזור למשפחות רבות לחתן ילדים בכבוד
- אין חולק שעד תחילת רכישת המכרות, זה לא היה תחום עיסוקו ומשכך היה סיכוי סביר שהעסק יכשל.
- המשקיעים סונוורו מאישיותו ויושרתו והשקיעו אצלו את כספם, אך לא חשבו שכדי להצליח לא מספיק להיות אדם ישר וגם לא מספיק להיות אדם חכם אלא צריך נסיון מוכח בתחום.
- ככל הנראה, במהלך הדרך דברים הסתבכו והרווחים לא הגיעו כמתוכנן
- וכאן מתחילה השאלה, האם המנהל גרר משקיעים נוספים ביודעין לתסבוכת כשהוא ידע שרוב הסיכויים שהעסק יקרוס או שהיתה לו תכנית סדורה איך לבסס את ההשקעה מחדש או שזה אכן עדיין באמצע התהליך ולהשקעה עוד יש סיכוי והדברים מתבררים בימים אלו.
- כולנו תקוה שהאופציה השלישית היא הנכונה וההשקעה תחזיר את עצמה אבל זה לא מוריד מהעובדה שאברכים צעירים שהשקיעו במקרה הטוב את חסכונותיהם, ובמקרה הגרוע את דירתם - עשו טעות עצומה כשהשקיעו את כספם בהשקעה שאין להם בה טיפת הבנה, גם אם הכירו את המשקיע כאדם ישר וזאת לפחות מהסיבה שכתבתי למעלה.
- העבר קרה, הלקח צריך להילמד. גם אם בס"ד המשקיעים ירויחו - אל תתפתו להשקיע בדברים המיועדים לקרנות הון סיכון.

