דילוג לתוכן
  • 5 הצבעות
    8 פוסטים
    169 צפיות
    ארגון בנקלא
    עודכן בהודעה הראשונה השיעור האחרון והמסכם של ראב"ד ביתר שליט"א
  • 4 הצבעות
    26 פוסטים
    650 צפיות
    ה
    @טריידר האותיות הקטנות גם לא מענינות כאן כ"כ, בתחום הזה יש לבחור את הבנאדם לפי איך שהוא מתנהל בשטח. כי בפועל לא תתבע אותו על הפרת חוזה וגם בלי להפר חוזה הוא יכול לסובב אותך בלי בעיה
  • רעיונות להגדלת הכנסות לאברכים

    הועבר פרנסה
    71
    4 הצבעות
    71 פוסטים
    3k צפיות
    ב
    @יעקב-בן-אשר כתב ברעיונות להגדלת הכנסות לאברכים: יש גם את כל התחום של עריכה תורנית יש הרבה אברכים שמתפרנסים מזה לא רע גם במסגרת הכנסות מהצד... כמוני למשל:)
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    226 צפיות
    נ.ר.א.נ
    בד"כ לאחר שאני מסיים לשכנע את ידידיי שיש צורך אמיתי בחסכון לחתונות ילדים, וזה צריך להיכנס להוצאות הקבועות בתקציב, יש שאלה שאני רגיל להישאל, "עד שאני יתחיל לחסוך, עדיף לי לסיים קודם עם חובותי או / ולגמור לפרוע את המשכנתא. בהסבר פשוט יובן שהעדיפות למי שלא יכול גם לפרוע וגם לחסוך היא לחסוך ולא לפרוע, נניח שב"ה בעוד 20 שנה תעמוד תחת חופת ביתך /בינך, ובס"ד עצומה סיימת לפרוע את כל חובותיך, זו באמת הרגשה טובה, אבל עדיין בשביל להתחיל לחתן ילד צריך כסף! וזה אין לך, אתה בלי גרוש בצד! אין לך להוצאות הנצרכות ובודאי לא כסף שיכול לשמש כהון עצמי כדי להשלים לקיחת משכנתא לך או לזוג, לעומת זאת באם לא פרעת את חוב המשכנתא שלך וחסכת כל חודש סכום מכובד בצד, ב"ה תגיע לחתונה אכן עם תשלום משכנתא מסויים כל חודש אבל עם סך חיסכון של מאות אלפי ש"ח שיוכל לשמש אותך, להוצאות החתונה, הרגשה הכי עצומה ונפלאה שיכול להיות. בכך גם תרוויח תועלתיות נוספות שיש בשימוש בחתונות ילדים בכסף "שלך" לעומת שימוש בכספי הלוואה או משכנתא, כגון שימוש מושכל ומדוד ( זה כסף שהשקעת עליו) לעומת כספי הלוואה שהרבה יותר קל בהרגשה לבזבז, תרוויח לחתן עם מה שיש לך ולא להתחיל עכשיו את גלגל החובות וההלוואות, גלגל שאין לו סוף. זאת מלבד השיקול שע"פ נתוני העבר בחיסכון לטווח ארוך אחוזי התשואה שאמורים להיות הם יותר מתשלומי הריבית של המשכנתא (מבלי להיכנס לנושא האם עדיף לקחת משכנתא כדי להפקיד בשוק ההון). קיים שיקול נוסף, שבחסכון בקרן השתלמות או קופת גמל להשקעה או מחתנים בנקל, יש אפשרות לקבל הלוואות מוזלות ע"ח הקרן, זה אומר שבבוא העת למשיכת הכסף הדבר הכדאי הוא, לקיחת הלוואה מוזלת ע"ח הקרן והכסף המושקע ימשיך להרוויח. בהצלחה...
  • "חובות וסיוטים"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    3
    4 הצבעות
    3 פוסטים
    126 צפיות
    אבישי ויינגולדא
    @נחמן-רוזנבלום ממש יפה! אהבתי את: 'להיות חייב לעצמו במקום לאחרים' ממש חזק!
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    167 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    אהבתי את ההגדרה הפלא ”תשיעי בתבל” עד לפני שנה הכרתי שבע ומאז ועד היום הכרתי שמונה היום היא השתנתה ל9!
  • פסק הלכה דרמטי המשך יבוא...

    הועבר צדקה ומעשר כספים
    8
    1
    4 הצבעות
    8 פוסטים
    326 צפיות
    רואה את הנולדר
    @יוסי-C כתב בפסק הלכה דרמטי המשך יבוא...: @רואה-את-הנולד נראה לי שלראשונה יש פסק גלוי של רב שאפשר להשקיע בשוק ההון לצורך חתונות הילדים מכספי מעשר עד היום לא היה קונצנזוס על משהו שהוא מתאים לכולם והוא פשוט להשגה לכל אברך בן תורה
  • לא להשבר בירידות!!!

    הועבר שוק ההון והשקעות
    5
    1
    4 הצבעות
    5 פוסטים
    352 צפיות
    טריידרט
    @טריידר כתב בלא להשבר בירידות!!!: אבל אישית - אני מאוד חושש שאם בשלושה שנים הבאות שוק ההון יביא תשואות מתחת לממוצע, זה יזיק מאוד להסברה שנעשתה והציבור שלא בהכרח הבין את היקף הסוגיא, יתעצבן ויתייאש. במחשבה שניה - אדרבה, עכשיו שהציבור רק התחיל להפריש הכי טוב להתרגל לתנודות וירידות, כדי לבנות את החוסן הרגשי לתנודות בעוד כעשור כשתיקי ההשקעות של הציבור גדל בהרבה...
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    76 צפיות
    א
    אחד התסכולים הכי גדולים שלי זה כשאני פוגש זוגות צעירים שבאים ואומרים לי שהם לא צריכים להשתתף בתוכניות לכלכלת הבית כי הם עכשיו מסודרים. כרגע הם לא צריכים כי אין הרבה הוצאות ואין עדיין הרבה ילדים וכו'. כשאני שומע את זה בא לי לצרוח: למתי אתם מחכים? שיהיה קשה? שיהיו הרבה ילדים עם הרבה יותר צרכים והוצאות ויהיה הרבה יותר קשה לשנות הרגלים ואז תגיעו לתוכנית ותבכו למה לא עשינו את זה לפני 10 שנים? אגב, זה קורה בעוד תחומים: כשאני בריא אני מרשה לעצמי להשתולל עם אוכל ושינה ואורח חיים, מתי אני נזכר לטפל בעצמי? כשמתחילות הבעיות. זה הגיוני? לפני שנדבר על מה גורם לכך, אני רוצה לדבר על נקודה מפרשת מקץ: אחרי שיוסף פותר לפרעה את החלום, הוא מציע לו משהו נוסף: לאגור את התבואה בשבע שנות השובע. תמיד חשבתי שהמטרה של יוסף הייתה פשוט לשמור את האוכל לשנות הרעב שיבואו. אבל לפני שנה שמתי לב למשהו מעניין: למעשה, מבחינת הכמות, לכאורה זה לא באמת היה אמור להשפיע איפה התבואה תשמר - אצל האנשים במצרים או באסמים של יוסף. אנשים שמרו אצלם תבואה אלא שקרה משהו לא צפוי והיא נרקבה בגלל שגזר יוסף (כפי שמסבירים חז"ל ורש"י), ורק התבואה שנאספה לאסמים של יוסף נשמרה. אז למה באמת היה כל כך חשוב ליוסף לרכז את כל התבואה אצלו? אולי יוסף לימד אותנו עיקרון פסיכולוגי-התנהגותי חשוב מאין כמוהו! רק 3,000 שנה אחר כך, חוקר בריטי נתן לזה שם: "חוק פרקינסון" או "מלאי מגדיר שימוש." הרעיון פשוט: ככל שיש לנו יותר מלאי זמין, כך השימוש בו גדל. וזה נכון להמון תחומים: זמן: תחשבו על ההספקים שלכם בערב שבת. איכשהו, אנחנו מספיקים את אותם המשימות ביום שישי בחורף ובקיץ, למרות שבקיץ יש יותר שעות... מזון: מחקרים גילו שאנשים ממלאים את הצלחת שלהם לפי הגודל שלה, לא לפי מידת הרעב. משאבים אחרים: כסף, מוצרים, אשראי – ככל שיש יותר, אנחנו נוטים להשתמש ביותר. יוסף הבין שאם התבואה תישאר בידי האנשים, הם ישתמשו ביותר ממה שהם באמת צריכים, כי "יש מספיק!" ובסוף, לשנות הרעב לא יישאר. המטרה שלו לא הייתה לחסוך או לצמצם את הצרכים של האנשים בשנות השבע, אלא למנוע בזבוז מיותר שנובע מתחושת שפע מיידית. זווית חדשה ומעניינת על החוק המוכר: כשיש לנו מלאי חיובי, אם זה כסף או בריאות וכדומה, אנחנו "משתמשים בו", אנחנו לא שמים לב לשמור עליו, אנחנו מממשים את העתודות שכרגע זמינות לנו, ובעצם בלי לשים לב, ה"מלאי" מגדיר לנו שימוש... בדבר הכי חשוב שיש לנו! כרגע החיים טובים ואנחנו מממשים אותם ללא הבחנה! ומה למעשה? אנשים חכמים יודעים לשמור על ה"מלאי" דוקא כאשר הוא זמין וישנו. לא לחכות שהוא ייגמר! יש לך מלאי? איך אתה שומר עליו? איך אתם דואגים שהוא לא יתבזבז בגלל שעצם קיומו "מגדיר שימוש" אלא אדרבא - ממנפים אותו למלאי שיישמר לטובתכם לימי סגריר? תזכרו תמיד: דוקא מתי ש"טוב", זה הזמן לחשוב על ההמשך ה"לא טוב", ולוודא שה"טוב" יישאר "תמיד טוב", "ועוד יותר טוב", "ועוד יותר טוב". בסייע"ד.
  • 4 הצבעות
    9 פוסטים
    350 צפיות
    ס
    @רואה-את-הנולד יפה. תודה על העדכון! בסוף החודש הקרוב תקבל מייל מחברת חשמל עם בקשה לצלם את המונה ולהעלות את הצילום באתר של חברת חשמל, וזהו, החל מחודש לאחר מכן תהיה לקוח של בזק.
  • "מתכננים היום את החגים של מחר"

    הועבר כלכלת המשפחה מאמרים
    1
    4 הצבעות
    1 פוסטים
    84 צפיות
    נחמן רוזנבלוםנ
    "חגים, חשבון בנק וחלומות – כך תחגגו בלי לקרוס כלכלית!" טורו של המאמן הכלכלי החגים בפתח, והשולחן כבר מתמלא ברשימות קניות: בשר, דגים, יין, בגדים לילדים, מתנות לחמות, סידור מחדש של הסלון – והכיס? הוא הולך ומתרוקן במהירות של טיל היפרסוני. משפחה ברוכת ילדים, בואו נודה על האמת, היא כמו סטארט-אפ – המון חזון, השקעה אינסופית, והכנסות שתמיד נראות קצת קטנות מדי. אז איך מתמודדים? איך לא נותנים להוצאות הבלתי צפויות של החגים להכניס את החשבון למצב של "ה’ ירחם"? הנה חמישה כלים פרקטיים שיצילו לכם את התקציב – וישאירו לכם גם קצת אוויר לנשימה. "תקציב חג" – קדוש כמו תפילת נעילה רגע לפני שאתם יוצאים לקניות כאילו אין מחר – עוצרים! שבו עם דף ועט (או גוגל שיטס אם אתם הייטקיסטים בתחפושת) וכתבו מה באמת צריך. אל תשכחו להכניס סעיף להפתעות, כי הפתעות תמיד יהיו. הכלל שלי: תקציב החג הוא מה שיש – לא מה שאתם מקווים שיהיה. קונים חכם – כי יש חיים אחרי החג לא כל מה שנוצץ – זהב. כן, גם לא הסטייק אנטרקוט שצד לכם את העין. חפשו מבצעים מראש, קנו בסיטונאות, וכשהקצב שואל "לחתוך דק או עבה?" – תגידו לו "לחתוך בזול". בגדים? אפשר לחפש עודפים, חנויות מוזלות, ולזכור שהילדים לא חייבים להתלבש כמו בפרסומת של אופנת פריז. תכנית "חיסכון לחג" – לא רק לבנקים אחד הטריקים היותר חכמים הוא להתחיל להפריש סכום קטן כל חודש, כל השנה, לטובת החגים. שיטה פשוטה: קחו קופסה בבית, או פתחו קופת חיסכון נפרדת, ושימו בה סכום קטן כל חודש. וזה גם יכול להיות סתם איזה חיסכון שישכב בבנק, ועל הדרך גם תרוויחו קצת ריביות. וכשתגיעו לחג – תגלו שההוצאות נראות הרבה פחות מפחידות. "להקפיא" – לא רק חשבון הבנק המקפיא הוא החבר הכי טוב שלכם. קונים מראש, מקפיאים, ומורידים לחצים כלכליים של הרגע האחרון. אם תתחילו חודש לפני החג לקנות מוצרי יסוד, כל שבוע קצת, תגלו שהחג הגיע – והכסף נשאר בכיס. לא מתפתים – אין חובה לקנות הכל תתפלאו, אבל לא כל מה שנמכר בחג – הוא חובה הלכתית. יש ממתקים זולים ואיכותיים, יש בגדים שכבר יש בארון, ויש הבדל בין "צריך" לבין "מתחשק". החוכמה היא לדעת להבדיל. תרגול בשטח: "בניית התקציב עם הילדים בבית" תשבו בבית עם הילדים: הגדירו סכום, ותנו להם לבחור איך לחלק אותו בין קניות הביגוד השונות. תתפלאו לגלות כמה הם יכולים להיות יצירתיים – וכמה אתם יכולים לחסוך מהדמיון שלהם! סיכום: חגיגה עם ראש כלכלי לא צריך להיכנס למינוס כדי להרגיש שמחת חג. מי שמנהל נכון, מתכנן מראש, חושב חכם – חוגג כמו שצריך וגם ישן טוב בלילה. אז לפני שאתם שולפים את האשראי – תשאלו את עצמכם: האם זה משמח את המשפחה או רק את חברת האשראי? חג שמח, ושיהיה רק בשפע – כלכלי ורוחני!
  • הצעות ורעיונות לשיפור הפורום

    נעוץ הועבר על הפורום הנהלת הפורום
    110
    4 הצבעות
    110 פוסטים
    2k צפיות
    ש
    @פשוט-יהודי נכון, באמת תופעה שהתחילה לאחרונה.
  • 4 הצבעות
    10 פוסטים
    211 צפיות
    טריידרט
    @גמל-און כתב במיי-גמל - השוואת מסלולי השקעה: @טריידר אתה מצליח להבין מה שרשום באקסל? לא
  • 4 הצבעות
    2 פוסטים
    109 צפיות
    צ
    @admin שינו אצלי את ההגדרה מבלי שאני בעצמי אשנה...
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    147 צפיות
    טריידרט
    חישוב התקציב החודשי עושה לך כאב ראש ? כל עשירי בחודש אתה מוצא את עצמך עם ערימת ניירות ? אין לך מושג כמה כסף יש לך, ואיפה זה נמצא ? . מצו"ב קובץ אקסל (פשוט) עבור חישוב התקציב החודשי בקלות: תקציב חודשי.xlsx *אין לגעת בקוביות הצבועות, הם מתוכננות לחישוב אוטומטי. **הקובץ הועלה כאן ללא התחייבות לשירות לקוחות, המבין כבר יבין. ***אם למישהו יש קובץ יותר איכותי - שיעלה כאן לטובת הציבור. ***כמובן אפשר גם לשפר את הקובץ, ולהעלות את השדרוג כאן.
  • 4 הצבעות
    1 פוסטים
    152 צפיות
    טריידרט
    זאת השקעה מצוינת ! ומה עם התזרים השלילי ? כבר נסתדר אתו ! .... רגע ! מה-זה בכלל 'תזרים' ? ומה הבעיה הגדולה כשהוא 'שלילי' ? . אתה משקיע בנדל"ן או בשוק ההון – נראית לך תשואה מבטיחה, אך כל חודש מתגלות הוצאות קבועות: משכנתא, הלוואות, תחזוקה, דמי ניהול, עלות מינוף, וכדומה. במצב כזה, למרות ההבטחות לעתיד, תצטרך להוציא כסף משלך כדי למלא את הפער – כלומר, אתה מתמודד עם תזרים מזומנים שלילי (דהיינו, הכסף 'זורם' באופן שלילי - יוצא מהכיס). אוקיי. אבל למה תזרים שלילי כל כך משמעותי, מה כבר יכול לקרות ? כשאתה מוציא כסף משלך כל חודש כדי לשלם על ההוצאות של ההשקעה, זה לא רק נושא את הסיכון הפיננסי; זה גם יוצר לחץ מתמיד בבית. לחץ כלכלי כבד: בדיוק כמו בבית שבו מתקיימות מחלוקות כבדות על כסף – אם כל שקל נלקח מכיסך כדי לשמור על השקעה, תתחיל לחוש את המתח בכל פינה. פגיעה בשלום המשפחה: כשאתה מתמודד עם חוסר יציבות כלכלית, זה משפיע על כל ההחלטות היומיומיות – כל עיכוב בתשלום, כל דאגה נוספת, הופכים למקור לסכסוכים בתוך הבית. קושי בתכנון עתידי: במקום לבנות עתיד בטוח ומסודר, אתה מוצא את עצמך נאבק בכל חודש, מה שמוביל להרגשה שהחלום שלך מתרחק – ובהמשך אף לייאוש מתוכנית ההשקעה המקורית, ויציאה מההשקעה בהספדים (גדולים או קטנים), ובעיקר מניעת רווח מהשקעה חכמה בעלת תזרים סביר. מה זה אומר עבורך? במקום להתמקד רק במספרי תשואה מרשימים, חשוב לזכור שהיסוד של כל השקעה טוב הוא לוודא שהתזרים המזומנים שלה חיובי – כלומר, שהכסף שזורם פנימה מספיק כדי לכסות את ההוצאות החודשיות מבלי שתצטרך לגייס כסף משלך, וגם אם תצטרך לגייס כספים מכיסך הפרטי או הולוואות - נחוץ שזה יהיה מתוכנן ומחושב היטב. אם לא תעשה זאת, הסיכון הוא לא רק לאבד כסף בטווח הארוך, אלא גם לגרום למשבר של ממש בבית – מחלוקות, לחץ מתמיד, ואולי אפילו קרע בשלווה המשפחתית. לסיכום, השקעה מוצלחת היא לא רק על הרווח העתידי, אלא גם על היכולת לשמור על יציבות ושלום בבית בכל חודש. תזרים מזומנים חיובי (או שלילי סביר) הוא כמו יסוד איתן שמאפשר לך להתקדם בביטחון, מבלי שההשקעה תתבטא כמשא כבד שמוביל להפרעות גם במישור האישי והמשפחתי. ........................ להמחשה, אברך זכה בדירה במחיר למשתכן בתחנת שידור בירושלים. נראית ההשקעה – על פי החישובים הראשוניים – ככזו שתניב רווח מעל 2.5 מיליון שקל. כל המספרים נראים מנצחים, והחלום על רווח כלכלי גדול מתגשם. (מכיר אברך כזה אישית) אבל בפועל, ההשקעה הפכה למלכודת כלכלית. כדי לרכוש את הדירה הוא נאלץ לקחת משכנתא ענקית, ששיעור ההחזר החודשי שלה כמעט ועוקף את התקציב החודשי שלו. הוא התעלם מהצורך בבניית תזרים מזומנים חיובי – כלומר, לא רק לחשב את התשואה בטווח הארוך, אלא לוודא שיש לו מספיק כסף זמין כל חודש לכסות את ההחזרים, את המשכנתא, דמי התחזוקה ואת שאר ההוצאות הקבועות. בנוסף, סיכון נוסף מופיע: אין בוודאות שימצא שוכרים שיכסו חלק מההוצאות. במצב כזה, גם אם על פני השטח הרווח העתידי נראה מרשים, המציאות החודשית הופכת להיות בלתי ניתנת לניהול. כל חודש, במקום ליהנות מההכנסות, הוא מוצא את עצמו מתמודד עם משכנתא כבדה בסך 15 אלף ש"ח שלא מאפשרת לו לנשום. למכור את הכנס הוא לא יכול, נדרש ממנו להחזיק את הדירה כמה שנים טובות, להוריד את מחיר השכירות גם לא יעזור הרבה, כל הזוכים האחרים כבר הורידו מחירים מאותה סיבה, לקחת הלוואת גישור ענקית מהבנק, גם לא אפשרי עם משכנתא ענקית שיש לו מכבר, כך שהבנק כבר לא שש לתת לו אשראי נוסף... הוא רואה את הכסף, מרגיש את הכסף, כל החברים לספסל שמחים במיליונים שהוא זכה, אך הוא שבור ורצוץ, לא יודע לשים את נפשו, אתשו מלכתחילה רצתה בבית שמש למגורים, אך הוא רצה לעשות את המכה בירושלים, ועכשיו הוא מתמודד עם משכנתא של 15 אש"ח בחודש, כשאשתו מרוויחה משכורת שמנה של 9000 ש"ח בלבד... המקרה הזה מדגים באופן בולט את הבעיה שקרה – חשיבה שהתרכזה רק בתשואה העתידית, תוך התעלמות מהתזרום החודשי. ההשקעה נראתה כהזדמנות פנטסטית בזכות המספרים הגדולים, אבל בלי תזרים מזומנים חיובי, היא הפכה למקור ללחץ מתמיד, בעיות כלכליות ואי-וודאות כל חודש. בסופו של דבר, למרות הרווח התיאורטי, המציאות היא מסובכת ומסוכנת – כאילו לקחנו עסקה שנראית כמו "חלום מתוק" והפכה אותה לסיוט כלכלי שלא מאפשר שלווה בבית. אז בבקשה, תשואה גבוה - זה נהדר, אך תזרים שאפשר לחיות אתו - זה הנחת יסוד. זה לא אומר שכל תוכנית השקעה עם תזרים שלילי חייב להיגנז, אני מכיר אברך שזכה במחיר למשתכן ברמות בדירה ענקית, וחילק את הדירה לשתי דירות מרווחות, ומצא בעל אמצעים המשלים את פער המשכנתא כל חודש, תמורת חצי הרווח במכירת הנכס אחרי 7 שנים ! אחרים יגידו שהוא טיפש, חצי מהרווח עבור תשלום חודשי ??? אך האמת שהוא חכם - חכם מאוד !!! לא רק שהוא יכול להחזיק את הדירה לאורך זמן במנוחת הנפש, הוא לא ימכור את הדירה בתום חמש שנים ממסירת מפתחות, שאז עקב מכירה מרובה של זוכי למשתכן המחירים יורדים, אלא יחכה עוד שנה ואף שנתיים עד למציאת רוכש במחיר שהוא קובע !! בחרנו במקרים קיצוניים להמחשה, אך כל השקעה בנדל"ן בישראל עם משכנתא 75%, גוררת אתה תזרים שלילי, מכמה אלפים עד עשרות אלפים ש"ח. אם הדירה להשקעה 'מותחת' אותך לחסוך כל חודש אלפיים ש"ח - טוב, אך אם הדירה להשקעה 'מותחת' את העצבים שלך כל עשירי לחודש - לא טוב. תשואה + תזרים = השקעה איכותית ויציבה
  • לצאת מהריבוע

    על הפורום התרחבות הפורום
    4
    4 הצבעות
    4 פוסטים
    173 צפיות
    פלוספ
    @טריידר כאחד שמתעסק בעיקר בתחום שוק ההון, אני שם לב פעם אחר פעם על חוסר מידע בסיסי, המצוי בכל הקשור בנושאים פשוטים, מסתבר שמה שפשוט לנו, לא פשוט לכולם... אני בהחלט מנסה ככל הניתן, להנגיש אפי' את הדברים הכי פשוטים, כך, עוד ועוד יבינו את הפוטנציאל שבדבר, ויבינו גם, שלא בשמים היא.
  • 4 הצבעות
    204 פוסטים
    13k צפיות
    ש
    @אבריימי החידוש היחיד שהיה שם זה שם מתכננים שתתחיל הבניה בתחילת החורף
  • 4 הצבעות
    5 פוסטים
    631 צפיות
    רואה את הנולדר
    @שמח-לעזור כתב בהבהרה בדעת הגרי"ש אלישיב זצוק"ל - מאת הגר"ע אויערבאך שליט"א: @ארגון-בנקל א) למה בשום מכתב לא מפורט אם מדובר רק על הוצאות חתונה ושכירות או גם התחייבות לדירה למה שיהיה הבדל? ב) אם כן, מה זה התחייבות הגיונית שמותר לחסוך מעשרות בשבילה (800k גם כן?) שיהיה מישהו שיגיע לזה בטוח ידאגו לו לתשובה ג) איך אפשר לדעת עשור לפני, שנכנסים לחובות גדולים, לקחת משכנתא עד גיל 60-70 נכנס להגדרה הזאת? המצב של רוב הציבור הרבה יותר גרוע אם כן, יש אולי 2% שלא יכולים לחסוך… ד) חיסכון עשור לפני, א״א בסיכון גבוה ובקושי בינוני ברור שעשור מספיק ב99 אחוז מהמקרים ואם יהיה ירידות יוכלו לקחת הלוואה ולחכות מקווה שעזרתי
  • 4 הצבעות
    88 פוסטים
    2k צפיות
    ועדת הדיור בצפוןו
    א. מנסיון, הקהילות מתפתחות בעיקר בשיטת חבר מביא חבר, הראשונים שבאים סומכים על היזם שמוכר להם רעיון, וזה השלב הקשה, אבל כשכבר יש משפחות שגרות במקום ומארחות חברים וקרובים, הם מגדילים באופן ניכר את ההכרות עם המקום ואת האמון, ומשם זה מכפיל את עצמו, כל 2 משפחות חדשות שמגיעות עכשיו, שוות עוד כמה משפחות שבאות לאורך השנים. ב. אין דומה משפחה שעוברת למקום שאין בו מנין, למקום מסודר, ככל שהקהילה גדלה ומספקת יותר שירותים ויכולות, נכנסים למעגל המצטרפים הפוטנציאלים יותר משפחות.