הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@דוד-גולדברג דברי חוכמה כתבת

אני מאוד אוהב לשמוע את האנשים שמצהירים שהדור של היום הוא דור של עוני, ושאי אפשר להתמודד עם נטל הפרנסה.

אם נשווה את הדור של היום לדור של פעם

בדור של אבא שלי ז"ל אנשים היו הולכים עם בגדים קרועים שתוקנו על ידי טלאים ( 'לאטע'ס' בלע"ז). הם היו מצטמצמים עם אוכל, וקנו רק את מה שצריך. בשבת היו קונים בקבוק מיץ ענבים של חצי ליטר, וזה כבר היה יפה.

היום, בדור הזהב, דור שבו כיכר הלחם - אף אחד לא הזיע להכין אותה: קומביין חתך את החיטים, מיקסר הכין את הבצק ולאחריו מכונה שיש בה גם חיתוך וגם אפייה, ולאחר מכן זה הגיע עם משאית ליד הבית שלנו.

אבל כן, אנחנו בדור של הלוואות, גמ"חים ואשראי. שאם חבר שלנו קנה בּוּגָבּוּ B6 / פוּקְס / דְרָגן פְלַיי (למרות שהוא פרס את זה ל-36 תשלומים, שכשהילד כבר רץ על שתיים עדיין לא סיים לשלם את התשלומים), מי אנחנו שלא נקנה? מה יחשבו, חלילה, שאנחנו עניים?

דור שכאשר מחתנים, צריך לקנות שטריימל או פאה בעלות של 16 אלף ש"ח (לפעמים צריך אפילו שניים). כן, אנחנו בדור של עוני.

נחזור לענייננו. כיף לראות עשירים מופלגים שהולכים ברחוב כאחד האדם, בפשטות ממש. הם לא צריכים להוכיח לאף אחד שהם עשירים.

אפשר עוד להרחיב הרבה בנושא.

לסיכום:

יש הרבה דברים שאנחנו קונים רק בשביל להראות לאחרים שאנחנו בסדר. לא לעשות את זה – אני לא יכול להגיד, כי אני לא רוצה שאף אחד יקטרג עלינו חלילה (איזה פחד!).

מה שכן, כדאי להיות תמיד אלה שבמקום לקנות, לדוגמא, ארון ספרים בכ 15 אלף ש"ח, יקנו דגם אחד פחות. לא לרצות להיות אלה שהם הראשונים בתחרות ומעלים את הגרף של הלחץ החברתי כלפי מעלה.

(כשקניתי לפני 4 שנים את העגלה לילד הראשון שלי, הייתה לי אופציה לקנות את הדגם הכי טוב של בוגבו בתשלום אחד. אבל אמרנו לעצמנו: למה אנחנו צריכים להימנות עם אלה שמעלים את הרמה? הלכנו וקנינו יויו אמבטיה ב-2,800 ש"ח (בתשלום אחד, כמובן) וקנינו סרגל ארוך ושמנו פס על מה שיגידו עלינו).
בברכת ביאת גואל צדק במהרה בימינו
ובאותו הזמן יפסק הקנאה והתחרות

@סקרן-יז כתב בהאם שווה לקחת משכנתא בשביל להשקיע בS&P 500?:

כיון שהלוואה במשכנתא בממוצע 5%.ומשהו והתשואה הממוצעת של ההשקעה הוא 10% כולל הניהול

רבים שואלים האם כדאי להשקיע במדד S&P 500 באמצעות כספי משכנתא. מדובר בצעד שמכיל סיכון רב, מכיוון שהשוק תמיד היה תנודתי. ב"ה שלא נחווה משברים נוספים, אך אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד.

הנה נתונים היסטוריים שממחישים את הפוטנציאל לירידות חדות:

משבר הדוט-קום (2000-2002): המדד צנח בכ-49.1%.
משבר הסאב-פריים (2008): המדד צנח בכ-56.8%.
משבר הקורונה (2020): המדד צנח בכ-35.4% בתוך חודש אחד בלבד.

הפסד תיאורטי מול הפסד ממשי

אם הייתם לוקחים משכנתא של מיליון ש"ח ומשקיעים אותה בשיא שלפני משבר 2008, הייתם רואים את ערך ההשקעה צונח מכמיליון ש"ח לכ-432,000 ש"ח בלבד. זהו הפסד של מעל חצי מיליון ש"ח, בזמן שאתם עדיין חייבים את כל סכום ההלוואה. במצב כזה, הלחץ הפסיכולוגי מוביל בדרך כלל למכירה בנקודת השפל, מה שהופך את ההפסד התיאורטי להפסד ממשי וקבוע.

לסיכום, אין כאן המלצה או ייעוץ. יש כאן הבהרה של נתונים היסטוריים וסיכונים שעליכם לקחת בחשבון בקבלת ההחלטה.

זה דורש זמן.

מקווה בעזרת השם שאעשה זאת בקרוב.

לבעלי עסקים המחפשים עובדים/ות – הזדמנות בפריפריה!

אם אתם עוסקים בתחומים שאינם דורשים מיקום פיזי קבוע – כגון:

יצרני שטרימלך או פאות
בתי אריזה קטנים
מוקדי שירות לקוחות מרחוק
סוכנויות ביטוח
טלפניות או עבודות משרדיות מגוונות

אני ממליץ בחום לשקול להעביר את הפעילות העסקית, כולה או חלקה, לפריפריה.

היתרונות הבולטים:

1. שכירות זולה – לעיתים באופן משמעותי.
   2.כוח אדם זמין: בפריפריה ישנו שפע של עובדים מוכשרים ורציניים שמחפשים להתפרנס בכבוד.
   3.עלות עובדים נמוכה יותר – בשל הביקוש והיצע המקומיים.
   4.יציבות תעסוקתית – רמת ה־Job Hopping נמוכה יחסית למרכז, מה שמקטין תחלופה יקרה ומורכבת.
   5.הטבות והקלות: במקרים רבים, רשויות מקומיות מציעות הטבות ותמריצים מיוחדים לעסקים המספקים תעסוקה באזור.

אם אתם מתעניינים בתהליך כזה ומעוניינים לקבל מידע נוסף, עזרה בחיפוש מקום, גיוס עובדים או פיתוח, אשמח לעזור.

ניתן לפנות אליי במייל: e0556722736@gmail.com

אני כן מעדיף כמו שהיה עד עכשיו
לפי הדירוג יכולתי להבין האם זה נושא מעניין ששווה להכנס אליו

@חופש-כלכלי כתב בהתנהלות עם כרטיס אשראי מול מזומן - מה היתרונות והחסרונות?:

זכור לי שקראתי על זה איפשהו ואני לא מוצא את המאמר.
אבל בכל זאת מאוד מעניין אותי לדעת מה לדעתכם היתרונות והחסרונות של כל אחד.
אני רוצה להבין איך להתנהל כלכלית יותר נכון.

תודה רבה

הכרטיס אשראי – האסון הכלכלי הגדול ביותר שהומצא

ההסבר בקצרה:

לפני המצאת כרטיס האשראי, אנשים חיו בהתאם לכסף שהיה ברשותם. לאחר המצאתו, אנשים חיים בהתאם לכסף שיהיה להם בעתיד. החיסרון בכך הוא שכסף שנמצא ביד ושעמלו עליו מרגיש בעל ערך רב יותר מכסף שעדיין צריך לעבוד עבורו.

הדבר פוגע במושג הכלכלי של מלאי מגדיר שימוש.

כאשר אדם משתמש בכרטיס אשראי, התחושה של "הוצאת כסף" פחות מורגשת לעומת תשלום במזומן.

ולא נרחיב על "המתנה" של תשלומים – אנשים לעיתים מחפשים לא את החנות הזולה ביותר, אלא את זו שמציעה את פריסת התשלומים הרחבה ביותר.

מתנה הזויה נוספת שמצטרפת לשוק היא ה"החזר הקבוע" שניתן להגדיר בכרטיס האשראי.
אני משתגע לפעמים לראות אנשים שמגדילים את החובות שלהם בגלל ה'מתנה' הזאת, והיא גם כוללת ריבית דריבית הזויות.

ניתן להרחיב בנושא עוד הרבה.

בעבר גם אני סברתי כך, עד שמישהו הסביר לי שאם החתן ייקח על עצמו את הוצאות החתונה, אפילו בפריסה הנוחה ביותר, הדבר עלול להגביר את הסיכוי שהוא ישקול לוותר על הכולל ולצאת לעבוד

יש כל כך הרבה אנשים שחושבים על עצמם שהם לא צריכים ליווי כלכלי. מבחינתם הם פיקס, הם מסתדרים, סוגרים את החודש וחושבים שזהו.

אבל המיזם הזה מיועד גם לאנשים האלה. לאלה שסוגרים את החודש, ואפילו נשאר להם כסף, אבל הם עדיין יכולים לחסוך הרבה יותר. הם פשוט לא מודעים לזה.

איך שאני רואה את המיזם הזה
זו רשימת משימות של כל מיני עניינים שדורשים טיפול בירוקרטי. דברים שיכולים עם השנים לחסוך לאנשים המון כסף, פשוט כי הם מטופלים נכון ובזמן.

וההגרלה היא בצד, והיא לא רק בשביל להוסיף מוטיבציה. היא גם בשביל לתפוס את תשומת הלב של האנשים האלה, לגרום לאנשים לקרוא ולהתעניין,

@משה-חיים כתב באיך חרדים מחתנים ילדים:

בואו נחזור רגע אחורה לאנשי ירושלים
בתקופת הגרש"ז אויערבך זצ"ל:

בימנו, נראה שאפילו אנשים המנהלים את כספם באחריות, חיים ללא חובות ומקפידים על התנהלות כלכלית נכונה, נתקלים בקשיים עצומים כשהם מגיעים לצומת דרכים חשובה כמו חתונת ילדיהם. ההוצאות מרקיעות שחקים ועולות באופן ניכר על יכולתם הכלכלית.

חלק ניכר מהבעיה נובע מהלחץ החברתי הכבד. לצד הרצון הטבעי לספק לילדים את הטוב ביותר, קיימת גם תחושה של "מה יגידו" ורצון לעמוד בסטנדרטים מסוימים שהלחץ החברתי מכתיבה. לחץ זה מתעצם עוד יותר בשל הזמינות הגבוהה של הלוואות. סביר להניח שאם לא היו קיימים גמ"חים ואפשרויות הלוואה רבות כל כך, משפחות היו נאלצות לחתן עם הסכום הקיים ברשותן, פשוט מחוסר ברירה, וכך ההוצאות היו מתכנסות למציאות הכלכלית.

ולכן, אני מאוד "מסתפק" האם כל הרעיונות של ההשקעות אכן יעזרו. כי כשיגיע זמן שצריך לחתן את הילדים, הרמה תעלה לממדים הרבה יותר גבוהים בגלל שלאנשים יש יותר כסף – גם בגלל ההשקעות, גם בגלל "חיסכון לכל ילד", ובנוסף, הם גם ייקחו הלוואה.

ויכול להיות שמי שלא ישקיע כלל, יימצא בבעיה חמורה אף יותר. מי שאין לו חסכונות והשקעות משמעותיות, ייאלץ להתמודד עם פער גדול בהרבה, ויהיה תלוי באופן מוחלט בהלוואות כדי לעמוד בלחץ הקיים.

@הקול-השפוי כתב במקצועות נוספים לבנות הסמינר:

לפני שאתם ממהרים להכפיש (אולי אתם צודקים אני לא יודע),
יש לכם רעיונות למקצועות שאפשר להכניס ולא נכנסו?

למיטב ידעתי יש שינויים ושיפורים מאוד משמעותיים בסמינרים,
אולי לא מספיק, אבל זה ממש לא נכון לומר שהם לא משדרגים את הלימודים.

אני לא ממהר להכפיש
כשאני רואה את המצב הקיים, שבו יותר מ-90% מהתלמידות לומדות מקצוע אך בסופו של דבר אינן עובדות בו, אני לא יכול שלא לתהות על הסיבות לכך:

בכל סמינר קיימים מסלולים מוגבלים מאוד, מה שמצמצם את האפשרויות וגורם לכך שרבות בוחרות במסלול שלאו דווקא מתאים להן.

רמת ההכשרה אינה תמיד מספקת כדי להעניק כלים אמיתיים להשתלבות מקצועית.

אין תהליך אבחון מסודר שיאפשר לכל תלמידה להבין איזה מקצוע באמת מתאים לכישוריה ויכולותיה.

לא נעשית בדיקה רצינית האם המסלולים שמוצעים אכן רלוונטיים לשוק העבודה הקיים, מה שמוביל לכך שחלקם אינם שימושיים בפועל.

וכך, אחרי השקעה כספית משמעותית מצד ההורים ובזבוז של הזמן היקר ביותר ללמידה ולהתפתחות, הבנות לא מצליחות לרכוש מקצוע שבאמת יסייע להן לפרנסה בכבוד.

לכן, בעיניי חובה לבצע שינוי. הגיע הזמן לחשוב קודם כל על התלמידות ועל העתיד שלהן, ולא רק על השיקולים הכלכליים של הסמינרים.

חבר שלח לי את הטבלה הזו,
אך החישוב שמופיע בה אינו תואם את הסכומים המקובלים בציבור הליטאי. הבאתי אותה רק כדי להמחיש את הרעיון של לקיחת הלוואה מקופת גמל להשקעה במקום משיכה, וכך לדחות את אירוע המס.

חישוב איך לחתן את הילדים בכבוד - 2025.xlsx

**יש שלושה סוגי משקיעים:

1.אחד שבודק כל הזמן במחשב האם כדאי לקנות או למכור.
2.בודק לפעמים.
3.אחד שלא מעניין אותו ולא בודק, או שלא יודע שיש לו השקעה מסוימת.
זה שעושה הכי הרבה כסף לטווח הרחוק הוא השלישי, ואחריו השני, ובמקום האחרון זה מי שבודק כל הזמן.

לדוגמה, במשבר הקורונה השוק היה בצניחה חופשית. ומי שלא הוציא את הכסף זה רק מי שיודע שההשקעה שלו היא לטווח הרחוק ולא נגע בכסף. ולאורך השנים תמיד היו משברים.

השקעה לטווח הרחוק - החוכמה היא להשקיע בקרן סל, לסמוך על הממוצע וללכת לישון.**

@הגיוני כתב בהאם שווה לקחת משכנתא בשביל להשקיע בS&P 500?:

די כבר עם ההפחדות האלו!
הסיכון לטווח הארוך שואף לאפס,
אא"כ אתה חושש מבחינה תזרימית... שכאן זה תלוי במצב הכלכלי/תזרימי שלך.
אם אתה במצב כלכלי טוב,
אני אישית ממש ממליץ על זה!

אתה צודק לחלוטין לגבי הסיכון לטווח ארוך של המדד, שכן הוא שואף לאפס. גם אני מושקע בסנופי ומאמין בכך.

אבל יש הבדל עצום בין השקעה מהון עצמי להשקעה מכספי הלוואה. הלחץ הפסיכולוגי במקרה של ירידה הוא פי כמה וכמה גדול יותר, ויכול להוביל אנשים למכור בפאניקה.

אני מודע לסיפורים רבים על משקיעים עם הון עצמי שלא עמדו בלחץ ומכרו בשיא המשבר. ב"ה לך יש את הכוח לעמוד בזה, אך הרוב המוחלט של הציבור אינו כזה, במיוחד כשמדובר בכסף שלא שייך לו.

לכן, כשמעלים נושא כזה בפורום ציבורי, חייבים להדגיש את הסיכון. בשביל מרווח קטן בין הריבית לתשואה, אי אפשר להמליץ על מהלך כזה ללא אזהרה מפורשת. אני לא מייעץ ולא נגד, רק מדגיש שלמי שלא מתמצא מספיק, חשוב שיהיה מודע לסיכונים.

@צמיחה כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

ע"ז וניגשים להשקיע, הם לא עושים את זה בצורה נכונה,

אחד שלא השקיע קצת בהבנת התחום והשקיע, יש הרבה סיכוי שכשיגיע משבר רציני בשווקים הוא יוציא את הכסף, דבר שקורה המון, ויפסיד חלק ניכר מהונו.

ולכן כל מי שממליץ לחברו להשקיע במניות צריך גם להמליץ לו להשקיע לפחות כמה שעות בלמידה מהו שוק המניות ולתת לו להבין שהסטטיסטיקה לא תמיד במגמת עלייה ובמהלך כל השנים היו עליות וירידות אפילו תנודות מפחידות, ואם הוא מרגיש שבנפילה של 30% הוא יוציא את הכסף, אז שיבחר אופק השקעה יציב יותר.

@shimon כתב בדיונים על מאמר - "גמחי"ם או שוק ההון?":

יש אברכים שטוענים
שהטענה "שממילא יצטרכו לשלם את הסכום הזה לפרעון ההלוואה ולכן שיתחילו לשלם את זה בלידת הילד"
לא כ"כ נכונה בהשקפה רוחנית
שהקב"ה זן ומפרנס לכ"א כפי צורכו בזמן הנצרך

א. יש עניין מאוד גדול לא להגיע לידי מתנת בשר ודם,
בימנו שחתונה עולה הרבה כסף זה לא סוד, ובכדי לחתן בכבוד צריך להתכונן לזה כשהילד נולד, ולא להגיע לשלב של החתונה "בהפתעה גמורה" ולשבור את הראש מהיכן להביא כסף
ב. הזמן הכי טוב להתחיל להניח כסף בצד זה בגיל צעיר, ולא אחרי שיש משפחה עם ילדים שאז מאוד קשה להתרגל להניח כסף בצד

@צמיחה כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

עם חישוב מושכל לחיתון הילדים. רק מעטים באמת מחשבים כמה הוצאות יעלו החתונות וכמה הם צריכים להשקיע בהתאם.

ולכן, יצרתי גיליון אקסל שיסייע להם לבצע חישובים.
האקסל הזה עדיין ניתן לשיפור, ואני פתוח לרעיונות או הערות אשמח אם תפנו אליי בפרטי.
השקעתי באקסל הזה כמה שעות טובות, ואשמח לקבל גם פידבק מחשבון ריבית דריבית 2025.2.xlsx

@שמיל-שמיל כתב בטבלאות של הרב גוטמן על תכנון נכון של חתונות הילדים:

1 שנת הפקדה
2 אחוז תשואה שנתי
3 משיכות חלקיות באמצע המועד
4 כמובן כמות הכסף להפקדה חודשית [עם אופציה להכניס הפקדה חד פעמית בהתחלה לכה"פ]

האקסל הראשון שהכנתי עונה על כל הדרישות שציינת: שנת הפקדה, אחוז תשואה, אפשרות למשיכות חלקיות וחישוב הפקדה חודשית וחד פעמית. אני מצרף אותו שוב כאן. מחשבון ריבית דריבית 2025.2.xlsx

@טריידר כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

חסר אוטומציה - החישובים שם די מורכבים, אולי תצליח לשלב בין שני הקובצים.

בדקתי את האקסל, ולפי מה שהבנתי, כוונת בעל האקסל ההוא היא שיוכלו לעדכן אותו עם השנים, בתאריך X נולד לו ילד, הוא הפקיד סכום Y בתאריך Z. האקסל שאני בניתי מיועד יותר לאברך טרי מהנילונים, שיחשב באיזו תוכנית דרך הוא רוצה להגיע ולאיזה יעד.

אז, דבר ראשון, אפשר להוסיף את החישובים שכתובים שם.

אבל אחת המטרות של האקסל הזה היא גם שהוא בנוי לאנשים שלא אמורים להבין מה זה אינפלציה ומה זה דיפלציה. לדוגמה, כשהם מחשבים שיפקידו כסף בגמ"ח ויקבלו בכל חתונה סכום X, הם לא מחשבים שאמורה להיות אינפלציה, ולכן אני רוצה שהאקסל יהיה כמה שיותר ידידותי ולא לסבך אנשים.

ג. יהיה לי קל להוסיף דמי ניהול מהצבירה (שזה בעצם קופת גמל להשקעה), אבל מההפקדה זה מורכב יותר, אך אפשרי.

ד. אני חייב להוסיף מס רווחי הון, אבל החיסרון הוא שזה לא מדויק, כי מחשבים את הרווח הריאלי, שאותו אני לא יודע לנחש.

@משה-חיים כתב במה זה 'יזמות'?:

מתוך כל המשתתפים בפרויקטים של בניה - למי מגיע בדרך כלל הנתח הגדול ביותר?
ליזם! למה---הוא לא עבד כלום?! רק קישר בין גורמי המקצוע השונים...

והתשובה היא שהרווחים לא נמצאים דווקא בידיים, אלא בראש, בחכמה, באנרגיה שאנחנו מזרימים..!!

המאמר שכתבת מאוד יפה, אבל הוא לא מדויק לחלוטין. יזם לא בהכרח מרוויח יותר כסף מאחרים בזכות חוכמתו בלבד, אלא בעיקר משום שהוא לקח סיכון משמעותי והיה מוכן להפסיד סכום כסף גדול במקרה שהפרויקט לא יצליח או אם משהו ישתבש.

@רואה-את-הנולד כתב בהאם הציבור החרדי מתעורר לכלכלת המשפחה? דיון על מגמת החיסכון וההשקעות לחתונות ילדים:

נראה לי שזה נגרם יותר מזה שיש לאנשים כסף
יש הרבה זוגות צעירים שמרוויחים סכומים גבוהים

בכלכלה התנהגותית
"נהוג לומר שכמעט בכל חודש אנשים מנצלים את מלוא התקציב שעומד לרשותם, ולעיתים אף מעבר לכך. ידועה האמירה:
"כגודל המשכורת – כך גודל החובות" .
במילים אחרות, גם כשאנשים מרוויחים יותר, הם נוטים להוציא יותר – ולא בהכרח מצליחים לחסוך.

לדעתי, אחת הסיבות לכך שהציבור החרדי מגלה עניין גובר בעולם ההשקעות היא פעילותם של הארגונים שמעבירים הרצאות ברחבי הקהילות בנושאים של חיסכון והשקעות.
ובנוסף כאשר הארגונים מצליחים לעודד אברכים להתחיל לחסוך – הם למעשה עוזרים להם לפתח שליטה בהוצאות . האברך לא רק חוסך כסף, אלא גם לומד לנהל את התקציב המשפחתי בצורה נכונה ואחראית יותר בכדי שיהיה לו כסף גם לחסוך.