הפורום הכלכלי החרדי הראשון

מכירים את התחושה הזאת כשמזיזים את השעון אחורה וכולם מרוצים? ״יש! עוד שעה לישון!״ אבל בואו נהיה רגע דוגרי… מה קורה עם השעה הזאת בפועל? היא עלולה להיעלם בין הילדים, הסידורים, השיחה בטלפון ועוד כוס קפה שהתקררה בדרך… וזה מזכיר לי משהו מעניין גם בכלכלה: כשיש לנו יותר ממשאב מסוים, אנחנו נוטים להשתמש בו יותר — לפעמים בלי לשים לב בכלל. יש יותר זמן? נמצא איך למלא אותו. יש יותר כסף בחשבון? לפעמים נמצא איך להוציא גם אותו. אז איך באמת מרוויחים את השעה הזאת? מחליטים מראש מה רוצים לעשות איתה! החגים מאחורינו, השגרה חוזרת, וזו הזדמנות נהדרת לעצור לרגע ולעשות סדר — גם בזמן וגם בכסף. הנה האתגר שלי אליכם למוצאי שבת: שעה אחת. קפה טוב. החלטה אחת שיכולה לשנות את ההתנהלות הכלכלית שלכם. בודקים מה השתנה. הוצאות על מסגרות לילדים, צהרונים, חוגים ותשלומים שהסתיימו או התחילו. לפעמים שינוי קטן בהוצאות הקבועות עושה הבדל גדול בתקציב. נותנים הצצה למשכנתא. מתי בפעם האחרונה בדקתם את התנאים שלכם? אם יש לכם מסלול בריבית פריים, כדאי לבדוק מה המשמעות של הריבית הנוכחית עבורכם והאם יש מקום להתייעלות. מחליטים כמה באמת יש לנו להוציא בחודשי. אחרי ההוצאות הקבועות, כמה כסף נשאר לשוטף? לקניות, לאוכל, לבלתמים ולכל מה שהחודש מביא איתו? כשיש מספר ברור, לא צריך לנחש בכל פעם אם אפשר להרשות לעצמנו עוד הוצאה. נותנים לכסף כיוון. מה חשוב לכם להשיג? לסגור חוב, לחסוך לחופשה, לבנות כרית ביטחון או להתקדם למטרה גדולה יותר? מתכננים תקציב שמתאים לחיים שלכם, כדי שיהיה מקום גם לצרכים של היום וגם לחלומות של מחר. כי כשיש בהירות, סדר וכיוון, הכסף מקבל תפקיד אחר. במקום לגלות בסוף החודש לאן הוא נעלם, אתם מחליטים מראש לאן אתם רוצים שהוא יגיע. ואם כבר מקדישים שעה לזוגיות ולכלכלה — למה לא לעשות את זה בכיף? פתחו את „זוג מעושר”— המשחק הזוגי שהופך את השיחה על כסף לחוויה משותפת של שאלות מפתיעות, מחשבה, גילויים ותכנון העתיד שלכם יחד. תגלו מה חשוב לכל אחד מכם, איך אתם מקבלים החלטות כלכליות, ואילו צעדים תוכלו לעשות כדי להתקדם למטרות שלכם. ואם אתם דווקא טיפוסים של מספרים וטבלאות — שבו יחד עם הקפה ובנו את התקציב המשפחתי שלכם. העיקר שתצאו מהשעה הזאת עם קצת יותר בהירות ותוכנית שאפשר להתחיל ליישם. כי שעה שעוברת לא חוזרת.

במסגרת עבודתי ופגישותיי עם אברכים יקרים, יצא לי לשבת לא מעט על דפי חשבון הבנק. עברנו שורה אחר שורה, סעיף אחר סעיף. המטרה הייתה פשוטה: להבין לאן הכסף הולך, ואיך אפשר לחסוך. התובנה שעולה שוב ושוב מהמפגשים הללו היא כואבת אך פשוטה: אנשים פשוט לא שמים לב כמה הוצאות מיותרות מצטברות בשנה על דברים של מה בכך. "שקל לשקל מצטרף לחשבון גדול", וההוצאות הקטנות הללו מפעפעות ומרוקנות את החשבון בלי שנרגיש. כדי לעשות סדר בבלגן ולמנוע את זליגת הכספים הזו, יש כלל ברזל אחד שמנחה אותי בכל הוצאה משמעותית. זהו מבחן פשוט בן שלוש מילים שכל אחד חייב לשאול את עצמו לפני שהוא מוציא כרטיס אשראי (או המזומן...): נטל או נכס? העולם הכלכלי שלנו מתחלק בגדול לשני סוגי רכישות: • נכס: משהו שאתה קונה, והוא מכניס לך כסף או מייצר לך ערך כלכלי עתידי (משיא תשואה). • נטל: משהו שאתה קונה, ומאותו רגע הוא רק מוציא ממך כסף באופן קבוע. ניקח דוגמה נפוצה מאוד: רכישת רכב. מדובר בצורך לגיטימי לחלוטין. אבל לפני שרצים למגרש המכוניות, צריך לפרק את המניע. מאיפה נובע הרצון? אם הרצון מגיע מתוך רצון לנוחות, פינוק או "כיף" – זו זכותו של אדם, בתנאי שיש לו מקור מימון ברור ויציב לזה. למה? כי רכב הוא נטל מובהק. מעבר להוצאה הראשונית והכבדה על הקנייה, הרכב לא מפסיק "לאכול": ביטוחים, טסט, דלק, טיפולים, ירידת ערך ותיקונים בלתי צפויים. הוא שואב כסף מהעו"ש בכל חודש מחדש. אבל, אם אותו אדם בא ואומר: "אני חייב רכב כי אני מתפרנס איתו (עובד כסוכן, משלוחים, או שהרכב מאפשר לי להגיע למשרה שמכניסה לי משמעותית יותר)", כאן התמונה משתנה. הרכב הופך לנכס. הוא כלי שמביא איתו תשואה ומגדיל את ההכנסה. הכלל הזה נכון להכל. החל ממוצרי חשמל, דרך שדרוג של הבית, ועד למנויים חודשיים קטנים. כמעט כל דבר שאנחנו רוכשים הוא או נטל או נכס. בפעם הבאה שאתם עוברים על העו"ש, או עומדים בפני רכישה, תעצרו רגע. אל תסתכלו רק על המחיר שכתוב על התוויות. תשאלו את עצמכם: האם הדבר הזה הולך לעבוד בשבילי, או שאני הולך לעבוד בשבילו? החסכונות הגדולים באמת שלכם נמצאים בדיוק במקום שבו תגידו "לא" לנטל, ו"כן" לנכס. החוכמה האמיתית אינה רק להימנע מנטלים, אלא לדעת כיצד לנתב את המשאבים שלנו כך שהכסף יתחיל לעבוד עבורנו. אנו מכירים היטב את המושג "הקרן קיימת לו לעולם הבא והפירות בעולם הזה". להבדיל, גם בכלכלה – המטרה שלנו היא ליצור "קרן" (נכס) שתניב לנו "פירות" (הכנסה או חיסכון). כשמשפחה מחליטה לוותר על הוצאה שהיא נטל – נניח, ביטול מנוי מיותר, צמצום קניות ספונטניות, או דחיית רכישה של מכשיר יקר שלא באמת נחוץ – היא לא רק "חוסכת". היא מייצרת הון פנוי. אם לוקחים את אותם מאות שקלים שנחסכו בכל חודש ומפנים אותם לטובת חיסכון מניב, השקעה נכונה, או אפילו סגירת חובות מעיקים (שכן חוב הוא הנטל הכבד מכולם, באם יש שם ריבית) – הפכתם במו ידיכם זרם של "נטל" פוטנציאלי ל"נכס" ממשי. סיכום למעשה: אז איך מתרגמים את המאמר הזה לחיים עצמם? הנה שלוש פעולות פשוטות שאתם יכולים לעשות כבר בתחילת השבוע הקרוב: מבחן המרקר (שורה-שורה): הדפיסו את תדפיס העו"ש וחיוב האשראי של החודש האחרון. קחו שני טושים בצבעים שונים. צבע אחד לנכסים (הוצאות שמביאות ערך, בריאות, או פרנסה) וצבע שני לנטלים (הוצאות קבועות או משתנות שרק שואבות כסף ללא תועלת אמיתית). התוצאה מול העיניים תפתיע אתכם. חוק 24 השעות: לפני כל רכישה גדולה שאינה קיומית, קחו נשימה של 24 שעות. בזמן הזה, תשאלו את עצמכם את שאלת המפתח: האם המוצר הזה הולך לשרת אותי, או שאני הולך להשתעבד לתחזוקה ולתשלומים שלו? הגדרת "תקציב נוחות" מראש: מותר ליהנות ומותר שיהיו נטלים בחיים (כמו רכב לנוחות) – אבל רק אחרי שהגדרתם להם תקציב מוגדר מראש שלא פוגע בנכסים או בחיסכון שלכם. העו"ש שלנו הוא שיקוף של הבחירות שלנו. ברגע שנפסיק לקנות "נטלים" במסווה של "נכסים", נגלה שהדרך לרווחה כלכלית ולשקט נפשי קרובה הרבה יותר משחשבנו. אבל... רגע לפני שאתם רצים למחוק כל שורה בעו"ש, חשוב להבהיר נקודה קריטית: לא כל דבר בחיים נמדד רק במשקפיים של נכס או נטל כלכלי. לחם, חלב, גבינה, תרופות או בגד בסיסי לילד לחורף – אלו אינם נטלים. אלו צרכי חיים קיומיים. התורה מצווה עלינו "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ומשפחה צריכה לחיות, לאכול ולהיות בריאה בנפש ובגוף. נכס או נטל נמדדים במרחב של הבחירה – במקום שבו אנחנו קונים מעבר לצורך האמיתי, במקום של המותרות, הפינוק או ה"מה יגידו". אל תצמצמו בלחם ובחלב של הילדים שלכם. תצמצמו בנטלים האמיתיים – אלו שיושבים בעו"ש, לא נותנים לכם שום ערך קיומי או רוחני, ורק לוקחים מכם את השקט הנפשי. ️ השורה התחתונה הכסף שלנו הוא משאב יקר שניתן לנו מאת השם כדי שנוכל לחיות ברווחה, ללמוד תורה ולגדל משפחה בנחת. כשאתם מנהלים אותו נכון, ומבחינים בין צורך אמיתי לבין נטל מיותר – אתם לא רק חוסכים כסף. אתם קונים לעצמכם את הנכס הכי גדול שיש: יישוב הדעת. [image: image_c3692084.jpg]

טיפים לכלכלה נכונה חוברת מספר 65.pdf

מיטל נתיב הצלחה עם כסף תלויה ממש מעט ברמת האינטליגנציה שלכם והרבה יותר בהתנהגות שלכם! איך זה יכול להיות שיש אנשים עם הישגים אקדמאיים רבים, אבל בלי הרבה כסף בחשבון הבנק שלהם? או אנשים עשירים שבכלל לא למדו באקדמיה? "הפסיכולוגיה של הכסף" הוא ספר שנכתב על ידי מורגן האוסל. מורגן חוקר את הקשר המורכב ולעיתים לא רציונלי שקיים בין התנהגות אנושית וכסף. האוסל מעמיק בגורמים הפסיכולוגיים והרגשיים המשפיעים על האופן שבו אנשים חושבים, מנהלים ומשקיעים את כספם ומספק לנו כמה תובנות מעניינות לגבי הדרך בה אנחנו מקבלים החלטות ופועלים עם כסף. הנה הנקודות החשובות העולות מתוך הספר: אף אחד לא משוגע הדרך בה כסף עובד מושפע יותר מהאמונות של בני אדם לגבי מה שקורה בעולם, מאשר ממה שבאמת קורה בעולם. ומה שבני חושבים על מה שקורה בעולם מושפע מהניסיון האישי והסביבה שלהם. הנה דוגמה מעולם הכסף – סביר להניח שאדם אשר גדל במדינה בה יש משבר אינפלציוני, יהיה בעל ניסיון לא טוב עם חסכון וירגיש שעליו לבזבז את כספו מהר כמה שיותר, כי בתוך יום יכול להיות שהכסף שלו כבר לא יהיה שווה כלום. לעומתו, אדם אשר גדל וחי במדינה עם כלכלה משגשגת ומטבע חזק, יחשוב אחרת על חסכון – הוא כן ירצה לחסוך יותר, הגישה שלו לחיסכון תהיה אופטימית יותר. כל החלטה שאנשים עושים עם כסף מוצדקת על ידי אינפורמציה שיש בידיהם באותו רגע וקשורה בקשר ישיר לדרך בה הם מאמינים שהעולם עובד. לפעמים כשאנחנו מסתכלים על פעולות פיננסיות שאחרים עושים, או אפילו שאנחנו עשינו בעבר, זה נדמה לנו כאילו אלו פעולות משוגעות, אבל אף אחד לא משוגע, אנשים פשוט פועלים על סמך חוויות וניסיון קודם שלהם שיכולות להיות הגיוניות עבורם באותו רגע נתון. לכל אחד מאתנו יש אג'נדות שונות הנשענות מהתפיסה שלנו את העולם. הבעיה היא שאנשים הולכים אחרי "חכמת ההמונים" מבלי להבין את הדברים עד הסוף ומבלי להבין האם זה מתאים להם, והסוף הטראגי הוא בלתי נמנע. כך נוצרות בועות כלכליות שגורמות להפסדי עתק לאנשים. בנוסף, למשקיעים שונים יש מטרות שונות. אל תבצעו השקעות או מהלכים פיננסיים כי מישהו אחר עשה אותם. עשו אותם אם הם מתאימים לכם באופן אישי. מחבר הספר ממליץ לנו לעשות כל מה שאנחנו יכולים כדי להבין את הנושא ולהבין איזה משחק אנחנו משחקים. איזה סוג משקיע אנחנו רוצים להיות. וגם כאן זה מתחבר למה שאני כל הזמן ממליצה – תלמדו השכלה פיננסית לפני שאתם מבצעים פעולות. גם אם אתם לוקחים ייעוץ אישי – תלמדו את זה בצורה מסודרת. כמו שאנחנו משלבים אצלנו בין הייעוץ להשכלה הפיננסית. אתם חייבים את זה לעצמכם. על מזל ולקיחת סיכונים אם תשאלו אנשים עשירים ומצליחים על ההצלחה שלהם, הם כמובן ידברו על העבודה הקשה שהם עשו ועל כל ההקרבה והמחירים שהם שילמו בדרך. ולמרות שזה נכון עבורם, אבל אי אפשר להתעלם ממשתנים נוספים שנמצאים במשוואת ההצלחה הזו והם – מזל ולקיחת סיכונים. התוצאות שתקבלו בחיים שלכם נובעות גם ממשתנים שהם מעבר אליכם כאנשים ומעבר למאמצים שאתם תעשו. אל תטעו – זה לא אומר שאתם לא צריכים לנסות. שאתם לא צריכים להקדיש מאמצים ולשלם את המחירים, ואנחנו נתייחס לזה עוד מעט, אבל זה אומר שמאמצים ועבודה קשה הם לא מרכיבים היחידים בנוסחת ההצלחה. ואם ראיתם את הסרטון שבו סיכמתי את הספר מצוינים – אז אתם כבר מבינים את זה. גם בספר מצוינים מחבר הספר מראה לנו משתנים שלא תלויים בנו, אשר משפיעים משמעותית על ההצלחה שלנו בחיים. קחו לדוגמה את ביל גייטס, הידוע כאיש של הצלחה וחדשנות. ביל גייטס למד בבית ספר פרטי בסיאטל, שהיה היחיד בשנות ה60 שלימדו בו מחשבים ושהיו בו מחשבים. אם היה לומד בבית ספר אחר, ולא פוגש את עולם המחשבים בגיל ובזמן בו הוא פגש אותו, האם הוא עדיין היה מגיע לאותם הישגים אליהם הגיע היום? ביל גייטס התעניין במדעי המחשב כתוצאה מהחשיפה שלו לעולם הזה בהיותו צעיר בבית הספר הפרטי היחיד באזור בו היו מחשבים. הוא אף זכה לקבל מורה שהיה מוכן להקדיש לו יותר זמן וללמד אותו מעבר לרגיל. ביל גייטס עצמו הודה שאם לא הייתה לו היכולת ללמוד בבית ספר כמו זה, מייקרוסופט לא הייתה קיימת. גייטס לא היה התלמיד המבריק היחיד בבית הספר הזה. פול אלן וקנט אוונס היו אתו. הם היו חברים. כל אחד היה חושב שחבורה זו נועדה להצלחה גדולה בחיים. אבל קנט אוונס נהרג בתאונה מצערת לפני שסיים את לימודיו, המזל לא עמד לצידו. אנחנו יכולים לראות רק תוצאות של הצלחות, אנחנו לא רואים את כל הגורמים המרכיבים אותן. כך קורה גם עם לקיחת סיכונים. כשאנחנו רואים חברה גדולה ומצליחה, אנחנו לא יודעים להעריך באמת את הסיכונים שאותו יזם לקח, את הסיכונים שהמשקיעים לקחו, כדי שהחברה הזו תהיה עכשיו חברה מצליחה. אנחנו לא יודעים את החובות שאותם יזמים נכנסו אליהם בזמן שהימרו על ההצלחה של החברה שלהם. הקושי בזיהוי המשקל של גורמי ההצלחה השונים – מזל, כישורים וגודל הסיכון שנלקח, מונע מאתנו להבין באמת מה היא הדרך הטובה ביותר להגיע להצלחה וזה מה שמונע מאתנו לקבל החלטות טובות לגבי הכסף שלנו. אז לא כל הצלחה היא תוצאה של עבודה קשה בלבד ואנחנו לא צריכים להסתכל על מקרי הצלחה יוצאי דופן או דוגמאות מיוחדות, כיוון שככל שהתוצאה היא יותר יוצאת דופן, כך הדרך שלנו ליישם אותה תהיה פחות ישימה כי אלמנט המזל ולקיחת הסיכונים שיחקו בה תפקיד משמעותי. מתי מספיק זה מספיק? הרבה אנשים רוצים להיות עשירים. אבל עושר הוא דבר מאוד מופשט. כמה עשירים אתם רוצים להיות? כמה יהיה מספיק? להיות בלתי מסופקים ממה שיש לנו היא סכנה מאוד גדולה. יש אנשים שיש להם הכל – עושר, כוח, הישגים, אבל הם יסכנו את הכל כדי להשיג עוד ועוד. מחבר הספר מספר לנו סיפור על ראג'אט גופטה, אשר התייתם בגיל צעיר אבל שנים אחכ קיבל תואר MBA מאוניברסיטת הארוורד והפך למנכל של חברת מקנזי. עד 2008 דווח ששווי הנכסים של החברה הוא 100 מיליון דולר, אבל גופטה רצה יותר והחליט להשיג את זה. ב2008, בזמן המשבר הכלכלי הגדול ובזמן שגולדמן סקס קרס, וורן באפט החליט להשקיע 5 מיליארד דולר בבנק כדי לעזור לו לשרוד. גופטה היה אחד מחברי הדירקטוריון של הבנק ושמע על זה לפני הציבור. הוא השתמש במידע הזה כדי לקנות מניות של גולדמן סאקס לפני שהם יעלו הודות להשקעה של באפט. גופטה כמובן נעצר בעבור שימוש במידע פנים ובכך הרס את כל המוניטין והקריירה שבנה. כי רצה עוד. כי לא הרגיש שיש לו מספיק. זה נקרא חמדנות. בפרק הזה האוסל, מלמד אותנו כמה שיעורים ממש חשובים: לשים לב מתי החמדנות שלנו גוברת על הסיפוק שלנו מדברים. כשאתם מרגישים יותר חמדניים מאשר מסופקים זה תמרור אזהרה, זה אומר שאתם כנראה תיקחו סיכונים לא הגיוניים. האושר האמיתי נמצא ביכולת שלנו להרגיש מספיק, ולא בציפיות הבלתי נגמרות שלנו. אל תשוו את עצמכם לאחרים – זה ממש עינוי מיותר. תמיד יהיה מישהו שישיג תוצאות טובות יותר מכם. מישהו שיהיה גבוה יותר בסולם ההצלחה. להשוות את עצמכם אליהם יגנוב מכם את האושר. תרוצו במסלול שלכם, בקצב שלכם. לא במסלול של מישהו אחר. יש הרבה דברים שלא שווים את לקיחת הסיכון, למרות הפוטנציאל לרווח – למוניטין שלכם אין מחיר, לחופש ועצמאות אין מחיר. למשפחה וחברים אין מחיר. להיות אהוב על ידי אלו שאתם אוהבים – אין לזה מחיר. לאושר – אין מחיר. אם אתם רוצים ליהנות מכל אלו – אתם צריכים לדעת מתי להפסיק לקחת סיכונים שיפגעו בדברים האלו על אפקט הריבית דריבית אם אתם עוקבים אחרי התכנים שלי, אתם יודעים כמה חשוב לנצל את אפקט הריבית דריבית, ומדברים על זה רבות כל הזמן בכל מקום. גם מחבר הספר מזכיר כמובן את הפלא השמיני הזה ונותן לדוגמה את ההון של וורן באפט. ספרים רבים מציגים את הדרך בה וורן באפט עשה את ההון שלו באמצעות ההשקעות, אבל רובם משמיטים את החלק של ריבית דריבית מתוך ההון שצבר, שעומד על יותר מ 100 מיליארד דולר. אין ספק שבאפט הוא משקיע מדהים אין, אבל יש כאן משתנה נוסף משמעותי והוא פרק הזמן שבו הוא משקיע. באפט משקיע מאז שהוא ילד. השווי הגדול שלו התחיל לצבור תאוצה רק מגיל 50. הסוד האמיתי שלו הוא הזמן. זה הסוד של ריבית דריבית. השקעה טובה היא לא בהכרח לפי התשואה הגבוהה ביותר. השקעה טובה היא זו שיש בה את אפקט הריבית דריבית. צ'רלי מנגר, השותף של וורן בפאט, אומר שהחוק הראשון להצלחה כלכלית זה לא להפריע להשקעה טובה לעבוד. רוב המוחלט של ההון של וורן באפט נוצר בזכות אפקט הריבית דריבית. ריבית דריבית זה כמו לשתול עץ – בשנה אחת לא תראו התקדמות, ב10 שנים אתם תתחילו לראות את השינוי וב50 שנה תראו שיצרתם משהו מדהים. אבל להישאר בתוך ההשקעה הזו כל הזמן דורש מאיתנו לשרוד את העליות והירידות של החיים שכולנו חווים לאורך הזמן. קחו שני משקיעים – מיטל משקיעה 100 ₪ בכל חודש באופן קבוע ואת משה, שמשקיע 100 ₪ כשהשוק עולה, ומוכר בכל פעם שהשוק יורד. הוא מנסה לתזמן את ההשקעה שלו. מי לדעתכם ירוויח יותר בסופו של דבר? צודקים! מיטל תרוויח הרבה יותר ממשה. וזה בגלל שמיטל השקיעה בצורה עקבית ולא ניסתה להשיג רווחים מעל הממוצע על ידי ניסיונות לתזמן את השוק. אל תנסו לנצח את השוק ולהשיג רווחים מעל הממוצע. ככה אתם מפסידים הרבה יותר כסף. גם מי שמחפש את ההשקעות שנושאות את התשואות הגבוהות ביותר ולא מסתפקים בתשואות "רגילות" הם בדרך כלל גם יפסידו הרבה יותר. אנשים מחפשים להתעשר מהר, להביא את המכה. אבל לא מבינים את העקרונות והיסודות של צבירת עושר. וזה מביא אותי לנושא הבא: להתעשר לעומת לשמור על עושר בכל מקום מדברים כל הזמן על איך להתעשר, אבל זה לא רק לצבור עושר, אלא גם איך לשמר אותו לאורך זמן. כדי לשמור על עושר אתם צריכים להיות אנשים שמסתפקים במה שיש ולכם ולהוסיף לזה גם קמצוץ של פרנויה. להתעשר דורש לקחת סיכונים, להיות אופטימי לגבי העתיד. להישאר עשיר דורש ממך צניעות, ענווה והבנה שכל מה שהרווח יכול להילקח ממך. כמה מההשקעות שלכם נמצאות באפיקים סולידיים וכמה באפיקים מסוכנים? אתם צריכים לבנות אסטרטגיית השקעות שתעזור לכם להבין מה התמהיל הנכון. האם אתם בשלב בו אתם צריכים אסטרטגיה של הגדלת הון או האם אתם בשלב שבו אתם צריכים אסטרטגיה של שמירה על ההון. כל אסטרטגיה כזו תגזור תיק השקעות אחר. כשאנחנו בונים תוכניות כלכליות לאנשים ומשפחות אנחנו גורים את תוכנית ההשקעות לפי המטרות ולפי השלב הכלכלי בו הם נמצאים. אסטרטגיה של הגדלת הון מחייבת שיהיה לנו בתיק ההשקעות הכולל שלנו מנועי צמיחה חזקים, ולהיפך עושר זה מה שאתם עושים – לא מה שאתם רואים אל תסתנוורו מאנשים שמראים כמה שופינג הם עושים ובאיזה רכב הם נוהגים. רוב האנשים אומרים שהם רוצים להיות מיליונרים כשלמעשה הם רוצים פשוט לבזבז מיליון דולר. אבל לבזבז מיליון דולר זה בדיוק ההפך מלהיות מיליונר. עושר הוא חבוי. עושר מייצר אפשרויות, גמישות וגדילה. עושר נותן את היכולת לקנות דברים אם צריך. לבזבז כסף כדי להראות לאחרים כמה יש לך זו הדרך המהירה להפסיד את הכסף שלך. יכול להיות שאתם חושבים רוצים בית מפואר ומכונית יקרה, אבל זה לא מה שאתם רוצים. אתם רוצים כבוד והערצה מאחרים ואתם חושבים שזה מה שתקבלו אם תקנו את הדברים המפוארים האלו. אבל למעשה אתם לא תקבלו מזה כבוד והערצה ובטח שלא מהאנשים שאתם רוצים את זה מהם. אנשים חושבים שאם הם ייסעו בטסלה החדשה – אנשים יסתכלו עליהם בהערצה. אבל אנשים לא מסתכלים בהערצה עליכם בתוך הרכב, אלא על הרכב עצמו. עושר אמיתי נוצר מכסף שלא בזבזתם, לא מהדברים שקניתם. לקנות חופש מחבר הספר מתאר לנו כמה רצה להפוך להיות משקיע כדי להרוויח הרבה כסף, הוא חשב שכך הוא יהיה מאושר. כשהוא הצליח לעבוד כמשקיע הוא הבין ביום הראשון למה הם הרוויחו הרבה כסף – הם עבדו קשה יותר ושעות רבות יותר מרוב האנשים. אמנם הוא תוגמל היטב, אבל מהר מאוד הוא הרגיש שהוא עבד לבוס שלו. שהוא חייב לעבוד כל שנייה. אלו היו ימים של אומללות עבורו והוא לא החזיק מעמד בעבודה הזו יותר מחודש. מחבר הספר אומר שחופש עבורו זה לקום בבוקר ולעשות את מה שאתם אוהבים וזה לאו דווקא יהיה נגזרת של כמה כסף אתם מרוויחים. ובכלל בניית עושר פחות קשורה לגובה השכר שלכם והרבה יותר לשיעור החיסכון שלכם. כולנו מסתכלים על חיסכון כמה שנשאר לנו אחרי שאנחנו מפחיתים את ההוצאות שלנו מההכנסות שלנו. אבל האוסל, מחבר הספר, אומר לנו שלמעשה החיסכון שלנו הוא כתוצאה ממשוואה אחרת – הכנסות פחות האגו שלנו. זו דרך מעניינת להסתכל על ההוצאות שלנו. כמה מתוך ההוצאות שלנו באמת הכרחיות וכמה מהן נועדו להעלות את האגו שלנו. אם תנטרלו את ההוצאות שקשורות לאגו שלכם, תוכלו להישאר עם שיעור חיסכון גבוה יותר. זה גם יכניס לכם הרבה יותר חופש לחיים. הרבה אנשים משועבדים לתרבות הצריכה וזה גורם להם להיות בעבודות שהם לא אוהבים, זה מה שגורם להם להרגיש שהם לכודים במרוץ העכברים. ברגע שתשחררו את האגו, אתם תוציאו את עצמכם לחופשי. השתמשו בכסף כדי לקנות חופש – אל תשתמשו בכסף שלכם כדי לקנות בית מפואר או רכב יקר. השתמשו בו כדי לייצר לכם זמן, כדי לקנות לעצמכם את החופש. זה יעניק לכם את המותרות שחפצים לא יכולים להעניק לכם. חופש יעניק לכם אושר גבוה יותר מכל חפץ אחר. להשקיע את הכסף שלכם כדי לייצר לכם יותר חופש עתידי. תשאירו מקום לטעויות אם אתם לא יכולים להיערך לטעויות, אתם תהיו בבעיה. כי יהיו טעויות בדרך. יהיו הפסדים בהשקעות שלכם. יהיו דברים לא צפויים. הטעות הכי גדולה היא לסמוך על משכורת בשביל ליהנות מהוצאות בהווה מבלי לשמור כספים לטובת העתיד ולטובת חירום. אנחנו לא יודעים מה יקרה מחר ואנחנו לא יודעים האם באמת תהיה לנו האפשרות לבזבז את מה שחסכנו, אבל אנחנו חייבים להשאיר מקום לטעויות. אם יקרה משהו – האם יש לכם יכולת להמשיך לחיות ללא פגיעה כלכלית ממשית. זה מתחבר למה שאני תמיד מלמדת על קרן חירום וקרן בלתם. אם תבנו את זה נכון, תוכלו לטעות חצי מהזמן ועדיין לצבור עושר וכראיה מחבר הספר מספר לנו את סיפורו של היינז ברגר, משקיע באומנות. ברגר הצליח לייצר קולקציה מדהימה של יצירות אומנות. הוא רכש כמויות גבוהות של יצירות ורק מעטות מהן היו באמת בעלות ערך גבוה. כלומר, ברוב הפעמים הוא טעה. אבל באלו שהוא כן צדק – זה היה בגדול. אם אתם רוצים להיכנס לעולם היזמות וההשקעות אתם חייבים להבין שעולמות אלו פועלים לפי חוק פראטו – 80% ממה שתעשו כנראה לא יצליח, ורק 20% יצליח. אבל אתם צריכים שתהיה לכם תשתית כלכלית טובה שתחזיק אתכם חזק גם בטעויות. קחו גם את באפט לדוגמה – הוא היה בעלים של יותר מ400 חברות לאורך חייו, רק בודדות מהן נשאו לו רווחים גבוהים ומשמעותיים. גם ארגונים וחברות מבינים את המציאות הזו. אם תראו את כל הסדרות שנטפליקס הפיקו, תראו שרק בודדות מהן הצליחו ממש. להיות פסימי או אופטימי בני האדם נוטים להביע יותר עניין בהודעות על אסונות וטרגדיות. לאורך היסטוריה נבואות שחורות נעשו לגבי עתיד האנושות, לגבי הבורסה, לגבי כסף, לגבי נושאים שונים. אבל למעשה, ברוב הזמן העולם טוב לרוב האנשים ולכן הגישה האופטימית היא הנכונה יותר. המציאות מראה שאופטימיות עוזרת לנו בני האדם לייצר פתרונות לצרכים שונים. מכאן נובעת החדשנות. אז תהיו אופטימיים! אתם תשתנו לעשות תוכנית כלכלית זה לא משהו שעושים פעם אחת שגר ושכח, כי החיים משתנים, הכל משתנה כל הזמן. אתם תשתנו כאנשים, העולם ישתנה. זה חייב להיות דינמי. בנוסף, כשאתם מקבלים החלטות בהווה, תחשבו על ההשלכות העתידיות שלהם. אתם לא רוצים בעתיד שיהיו לכם חרטות על דברים שעשיתם או לא עשיתם בעבר. הסופר מספר לנו על חבר ילדות שלו שחלם להיות רופא והשקיע מאמצים ושנים רבות של חתירה למטרה זו עד שלבסוף הצליח. לפני כמה שנים הוא פגש את אותו חבר, והתברר לו שאותו חבר מצטער שהוא בחר בקריירה הזו, שזה נורא עבורו. מחקרים מראים שאנחנו כאנשים משתנים וזה משפיע על המטרות והשאיפות העתידיות שלנו. וכך החלטה שהייתה נראית נכונה בעבר, נראית כטעות נוראית בעתיד. לכן, הימנעו ממחויבויות כלכליות שלא תוכלו לעמוד בה ושתתחרטו עליה – אני רואה הרבה אנשים שקונים דירה מעבר ליכולת הכלכלית שלהם, הרעיון היה נראה טוב באותו רגע, אבל בזמן האמת, לא יכולים לעמוד בעומס ההוצאות. יש גם את הצד ההפוך – אנשים שחושבים שלעולם לא יצליחו לקנות דירה אז הם פשוט מבזבזים את כל הכסף שלהם, ולא חוסכים. או אנשים שדוגלים רק סגנון חיים של "החיים קצרים בואו נחיה עכשיו כמו שצריך", "למה לשמור כסף לעתיד", ואז הם מבזבזים את כל הכסף שלהם ונחשו מה – הם חיים עד גיל 90 ויותר בהישרדות כלכלית תמידית…. אנשים חושבים שהם לא ישתנו לאורך השנים אבל למעשה אנחנו כן משתנים ובעוד 10 שנים אנחנו נהיה שונים ממה שאנחנו היום. אז אל תעשו היום פעולות כלכליות על סמך דעה שאתם מחזיקים בה היום, ויכולה להשתנות בעוד 10 שנים אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי. שום דבר הוא לא בחינם לכל דבר בחיים יש מחיר, אבל לא תמיד אנחנו מבינים מה המחיר. כדי להיות בעצמאות כלכלית אנחנו צריכים להבין מה המחיר הנדרש והאם אנחנו מוכנים לשלם אותו. דברים נראים קלים בתיאוריה, אבל לא כך במציאות. כדי להיות משקיע מצליח אתם צריכים לשלם מחיר, לא רק בכסף על השכלה מתאימה ועל יועצים לאורך הדרך, אלא גם בחששות, בחוסר יציבות, בספק. האם אתם מוכנים לזה? תנודתיות וחוסר ודאות זה חלק מהדרך להצלחה כלכלית. אנחנו צריכים לקבל את הדרך ולהיות מוכנים לשלם את המחיר. אם אתם רוצים מטרה מסוימת – תבינו מה המחיר שאתם צריכים לשלם ושלמו אותו. הגענו לסיום, ואני רוצה להוסיף כמה מילים בנימה אישית. אני מאוד התחברתי לספר כי הרגשתי שהוא העלה על הכתב את העקרונות לפיהם אני חיה ובהם אני דוגלת. הרבה מהם בכל אופן. מי מכם שעוקב אחרי תקופה, או לקוחות שלנו – מכירים את הדברים האלו בצורה כזו או אחרת כי אני מדברת עליהם כל הזמן. ממליצה לכם לעבור שוב על הדברים, לכתוב לכם את התובנות שאתם לוקחים מכאן ופעולות שהייתם רוצים ליישם בחיים האישיים שלכם. כי ידע בלי פעולות, לא באמת מקדם אותנו.

אני רואה שגב' ליבוביץ' לא ענתה עדין, אז אענה במקומה- זה האתר שלה- https://zoog-meushar.co.il/?ref=horvitz אני פרסמתי פעם את המשחק במסגרת שת''פ, אח''כ קיבלתי מגב' ליבוביץ אץ המשחק בהפתעה ווללא תאום, כהתרשמות החיוביות והמאוד מופתעת שלי מהרמה, על אף שאני מכירה הרבה חומרים כלכליים וספרים, פרסמתי ברשימה שלי את הפוסט הבא: בס''ד גם לכם נמאס מלשמוע על התנהלות כלכלית נכונה? יש לי שאלה בשבילכם: מי מצליח להתקדם לרכישת השקעה בנדל''ן? ספוילר: לאו דווקא מי שמרוויח הכי הרבה. שוב ושוב אני רואה שמגיעים אלי אנשים ורוצים להתקדם להשקעות נדל''ן, כאשר הם מציגים הון עצמי מרשים ויכולת החזר נהדרת על אף שההכנסה החודשית שלהם לא גבוהה ביחס לנתונים האישיים שלהם. לעומתם- יש משפחות עם הכנסות יפות ואפילו גבוהות ממש שמתקשים להתקדם להשקעות נדל''ן. המסקנה שלי: ההתנהלות הכלכלית הנכונה משפיעה על היכולת להתקדם בנדל''ן יותר מאשר רמת ההכנסות. טוב תודה. שבענו מלשמוע זאת, כבר עשינו סיבוב או שתים אצל מאמנים כלכליים כאלה ואחרים, או, לחילופין, אני מאוד רוצה אבל בן/ בת הזוג לא מוכנים לשמוע על הנושא הכלכלי הטעון כל כך. אני רוצה לחשוף אתכם לחוויה אחרת שעדיין לא פגשתם: זוג מעושר. המשחק הזוגי שיחזיר לכם את תחושת השליטה בכסף, תעזור לכם לבנות הרגלים כלכליים נכונים יותר ותוביל אתכם לעתיד שבו תוכלו להרשות לעצמכם הרבה יותר ממה שחשבתם. את זה העתקתי מהאתר. אבל האמת? מניסיון אישי, זוהי חוויה יוצאת מגדר הרגיל. בין אם אתם מנהלים את עצמכם למופת- תופתעו לראות כמה אסימונים יפלו לכם, בין אם אחד מכם אוהב את תחום הכספים ורעהו סולד ממנו, ובין אם- ופגשתי גם הרבה זוגות כאלו- אף אחד מכם לא רוצה להתעסק עם הכסף. המשחק הזה יקדם אתכם וירוויח לכם הרבה. כי כשאנחנו נמצאים מול הכסף במקום חיובי ואופטימי- השפע בעז''ה מגיע. כעת, לקראת חג הפורים, ושלל ההוצאות שבאות יחד איתו ועם פסח שבעקבותיו. זה הזמן האידיאלי ביותר- לרכוש מתנה לבן בת הזוג או למי שאתם מעריכים. וכמה עולה המשחק המיוחד הזה? רק 397 ש''ח, אבל לא זה מה שתשלמו. ביקשתי מאביגיל ליבוביץ', מחברת המשחק המדהימה שתעניק לכם קוד קופון- horvitz הוא שווה, היכנסו לאתר ונסו אותו... אל תפסידו! חוץ מזה, המשחק נעים במיוחד, ארוז באריזה מהודרת, מלא במשפטים חכמים. שווה לכם! התחילו לשחק, ובעז''ה עוד תקופה קצרה אשמח לשבת איתכם בפגישה על השקעת הנדל''ן המתאימה לכם ביותר!

חוב או התחייבות: על מה אתם באמת משלמים בכל חודש? אם אתם שואפים לצאת לעצמאות כלכלית, הצעד הראשון הוא לאו דווקא לחסוך יותר, אלא קודם כל לעשות סדר במושגים שמנהלים אותנו. רובנו נוטים לערבב בין "חוב" ל"התחייבות", אבל בפועל, המשמעות הכלכלית שלהם הפוכה לגמרי. ההבדל ביניהם הוא מה שקובע אם אתם עובדים בשביל העבר שלכם, או בונים את המחר. חוב=רע התחייבות=תלוי בנסיבות ובתזרים.. מהו חוב? חוב הוא תשלום על העבר חוב הוא מצב פסיבי שבו אתם משלמים על משהו שכבר נצרך ונעלם. זהו כסף שיוצא היום כדי לכסות ערך שכבר איננו – כמו הלוואה שכיסתה מינוס שנוצר מחופשה או קניות ספונטניות. הבעיה הגדולה כאן היא שהעתיד שלכם "משלם" על הנאות שכבר חלפו, וזה מה שמושך אתכם כל הזמן לאחור. התחייבות היא השקעה בעתיד לעומת זאת, התחייבות היא פעולה אקטיבית. זו החלטה מודעת להקצות משאבים היום כדי לבנות נכסים, עסק, ידע או כושר השתכרות גבוה יותר מחר. כשמישהו לוקח מינוף ללימודים או לנכס, כמו משכנתה או הלוואת סטודנט, הוא לא "חייב על העבר", אלא מתחייב מההווה כלפי העתיד. הכסף כאן לא בוזבז; הוא הומר בנכס שאמור להניב יותר ממה שההתחייבות עולה. מתי התחייבות הופכת לבעייתית? לא כל התחייבות היא טובה. היא הופכת לרעה ברגע שהיא גדולה על מידותיכם או כשהיא מופנית למוצרים שמאבדים ערך במהירות, כמו רכב יוקרה בתשלומים חונקים. התחייבות נהפכת לחוב עתידי אם היא חונקת את התזרים שלכם או אם הנכס יהיה שווה חצי בעוד שנתיים בזמן שהתשלום נשאר מלא. כדי להמחיש את ההבדל בתוצאה הסופית, בואו נסתכל על שני אנשים שמהחשבון של שניהם יורדים 4,000 ש"ח בכל חודש: מאיר מחזיר חוב: הכסף שלו הולך אחורה בזמן. הוא משלם על חופשה מהשנה שעברה. הזיכרון דהה, אבל התשלום נשאר, ועליו נוספת ריבית שהופכת את החופשה ליקרה בהרבה. מאיר הוא "עבד" של החלטות ישנות ומרגיש שהוא עובד בשביל לפרנס את הבנק. יצחק מנהל התחייבות: הכסף שלו בונה ערך. הוא התחייב להפריש את הסכום הזה בקרן כספית. הוא לא משלם קנס על העבר – הוא מרוויח ריבית. בזכות התכנון הזה, הכסף שלו מייצר עוד כסף, ובפועל החופשה שלו תעלה לו פחות מאשר למאיר. יצחק הוא "אדון" לעתידו; הוא משתמש בהתחייבות כמנוף לצמיחה ומנהל אותה בקור רוח. בשורה התחתונה: השינוי מתחיל כשמפסיקים לשאול "כמה אני חייב?" ומתחילים לשאול "על מה אני משלם?". ברגע שמבינים שמשלמים על העבר, נוצר דחף לסגור את זה מהר. חוב הוא משקולת, והתחייבות חכמה היא המנוע שלכם. אז מה קורה אצלכם בדף החשבון – אתם עובדים בשביל האתמול, או בונים את המחר?

כל חברה או חנות שיחליטו שהם מפסיקים לעשות חשבון מה הם מכניסים מה הם מוצאים בעיקרון יכולים לעשות את זה ולא בטוח שהם יגיעו לפשיטת רגל אבל הסיכוי שהריוחיות שלהם תרד גבוה זה לא חובה אבל זה עוזר מאוד

@פורום אני מכירה אותם רק מהמאגר מידע החינמי הורחב שלהם. תודה על ההארה.

אני ב''ה מציעה שירות של פגישות מיפוי לקראת רכישת דירה, תוך התחשבות מעמיקה בתכנון הכלכלי שלכם, עלויות נלוות, הון עצמי ראשוני ויכולת החזר, ומביאה דוגמאות של איזורים להשקעות שמתאימים לכם, סיכונים וסיכויים של כל סוג השקעה- לפי מה שקורה כעת בשוק. 02-6-310-301 שלוחה 1, או במייל TAZRIM@TAZRIM1000.COM

עכשיו אפשר לעשות סקר מסודר

צודק. הכוונה ליעוץ וליווי כלכלי למשפחות

@השומר כתב במשלמים יותר מדי על המים? כך תחסכו אלפי שקלים בפעולה פשוטה: 7 קוב לנפש כוונתך לחודשיים הוא דיבר על 3.5 לחודש אין הבדל

@איציק-התותח כתב בכמעט עשרת אלפים שקלים נעלמו לי - עד שפתחתי את דוח האשראי: בעבר הלא רחוק, פירוט האשראי היה מגיע בדואר, וכולם היו בודקים אותו. אצלי זה עדיין מגיע בדואר. (אחרי הרבה זמן אבל בסוף מגיע). (אולי אם תבקש מהבנק/חברת אשראי יחזירו לך אני לא מבין בזה).

שלום לכל חברי הפורום, תודה רבה על התגובות וההיענות הנפלאה למדריך הקודם! אני שמח לראות כמה הנושאים הללו נוגעים לכולנו. בפוסט הקודם דיברנו על הבסיס: תיעוד הוצאות, בניית תקציב ו"קרן חמצן". אלו הם הצעדים שמוציאים אותנו ממעגל "כיבוי השריפות" ומחזירים את השליטה לידיים שלנו. אבל מה עושים כשרוצים להתקדם לשלב הבא? איך לוקחים משפחה ברוכת ילדים, עם אתגרים כלכליים ייחודיים, ומתחילים לבנות צמיחה וביטחון אמיתי לטווח ארוך? הנה 2 מפתחות מתקדמים שיסייעו לכם להפוך משליטה יומיומית לניהול אסטרטגי של עתיד המשפחה. מפתח 1: להפוך את "קרן החמצן" למכשיר צמיחה במאמר הקודם, "קרן החמצן" (חיסכון למקרי חירום) הייתה כרית ביטחון. כעת, כשהיא קיימת (אפילו חלקית), צריך להבטיח שהיא משרתת אותנו ולא "שוכבת ישנה" בחשבון העו"ש: קביעת יעד גודל: היעד המקובל הוא 3 משכורות חודשיות. זה הסכום שיבטיח לכם שקט נפשי לתקופה ארוכה במקרה של שינוי בלתי צפוי. שימוש בכלים נזילים: כסף ש"יושב" סתם בעו"ש מאבד ערך בגלל האינפלציה. ברגע שהגעתם לסכום משמעותי, העבירו אותו לכלים פיננסיים נזילים ובטוחים, כמו קרן כספית (דרך הבנק או בית השקעות). זוהי דרך בטוחה יחסית להשיג תשואה נאה, והכסף נזיל וזמין לכם בתוך ימים בודדים. מפתח 2: להסתכל מעבר לאופק - הפנסיה החרדית הפחד הגדול ביותר של כל משפחה הוא תלות כלכלית בגיל מבוגר. החיסכון לטווח ארוך הוא לא מותרות, אלא מצווה כלכלית להבטיח את עתידכם ואת עתיד ילדיכם. אל תסתפקו ב"ברירת המחדל": גם אם אתם עצמאים או עובדים במשרה חלקית, יש לכם אפשרות לחסוך בקופות גמל להשקעה או להפקיד באופן עצמאי לפנסיה. קחו יועץ פנסיוני אובייקטיבי שיסדר לכם את התיק הקיים ויוודא שאתם מקבלים את הטבות המס המקסימליות המגיעות לכם. חיסכון לחתונות הילדים: "חיסכון חתונה" הוא המטרה הגדולה של הציבור החרדי. הפתרון היעיל ביותר הוא בדרך כלל שימוש בקופת גמל להשקעה – כלי גמיש המאפשר לכם להפקיד סכומים חודשיים קבועים, וליהנות מצבירת רווחים לאורך שנים, כאשר הכסף נזיל בכל עת (בניגוד לקרן פנסיה). לסיכום, המעבר לניהול כלכלי חזק הוא מסע של צעדים קטנים אך עקביים. מהרגע שבו הכלים הבסיסיים מהפוסט הקודם עובדים, התמקדו באסטרטגיה – ניהול ההוצאות הגדולות והבטחת העתיד באמצעות כלים פיננסיים נזילים וארוכי טווח. בהצלחה רבה!

הכול התחיל בפקק אחד, רגיל לגמרי. כולם עומדים, מתקדמים מטר וחוזרים לעמוד. ואז פתאום אחד זז הצידה, נכנס לסמטה צדדית , ופתאום נעלם. תוך דקה הוא עקף את כולם. דרושים מובילים – מי שמוכן לא להסתפק בזרם, למצוא דרכים חדשות, ולקבוע את הקצב שלו. חשבתי על זה הרבה אחרי. יש אנשים כאלה – מובילים. לא מחכים שיזיזו אותם, לא מסתפקים בזרם. פשוט מחפשים דרך אחרת. בעולם הכלכלי זה נראה אחרת, אבל העיקרון זהה. יש את מי שמחכה למשכורת, ויש את מי שמתכנן מה יעשה איתה. יש את מי שמתלונן על יוקר המחיה, ויש את מי ששואל איך אפשר להגדיל הכנסה. המוביל לא בהכרח חכם יותר, הוא פשוט לא נגרר. הוא זה שקם בבוקר ואומר: הפעם אני קובע את הקצב. ואז קורה קסם קטן גם אם הדרך עוד לא ברורה, הוא פתאום רואה הזדמנויות שאחרים מפספסים. קורס השקעות, מיזם קטן, אפילו רעיון לחיסכון פשוט בבית. אבל הנגרר? הוא אומר ”אף אחד לא מצליח,“ אין מה לעשות,“ וממשיך בדיוק באותו מסלול פקוק. וזה לא רק בכסף.זה בתפיסה. מוביל קובע את הטון גם אם העולם סביבו מאחר להבין. מי שמוביל — מגדיר את הכיוון . מי שנגרר — פשוט מתרגל לעמוד במקום . תשאל את עצמך: האם אני נוסע, או רק נוסע אחרי? דרוש מוביל – מה אנחנו מחפשים: יוזמה: לא להסתפק במה שיש, למצוא דרכים חדשות. חשיבה עצמאית: לקבוע את הקצב ולא להישאר בזרם. ראיית הזדמנויות: להבחין במה שאחרים מפספסים. פעולה: להוציא רעיונות, חיסכון או מיזם לפועל. אמונה בעצמך: לדעת שאתה יכול ולהתחיל להתקדם עכשיו. אם אתה רוצה להיות חלק מהמובילים – חייג אליך או אליי ותתחיל להתקדם. כי אתה יכול.

@שששששש כתב באשליית המלאי והשפע: הכל נכון במוצרים שמתכלים, אבל יש מוצרים שאין בעיה שיהיה עוד הרבה למשל אבקת כביסה, אין מה לעשות עם 40 ק"ג ואם יש מבצע שבעתיד יחסוך עשרות שקלים למה לא, או שמן למאור ועוד ועוד אבל העיקרון מובן ונכון נכון אבל השאלה גם כמה מקום יש בבית, (השטח של הדירה עולה הרבה...) וגם בזה צריך שלא יבוא למצב של וכשבאתי לסדר מחדש, גיליתי שלושה סוגי שמפו, שתי קופסאות קקאו סגורות, ושקית סוכר ששכחתי שקניתי בכלל. נ.ב. אני חושב שעיקר המסר הוא לגבי האשראי והמסגרת בבנק.

@998877 אם העלות שלהם מאוד יקרה אז מסתבר שהיא לא משתלמת (למי שמתקין לבד.....)

@יצחק-שקל-דעת כתב בשנאת ההפסד: האחד קם עם מחשבה: ”היום אני הולך להרוויח 200 שקל.“ השני קם עם מחשבה: ”אם אני לא אצא לעבוד – אפסיד היום 200 שקל.“ רק הפתיח של הפוסט זה סיבה להיפטר מחרדת ההפסד ואימוץ שיטת המצליחנות של הנאה וסיפוק מהישגים כי בעצם העמדת כאן שני אנשים שיוצאים לעבוד אחד נהנה מעצמו ומהחיים ואחד נמצא בחרדה שאם הוא לא יעשה 1 2 3 הוא יפסיד 4 5 6

תודה רבה ל@קל-זכות ל זכות על ההעלאה אני מצטט נרגעתי, התאוששתי, אך יש משהו שמייסר את מצפוני, וטורד את מנוחתי. אני שואל את עצמי שוב ושוב, במבט לאחור, במה טעיתי. מה עשיתי לא בסדר. האם היה נדרש ממני להישאר בבית של ה-80 מטר. האם לעבור לפריפריה. אולי לגור באוהל. ככל שאני מתבונן, ואני אומר זאת גם לאחר התייעצות עם מורי ורבי, ועם היועץ הכלכלי, נדמה לי שזוהי גזירה משמים. משהו שלא בבחירתי. נגזר עלי הצער ועוגמת הנפש, ולא יכולתי לעשות השתדלות אחרת למנוע ממני. בדיוק כמו מי שנקלע שלא באשמתו לתאונה או פיגוע, או מי שנחלה במחלה מסוכנת. עשיתי השתדלויות רבות לעמוד במסגרת התקציב המקורית. לא שדרגנו, לא התבלבלנו, לא עפנו על עצמינו. הכל במינימום הכי בסיסי והכרחי, הסכמתי לגור בטאבו משותף, רכשתי מטבח הכי בסיסי שרק ניתן. והכל נעשה לאחר התייעצות עם מומחים שונים בכל שלב. אני מודה להקב"ה שלא עזב חסדו מאיתי. ולכל השותפים במגבית החירום שנערכה לטובתי. לא נעיםלי. אני עדיין מתבייש שנזקקתי לבריות. מצטער על הצער שגרמתי. קיימתם מצוות צדקה המהודרת ביותר, ויחד עמה, הצלתם את חיי. אשרי משכיל אל דל. וכעת לאחר הסיפור הבאמת מרגש [כתיבה מצוינת חייב לציין], אני מסכים עם הקביעה שככל הנראה זה מה שנגזר עליו ואין אדם נוקף אצבע מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה. אך אדם שמגיע לאותה סיטואציה בדיוק, האם באמת אין לו מה לעשות? נשאל את השאלה בצורה שונה קצת, אם אותו אדם אחר הנסיון שעבר היה מגיע אליו חבר עם סיפור דומה אחת לאחת, יש לו דירת שלושה חדרים, המשפחה גדלה אין מספיק מקום לכולם, יש לו כמה אפשרויות למכור ולרכוש דירה גדולה יותר, או לעשות טאבו משותף וכו', האם אותו אדם ימליץ לו על אותו מסלול? ושאלת אחרונה אם העסק של אשתן צמח ככל הנראה היה פוטנציאל עיסקי להרוי יותר בתוך אותה מסגרת של עבודה, מדוע בתוך שלל הרעיונות לא עלה הרעיון לשבת עם יועץ עיסקי איך ניתן להגדיל ולמקסם את הרווחים בעסק של אשתו?

בתרפ״ו, הסוכה נבנתה מקרשים פשוטים, סכך ירוק מהשדות וקישוטים שגזרו הילדים מנייר צבעוני. האיש מתרפ״ו עבד קשה מהזריחה ועד השקיעה, וכשהגיע החג – ישב עם משפחתו בסוכה רעועה, אכל פת חמה ושר זמירות, והרגיש מלך. בתשפ״ו, הטלפון לא מפסיק לצלצל: שלום וברכה, מדבר כספא מבנק כסף קל… מגיעה לך הלוואה לחג עם ריבית חגיגה! האיש מתשפ״ו מחייך, מוציא עוד כרטיס אשראי מהארנק, וממהר לקנות תאורת לד נוצצת, סט כלים חדש ובדים מהודרים לדפנות. האיש מתרפ״ו מרים גבה: תגיד, מה כל זה? אצלנו הסוכה הייתה פשוטה, והלב היה שמח. אתה רוצה שמחת בית השואבה או שישאב ממך כל השמחה? האיש מתשפ״ו עונה בביטחון: יהיה בסדר… סמוך על סמוך… תמיד יש עוד הלוואה שתכסה את הקודמת. האיש מתרפ״ו מהנהן: בסוכות אנחנו זוכרים שהכל ארעי – גם הבית, גם הכסף. מי שחי על חובות – חי תמיד בסוכה מתנדנדת. ואתה יודע מה? מי שרוצה להגיע לפסח בלי קריסה, צריך להתחיל עכשיו." האיש מתשפ״ו מתבלבל: עכשיו? אבל פסח עוד חצי שנה… האיש מתרפ״ו מחייך: כן, עכשיו. תשים בצד כל חודש סכום קטן – עד פסח זה נהיה הרבה. תכתוב רשימה סגורה, אל תרדוף אחרי אשראי, ותחפש שמחה בפשטות. ואז מוסיף בקול תקיף יותר: אל תטעה – אנחנו לא בתרפ״ו. אתה חי בתשפ״ו, וזה בסדר. תחיה עם הנוחות, השפע והברכה, עם מה שיש היום. אבל תחיה מהכנסות שלך – לא מהחובות שלך. זו כל התורה. האיש מתשפ״ו שותק רגע, מביט בסוכתו המפוארת ובחשבונות המתרבים, ומבין: האור הגדול ביותר בסוכה לא בא מהפנסים החשמליים – אלא מהשקט שבלב, כשחיים מתוכנן ונכון. טיפים כלכליים מסוכות עד פסח קופה קטנה לפסח – להפריש כבר עכשיו סכום בכל חודש. עד פסח זה מצטבר לאלפי שקלים. לחיות מהכנסות, לא מהלוואות – אם אין כסף זמין, לא קונים. כרטיס אשראי זה לא הכנסה. רשימת קניות סגורה – לכתוב מראש מה חייבים לחג ולעמוד בזה. בלי עוד משהו קטן. ביטול סמוך על סמוך – אל תבנה על הלוואה שתכסה הלוואה. כל הוצאה – רק מתוך מה שנכנס. התחלה קטנה עכשיו = רווח גדול אחר כך – כל שקל שנחסך היום מונע ריבית ודאגות יקרות מחר.