דילוג לתוכן

מה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?

כלכלת המשפחה
28 9 634 9
  • מה זה הדבר הזה,
    ואיך אני יכול לדעת מה המצב בכל זמן נתון? (כלומר אילו העדכון היה מחר האם היה עולה או יורד)
    @י.-ויסבקר?

  • מה זה הדבר הזה,
    ואיך אני יכול לדעת מה המצב בכל זמן נתון? (כלומר אילו העדכון היה מחר האם היה עולה או יורד)
    @י.-ויסבקר?

    @הקול-השפוי כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    מה זה הדבר הזה,
    ואיך אני יכול לדעת מה המצב בכל זמן נתון? (כלומר אילו העדכון היה מחר האם היה עולה או יורד)
    @י.-ויסבקר?

    העוגן הוא ריבית האג"ח הממשלתיות עד לפדיון למשך התקופה.
    כלומר אג"ח שנתיים וחצי זה תשואות של אג"ח שפוקעות בעוד שנתיים וחצי.

  • מה זה הדבר הזה,
    ואיך אני יכול לדעת מה המצב בכל זמן נתון? (כלומר אילו העדכון היה מחר האם היה עולה או יורד)
    @י.-ויסבקר?

    @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

  • @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

    @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

    אתה יודע לומר מה העוגן היום בלאומי?
    וממה זה מושפע בכללי, זה מקביל לריבית בנק ישראל?

  • @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

    @י.-ויסבקר

    האם ומתי ירד העוגן במסלול מל"צ אצל בנק דיסקונט ?

  • @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

    אתה יודע לומר מה העוגן היום בלאומי?
    וממה זה מושפע בכללי, זה מקביל לריבית בנק ישראל?

    @הקול-השפוי
    העוגנים היום הם בין 4.21 ל-4.28 (במשתנים עד 5 שנים).
    זה מושפע מעלויות האג"ח הנסחרות בבורסה.
    זה לא מקביל לריבית בנק ישראל, אך כן יש לזה השפעה אחד על השני בעקיפין.

  • @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אז בקצרה:
    עוגן אגרות חוב ממשלתיות המכונה עוגן אג"ח הוא התשואות שיש מהאגרות חוב של המדינה הנסחרות בשווקי האג"ח.
    על העוגן אג"ח יושבים מסלולי המשתנות במשכנתאות, כל ריבית שאנחנו משלמים בפועל במסלול משתנה בנויה מהעוגן הזה של האג"ח + מרווח קטן מעל העוגן וזוהי הריבית שאותה אנו משלמים במסלולי המשתנות.
    לדוגמא מי שלקח לפני שבוע בבנק טפחות משכנתא במסלול משתנה לא צמודה ל-5 שנים [מל"צ 5] בריבית של 4.9% אז הריבית הזו היתה בנויה מעוגן של 4.23% + מרווח של 0.67%.
    ומי שלוקח היום עם אותו מרווח [0.67] יקבל ריבית 4.57% כיון שב-11 לחודש העוגן בטפחות ירד ל-3.9%.
    ישנם עוגנים שונים לפי מס' השנים [1,2,2.5,3,5,7,10].
    וכן העוגנים שונים במסלולים צמודי מדד ולא צמודים.
    העוגנים משתנים ברוב הבנקים פעם בחודש, ובטפחות ופאגי פעמיים בחודש.
    העוגנים מתפרסמים באתרי הבנקים השונים.
    בהצלחה

    אתה יודע לומר מה העוגן היום בלאומי?
    וממה זה מושפע בכללי, זה מקביל לריבית בנק ישראל?

    @הקול-השפוי
    כיום העוגן בלאומי במל"צ ל-5 שנים הוא 4.28%, לשאר השנים זה כמה עשיריות האחוז פחות או יותר.
    ככל הנראה בעדכון הקרוב זה יירד משמעותית.
    זה לא מושפע מריבית ב"י, אלא כמו שכתבתי לעיל זה משתנה לפי תשואות אגרות החוב הממשלתיות אשר נסחרות בבורסה לניירות ערך.

  • @י.-ויסבקר

    האם ומתי ירד העוגן במסלול מל"צ אצל בנק דיסקונט ?

    @טריידר
    בתחילת החודש הלועזי הקרוב.
    וכן, לכאורה יירד משמעותית.

  • המשמעות היא רק למי שחותם לאחר הירידה או גם לבעלי משכנתא קיימת?
    והאם בדיוק בשביל זה קיים המושג ''מיחזור''?

  • המשמעות היא רק למי שחותם לאחר הירידה או גם לבעלי משכנתא קיימת?
    והאם בדיוק בשביל זה קיים המושג ''מיחזור''?

    @שמואל
    המשמעות העיקרית היא למי שכעת בשלבי ביצוע שכדאי לו להמתין קצת.
    מיחזור זה דבר שתמיד שווה לבדוק כי תמיד חלים שינויים.
    אם יש לך חלק ממש גדול במל"צ כדאי שתבדוק כדאיות מיחזור.

    המעוניינים לבדיקת כדאיות מיחזור [ללא עלות וללא התחייבות] יוכלו לשלוח אליי דו"ח יתרות משכנתא
    למייל r0556779071@gmail.com

  • @טריידר
    בתחילת החודש הלועזי הקרוב.
    וכן, לכאורה יירד משמעותית.

    @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @טריידר
    בתחילת החודש הלועזי הקרוב.
    וכן, לכאורה יירד משמעותית.

    אשמח אם תעדכן,
    אני לקחתי לפני כשנתיים לפי עוגן של 3.92
    לכמה אפשר לחלום שזה ירד?

  • @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @טריידר
    בתחילת החודש הלועזי הקרוב.
    וכן, לכאורה יירד משמעותית.

    אשמח אם תעדכן,
    אני לקחתי לפני כשנתיים לפי עוגן של 3.92
    לכמה אפשר לחלום שזה ירד?

    @הקול-השפוי
    אני לא בטוח שזה יירד מתחת ל-3.9%
    פשוט כרגע מל"צ 2 עומד על 4.21%
    וגם אם יהיה ירידה כמו בטפחות של 0.3% בערך זה לא יירד אל מתחת ה-3.9%.
    מה שכן הרווחת, שזה לא יקפוץ לך משמעותי אלא יישאר פחות או יותר אותו דבר.

  • @הקול-השפוי
    אני לא בטוח שזה יירד מתחת ל-3.9%
    פשוט כרגע מל"צ 2 עומד על 4.21%
    וגם אם יהיה ירידה כמו בטפחות של 0.3% בערך זה לא יירד אל מתחת ה-3.9%.
    מה שכן הרווחת, שזה לא יקפוץ לך משמעותי אלא יישאר פחות או יותר אותו דבר.

    @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אני לא בטוח שזה יירד מתחת ל-3.9%
    פשוט כרגע מל"צ 2 עומד על 4.21%
    וגם אם יהיה ירידה כמו בטפחות של 0.3% בערך זה לא יירד אל מתחת ה-3.9%.
    מה שכן הרווחת, שזה לא יקפוץ לך משמעותי אלא יישאר פחות או יותר אותו דבר.

    זה התעניינות גרידא
    העוגן שלי הוא לעוד קרוב לשלוש שנים,
    עניין אותי לדעת עד כמה זה יכול לרדת.
    ריבית יכולה להגיע לאזור ה-0 השאלה היא מה עם זה.

  • @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אני לא בטוח שזה יירד מתחת ל-3.9%
    פשוט כרגע מל"צ 2 עומד על 4.21%
    וגם אם יהיה ירידה כמו בטפחות של 0.3% בערך זה לא יירד אל מתחת ה-3.9%.
    מה שכן הרווחת, שזה לא יקפוץ לך משמעותי אלא יישאר פחות או יותר אותו דבר.

    זה התעניינות גרידא
    העוגן שלי הוא לעוד קרוב לשלוש שנים,
    עניין אותי לדעת עד כמה זה יכול לרדת.
    ריבית יכולה להגיע לאזור ה-0 השאלה היא מה עם זה.

    @הקול-השפוי אהה
    ואני חשבתי שאתה מדבר על מל"צ של שנתיים...

  • @י.-ויסבקר כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    @הקול-השפוי
    אני לא בטוח שזה יירד מתחת ל-3.9%
    פשוט כרגע מל"צ 2 עומד על 4.21%
    וגם אם יהיה ירידה כמו בטפחות של 0.3% בערך זה לא יירד אל מתחת ה-3.9%.
    מה שכן הרווחת, שזה לא יקפוץ לך משמעותי אלא יישאר פחות או יותר אותו דבר.

    זה התעניינות גרידא
    העוגן שלי הוא לעוד קרוב לשלוש שנים,
    עניין אותי לדעת עד כמה זה יכול לרדת.
    ריבית יכולה להגיע לאזור ה-0 השאלה היא מה עם זה.

    @הקול-השפוי כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    עניין אותי לדעת עד כמה זה יכול לרדת.

    אם המגמה תימשך ברור שזה יירד גם אל מתחת ל-3.9%

  • @הקול-השפוי כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    עניין אותי לדעת עד כמה זה יכול לרדת.

    אם המגמה תימשך ברור שזה יירד גם אל מתחת ל-3.9%

    @י.-ויסבקר
    היו תקופות שהעוגנים של המל"צ גם היו 0.3, ובמ"צ העוגנים היו במינוס.
    אבל בתקופות האלו התוספת לעוגן הייתה גבוהה משמעותית ממה שאפשר להשיג היום.

  • המשמעות היא רק למי שחותם לאחר הירידה או גם לבעלי משכנתא קיימת?
    והאם בדיוק בשביל זה קיים המושג ''מיחזור''?

    @שמואל כתב במה זה עוגן "אגרות חוב ממשלתיות" במשכנתא?:

    המשמעות היא רק למי שחותם לאחר הירידה

    המשמעות היא למי שמושך את הכסף לאחר הירידה.

  • במשכנתא שלי
    במ"צ כל 5(משתנה ב11/26) כתוב H+3.40 מתואמת 1.5 אחוז
    איך זה יכול להיות זה פחות מה3.40+ ??
    ובמל"צ כל 5 (משתנה ב11/26) F2.49 (מתואמת 3.23)
    מה זה אומר?
    והאם בגלל שהמרווח שלי גבוה זה סיבה למחזר היום או בזמן השינוי כי כרגע זה נמוך במל"צ סה"כ 3.23

  • במשכנתא שלי
    במ"צ כל 5(משתנה ב11/26) כתוב H+3.40 מתואמת 1.5 אחוז
    איך זה יכול להיות זה פחות מה3.40+ ??
    ובמל"צ כל 5 (משתנה ב11/26) F2.49 (מתואמת 3.23)
    מה זה אומר?
    והאם בגלל שהמרווח שלי גבוה זה סיבה למחזר היום או בזמן השינוי כי כרגע זה נמוך במל"צ סה"כ 3.23

    @קטנטנציק
    בזמן לקיחת המשכנתא העוגן אצלך היה במינוס ולכן יחד עם המרווח הגעת ל-1.5%
    וכן, בגלל שהמרווח גבוה זה סיבה למחזר, אך לא קריטי למחזר עד תחנת השינוי כי עד אז תוכל להמשיך ליהנות עם ריביות נמוכות.

  • @קטנטנציק
    בזמן לקיחת המשכנתא העוגן אצלך היה במינוס ולכן יחד עם המרווח הגעת ל-1.5%
    וכן, בגלל שהמרווח גבוה זה סיבה למחזר, אך לא קריטי למחזר עד תחנת השינוי כי עד אז תוכל להמשיך ליהנות עם ריביות נמוכות.

    @משכנתאות-בקצב-שלך
    אז למה כתוב H+3.40?
    מה זה הפלוס אם העוגן במינוס
    ומה זה F2.49?

נושאים מוצעים


  • 1 הצבעות
    2 פוסטים
    114 צפיות
    צ
    @כהנים האמת שזה נושא רחב, בעצם זו הלוואה בריבית, אלא שאתה מסתמך על ההיתר עיסקא שיש לחברה, הרי כמעט לכל החברות יש הכשר על חלק מהמסלולים, וא"כ יש להם יש היתר עיסקא. אלא שהנידון מי המלוה, בעצם הם מלוים מכספי העמיתים ולא מכספי החברה. זאת אומרת שחלק מכספי העמיתים שמפקידים כסף, הולך להלוואות לעמיתים אחרים. וא"כ המלוה לא חתם על היתר עיסקא, ומה עוזר ההיתר עיסקא של החברה. אלא שאנו אומרים שהחברה היא שלוחו של המלוה, וההיתר עיסקא שיש לחברה עוזר גם בשבילו. וכאן באו חלק מהפוסקים וטענו שאם יש חילוני שלא מעניין אותו היתר עיסקא ואין לו שום בעיה להלוות בריבית, איך עוזר ההיתר עיסקא של החברה לאדם שלא רוצה את ההיתר עיסקא. וא"כ יש כאן הלוואה בריבית בלי היתר עיסקא. רק שזה לא מוחלט כי סו"ס העמיתים לא יודעים מה בדיוק החברה עושה, והם סומכים עליהם, ומה אכפת לחילוני להלוות לחרדי שמסכים לשלם ריבית רק אם יש היתר עיסקא. נראה לי שכבר דיברו כאן על הנושא הזה. אבל אני אעלה שוב את תשובות גופי הכשרות בעניין. תשואה כהלכה הלואות עמיתים הלכה ומעשה.pdf הלוואה מחברת הביטוח תשובת בד''ץ העד''ח.pdf התכתבות עם גלאט הון על הלוואה מחברת ביטוח.pdf מכון כת_ר - מאמרים - היתר עסקא במינוף השקעות.pdf תשובות לשאלות נפוצות בכשרות גלאט הון.pdf
  • 3 הצבעות
    5 פוסטים
    182 צפיות
    התותח זה אניה
    @י.-ויסבקר לכן ציינתי כתב במדד המחירים לצרכן- חודש יוני: חוץ ממקרים שזה ישתלם ללקוח
  • נדל"ן במרכז או בפריפריה

    הועבר נדל"ן פריפריה משכנתא
    2
    2 הצבעות
    2 פוסטים
    196 צפיות
    פלוספ
    @טריידר דירה ברמת גן עם משכנתא מלאה: עליית ערך: ברמת גן, במיוחד במרכז, יש עליית ערך עקבית יותר לעומת פריפריה. ניהול נכס במרכז יכול להניב רווחים גבוהים יותר בטווח הארוך, אם כי יש לקחת בחשבון גם את עלות המשכנתא הגבוהה. ביקוש: הביקוש לדירות במרכז תמיד גבוה יותר, ולכן קל יותר למכור דירה במקרה של צורך למכור. ריביות ותזרים חודשי: כמו שהזכרת, ברמת גן תצטרך לקחת משכנתא גבוהה, מה שיגרום לתזרים חודשי שלילי — כלומר, תצטרך לשלם יותר כל חודש מכפי שאתה מרוויח מהשכירות. זה יכול להכביד על המשקיע בטווח הקצר. שתי דירות בדימונה ללא משכנתא: עליית ערך: כפי שציינת, עליית הערך בדימונה לא בהכרח תהיה גבוהה או עקבית כמו במרכז. לדירות בפריפריה יש נטייה להישאר במחיר נמוך יותר לאורך זמן, עם עליות קטנות. ביקוש: בביקוש יש נטייה להיות נמוך יותר, וזה עשוי להקשות על מכירת הדירה במחיר הרצוי במקרה של צורך. זה גם יכול להשפיע על אפשרויות השכירות, אם כי השכירות בסך הכל גבוהה יותר בפריפריה. אחזקת הנכס: במקרה של אחזקת דירות ישנות בפריפריה, עלויות השיפוץ והתחזוקה עשויות להיות גבוהות יותר, וזה יכול למחוק את הרווחיות. שכירות: בפריפריה יש תשואה גבוהה יותר משכירות (למשל 8% בדימונה), מה שיכול להוות יתרון למי שלא מחפש למכור את הנכס מיידית ויכול להתמודד עם תזרים שלילי בטווח הקצר. ריביות: כאן היתרון ברור — אין משכנתא, כך שאין חוב שצריך להחזיר כל חודש, והמשקיע נהנה מתזרים חיובי או לפחות מאוזן. לכן: אם אתה מוכן להשקיע לטווח הארוך ורוצה להיות חלק מהשוק המרכזי עם פוטנציאל עליית ערך גבוה יותר, דירה ברמת גן יכולה להיות משתלמת. אך אם אתה מעדיף להימנע מתשלום ריביות ולהשקיע בטווח הקצר עם תשואות גבוהות יותר משכירות, שתי דירות בדימונה עשויות להיות אופציה טובה יותר — במיוחד אם יש לך גמישות בניהול הנכסים והוצאות תחזוקה.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    101 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • "חובות וסיוטים"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    4 הצבעות
    3 פוסטים
    162 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @נחמן-רוזנבלום ממש יפה! אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים' ממש חזק!