הפורום הכלכלי החרדי הראשון

נעשו כמה שיפורים, נשמח לקבל הארות והערות.

@הקול-השפוי האפשרויות הן לנייד למסלולים סולידים בסיכון מועט, יש מסלול כספי שקלי שהוא אג"ח ממשלתי, אבל לא עשיתי השוואה על כמה שנים לראות אם הוא עדיף על פני קרן כספית, וחוץ מזה שהדמי ניהול בגמל להשקעה גבוהים יותר מהדמי ניהול של קרן כספית.

אשמח לשמוע רשמים ממי שקיימו כינוסים כאלו בקהילה שלהם וכן מכאלו שמעונינים לקיים מה האתגרים שנתקלו בהם מה הדברים שהביאו תועלת וכו' אגב, עכשיו זה הזמן של הציבור לבקש מהעירייות בערים השונות לקיים כינוסים מסוג זה בבין הזמנים

@ia90990 @ia90990 כתב בעמלות הבנקים- טיוטת בנק ישראל: @י.-ויסבקר מה באמת עם הבנק הזה? יש למישהו ידע עליו..? זה נשמע הזוי קצת בנק שעובד ללא עמלות..? מצד שני זה מצחיק שזה הזוי כי הכסף שלנו אצלהם.. שלחתי להם פניה בינתיים הם לא חזרו אליי

@אבי-ר. כתב בטיפים לכלכלה נכונה: @אביב תודה! אתה יודע למה זה קרה להם? (שנדע להיזהר שלא יקרה לנו) לא יודע אם זה קשור אבל היה שם איזה מריבה שמישהו גנב את הדומיין מהבעלים שלו ויכול להיות שדיווחו עליו ולכן חסמו

כל הכבוד על העלאת הנושא שני דגשים נוספים בנושא א. אם אתם עדיין לפני ויש לכם אפשורת לבקש מהמעסיק איך לתת את דמי ההבראה אם בתשלום אחד או שנים, ניתן להשפיע על השאלה האם דמי ההבראה יהיו יותר מקבע משכר הנימום (מה שרצוי אחרי להידה) או פחות מרבע משכר המינימום (מה שרצוי לפני הלידה). ב. למי שהייתה ירידה בשכר בעקבות מבצע עם כלביא (או אף מסיבות אחרות) ניתן לבקש מביטוח לאומי לתקן את החישוב כך שירידת השכר חבודש זה לא תשפיע על דמי הלידה (ראו כאן).

@שמיל-שמיל ועדיין מסתבר שכדאי להיזהר, ובעת משיכת כספי קרן השתלמות שייכנסו לחשבון הבן זוג שאין לו אזרחות ארה"ב, ואין ענין להכניס את זה לחשבון המשותף.

שלום לכל חברי הפורום, רבים מאיתנו מכירים את ההרגשה הזו מקרוב: סוף החודש מתקרב, לחץ קל בחזה, והמחשבה המטרידה "איך סוגרים את החודש?". אנחנו מוצאים את עצמנו עסוקים בעיקר ב"כיבוי שריפות" – פתרון בעיות דחופות, גלגול חובות קטנים, והתמודדות עם הוצאות בלתי צפויות שטורפות את כל הקלפים. התחושה הזו, שאנחנו עסוקים רק ב"לשרוד" את החודש הנוכחי, מונעת מאיתנו להרים את הראש ולתכנן קדימה. היא מונעת מאיתנו לחשוב על המטרות הגדולות באמת: חיסכון לחתונות הילדים, הגדלת הדירה, או פשוט היכולת לחיות ברוגע ובלי דאגות כלכליות. אבל מה אם נגיד שאפשר אחרת? שאפשר לעבור מניהול תגובתי לניהול יזום של כלכלת הבית? הפוסט הזה לא עוסק בתיאוריות מסובכות, אלא ב-4 צעדים פשוטים ומעשיים שכל אחד יכול להתחיל ליישם עוד היום כדי לקחת את המושכות לידיים. ארבעה צעדים פשוטים למעבר משרידות ליציבות: צעד 1: שלב המראה - לאן הכסף באמת הולך? לפני שמתקנים, צריך להבין מה הבעיה. במשך חודש אחד בלבד, קחו על עצמכם משימה פשוטה: לתעד כל הוצאה, קטנה כגדולה. מהקנייה השבועית במכולת ועד לקפה של הבוקר או המאפה בכולל. המטרה היא לא לשפוט את עצמכם או לשנות הרגלים בשלב הזה, אלא פשוט לקבל תמונה אמיתית וכנה. איך עושים את זה? הכי פשוט שאפשר: פנקס קטן או פתקים בטלפון. צעד 2: בניית תקציב מציאותי (ולא רשימת משאלות) אחרי חודש של תיעוד, יש לכם נתונים אמיתיים. עכשיו, תשבו עם הנתונים ובנו תקציב שמבוסס על המציאות שלכם, לא על מה שהייתם רוצים שיהיה. חלקו את הדף לשניים: הכנסות קבועות. הוצאות: חלקו להוצאות קבועות (שכ"ד/משכנתא, שכר לימוד, ארנונה, חשבונות) והוצאות משתנות (מזון, תחבורה, ביגוד). התקציב הזה יהיה המצפן שלכם. הוא יראה לכם איפה אפשר לצמצם מעט ואיך להיערך נכון יותר לחודש הבא. צעד 3: הקמת "קרן חמצן" למקרי חירום זהו אולי הצעד החשוב ביותר לשבירת מעגל "כיבוי השריפות". המטרה היא ליצור כרית ביטחון קטנה שתמנע מכם להיכנס לסחרור של הלוואות כשיש הוצאה דחופה (כמו תיקון רכב, טיפול שיניים וכו'). איך מתחילים? בקטן! פתחו חשבון חיסכון נפרד והעבירו אליו סכום סמלי בהוראת קבע – 50 ש"ח, 100 ש"ח, כל סכום שאתם יכולים לעמוד בו. העיקר הוא ליצור את ההרגל. הקרן הזו תיתן לכם שקט נפשי שלא יסולא בפז. אפשר גם לקנות קרן כספית בהו"ק. צעד 4: מהישרדות לצמיחה - הגדרת מטרה ראשונה ברגע שיש לכם שליטה על השוטף ו"קרן חמצן" קטנה, אפשר סוף סוף להתחיל לחשוב קדימה. בחרו מטרה אחת, ריאלית וברורה, והתחילו לחסוך עבורה באופן ייעודי. הידיעה שאתם פועלים באופן אקטיבי למען העתיד נותנת כוח ומוטיבציה אדירה להמשיך. לסיכום, המעבר מניהול הישרדותי לתכנון ארוך טווח הוא מסע. הוא דורש סבלנות ומשמעת, אבל הוא אפשרי לחלוטין. הצעדים הקטנים והעקביים האלה, הם שיבנו לאט לאט יציבות, ביטחון ושקט נפשי לכם ולמשפחתכם.

@דוד-גולדברג הלוואי שזה היה אכן כך. בפועל מי שמתמקח - מקבל ומי שלא מתמקח - משלם! לא משנה מה גובה הפנסיה שלו.

@גמל-און כתב באיפה כדאי לשים את החיסכון לכל ילד?: באתר של הראל רשום שזה מושקע במדד ת"א 125 - 30% וMSCI AC - 70% (מדד עולמי) שכוייח, בפעם האחרונה שבדקתי עדיין לא הופיע התחזית לשנת 2025. יש הבדל נוסף, בהראל זה רק 75% מניות, ואילו במיטב זה 98% מניות. הצהרת-מדיניות-השקעות-לשנת-2025-מונגשת-לאתר-גרסה-1.xlsx אז כפי הנראה עדיין מיטב דש עדיף על הראל.

@אבי-ה-נערה תסתכל שם בלשונית החזקות שם כתוב באיזה דברים זה מושקע, גם Sַַ&P500, גם נאסד"ק 100, גם ת"א 90, ת"א 125, אופציות על ת"א 35.

@אבי-ה-נערה חשוב להדגיש גם את המשפט המפורסם: ''תשואות קודמות אינן הבטחת תשואה לתקופה הבאה''.

@ניסן-עציוני זה תפקיד של כל אחד לחשוב לפני שהוא עושה כל דבר משמעותי, וכל מקרה מצריך מחשבה לגופו האם זה שווה את זה או לא.

מה זה נקרא רופאים המקובלים על ביטו"ל? מי והיכן הם?

@shimon כתב בעל משנת יוסף, איקאה ומה שבינהם: יש ללמוד מהמכירות של "גור-עוצמתינו" שעושים מכירה אחת לחודש וחצי חודשיים עם סדר מופתי של שילוט ומיספור לאחרונה ראיתי שהם פתחו את המכירה לקהל הרחב איך מזמינים אצלם ???

@משה-חיים יפה כתבת, אני רק אחדד שבאמת אין פתרון שהיא בוודאות של 100%, ובפרט לפי מה שכתוב על אחרית הימים על מלך פרס שעתיד לעשות מלחמה עם כל העולם. וכל יום שעובר אנו רק רואים יותר את התממשות הנבואות, ואנו מתקרבים יותר להתממשות שאר הנבואות. אז אפילו שהמדד הכי בטוח, אבל ודאי לא 100%. ונשאר הרבה מקום לאמונה ובטחון.

להלן צילום מתוך כתבה שהתפרסמה כאן, שבאה להמחיש את אפקט רבית דרבית במציאות, ניתן לראות את הדברים בהרחבה במקור. תמונה אחת שווה אלף מילים. [image: 1734346118437-a8092015-f1c0-4dca-a5dc-1b9047c8373e-image.png]

איך תכל'ס מחליטים מראש כמה הולך לכל קטוגריה או חג? נותנים הערכה כללית מהבטן או שיש נוסחאות בדוקות? איך עושים שינויים בתקציב במהלך השנה מהבחינה הזאת?

@טריידר כתב בהפיכת תגיות לחובה: לא מספיק להזין, אחרי התגית יש להזין "," כמדומני שלא צריך, הפסיק נועד להבדיל בין תגית לתגית.

עד שמביאים חבר'ה מבחוץ.. קריאה לרבים רבים הרשומים ב'משתמשים' אך מעולם לא נשמע קולם ולא הוקש פוסט במקלדתם, כתבו והעלו כל נושא והצעה, בכל נושא (כלכלי) שהוא, אמנם הפורום השתפר מאד בתקופה האחרונה, אך עם כל אחד ואחד הוא יכול רק לעלות יותר ויותר...