דילוג לתוכן

החוט השקוף שמושך לכם בפנסיה: למה כשהבורסה בניו יורק עולה – הדולר כאן נופל?

פנסיה, גמל וקרנות השתלמות
8 6 350 7
  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #1

    שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

  • שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #2

    @דוד-גולדברג מה הם יעשו שיגמר להם הדולרים?

  • @דוד-גולדברג מה הם יעשו שיגמר להם הדולרים?

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #3

    @רואה-את-הנולד
    ייגמר למי?

  • שמתם לב פעם לקשר המוזר הזה? ה-S&P 500 (מדד המניות המרכזי בארה"ב) שובר שיאים, כולם חוגגים בוול-סטריט, ואצלנו? הדולר פתאום נחלש והשקל הופך ל"גיבור על".

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל. בואו נפרק את זה רגע להגיון פשוט.

    המתמטיקה של מנהלי הפנסיות
    הכסף של כולנו – הפנסיה, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל – מושקע ברובו הגדול בחו"ל, בעיקר במניות בארה"ב. מנהלי ההשקעות (ה"מוסדיים") רוצים להרוויח מהעליות בבורסה, אבל הם לא רוצים לקחת סיכון שהדולר יתרסק ויאכל להם את הרווחים.

    כאן נכנס הגידור. נניח שקרן פנסיה מחליטה שהיא רוצה חשיפה של רק 20% לדולר.

    מה קורה כשהבורסה בארה"ב עולה ב-10%? פתאום, שווי המניות הדולריות של הקרן גדל. עכשיו, באופן אוטומטי, החשיפה של הקרן לדולר קפצה ל-22% (כי הנכסים הדולריים שווים יותר). כדי לחזור לרף ה-20% שהם קבעו לעצמם, מנהלי הקרן חייבים לעשות פעולה אחת פשוטה: למכור דולרים.

    מכירה ב"טייס אוטומטי"
    תחשבו על זה כעל מאזניים ענקיים. ככל שוול-סטריט עולה יותר, המוסדיים הישראלים חייבים למכור יותר דולרים כדי לשמור על האיזון.

    הם לא מוכרים כי הם חושבים שהדולר גרוע.

    הם לא מוכרים כי הם צריכים שקלים למכולת.

    הם מוכרים כי התקנון מחייב אותם לשמור על יחס מסוים בין הדולר לשקל.

    כשיש עליות חדות בחו"ל, נוצר "זרם" אדיר של מכירות דולרים בשוק המקומי שלנו. ומכיוון שהשוק הישראלי קטן יחסית, המכירות האלו פשוט "חונקות" את שער הדולר ומורידות אותו למטה, גם אם המצב הביטחוני או הכלכלי בארץ בכלל לא השתנה.

    למה זה חשוב לכם?
    הפנסיה שלכם: הגידור הזה הוא בעצם "ביטוח". הוא שומר עליכם מצב שבו הדולר צונח והורס לכם את התשואה על המניות.

    הזדמנות או מלכודת: כשאתם רואים את הדולר יורד בזמן שוול-סטריט בשיא, תדעו שזה כנראה לחץ טכני. ברגע שהבורסה בחו"ל תרד (חלילה), המוסדיים יעשו בדיוק את הפעולה ההפוכה – הם ירוצו לקנות דולרים כדי לאזן חזרה, והשער יקפוץ.

    בשורה התחתונה: הדולר והשקל נמצאים היום בריקוד שמוכתב על ידי הבורסות בחו"ל יותר מאשר על ידי מה שקורה אצלנו ברחוב. מי שמבין את המנגנון הזה, מפסיק להתרגש מכל תנודה יומית בשער החליפין.

    כתב ב נערך לאחרונה על ידי
    #4

    @דוד-גולדברג
    אבל לחץ זה גם יוצר אפקט של ירידות אמיתיות, הלא כן ?

  • @דוד-גולדברג
    אבל לחץ זה גם יוצר אפקט של ירידות אמיתיות, הלא כן ?

    מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #5

    @ברכת-ה-תעשיר כן, ההשפעה על השער אמיתית לגמרי. כשהגופים המוסדיים מוכרים דולרים בכמויות כאלה הדולר באמת יורד, ולא רק על הנייר.

    מה שרציתי להראות זה שהסיבה טכנית, שמירה על יחס הגידור, ולא בהכרח שהכלכלה פה התחזקה. וזה עובד גם הפוך, כשהבורסות בחוץ יורדות הם צריכים לקנות דולרים, והשקל נחלש.

    סליחה על התשובה המאוחרת.

  • @ברכת-ה-תעשיר כן, ההשפעה על השער אמיתית לגמרי. כשהגופים המוסדיים מוכרים דולרים בכמויות כאלה הדולר באמת יורד, ולא רק על הנייר.

    מה שרציתי להראות זה שהסיבה טכנית, שמירה על יחס הגידור, ולא בהכרח שהכלכלה פה התחזקה. וזה עובד גם הפוך, כשהבורסות בחוץ יורדות הם צריכים לקנות דולרים, והשקל נחלש.

    סליחה על התשובה המאוחרת.

    כתב נערך לאחרונה על ידי הגיוני+
    #6

    @דוד-גולדב

    @דוד-גולדברג כתב:

    רבים חושבים שזה בגלל שהכלכלה שלנו כל כך חזקה, אבל האמת היא שיש כאן מנגנון טכני שנקרא "גידור מטבעי", והוא המנוע האמיתי מאחורי מה שאתם רואים במסך של בנק ישראל.

    לא צריך להגזים.
    ברור שיש תמסורת בין הדולר שקל לבין המדדים האמריקאים- בעיקר סנופי, וזה בגלל המוסדיים כפי שציינת.
    אבל לומר שזו הסיבה, ולא משום שישראל חזקה או סיבות אחרות?!
    קודם כל התמסורת הזאת פועלת בעיקר בטווח הקצר, אח"כ זה מתאזן.
    ובנוסף, זה ממש לא המנוע היחיד של הדולר שקל.
    מה גם שכתבת את המאמר בדיוק בתקופה שהתמסורת הזאת לא כ"כ עובדת,
    (לא שהסיבה נעלמה, הסיבה קיימת, אלא שיש עוד מניעים שמעוותים את התמסורת הזאת)
    תבדוק תשואה של סנופי ב12 חודשים האחרונים ותבדוק דולר שקל ב12 חודשים האחרונים.
    אתה רואה שהוא מונע בעיקר מסיבות אחרות.
    אם היית כותב את זה לפני חצי שנה זה היה בא יותר בזמן.
    בכל זאת חייב לציין:
    עצם המאמר כתוב יפה ומסודר.

  • @ברכת-ה-תעשיר כן, ההשפעה על השער אמיתית לגמרי. כשהגופים המוסדיים מוכרים דולרים בכמויות כאלה הדולר באמת יורד, ולא רק על הנייר.

    מה שרציתי להראות זה שהסיבה טכנית, שמירה על יחס הגידור, ולא בהכרח שהכלכלה פה התחזקה. וזה עובד גם הפוך, כשהבורסות בחוץ יורדות הם צריכים לקנות דולרים, והשקל נחלש.

    סליחה על התשובה המאוחרת.

    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #7

    @דוד-גולדברג
    הטיאוריה נכונה להשקעות אקטיביות.
    אבל אחוזים גדולים מאד של ההשקעות שלהם במדדים בחו"ל, ובארץ לא קונים המניות בעצמם, אלא דרך עסקאות החלף, שכמעט ולא מיצרת חשיפה דולרית.
    הפוך - אם רוצים חשיפה לדולר צריכים ליצר חשיפה דרך "גידור הפוך".
    תעשה חישוב כמה כסף נמצאת בקרנות הישראליות על מדדי מניות כמו S&P(ה"לא מגודרות"). בכל עליה הם צריכים להשקיע דוקא ב... שקלים!

  • מאמן מבית גוט פלוס
    כתב נערך לאחרונה על ידי
    #8

    תודה לשניכם, יש פה צדק.
    @הגיוני נכון, הניסוח במאמר שזה המנוע האמיתי היה חזק מדי. המנגנון מסביר בעיקר את התנועה הקצרה, ובדיון על שער הדולר שהיה באוניברסיטת תל אביב במאי כמה מהמשתתפים ייחסו חלק גדול מהירידה של התקופה האחרונה לגורמים אחרים, בעיקר המעבר של הציבור מקרנות על מדדי חוץ להשקעות בישראל. ותודה על המילים הטובות.
    @הון_כשר נקודה חשובה. גם בנק ישראל תיאר שהרבה מהחשיפה של המוסדיים למדדים בחוץ היא דרך נגזרים, שבהם רק חלק קטן מהכסף מוחזק בדולרים. אז המודל הפשוט שתיארתי מתאים יותר להחזקה ישירה במניות, ובפועל התמונה מורכבת יותר.

נושאים מוצעים


  • 6 הצבעות
    1 פוסטים
    166 צפיות
    י
    האם גם הפנסיה שלך עברה ל־S&P 500? שמתי לב להרבה מאוד שאלות שעולות לאחרונה בין חברים ובפורומים, בין היתר גם כאן, שאלות שקשורות לכדאיות ההשקעה במדדי מניות לאורך זמן. לכן ישבתי לכתוב את הטור הבא, החשוב במיוחד משום שהוא עשוי למנוע טעויות יקרות בהמשך הדרך. שימו לב: אני לא נכנס כאן בכלל למהות ההשקעה במדדי מניות, אלא מתמקד באחד הסיכונים המרכזיים שלה - ההתנהגות של המשקיע בזמן משבר. אשמח מאוד לשמוע תגובות, הערות או הארות. אפשר לסכם את ההיגיון של השקעה פסיבית במדדי מניות רחבים במשפט אחד של ג'ון בוגל: "במקום לנסות למצוא את המחט בתוך ערימת השחת, פשוט קנה את כל ערימת השחת". במקום לנסות למצוא את המניה הבאה שתניב את התשואה הגבוהה ביותר, פשוט להיות הבעלים של כולן, וכך ליהנות מהממוצע של הכלכלה כולה. אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדדי מניות הוא מימוש התיק דווקא בתקופות ירידה. ולכן הגישה של המשקיע הפסיבי היא לא להיבהל מהתנודתיות, אלא להבין שירידות הן חלק טבעי מהדרך. מי שמצליח להישאר לאורך זמן, בסופו של דבר נהנה מהתיקון ומהצמיחה. רוב המשקיעים נמשכים לפשטות של ההשקעה הפסיבית. כאשר מסתכלים על הגרפים ועל העלייה המתמשכת לאורך השנים, ההשקעה נראית קלה, כמעט “אוטומטית”, ולכן נוצרת תחושה שגם בזמן משבר נעמוד בזה בלי קושי. זה מזכיר לי שאלה שאני אוהב לשאול: האם הייתם רוצים לזכות בלוטו, למרות שלא מעט מחקרים ועדויות מצביעים על כך שזוכים רבים מאבדים בסופו של דבר את הונם? ובכל זאת, כמעט כולם עונים מיד: “אצלי זה יהיה אחרת”. מדוע אנחנו כל כך בטוחים שאצלנו הדברים ייראו אחרת? קל לנו לחשוב בצורה הגיונית כאשר השוק עולה לאורך זמן. כולנו בטוחים שאין שום סיכוי שנממש הפסד בזמן ירידות. אבל בפועל, בני אדם פועלים לא רק מתוך היגיון, אלא גם מתוך פחד. תנסו לדמיין מצב שבו תיק השקעות של 400,000 ש"ח נחתך ל־200,000 ש"ח ונשאר תקופה ארוכה בירידות. האם גם אז תהיו בטוחים שלא תעשו טעויות? שלא תתחילו לחשוב שאולי “הפעם זה שונה”? צ׳ארלי מאנגר, שותפו הוותיק של וורן באפט ואחד המשקיעים המוערכים בעולם, אמר פעם שאם אינך מסוגל להגיב ברוגע לירידה של 50% בשווי תיק המניות שלך, תופעה שמתרחשת פעמיים־שלוש במאה שנה, כנראה ששוק המניות אינו מתאים עבורך. אז כיצד ניתן להשקיע בצורה אחראית, כאשר ברור שיש סיכוי שגם אנחנו נעמוד יום אחד מול ירידות חדות ופחד אמיתי? להלן כמה עקרונות שיכולים לסייע: א. להבין שכל השקעה כוללת סיכון אין השקעה בלי סיכון. אם הייתה דרך בטוחה להתעשר ללא אפשרות להפסד, כולם היו עושים זאת. דווקא האפשרות להפסיד היא חלק בלתי נפרד מהסיכוי להרוויח. גם אם השתכנעת שבטווח של 15 שנה “אין סיכוי להפסיד”, חשוב להבין שהסיכון האמיתי הוא מה יקרה עד שיחלפו אותן 15 שנים. ב. ללמוד לפני שמשקיעים אתם עומדים להשקיע מאות אלפי שקלים לאורך שנים? המינימום הנדרש הוא להקדיש לכך כמה שעות לימוד רציניות. מי שפועל רק כי “כולם עושים”, עלול לגלות שבשעת משבר הוא מתנהג בדיוק כמו העדר. ככל שתבינו טוב יותר במה אתם משקיעים, כך יגדל הסיכוי שתישארו רגועים גם בתקופות קשות. ג. להתחיל בהדרגה גם אחרי שלמדנו, עדיין זה לא מבטיח שנעמוד רגשית בירידות. לכן לפעמים נכון להתחיל בסכומים קטנים יחסית, לחוות תנודתיות אמיתית, ולבדוק כיצד אנחנו מגיבים כשהמספרים באמת נצבעים באדום. אם הצלחתם לעבור תקופה כזו בצורה שקולה, יש היגיון להניח שתוכלו להתמודד טוב יותר גם בסכומים גבוהים יותר. ד. לפני ההשקעה להיחשף גם לדעות נגד אל תקשיבו רק לתומכים. עוד לפני ההשקעה או כאשר ההשקעה נמוכה יחסית כשהכול עדיין רגוע, כדאי לקרוא גם ביקורות, לשמוע פודקאסטים של מתנגדים, ולהכיר את הטענות מהצד השני. אם גם אחרי החשיפה הזו אתם שלמים עם הדרך, יש סיכוי גבוה יותר שלא תיבהלו בכל כותרת מלחיצה. ה. פיזור ואג"ח פיזור נכון אינו מבטיח את הרווח המקסימלי, אבל בהחלט עשוי לצמצם סיכונים מיותרים. שקלו שלא לשים את כל הכסף במקום אחד, לא להיות תלויים לחלוטין בסקטור מסוים או במדינה אחת. שילוב מסוים של אג"ח בתיק עשוי להפחית תנודתיות ולאפשר לעבור תקופות קשות בצורה רגועה יותר. ו. “שגר ושכח” אחת הטעויות הנפוצות היא לבדוק את התיק ללא הפסקה. מי שנכנס להשקעה ארוכת טווח צריך להבין מראש שיהיו גם תקופות לא נעימות. מעקב אובססיבי אחרי כל ירידה קטנה בדרך כלל אינו תורם לקבלת החלטות שקולות. ז. להיזהר מצריכת יתר של חדשות כלכליות שמתם לב שכאשר יש תנודות במט"ח, הכותרות בדרך כלל ינוסחו בצורה מלחיצה? אם הדולר עולה, ידברו על היחלשות השקל. ואם הדולר יורד, ידברו על קריסת הדולר. התקשורת הכלכלית נוטה מטבע הדברים להבליט דרמות, ירידות ומשברים, משום שאלו נושאים שמושכים תשומת לב. בתקופות של לחץ, צריכה בלתי פוסקת של כותרות מלחיצות עלולה לגרום גם לאנשים שקולים לקבל החלטות מתוך פחד. ח. להכין מראש תוכנית מתי מורידים סיכון השקעתם כספים עבור חתונת ילד בעוד 15 שנים? תכננו מראש מתי אתם מתחילים להוריד סיכון. שנתיים לפני מועד הצורך בכסף? שלוש? ומה תעשו אם בדיוק אז יהיו ירידות? דווקא החלטות שמתקבלות בשקט, לפני הסערה, עשויות למנוע טעויות יקרות בזמן אמת. ט. לבדוק מראש אילו אלטרנטיבות עומדות לרשותכם מה יקרה אם בדיוק בזמן שתצטרכו את הכסף, השוק יהיה בירידות? בדקו מראש האם קיימת אפשרות אחרת לגשר על התקופה: חיסכון נוסף, קרן חירום, או פתרון אחר שיאפשר לכם לא לממש דווקא בזמן לחץ. י. לא למנף בלי להבין היטב את המשמעות מינוף, כלומר לקיחת הלוואה או משכנתא לצורך השקעה בשוק ההון, אינו משחק. כאשר משקיעים כסף שאינו שלכם, הלחץ הפסיכולוגי גדל משמעותית, ובהתאם גם הסיכוי לקבל החלטות שגויות בזמן משבר. יא. לא לקבל החלטות לבד בזמן לחץ רבים מתלבטים בין השקעה עצמאית דרך חשבון מסחר לבין השקעה באמצעות גוף מוסדי. לפעמים עצם העובדה שיש איש מקצוע נוסף בתהליך, סוכן ביטוח, יועץ השקעות או מתכנן פיננסי, יכולה לסייע למשקיע להימנע מהחלטות אימפולסיביות בזמן משבר. כי בסופו של דבר, הצלחה בהשקעות אינה תלויה רק בבחירת המסלול הנכון, אלא בעיקר ביכולת להישאר בו גם בתקופות שבהן הפחד משתלט על השוק. פעמים רבות, האתגר הגדול ביותר של המשקיע אינו השוק עצמו, אלא ההתמודדות מול הרגשות של עצמו. בהצלחה רבה! יהודה נפוסי יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה YN607773@GMAIL.COM | 052-7607773 הטור נועד למטרות העשרה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות אישי או המלצה לביצוע פעולה כלשהי בשוק ההון. לפני קבלת החלטות פיננסיות משמעותיות מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע מתאים.
  • 0 הצבעות
    24 פוסטים
    1k צפיות
    הון_כשרה
    @צמיחה https://revach.pages.dev/sharetracks/ [image: 47d70d40-5b75-4529-85a0-1e9d51946f08-image.jpeg]
  • 5 הצבעות
    6 פוסטים
    313 צפיות
    ה
    @דוד-גולדברג מבלי להיכנס לוויכוח האם עדיף להכניס בבת אחת או מיצוע בסוף לא כדאי לעשות את אחת הפעולות כי עכשיו בעיני השוק ירד ומכאן הוא יעלה זה כבר לא פסיבי.
  • 2 הצבעות
    2 פוסטים
    291 צפיות
    צופה ומביטצ
    בדיוק שאלתי את זה את @גימפל והוא הפנה אותי למאמר שלכם. ממש תיק זהה של אחותי ושלי ושלה עשה יותר בממוצע השנתי ב1.5%. וההסבר שלו היה לפי דבריכים שהיא התחילה עם סכום גבוה והיא הושפעה מהנפילות שהיו יותר ממני שחסכתי כל חודש
  • עלות הביטוחים בפנסיה

    הועבר פנסיה, גמל וקרנות השתלמות פנסיה
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    1k צפיות
    מרדכימ
    @רואה-את-הנולד מה שרואים בסיפור של אלטשולר שכם זה לא את הבעיתיות של חברות ביטוח קטנות. אלא את הסכנה שטמונה בנסיונות של מנהלי הקרנות לנצח את המדד.