ההגדרה של קהילה שמתערבת בחיי הפרט, לא תלויה בדוגמא כזו או אחרת, אלא בכללי ההנהגה של הקהילה.
אדגיש שאני לא כותב על קהילה ספציפית כי אני לא מכיר את הקהילה.
אבל אכתוב על המקרים שנכתבו כאן כדוגמאות לכלל.
אף אחד לא חושב שהרב מקבל דו"ח מה כל אחד עושה בביתו מאחורי הדלת, התערבות בהנהגת הפרט, היא בהתנהגות פרטית במרחב הציבורי.
יש רבנים שרואים כל דבר שנעשה במרחב הציבורי כתחת אחריותם האישית, וגם אם המעשה הוא פרטי לחלוטין זה צריך להיות כפוף לכללי הקהילה.
אם כל שיעור לאברכים בהנהגת הבית לא יכול להתקיים בשכונה, אלא אם כן הוא עבר את אישור הרב, ולא מדובר במשהו "פסול" כי הרי הסכימו לאותו אחד למסור את השיעור מחוץ לשכונה, לאברכים המתגוררים בשכונה, רק שאי אפשר בתוך השכונה כי זה נראה שהרב הסכים.
גם אם השיעור ימסר בעזרת נשים של בית כנסת ספרדי סמוך, או בבית פרטי, למרות זאת זה נראה שהשיעור נמסר מטעם הרב !
זה אומר שהרב הוא סוג של "מחנך" של הקהילה, זה דומה לראש ישיבה שמנחה את תלמידיו, או יותר דומה לאדמו"ר שברור לכל אחד שלא יתכן למסור שיעור כזה בחסידות בלי הוראה מפורשת של האדמו"ר.
זכותו של כל רב לנהוג כך, אם אכן תושבי השכונה מודעים לכך בבואם למקום שהם מקבלים על עצמם את דרכו החינוכית של הרב.
נכון שיש עוד התערבויות בחיי הפרט כמו האיסור על שולחנות בחנויות פיצה בבני ברק.
אבל האיסור מוטל במרחב הציבורי ועל גוף ציבורי כמו חנות, והוא מפריע לאדם הפרטי, אך זה לא דומה כלל לאיסור שמוטל על קבוצה קטנה של אברכים שרוצה לשמוע שיעור בפרטיות גם לא בבית פרטי.
ושוב זכותה של כל קהילה להתנהל כרצונה, אם חבריה מודעים לכך ומסכימים לכך, ואיני כותב על קהילה מסויימת אלא באופן כללי.

