דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום
עיצובים
  • Light
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • Dark
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו אתר

הפורום הכלכלי החרדי הראשון

ד

דוד גולדברג

@דוד גולדברג
מאמן מבית גוט פלוס
אודות
פוסטים
154
נושאים
35
שיתופים
0
קבוצות
1
עוקבים
2
עוקב אחרי
1

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • מאמר 2: בין מינימליזם לרחבות הדעת – האם השפע הוא באמת נטל?
    ד דוד גולדברג

    במאמר הקודם עסקנו בשחרור מחפצים כדרך לחירות. אך כפי שצוין בתגובות, "חירות" היא מושג סובייקטיבי. עבור אחד, חדר ריק הוא שלווה; עבור אחר, הוא משדר קור ובדידות. אם המאמר הראשון דיבר על "ניקוי רעלים" מחפצים, הפעם נדבר על השקעה נבונה בנכסים רגשיים.

    1. השפע כמקור להשראה (רחבות הדעת)
    ישנו מושג שנקרא "מקסימליזם מחושב". ישנם אנשים שהספרייה העמוסה, אוסף הכלים או אפילו ערימת הבדים והיצירה בחדר, הם אלו שנותנים להם כוח. עבורם, חפצים הם לא "מניות גרועות", אלא זיכרונות חיים, פוטנציאל ליצירה ותחושת בעלות שמרחיבה את הלב.
    התובנה: הנכס הוא לא החפץ עצמו, אלא התחושה שהוא מעניק לך. אם חפץ גורם לך להרגיש "עשיר" ונינוח – הוא ממלא את תפקידו נאמנה.

    2. ההבדל בין "אגירה" ל"איסוף"
    המרחק בין רחבות דעת לבין עומס מעיק נמצא במילה אחת: שליטה.

    אגירה: חפצים ששולטים בנו, נערמים ללא סדר ויוצרים תחושת מחנק.

    איסוף/שפע: חפצים שנמצאים שם כי בחרנו בהם, כי הם יפים בעינינו וכי יש להם מקום (גם אם המקום הזה צפוף).
    כשאדם מרגיש שהחפצים שלו הם "נכסים", הוא דואג להם. הוא יודע מה יש לו. זהו לא נטל, אלא ביטוי של אישיות.

    3. הבית כראי של הנפש
    הפסיכולוגיה מלמדת שסביבה "סטרילית" מדי עלולה לעכב יצירתיות אצל סוגים מסוימים של אנשים. יש מי שזקוק לגירויים ויזואליים כדי לחשוב. עבורם, הניסיון לכפות מינימליזם הוא כמו לנסות לחיות בתוך קופסה ריקה.
    החופש האמיתי הוא לאו דווקא לזרוק הכל, אלא להחליט מה נשאר.

    4. המבחן: האם החפץ משרת אותי או שאני משרת אותו?
    כדי לדעת אם השפע בביתכם הוא "רחבות דעת" או "עומס", שאלו את עצמכם:

    האם אני נהנה להסתכל על המדף הזה, או שאני מרגיש אשמה כשאני עובר לידו?

    האם אני מוצא את מה שאני מחפש בתוך השפע, או שהשפע מסתיר ממני את הדברים החשובים?

    הסוד הוא לא בכמות הבלטות החשופות, אלא בתחושת הביתיות. מי שהשפע עושה לו טוב, שייהנה ממנו – זוהי זכותו על נכסיו. המטרה של התארגנות וסדר היא לא להפוך את הבית למוזיאון ריק, אלא לוודא שכל מה שנמצא בבית, נמצא שם כי הוא מוסיף לנו אור, שמחה ותחושת עושר אמיתית.

    השנה, במקום רק "לבער", בואו נלמד "להעריך" את מה שבאמת ראוי להישאר איתנו.

    כלכלת המשפחה מינימליזם מקסימליזם נכסים רגשיים איסוף חפצים השפעת שפע

  • "הנכס שהפך לנטל: למה הארונות שלכם הם ההשקעה הכי גרועה שלכם?"
    ד דוד גולדברג

    אנחנו רגילים לדבר על נכסים במונחים של שווי כספי, אבל לקראת פסח הגיע הזמן לדבר על נכסים שהפכו לנטל: החפצים שסביבנו. האם עצרתם פעם לחשוב שהבית שלנו הוא כמו תיק השקעות? לפעמים אנחנו מחזיקים "מניות" גרועות – חפצים שאנחנו לא צריכים, שלא משמשים אותנו, ושפשוט תופסים מקום יקר בחיים ובראש.

    1. מס הנדל"ן הנסתר
    בכל פעם שאנחנו שומרים מכשיר ישן שלא עובד, בגד שלא נלבש שנים או "ניירת למקרה ש...", אנחנו משלמים עליהם שכירות. הבית שלנו עולה הרבה כסף (ארנונה, משכנתא, תחזוקה). כשאנחנו ממלאים אותו בחפצים חסרי שימוש, אנחנו למעשה מבזבזים את הנדל"ן היקר ביותר שלנו על... זבל.

    התובנה: פנוי של חדר או ארון הוא כמו קבלת תשואה מיידית על שטח המגורים שלכם.

    2. הפסיכולוגיה של ה"אולי נצטרך"
    אנחנו שומרים דברים מתוך פחד מחסור עתידי. אבל האמת היא שערמות של חפצים יוצרות "רעש" בעיניים ובלב. מחקרים מראים שבית עמוס מעלה את רמת המתח במוח.
    חירות אמיתית היא היכולת לשחרר את העבר כדי לפנות מקום להווה. כשאתם זורקים או מוסרים את מה שמיותר, אתם משדרים לעצמכם: "אני סומך על העתיד שלי, אני לא צריך לאגור כדי להרגיש בטוח".

    3. איך הופכים את זה למהלך של חופש?
    לקראת פסח, אל תסתכלו על פינוי הבית רק כעל מטלה של ניקיון, אלא כעל פעולה של שחרור:

    חוק ה-12 חודשים: חפץ שלא נגעתם בו שנה שלמה – כנראה שלא תגעו בו לעולם. הוא לא נכס, הוא משקולת.

    הזדמנות לנתינה: מה שעבורכם הוא "זבל" שתופס מקום, יכול להיות אוצר עבור מישהו אחר. החופש שלכם יכול להיות הרווח של מישהו שבאמת זקוק לזה.

    חופש בעיניים: נסו לדמיין את הבית עם חצי מהחפצים שיש בו כרגע. פתאום יש אוויר, יש תנועה, יש תחושה של התחלה חדשה.

    סיכום למחשבה:
    השנה, במקום רק לשפשף את הקירות, בואו ננקה את "העומס המחשבתי". מי שמעז לזרוק את מה שמיותר, מגלה פתאום שיש לו הרבה יותר ממה שהוא חשב. זהו המעבר האמיתי מעבדות לחפצים – לחירות של מרחב ושקט.

    כלכלת המשפחה חפצים מיותרים פינוי בית חירות אישית התמודדות עם עומס

  • המלכודת השקופה: למה המוח שלנו "בוגד" בנו כשאנחנו משקיעים?
    ד דוד גולדברג

    כולנו אוהבים לחשוב שאנחנו משקיעים רציונליים. אנחנו בוחנים גרפים, בודקים נתונים כלכליים ומקשיבים למומחים. אבל האמת היא שבזמן אמת, המוח שלנו פועל לפי יצרים עתיקים שנועדו להציל אותנו מסכנות בטבע, ולא לעזור לנו לקבל החלטות פיננסיות נבונות.

    הנה שלוש תופעות פסיכולוגיות מרתקות (ומסוכנות) שכל משקיע חייב להכיר כדי לא ליפול בפח של עצמו:

    1. הטיית האישור – "אל תבלבלו אותי עם עובדות"
    שמתם לב שכשאתם ננעלים על השקעה מסוימת, אתם פתאום נחשפים רק לכתבות חיוביות עליה? המוח שלנו מסנן באופן אוטומטי מידע שסותר את דעתנו ומחפש חיזוקים למה שכבר החלטנו.

    התוצאה: אנחנו נשארים עם השקעות פחות טובות רק כי "קראנו פוסט אחד שחיזק את מה שרצינו לשמוע".

    2. הטיית הזיכרון הקרוב – "מה שהיה הוא שיהיה"
    המוח האנושי נוטה לתת משקל יתר לאירועים שקרו ממש עכשיו. אם השוק עלה בחודשים האחרונים, אנחנו בטוחים שהוא ימשיך לעלות לנצח. אם הוא ירד – אנחנו בטוחים שסוף העולם הגיע.

    הטעות: זה גורם לנו לקנות ביוקר (כשיש התלהבות כללית) ולמכור בזול (כשכולם בלחץ).

    3. כאב ההפסד מול עונג הרווח
    מחקרים פסיכולוגיים הוכיחו שהכאב שאנחנו חשים מהפסד כספי מסוים, צורב וחזק פי כמה מהשמחה שנרגיש אם נרוויח את אותו הסכום בדיוק.

    איך זה פוגע בנו? הפחד מהפסד גורם לנו לברוח מהשוק בדיוק ברגעים שבהם נוצרות ההזדמנויות הגדולות ביותר, או לחילופין – להחזיק נכס יורד "עד שיעלה חזרה" רק כדי לא להודות בהפסד.

    איך עוקפים את המוח של עצמנו? (הפתרון המעשי)
    כדי לנצח את הפסיכולוגיה, צריך להפסיק לנסות להיות "חכמים" בכל רגע נתון ולעבור לעבודה מתוכננת מראש:

    קביעת סכום קבוע: הפקדה חודשית קבועה בלי קשר למצב השוק. בשיטה הזו, כשהמחירים נמוכים אנחנו קונים יותר יחידות, וכשהם גבוהים אנחנו קונים פחות – באופן אוטומטי.

    כלל ההמתנה: לעולם לא לבצע פעולת קנייה או מכירה ברגע שקראתם חדשות מרעישות. חכו יום שלם כדי שהסערה הרגשית תשקע.

    תיעוד ההחלטות: תכתבו לעצמכם למה בחרתם בהשקעה מסוימת. כשיגיעו ימים של ירידות (והם תמיד מגיעים), תקראו את מה שכתבתם כדי להיזכר בתכנית המקורית ולא לפעול מתוך דחף רגעי.

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות הטיית האישור השקעות רציונליות כאב הפסד ניהול השקעות

  • מי הארגון המוביל בכלכלה חכמה/נבונה
    ד דוד גולדברג

    "ברור שמי שרוצה להשקיע
    'גוט פלוס' הכי מקצועי והכי מעמיק שיש מגיע לישראל גוטמן.
    בשורה התחתונה, הוא פשוט הכי טוב בתחום."

    כלכלת המשפחה כלכלה נכונה כלכלה נבונה כלכלת המשפחה

  • הזדמנות ב-S&P או מלכודת? (התלבטות לגבי הקרן השתלמות)
    ד דוד גולדברג

    "לגמרי איתך בראש.
    רוב העצמאיים נזכרים בדצמבר רק בגלל המס,
    אבל שוכחים שבינתיים הם מפסידים זמן שוק ויכולים לאכול אותה בשער חליפין גבוה יותר.
    להפקיד עכשיו כשהדולר נמוך והמדד מדשדש זה פשוט לקנות את השוק ב'הנחה' כפולה.
    אם יש לך את הנזילות – לדעתי חבל לחכות ללחץ של סוף שנה,
    פשוט לנעול את השער של היום ולתת לכסף להתחיל לעבוד."
    כמובן לא מייעץ וכו'

    שוק ההון והשקעות s&p קרן השתלמות השקעות דולר הזדמנות פיננסית

  • הבהרה היסטורית ממרן הגר"ד לנדו שליט"א נגד המסלפים את דבריו בנושא 'השתדלות'
    ד דוד גולדברג

    מי שהצליח אחרי הסרטון יצליח גם אחרי הבהרה.

    השתדלות הבהרה דחופה הגרד לנדו השתדלות לחתונות ר דוב לנדו

  • ה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא
    ד דוד גולדברג

    "מי שמבין כמה מאמץ נדרש כדי להצמיח חיסכון, לא יחתום בילד הראשון על התחייבות שתשאיר אותו בשוקת שבורה בילד האחרון."

    חתונות הילדים נישואי הילדים אינפלציה התחייבויות חתונות מגזר ליטאי

  • ה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא
    ד דוד גולדברג

    @אפ_על_פי_כן כתב בה'אינפלציה' - הקסם שיציל את המחתנים של הדור הבא:

    כמו שאמרתי - לא עשיתי סקר... זה רושם שקיבלתי מכמה מקרים פרטיים.
    אני מאמין שמבחינה הגיונית - כנראה שמה שאתה אומר הרבה יותר נפוץ... אנשים לא נעשים עשירים יותר בחתונות ילדיהם האחרונים.

    0

    חלמיש צור
    הנושא הכאוב ידוע. בפרט בנוהג של ההתחייבויות המקובל במגזר הליטאי-ישיבתי. (אשר קיים כמובן בעיקר בנישואי הבנות, עליהם צריכים ההורים 'לשלם' כרגע סכומים מופרזים ובלתי-הגיוניים).
    ברצוני להציע דרך פשוטה וכמעט פסיבית, בה נוכל לאדות אט-אט את הבעיה ולהחזיר את ההתחייבויות לפרופורציות הגיוניות.
    העיקרון הוא כזה : להמתין בסבלנות ולתת לאינפלציה השנתית לשחוק אט אט את הסכום המקודש ולהעמיד אותו על מימדים הגיוניים.
    העיקרון הזה בנוי על עובדה פשוטה, הציבור שלנו לא 'חי' את האינפלציה בכלל. יוכיחו על כך ההתחייבויות הקבועות שעומדות על אותו סכום מספרי (נומינלי) כבר עשרות שנים. (וכגון, סכום התשלום לשדכנים, למוהלים, וכו'. וכמו"כ המלגות המקובלות בכוללים, שעומדות שנים רבות סביב אותם סכומים).
    כמו כן יוכיחו סכומי ההתחייבויות על נשואי הילדים, אשר נשארו יציבים פחות או יותר בעשרות השנים האחרונות.
    מה שאומר, שאבא ששילם על חתונת בתו הבכורה 600 אל"ש לפני עשרים שנה, ומשלם היום על חתונת בתו הצעירה את אותו הסכום (המספרי) המדויק אותו שילם על אחותה הבכירה, ישלם בפועל כמעט חצי מהסכום הנ"ל במונחים ריאליים (בהנחת אינפלציה שנתית קלאסית של 2-3 אחוז).
    וממילא, אם תימשך הגישה הזו, והסכומים לא ישתנו משמעותית גם בעתיד, הדבר יבטיח המשך ירידה מתמדת של סכום ההתחייבות והפיכתו להגיוני יותר ויותר.
    והנוגע אלינו:
    דבר ראשון להתעודד, יש תקוה לשינוי משמעותי.
    דבר שני, לא להשקיע את המאמצים בלהקטין את סכומי ההתחייבויות, (מה שהוכח עד עתה כבלתי ישים, ויוכיחו על כך מספר החותמים הנמוך לארגון הידוע הפועל בענין), אלא רק בלשמר את הסכומים המקובלים ולא לתת להם לטפס.
    אשמח להערות.

    הירידה בנתינה בילדים האחרונים היא לרוב תוצאה של הבנת "מחיר ההתחייבות". בניגוד לחשש, חיסכון אקטיבי (כמו בשוק ההון) לא גורם לפזרנות, אלא הוא הכלי הטוב ביותר למניעתה:

    הערכת מאמץ: כשרואים בעיניים כמה זמן לוקח לשקל לצמוח, מפסיקים "לפזר" הבטחות ללא כיסוי.

    תכנון שוויוני: המודעות לחיסכון גורמת לנו להתחייב בילד הראשון רק על מה שנוכל לעמוד בו גם בילד האחרון.

    מספרים במקום רגש: החיסכון מחליף את הלחץ הרגעי בנתונים יבשים וריאליים, שמונעים טעויות כלכליות הרסניות.

    בשורה התחתונה: מי שמנהל חיסכון מבין את ערך הכסף, ולכן לא ישעבד את עתידו בגלל חוסר מודעות.

    חתונות הילדים נישואי הילדים אינפלציה התחייבויות חתונות מגזר ליטאי

  • למה אין לי קרן בטחון?
    ד דוד גולדברג

    "צודק לגמרי, המטרה היא לא 'לשדוד' את עתיד הילדים בשביל סתימה בשן.
    הכוונה היא הפוכה: החיסכון לחתונות הוא הגיבוי האסטרטגי של הבית.

    כשמשפחה חוסכת לטווח ארוך,
    היא מפסיקה להתנהל במצב של 'הישרדות' ועוברת למצב של 'חוסן'.
    הידיעה שיש הון משפחתי נזיל מונעת מאיתנו לקחת הלוואות חונקות ברגע של משבר אמיתי. זה לא תחליף לקרן הביטחון השוטפת, אלא העוגן שנותן לנו את אורך הנשימה לבנות אותה ברוגע, מתוך ידיעה שבמקרה קיצון – יש לבית עמוד שדרה שלא יישבר."

    כלכלת המשפחה קרן ביטחון בלתם בלתמ

  • קופת גמל - מדד ת"א / הבנקים
    ד דוד גולדברג

    "הביצועים של המדדים המקומיים בשנה האחרונה מרשימים,
    אך קבלת החלטה על סמך נתוני עבר היא טעות קלאסית של משקיעים.
    עלייה חדה במחירים משמעותה לרוב שהמניות הפכו ליקרות יותר,
    מה שמעלה את ההסתברות הסטטיסטית לתיקון מטה (חזרה לממוצע).
    במקום לנסות 'לתזמן את השוק' ולעבור למדד שכבר עלה,
    נכון יותר לדבוק באסטרטגיה מפוזרת ועקבית."

    שוק ההון והשקעות קרן השתלמות פנסיה תל אביב 125

  • למה אין לי קרן בטחון?
    ד דוד גולדברג

    החיסכון לחתונות הוא למעשה "קרן הביטחון הסמויה" של הבית.

    בסופו של דבר, מדובר בהון נזיל שנצבר לאורך שנים.
    ביום פקודה, הכסף הזה משמש כשכפ"ץ שמונע קריסה או פנייה להלוואות מכבידות.
    כשמנהלים "עסק משפחתי", החיסכון לטווח הארוך הוא לא רק דאגה לעתיד הילדים, אלא העוגן שמאפשר לנו לצלוח סערות לא צפויות כבר עכשיו. הידיעה שהכסף קיים מעניקה את החוסן המנטלי שדרוש כדי להמשיך ולבנות את השריר הכלכלי שלנו בנחת.

    כלכלת המשפחה קרן ביטחון בלתם בלתמ

  • מס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?
    ד דוד גולדברג

    @הקול-השפוי כתב במס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?:

    אם הוא לא יחסוך אותם, ישלם את המס בקבלת המשכורת, לא?

    עצמאי יכול להפקיד יותר בקרן השתלמות.

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות מס הכנסה חיסכון פנסיוני תכנון פיננסי ריבית דריבית תקרה למס

  • שאלות בהקמת עסק
    ד דוד גולדברג

    @מהון-להון כתב בשאלות בהקמת עסק:

    האם זה מונע ממני את האפשרות להיות מוגדר 'עוסק זעיר' ולדווח מקוצר?

    זה לא מונע

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות עסק זעיר

  • אמנות התמרון הפיננסי: פתרונות "עוקפי מס" לחוסך הנבון
    ד דוד גולדברג

    1. קרן השתלמות
    זהו מכשיר החיסכון הטוב ביותר שקיים כיום בישראל. מדוע? כי הוא המקום היחיד שבו המדינה מוותרת לחלוטין על חלקה ברווחים (עד תקרת ההפקדה המוטבת).היתרון: בניגוד לפנסיה, שבה אתם משלמים מס הכנסה על הקצבה, הכסף בקרן השתלמות פטור ממס רווחי הון ($25%$) ופטור ממס הכנסה במשיכה.האסטרטגיה: לעולם אל תמשכו את קרן השתלמות לצרכי צריכה שוטפת. תנו לה לעבוד כחיסכון ארוך טווח לצד הפנסיה. זה יהיה הכסף "הנקי" ביותר שיהיה לכם בפרישה.
    2. "תיקון 190": המסלול המהיר לעשירון העליון
    עבור מי שהגיע לקצבת מינימום מסוימת (כ-5,000 ש"ח נכון להיום) ויש לו הון פנוי, "תיקון 190" הוא פלא פיננסי.איך זה עובד? אתם מפקידים כסף לקופת גמל. ביום הפרישה (מעל גיל 60), יש לכם שתי אפשרויות מדהימות:למשוך את הכסף כקצבה חודשית שפטורה לגמרי ממס הכנסה.למשוך את הכל כסכום חד-פעמי
    .השורה התחתונה: זהו הכלי האולטימטיבי למניעת "כפל מס" על כסף שכבר שילמתם עליו מס הכנסה במהלך החיים.
    3. קופת גמל להשקעה:
    הגמישות שמשתלמת הכלי הזה נולד כדי לעודד אנשים לחסוך. הוא מאפשר לכם להפקיד עד כ-81,000 ש"ח בשנה (לכל בן משפחה) וליהנות מנזילות מלאה.הסוד הגדול: אם תחזיקו את הכסף עד גיל 60 ותמשכו אותו כקצבה חודשית, הקצבה הזו תהיה פטורה ממס הכנסה ופטורה ממס רווחי הון. זהו מעקף מושלם למי שחושש ממדרגות המס הגבוהות של הפנסיה הרגילה.
    4. פיזור בין "סוגי מס": נדל"ן מול שוק ההון
    חלק מהפתרון לבעיית המס הוא לא לשים את כל הביצים בסל שבו המיסוי הוא "פרוגרסיבי" (כמו פנסיה).בנדל"ן, למשל, המיסוי על הכנסה משכירות הוא במסלולים קבועים (כמו פטור עד תקרה ), ללא קשר לגובה הפנסיה שלכם.האסטרטגיה: בניית תיק שמשלב קצבת פנסיה (עד תקרת הפטור), קרן השתלמות (פטורה לגמרי) והכנסה מנדל"ן (מיסוי נמוך/פטור), מייצרת נטו גבוה משמעותית מאשר פנסיה אחת ענקית.

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות קרן השתלמות תיקון 190 קופת גמל חיסכון פנסיוני פתרונות מס

  • מס ההצטיינות: האם יש "תקרה" שמעליה לא כדאי לחסוך?
    ד דוד גולדברג

    בכל המאמרים הקודמים דיברנו על הכוח המופלא של הריבית דריבית ועל החשיבות של דחיית סיפוקים. אבל כשאנחנו מתכננים את העתיד הרחוק, עלינו לשאול שאלה אחת חתרנית:
    האם ייתכן שנגיע לקו סיום שבו המדינה מחכה לנו עם מספריים גדולים מדי?

    הפחד ממס הוא לא רק פסיכולוגי – הוא מתמטי. במדינת ישראל, כמו ברוב העולם המערבי, שיטת המיסוי היא פרוגרסיבית. ככל שאתם מרוויחים יותר, האחוז שהמדינה לוקחת מכל שקל נוסף הולך ועולה.

    1. השותף השקט בתיק הפנסיה שלכם
    כשאתם חוסכים לפנסיה, אתם לא חוסכים לבד. המדינה היא "שותפה שקטה". היא נותנת לכם פטור ממס עכשיו, אבל היא מצפה לקבל את חלקה כשתצאו לפרישה.

    הבעיה מתחילה כשהחיסכון שלכם הופך מ"מכובד" ל"עצום". בעוד שעל קצבה בסיסית של 8,000 או 10,000 ש"ח כמעט ולא תשלמו מס (בזכות נקודות זיכוי ופטורים), על השקלים שמעבר לכך המס מתחיל לטפס במהירות.

    2. חישוב של קצבה גבוהה: איפה עובר הגבול?
    בואו נשווה בין שני חוסכים דמיוניים:

    חוסך א' (המאוזן): הגיע לקצבה של 12,000 ש"ח. לאחר פטורים ונקודות זיכוי, הוא ישלם מס זניח של כמה מאות שקלים. הנטו שלו יהיה קרוב מאוד לברוטו.

    חוסך ב' (השאפתן): חסך באגרסיביות והגיע לקצבה של 32,000 ש"ח.

    כאן התמונה משתנה. בואו נראה מה קורה ל"שקל האחרון" של חוסך ב': על הקצבה שמעבר לתקרה (אחרי ניצול כל הפטורים), חוסך ב' עלול למצוא את עצמו במדרגות מס של 31%, 35% ואפילו 47% (אם הוא מגיע לרמות שכר גבוהות מאוד).

    המשמעות במספרים: אם חוסך ב' התאמץ מאוד כדי להגדיל את הקצבה שלו מ-30,000 ש"ח ל-31,000 ש"ח, ייתכן שמתוך ה-1,000 ש"ח הנוספים הללו, הוא יראה בכיס רק 530 ש"ח. שאר ה-470 ש"ח ילכו ישירות למדינה.

    3. שאלת ה"עלות מול תועלת"
    כאן עולה השאלה שכל חוסך צריך לשאול את עצמו: אם בשביל להשיג את ה-1,000 ש"ח הנוספים האלו (שבנטו הם רק 530 ש"ח) הייתם צריכים לעבוד קשה יותר בגיל 30, לוותר על חופשות, או להצטמצם ברמת החיים של המשפחה שלכם – האם זה היה שווה את זה?

    בכלכלה קוראים לזה "תועלת שולית פוחתת". השקל הראשון שחוסכים הוא קריטי להישרדות. השקל ה-30,000 הוא כבר מותרות, והמדינה יודעת זאת ולוקחת ממנו נתח גדול בהרבה.

    4. הדילמה: חופש עכשיו או עושר (ממוסה) אחר כך?
    האם כדאי לשאוף לקצבה של 40,000 ש"ח אם חצי ממנה ילך למס הכנסה?

    מצד אחד: עדיף לקבל 20,000 ש"ח נטו (מתוך 40,000 ברוטו) מאשר לקבל 10,000 ש"ח נטו. יותר כסף זה תמיד יותר כסף.

    מצד שני: אולי הדרך הנכונה היא לא "לדחוף" את כל הכסף לפנסיה הממוסה, אלא להשתמש בחלקו היום לבניית נכסים אחרים, או פשוט לשיפור איכות החיים הנוכחית?

    פנסיה, גמל וקרנות השתלמות מס הכנסה חיסכון פנסיוני תכנון פיננסי ריבית דריבית תקרה למס

  • "למה אנחנו מוחקים ספאם אבל מפספסים את הכסף שמונח על הרצפה?"
    ד דוד גולדברג

    📩 מכתב השרשרת היחיד שבאמת שווה לכם עשרות אלפי שקלים
    כולנו מכירים את ההודעות האלו: "הירושה מהנסיך הרחוק", "נוסחת הקסם להתעשרות" או "שלחו ל-10 אנשים ויקרה לכם". אנחנו בדרך כלל מוחקים אותן בשנייה אחת של חיוך.

    אבל מה אם הייתי אומר לכם שיש "הודעת שרשרת" אחת ששווה זהב אמיתי? כזו שמבוססת על מתמטיקה פשוטה ולא על מזל?

    📉 הפרדוקס של ה"ספאם" הכלכלי
    אנחנו נוטים לשתף בדיחות, סרטונים והודעות בהולות, אבל נמנעים מלדבר עם חברים על כסף. הפסדנו כאן הזדמנות אסטרטגית.

    מדינת ישראל כבר יצרה עבורנו את התשתית בתוכנית "חיסכון לכל ילד". בכל חודש מופקד סכום קטן עבור הילד, אבל הסוד הגדול שרבים מפספסים הוא היכולת להכפיל את הסכום הזה בלחיצת כפתור אחת (תוספת של כ-57 ש"ח מחלק קצבת הילדים).

    🧮 הכוח של ההכפלה (במספרים)
    התוספת הזו נראית זניחה היום, אבל לאורך 20 שנה בתוך מכונת הזמן של הריבית דריבית, היא הופכת לכוח אש כלכלי משמעותי:

    השקעה חודשית: פחות ממחיר של ארוחה מהירה.

    התוצאה ביום החתונה: תוספת של עשרות אלפי שקלים נטו לכל ילד.

    הכוח הקהילתי: אם 1,000 משפחות יעשו זאת היום, יצרנו יחד הון קולקטיבי של עשרות מיליוני שקלים עבור הדור הבא שלנו.

    🛠️ איך עושים סדר בבלגן? (המדריך המעשי)
    כדי שלא תצטרכו להסתבך עם בירוקרטיה או שאלות על מסלולי השקעה, הכינו עבורכם קובץ מרוכז שעושה סדר בכל הנושא של חל"י (חיסכון לכל ילד) והופך את הפעולה הזו לפשוטה ונגישה:

    קובץ שהכנתי ויעשה לכם סדר בנושא החל"י - ראוי לפרסם

    🚀 בואו נהפוך את זה לויראלי
    העושר של הציבור שלנו נמצא במרחק של קליק אחד. הפעם, אל תמחקו את "מכתב השרשרת".

    כנסו לאתר הביטוח הלאומי ועדכנו את הכפלת החיסכון.

    השתמשו בקובץ המצורף כדי לבחור את המסלול הנכון.

    שתפו את הפוסט הזה עם חברים שחשוב לכם שיצליחו כלכלית.

    חיסכון לכל ילד חיסכון לכל ילד הכפלת חיסכון ספאם כלכלי השפעה קהילתית השקעה חכמה

  • מדוע המוח האנושי לא תוכנת להתמודד עם אשראי
    ד דוד גולדברג

    מלכודת הדופמין: מדוע המוח האנושי לא תוכנת להתמודד עם אשראי
    בעולם הכלכלה הקלאסי, "חוב" הוא פשוט כלי: אנחנו לוקחים כסף מהעתיד כדי להשתמש בו בהווה, מתוך הנחה שהתועלת כרגע עולה על המחיר שנשלם אחר כך. אך המציאות מראה שרוב האנשים לא משתמשים בחוב ככלי אסטרטגי, אלא נופלים אליו כמעט בעל כורחם. הסיבה לכך אינה חוסר בידע מתמטי, אלא "קצר" מובנה במערכת ההפעלה של המוח שלנו.

    1. אלחוש ה"כאב" של התשלום
    מחקרים בתחום הנוירו-כלכלה מראים שברגע שאנו משלמים במזומן, מופעל באזור המוח שנקרא "אינסולה" (Insula) מרכז שמקושר לכאב פיזי. אנחנו ממש "מרגישים" את הכסף עוזב אותנו.

    האשראי המודרני – ובמיוחד התשלום הדיגיטלי וה"קליק" האחד – פועל כאלחוש למרכז הכאב הזה. כשאנחנו מעבירים כרטיס או משלמים בטלפון, המוח לא מזהה "אובדן של משאב", אלא רק את ה"זכייה" במוצר. בכך, הטכנולוגיה עוקפת את מנגנון ההגנה הטבעי שלנו מפני בזבוז יתר.

    2. ה"אני העתידי" הוא זר מוחלט
    אחת התגליות המדהימות בפסיכולוגיה היא הדרך שבה המוח שלנו תופס את הזמן. סריקות MRI הראו שכשאדם חושב על עצמו בעוד עשר שנים, המוח מפעיל את אותם אזורים שהוא מפעיל כשהוא חושב על אדם זר לחלוטין.

    מבחינה נוירולוגית, לקחת חוב זה להעמיס נטל על מישהו שאתם לא מכירים. ה"אני של ההווה" נהנה מהקנייה, בעוד ה"אני של העתיד" (הזר) הוא זה שיצטרך לעבוד שעות נוספות כדי להחזיר את הכסף. הקושי לחסוך או להימנע מחוב נובע מהקושי האבולוציוני שלנו לחוש אמפתיה כלפי הגרסה העתידית של עצמנו.

    3. אשליית הבעלות המוקדמת
    חוב מאפשר לנו "לדלג" על שלב המאמץ. בטבע, השגת משאב דרשה פעולה והמתנה. החוב יוצר אשליה פסיכולוגית של הצלחה ללא תשתית. כשאדם קונה מוצר יוקרה באשראי, הוא מקבל את ה"דופמין" של ההישג, אך ללא הסיפוק שנלווה לצבירה הדרגתית של הון. זהו סוג של "קיצור דרך" רגשי שמשאיר את האדם במצב של ריקנות, מה שמוביל לרוב לחוב נוסף כדי לשחזר את תחושת הריגושי.

    4. החוב כ"מס" על חופש המחשבה
    מעבר למחיר הכלכלי (הריבית), לחוב יש מחיר קוגניטיבי כבד. מחקרים על "רוחב פס מנטלי" (Mental Bandwidth) מראים שדאגות כלכליות וחובות תופסים חלק נכבד מהמשאבים של המוח. אדם ששקוע בחובות מתפקד עם "איי-קיו אפקטיבי" נמוך יותר, פשוט כי חלק מהמעבד שלו תפוס בחישובי הישרדות. מצב זה מקשה עליו לקבל החלטות ארוכות טווח, ויוצר מעגל קסמים של עוני.

    לסיכום: איך "מתכנתים" מחדש את המוח?
    כדי לנצח את מלכודת החוב, עלינו להחזיר את ה"חיכוך" לתהליך הקנייה:

    המחשה: לחזור להשתמש במזומן במידת האפשר כדי להפעיל את מרכז ה"כאב".

    גישור על הזמן: לנסות לדמיין את ה"אני העתידי" באופן מוחשי ככל האפשר – מה הוא ירגיש כשיצטרך לשלם את החשבון?

    כלל ה-48 שעות: להמתין יומיים לפני כל קנייה גדולה כדי לתת לרמת הדופמין לרדת ולאפשר למוח הרציונלי (הקליפה הקדמית) לקחת פיקוד.

    עושר אמיתי אינו נמדד ביכולת "לקנות עכשיו", אלא ביכולת של ה"אני מהעבר" לדאוג לרווחתו של ה"אני בהווה".

    כלכלת המשפחה אשראי כלכלה מודרנית כרטיס אשראי

  • תכנון חסכון: כמה עולה לידה של ילד ראשון?
    ד דוד גולדברג

    @שששששש
    זה מאוד תלוי מה אתם רוצים לקנות: האם זו עגלה באלף שקל או בששת אלפים? האם אתם לוקחים עריסה מהאח או משכן, או שמא אתם קונים חדשה?

    כדי שאוכל להכווין אתכם בצורה הטובה ביותר, תכוונו אותנו לגבי הסגנון שלכם – האם אתם מכוונים לקו בסיסי ופרקטי, או לקו יוקרתי ומלא?

    כלכלת המשפחה לידה

  • השקר הגדול של תווית המחיר: אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בחיים
    ד דוד גולדברג

    כתב בהשקר הגדול של תווית המחיר: אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בחיים:

    האם המותג הזה שווה יומיים של עבודה קשה?

    האם השיפוץ הזה שווה 3 שנים של עול הלוואות ולחץ?

    @חיימוש כתב בהשקר הגדול של תווית המחיר: אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בחיים:

    שאנשים קצת הגזימו כי לחיות ברמה נורמלית עם הצרכים הנורמליים והבסיסיים

    @חיימוש כתב בהשקר הגדול של תווית המחיר: אנחנו לא משלמים בכסף, אנחנו משלמים בחיים:

    כל פעם שאני אוכל איזה חטיף

    נראה שלא לזה התכוונתי.

    כלכלת המשפחה תווית מחיר חיי נפש עושר אמיתי חשבון נפש חיים מול כסף

  • השקעה בטוחה רווח של עד מיליון ש"ח עם משכנתא או הון עצמי נמוך !
    ד דוד גולדברג

    הבדיקה העצמאית: כפי שציינת בצדק: "אפשר לבדוק לבד, לא צריך להאמין לשום דבר". זו חובתנו. מי שרציני, שיפנה מיד לשמאי מקרקעין פרטי ונייטרלי כדי לקבל אימות אובייקטיבי לגבי שווי הנכס כיום והתחזית הסולידית לשנים הקרובות, לפני כל חתימה או התחייבות.

    נדל"ן תושבי חול ירושלים
  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • פוסטים אחרונים
  • תגיות
  • פופולרי
  • נושאים נבחרים
  • כל המאמרים
  • משתמשים
  • חיפוש גוגל בפורום