הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@חסיד-חזק כתב במערכת טלפונית לניהול ושליטה בתקציב החודשי:

לי יש כזאת מערכת ואני לוקח 20 ש"ח לחודש
זה מערכת מאד נוחה וקלה לשימוש ומקבלים דוח למייל כל חודש מסודר לפי קטגוריות
מי שרוצה יותר לשמוע
0775283505

נשמח לפרטים

אינני חושב שכוונת מרן שליט"א שאברך יהיה סוחר ממש, כי ברור שמה שהיה פעם זה לא היום,
לכאורה כוונתו רק על ההשקעה הקבועה בהו"ק שיהיה בבחינת שגר ושכח

דרמה בהיכלי התורה!

רשכבה"ג מרן הגר"ד לנדו שליט"א במסר מצולם לראשי 'ארגון בנקל' שיהדהד עוד שנים רבות!

לצפיה בסרטון לחצו כאן

הנושא שהסעיר את עולם האברכים בתקופה האחרונה, הגיע להכרעה במעונו של מנהיג הדור

כמעט שנה חלפה מאז שארגון בנקל וחזונו נכנסו בעוצמה אדירה לעולם התורה, היום כולם מבינים שזו הדרך המומלצת ביותר דרכה ניתן יהיה לחתן את הילדים בכבוד בס"ד.

הדבר עורר שיח נרחב - כיאה לבני תורה - בנושא 'מהי חובת ההשתדלות'? עד כמה כל אחד ואחד מחוייב להתחיל היום לחסוך ולהשקיע דרך 'ארגון בנקל'? והאם ניתן להשתמש באיצטלת ה'ביטחון' ולהשאיר בידי שמים את הימים העתידים לבוא? ובקיצור, האם מוטלת עלינו חובה מדין 'השתדלות' להשקיע דרך 'בנקל'? או שזו פגיעה במידת הביטחון?

בימים האחרונים, בתל תלפיות במרומי הגבעה בבני ברק, בביתו הקט של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו שליט"א, לאחר שעלה על שולחן מלכים האמירות כביכול שעצם השיח על השקעות דרך 'ארגון בנקל' והדרבון של הארגון לעמלי תורה לתכנן מוקדם ככל האפשר, עוד כשהילדים רכים את ההוצאות הנצרכות לחתונתם ומהיום להתחיל לחסוך לכך בצורה מפוקחת, הרי זו פגיעה במידת הביטחון. רבן של ישראל נזעק ובבת אחת כל הספיקות הוסרו ובקול דממה דקה אך ברורה ונחרצת הגיעה ההכרעה: זה דבר חשוב מאד מאד! זה לא דבר חדש! תמיד השקיעו! גדולי ישראל בכל הדורות גם השקיעו ועשו מסחר!
​

היה זה כאשר עלינו ראשי הארגון בחרדת קודש להתייעצות מקיפה במעונו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו שליט"א להציע בפניו את השאלות המגיעות לארגון מציבור בני התורה, ולשמוע איך עמלי התורה כ"י צריכים להתנהל בנושא כבד משקל זה – השקעה לחתונות בדרכים מפוקחות עוד מזמן שהילדים קטנים.

נכדו ונאמן ביתו הגאון רבי מנחם שליט"א הציג בפניו את פעילותנו קרוב לשנה ואת החזון הגדול אותו אנו מיישמים - למצוא פתרונות לאלפי ישראל איך ניתן להתכונן טרם עת עבור ההוצאות הגדולות של חתונות הילדים, ובהדגשה יתירה שפתרונות אלו יאפשרו להם להשאר טמונים בד' אמות של הלכה, ומנגד לעשות הו"ק פשוטה ובטוחה ולהתחיל להשקיע ולהגיע לחתונות הילדים ברוגע, כשגם אז הראש ישאר ספון בכותלי בית המדרש ולא בחיפוש אחר ערבים והלוואות, רבן של ישראל שליט"א הנהן בקורת רוח מרובה והתבטא כי זה: חשוב מאוד מאוד.

כשקיבל מרן שליט"א לידיו את ה'דעת תורה' מגדולי הדיינים שליט"א בנושא - שהוכן ופורסם ע"י הארגון - וסמך ידיו ע"כ, ובמיוחד שחתומים על המכתב גדולי הדיינים אשר מצוקות ציבור ההורים הקורסים תחת נטל ההוצאות המרובות, וביום פקודה לא עומדים ב'תנאים' אליהם התחייבו, הם שראויים להביא לבני התורה את החשיבות להתעורר בנושא חשוב זה מבעוד מועד.

לאחר מכן זכינו לראות איך יושב רבן של כל בני הגולה שליט"א ומתוך דאגה של רועה נאמן אשר שמח לשמוע כי ישנו פתרון ראוי עבור בני התורה הנאנקים תחת העול הכבד של נישואי ילדיהם, עובר בעיון רב על שלל הנושאים בתוכנית כפי שהובאו בפרוספקט זה שאתם מחזיקים, והביע קורת רוח מהצורה הברורה שבהם הדברים הוצגו לציבור.

לשאלת רבים ובהמשך לשיח נרחב בנושא 'מהי חובת ההשתדלות' ועד כמה מוטלת חובה זו על כך אחד ואחד, והאם יכול אברך להשתמש באיצטלת ה'ביטחון' ולהשאיר בידי שמים את הימים העתידים לבוא?!

הצגנו בפני מרן שליט"א את המאמר החשוב שנכתב בפרוספקט שבהמשך השבוע ישלח ב'ניוזלטר' ויופץ בבתי כנסיות - 'בטחון והשתדלות' לאחר שעבר על הדברים, שאל נכדו נאמן ביתו של מרן שליט"א יש כאלה שלא רוצים (להשקיע ולחסוך מהיום) כי זה (פוגע במידת) בטחון למה זה לא סתירה לביטחון? רבינו הניף את ידו בביטול ונתן את הכרעת התורה ואת דרכה מדור דור: תמיד השקיעו.. תמיד השקיעו.. זה לא דבר חדש שהשקיעו.. מסחר גם עשו..

מרן שליט"א עבר על המאמר 'מה זה מדדים' שפורסם בפרוספקט המורחב, ואמר שקרא את המאמר בצורה כללית, והביא את דעת התורה ומעשה רב מגדולי הדורות הקודמים ואמר בזה"ל: זה לא דבר חדש גדולי ישראל היו גם סוחרים.

​בטרם צאתנו מהקודש זכינו שרשכבה"ג שליט"א בהארה פנים מיוחדת בירך את ראשי הארגון, את כל העוזרים והמסייעים בסתר כבגלוי, ובעיקר את אלפי המצטרפים בברכה חמה מעומקא דליבא:
​תצליחו ושיהיה בהצלחה רבה

בימים הקרובים יופץ הפרוספקט המורחב שרבן של ישראל שליט"א עבר עליו בהרחבה וסמך עליו את ידיו

@הקול-השפוי כתב במחקר חדש מנסה להוכיח את תרומה עולם התורה לכלכה הישראלית:

@פשוט-יהודי כתב במחקר חדש מנסה להוכיח את תרומה עולם התורה לכלכה הישראלית:

@הקול-השפוי כתב במחקר חדש מנסה להוכיח את תרומה עולם התורה לכלכה הישראלית:

החרדים נטל או נכס לכלכלה? מחקר חדש מנפץ את כל המיתוסים | חשיפה
בעוד הטענה כי "החרדים הם נטל על המשק" התקבעה כאקסיומה כלכלית, הכלכלן מציג מחקר מפתיע: לא רק שהנתונים שגויים מיסודם, אלא שעולם התורה עשוי להיות דווקא נכס אסטרטגי לכלכלת ישראל | הממצאים המדהימים שמשנים את כל התמונה

כתבה מ-JDN

עולם התורה – נכס ולא נטל, גם במבט מקצועי
לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים המציגים את עולם התורה ואת הציבור החרדי כנטל על המשק, זו הנחה המוסכמת על כל העוסקים בתחום. המחקר של הכלכלן יהודה בן אלי, עורך אתר "מסתברא כלכלה עברית" מציג תמונה אחרת לגמרי: מסתבר שגם אם לרגע נתעלם מהערך הרוחני של לימוד התורה וחשיבותו הרבה לקיומנו כעם, הציבור החרדי ועולם התורה הם מרכיב קריטי בהצלחת הכלכלה הישראלית, וגם נכס חשוב לקופה הציבורית.
נשמע לכם הזוי? מנותק מהמציאות? ובכן ננסה להיכנס לעומק הסוגיה ולהוכיח זאת. ראשית צריך להבדיל בין שני מישורים בהם מתרכזות הטענות כנגד עולם התורה:
כלכלה נטו
במישור הכלכלי הטענה העיקרית היא שהחרדים אינם עובדים, או ליתר דיוק שאברכים אינם עובדים. בנוסף לכך, השכר הממוצע של העובד החרדי נמוך משמעותית מהציבור הכללי. חוקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אף העריך לאחרונה את ה"נזק" הנגרם מכך שאברכים אינם עובדים ב-54 מליארד ₪ בשנה.
ראשית, יתכן שיש כאן פער בהכרת המציאות. מבחינה כלכלית, כל פרט שמקבל שכר על פעולתו הוא עובד. כך אברך שמקבל כ-2000 ₪ בחודש מתורמים ועוד כ-5000 ₪ מההורים בתמיכה ישירה ובמימון דירה, הוא עובד מבחינה כלכלית. תרומתו למשק אינה שונה ממלצר בבית קפה שמכניס סכום דומה. שניהם כנראה אינם מגיעים לרף המס. ההבדל הוא הרישום: אברך אינו רשום כעובד מסיבה הלכתית. כלומר הטענה לשיעור השתתפות נמוך בכח העבודה נובעת בעיקר מהבדלי הגדרה.
שנית, יש להבין מדוע שכר העובדים החרדים נמוך מהשכר בציבור הכללי. ובכן, התשובה לרוב השאלות לגבי הציבור החרדי נובעת מהמאפיין הבולט ביותר שלו: הגיל החציוני בציבור החרדי הוא 19, לעומת גיל 29 בישראל (כולל הציבור הערבי והחרדי, כלומר 30+, וזה עדיין הנמוך במערב). כלומר בהשוואת שכר העובדים החרדים, משווים אוכלוסיה שגילה הממוצע הוא עשרים וקצת (ג'וניור), לאוכלוסיה שגילה הממוצע נושק ל-40 (שיא הקריירה). הבשורה הטובה למודאגים היא שגיל צעיר הוא "מום עובר" זה יסתדר עם השנים…
הגיל מסביר רק חלק מההפרש בשכר, כי בכל הגילאים שכרם של חרדים נמוך יותר. הסיבות האחרות דומות להפליא לסיבות שבגללן נשים מכניסות פחות מגברים, למרות שהן משכילות יותר: משלח יד, ואפליה.
משלח יד: המקצוע השכיח ביותר במגזר החרדי בפער עצום הוא הוראה. עובדי הוראה מרוויחים פחות משאר המקצועות גם בציבור הכללי. כלומר אם החרדים הם מורים, אין כאן הפסד כלכלי. אין הגיון כלכלי בהפניית מורים למקצועות אחרים, יש צורך במורים לפי מספר התלמידים.
אפליה: בתוך תחום ההוראה קיימת אפליה ברורה וממוסדת של מורים חרדים מול מורים שאינם חרדים, בטענה שכאשר אינם מלמדים לימודי ליבה הם פוגעים בכושר ההשתכרות העתידי של התלמידים. הנתונים ברורים, הן בתקצוב לתלמיד, והן בשכר המורים בכל צורת חישוב, מורה חרדי מקבל בין 20% ל40% פחות ממורה שאינו חרדי (לרבות ערבי).
פוגעים בשכר החרדים ואז מתלוננים
למעשה, זה טיעון מעגלי: בתחום הכי שכיח בציבור החרדי, השכר נמוך יותר בגלל אפליה ממוסדת, שההצדקה שלו היא פגיעה בכושר ההשתכרות. חשוב לציין שהאפליה הקיצונית ביותר קיימת דווקא נגד תלמודי התורה הציוניים הלא חרדים, אלו שמובילים בשירות הקרבי בצה"ל וגם הם לא נהנים מתקציב שווה למוסדות הממלכתיים, כך שלא ניתן לטעון שהסיבה היא תרומה למדינה (זו הסיבה שאבי מעוז פרש מהקואליציה). למעשה הנהלת משרד החינוך יוצרת ערך שלילי – הורים מוכנים לשלם יותר כדי לא לקבל את התכנים והפיקוח של משרד החינוך.
מעבר לניתוח הפרטני (מיקרו) ניתוח כלכלי מקצועי חייב לבחון את הדברים "מלמעלה", במבט כללי וארוך טווח (מאקרו). כמו כל גוף עסקי, משק צריך להתמקד בתחומים בהם יש לו יתרון תחרותי. למשל בספרד, נכון להשקיע בכדורגל, שם היתרון התחרותי שלהם. המוני תיירים מגיעים למשחקי כדורגל. בישראל מגיעים עשרות אלפי תיירים, בחורים ובחורות, לשנה שלמה כדי להשתתף בעולם התורה, ללמוד בישיבות ובסמינרים ולבנות עולם רוחני עשיר בארץ ישראל.
זו לא תופעה זמנית ענף התורה הוא הענף היציב ביותר בכלכלה הישראלית מזה כ-400 שנה. הביטוי הכלכלי הוא בתרומות, רכישת נכסים וצריכה יומיומית של עשרות אלפי תיירים. בניגוד לכל ענף אחר, יש לו יציבות של מאות שנים. אם נתבונן על ענפי כלכלה אחרים, היו תחומים שעלו והובילו משך עשור או שניים, אך לאחר מכן ירדו והתכווצו, כמו החקלאות, הטקסטיל והבנקים בשנות ה-80. גם ענף ההייטק המוביל כיום, עלול לדעוך, למשל עם עליית הבינה המלאכותית.
החור שבגרוש – מי לוקח?
עד כאן דיברנו על המבט הכלכלי, מצד הרווחה הכלכלית של המשק. עכשיו נבחן האם משק בית חרדי מקבל יותר ממה שהוא נותן לקופה הציבורית. מטבע הדברים זו שאלה בעלת משמעות פוליטית, בה לשני הצדדים יש טיעונים. הציבור נוטה לעסוק בסעיפים פופוליסטיים כמו התקציב לטיפול בחתולים בממשלה הקודמת, או משרד המורשת של השר עמיחי אליהו בממשלה הזו. אילו סכומים זניחים יחסית.
הסכומים הגדולים נמצאים למשל בחינוך (90 מיליארד בשנה) המחקרים הטוענים שהחרדים מקבלים יותר מהתקציב, מגלמים את עלות חינוך הילדים כהטבה להורים. תקציב החינוך חלקי מספר הילדים. הכלכלן יהודה בן אלי טוען כי זו הנחת תמחור שגויה. לכל פרט יש מחזור חיים, משקיעים בו כילד, מקבלים ממנו עבודה ומיסים בשנות עבודתו, ומטפלים בו בזקנותו. המבט התזרימי המודד רק הכנסות ממסים שוטפים – שגוי ומסוכן.
לדבריו, ילד איננו "נטל על הוריו", אלא השקעה של המדינה. וכפי שכאשר חברת ליסינג קונה רכבים, זו לא הוצאה אלא השקעה, כי חברת ליסינג עם רכבים חדשים שווה יותר – כך גם חברה עם אוכלוסייה צעירה יותר – שווה יותר.
אז איך ניתן לתמחר את הוצאות הממשלה? לפי תקציבים ייעודיים. אם הציבור החרדי מוכן לשלם יותר כדי להימנע מהתכנים והפיקוח של משרד החינוך, אזי הוא תקציב ייעודי ל- לא חרדים.
הציבור היחיד בישראל שמקבל שכר מלא בלי לעבוד הוא מקבלי הפנסיות התקציביות. מדובר על כ-30 מליארד ₪ בשנה והתחייבות המוערכת בטריליון ₪ (1,000,000,000,000 ש"ח). מורים חרדים שעבדו כמו מקביליהם במשרד החינוך
לפי ההיגיון שמגלם את קצבאות הילדים על הציבור החרדי, שמהווה 25% מהילדים בישראל, צריך לגלם את הטיפול בזקנים על הציבור הלא חרדי המהווה 96% מהקשישים בישראל. כדי להבין את הפרופורציות, סך קצבאות הילדים מגיע לכ-8 מיליארד בשנה, ואילו קצבאות הזקנה כ-32 מיליארד בשנה. פי 4, לאוכלוסייה קטנה בהרבה. איך מתמחרים את הוצאות הבריאות, כאשר על פי מחקרים, רוב הוצאות הבריאות הן בשנים האחרונות לחיי הפרט, ושיעור החרדים מקרב הזקנים נמוך באופן מובהק משאר האוכלוסיה? (4%)
פערי השכר – מי נותן?
הטענה העיקרית היא שחרדים מכניסים פחות לקופת המדינה. באופן החישוב המקובל זה ודאי נכון: אם מורה לא חרדי מכניס 10,000 בחודש, וחרדי 7,000, אזי החרדי אינו משלם מס הכנסה וה-לא חרדי משלם מס הכנסה.
אולם מסתבר כי המשמעות של אותו הנתון היא הפוכה: המורה שמקבל יותר, עולה יותר לקופה הציבורית גם אם הוא משלם מס הכנסה. המגזר הציבורי הוא הוצאה ולא הכנסה. אם זה היה המצב, ניתן היה לפתור את כל הבעיות בכך שהמדינה תשלם לכל אברך 10,000 ₪ בחודש, כך הוא יחשב עובד, וכך השכר הממוצע של גברים חרדים יעלה.
בהחלט חרדים משלמים פחות מס הכנסה, הטענה הרווחת היא שזה בגלל היעדר השכלה. הנתונים מראים שנשים משכילות יותר מגברים (38% אקדמאיות לעומת 27.5% נתוני 2021) אך שכרן נמוך בכ-30% משל גברים. ההסברים המתאימים יותר הם הגיל הממוצע הנמוך, העיסוק בתחומים פחות מכניסים ואפליה. במקרה של המגזר הציבורי, האפליה הופכת לחלוטין את משמעות הנתונים: עובד ציבור שעולה פחות, הוא תרומה לקופה ולא הוצאה מהקופה. תשלומי מס ההכנסה של עובדי ציבור אינם הכנסה אלא הקטנת ההוצאה.
אחד ה"מוקשים" בדיונים בנושא הזה הוא הטענה שחרדים משלמים יותר מע"מ שמהווה כ24% מהכנסות המדינה. אכן מע"מ הוא מס רגרסיבי, כלומר עניים משלמים יותר ביחס להכנסתם. יהודה טוען כי מדובר בטיעון מסוג "איש קש" שעולה לא מעט, ולפיו החרדים טוענים שהם משלמים יותר מע"מ וזה לא נכון. ואכן, העשירונים התחתונים משלמים פחות מע"מ בסה"כ, אך בפער קטן יחסית.
במחקרים קודמים בחרו החוקרים לגלם אותם על המגזר הכללי מתוך הנחה שהעשירונים העליונים משלמים יותר. לעומת זאת הכלכלן יהודה בן אלי בוחר להתעלם מהפער מאחר והוא נמוך יחסית וקיימות הטבות ייחודיות במע"מ לציבור הלא חרדי כגון פטור באילת.
כ9% מהכנסות המדינה נובעות ממס חברות, ולכן המחקרים הקודמים זקפו את רובם לפלח ה-לא חרדי. רווחי החברות נובעים מכל בעלי העניין בשוק: עובדים, בעלי מניות, נושים ולקוחות, ולכן לא נכון לגלם אותם לפי מגזר. במידה ורוצים לגלם אותם, נדרש לגלם גם חילוצים של המדינה כגון חילוץ הבנקים בשנות ה-80, והסדר הקיבוצים. בסיכום החישוב יוצא שמשק בית חרדי משלם פחות מיסים, אך מקבל הרבה פחות מהקופה הציבורית.
למה אתה עושה את זה?
כששאלנו את הכלכלן יהודה בן אלי מדוע הוא עוסק בתחום הזה של התרומה הכלכלית של החברה החרדית, תשובתו הייתה מורכבת ומרתקת.
"למה אני עוסק בכך? האמת שלא רק בגלל שאני מאמין שזו האמת האקדמית הצרופה", אומר יהודה בן אלי. "מצד אחד חלק ממשפחתי חרדים ומצד שני, חבריי הטובים בעבודתי ובשירות המילואים שלי משתייכים לשמאל המדיני ומובילים את ההפגנות נגד הממשלה. ואני יודע מבפנים, שאלה אוהבים את אלה ומוכנים למסור עליהם את הנפש. רוצים הוכחה? האם אתם רוצים ומאחלים שיהיה טוב ליהודים שאינם חושבים כמוכם? ברור שכן. כך גם הם חושבים. ישבו איתי בנגמ"ש במילואים חסיד חב"ד ופעיל מרצ. כולם רוצים שיהיה טוב גם לאחרים, אבל יש מחלוקת קשה על הדרך. ולאויבינו יש אינטרס מאוד גדול להעצים את המחלוקת הזו".
לדבריו: "כאשר חילוני שומע שוב ושוב בתקשורת שחרדים חיים על חשבונו, ואף אחד לא חולק על כך, זה מחלחל. וכשחרדי יודע שזה מה שחושבים עליו, הוא מרגיש את המבטים, וחושש להיפתח ולהכיר. וכשהוא נסגר, נמנע מאנשים מבחוץ לראות את היופי של עולם התורה, ואולי אפילו להתקרב. כדור שלג של האשמות מחד והסתגרות מאידך. בשירות הצבאי שלי הייתי הדתי היחיד, ובשבתות למדתי לבד בבית המדרש. לאחר השחרור פגשתי חבר שחזר בתשובה, שנזף בי שלא הזמנתי אותו, יש רצון אמיתי משני הצדדים להתקרב, צריך ליצור שפה חדשה שציבורים יוכלו לדבר ביניהם. כאשר הצגתי במקרה למו"ר הרב אלי סדן ראש מוסדות בני דוד – עלי, את הנתונים האלה, הוא אמר לי שאני חייב לפרסם את זה. צריך לעמוד על כבוד התורה".
המטרה ב"מסתברא כלכלה עברית" היא לבנות קומה משותפת של חיבור הקודש והחול: קומה ששואפת לאמיתה של תורה ויוצרות מערכת ישימה מבחינה כלכלית ואף עדיפה על המצב הקיים. כדי ליצור אלטרנטיבה ישימה, צריך לשכנע בכלים מקצועיים, שניתן ליישם את המצוות במשק מודרני. להכין כלים שאור התורה יוכל
יהודה בן אלי הוא דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון החוקר בנקאות כשרה. הוא מפעיל את אתר "מסתברא כלכלה עברית" המעודדת כלכלה על פי ההלכה בצורה נכונה. ניתן למצוא מאמרים מרתקים שלו באתר "מסתברא כלכלה עברית"
https://www.jdn.co.il/blog/2405461/

האם אפשר לצרף את הכתבה לחסומים?

תלחץ על המילים "כתבה מ-JDN"

תודה רבה

@הקול-השפוי כתב בקהילה = התערבות בחיי הפרט, האומנם?:

@ia90990 כתב בקהילה = התערבות בחיי הפרט, האומנם?:

@הקול-השפוי
דיברתי על בעל המעשה וכך הוה.. ודעתו שעפולה אכן מתפתחת מאוד יפה אבל לו אישית מאוד קשה עם "ההתערבות" שמה..

בכל אופן לדעת הרבה מאוד תושבי עפולה הסיפור לא משקף את המצב במקום.

במחשבה שניה, מי שרוצה לחשוב ככה שימישיך לחשוב, זה לא אמור להפריע לאף אחד, ומי שטוב לו שם שיגור שם, ומי שלא, לא

@הקול-השפוי כתב במחקר חדש מנסה להוכיח את תרומה עולם התורה לכלכה הישראלית:

החרדים נטל או נכס לכלכלה? מחקר חדש מנפץ את כל המיתוסים | חשיפה
בעוד הטענה כי "החרדים הם נטל על המשק" התקבעה כאקסיומה כלכלית, הכלכלן מציג מחקר מפתיע: לא רק שהנתונים שגויים מיסודם, אלא שעולם התורה עשוי להיות דווקא נכס אסטרטגי לכלכלת ישראל | הממצאים המדהימים שמשנים את כל התמונה

כתבה מ-JDN

עולם התורה – נכס ולא נטל, גם במבט מקצועי
לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים המציגים את עולם התורה ואת הציבור החרדי כנטל על המשק, זו הנחה המוסכמת על כל העוסקים בתחום. המחקר של הכלכלן יהודה בן אלי, עורך אתר "מסתברא כלכלה עברית" מציג תמונה אחרת לגמרי: מסתבר שגם אם לרגע נתעלם מהערך הרוחני של לימוד התורה וחשיבותו הרבה לקיומנו כעם, הציבור החרדי ועולם התורה הם מרכיב קריטי בהצלחת הכלכלה הישראלית, וגם נכס חשוב לקופה הציבורית.
נשמע לכם הזוי? מנותק מהמציאות? ובכן ננסה להיכנס לעומק הסוגיה ולהוכיח זאת. ראשית צריך להבדיל בין שני מישורים בהם מתרכזות הטענות כנגד עולם התורה:
כלכלה נטו
במישור הכלכלי הטענה העיקרית היא שהחרדים אינם עובדים, או ליתר דיוק שאברכים אינם עובדים. בנוסף לכך, השכר הממוצע של העובד החרדי נמוך משמעותית מהציבור הכללי. חוקר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אף העריך לאחרונה את ה"נזק" הנגרם מכך שאברכים אינם עובדים ב-54 מליארד ₪ בשנה.
ראשית, יתכן שיש כאן פער בהכרת המציאות. מבחינה כלכלית, כל פרט שמקבל שכר על פעולתו הוא עובד. כך אברך שמקבל כ-2000 ₪ בחודש מתורמים ועוד כ-5000 ₪ מההורים בתמיכה ישירה ובמימון דירה, הוא עובד מבחינה כלכלית. תרומתו למשק אינה שונה ממלצר בבית קפה שמכניס סכום דומה. שניהם כנראה אינם מגיעים לרף המס. ההבדל הוא הרישום: אברך אינו רשום כעובד מסיבה הלכתית. כלומר הטענה לשיעור השתתפות נמוך בכח העבודה נובעת בעיקר מהבדלי הגדרה.
שנית, יש להבין מדוע שכר העובדים החרדים נמוך מהשכר בציבור הכללי. ובכן, התשובה לרוב השאלות לגבי הציבור החרדי נובעת מהמאפיין הבולט ביותר שלו: הגיל החציוני בציבור החרדי הוא 19, לעומת גיל 29 בישראל (כולל הציבור הערבי והחרדי, כלומר 30+, וזה עדיין הנמוך במערב). כלומר בהשוואת שכר העובדים החרדים, משווים אוכלוסיה שגילה הממוצע הוא עשרים וקצת (ג'וניור), לאוכלוסיה שגילה הממוצע נושק ל-40 (שיא הקריירה). הבשורה הטובה למודאגים היא שגיל צעיר הוא "מום עובר" זה יסתדר עם השנים…
הגיל מסביר רק חלק מההפרש בשכר, כי בכל הגילאים שכרם של חרדים נמוך יותר. הסיבות האחרות דומות להפליא לסיבות שבגללן נשים מכניסות פחות מגברים, למרות שהן משכילות יותר: משלח יד, ואפליה.
משלח יד: המקצוע השכיח ביותר במגזר החרדי בפער עצום הוא הוראה. עובדי הוראה מרוויחים פחות משאר המקצועות גם בציבור הכללי. כלומר אם החרדים הם מורים, אין כאן הפסד כלכלי. אין הגיון כלכלי בהפניית מורים למקצועות אחרים, יש צורך במורים לפי מספר התלמידים.
אפליה: בתוך תחום ההוראה קיימת אפליה ברורה וממוסדת של מורים חרדים מול מורים שאינם חרדים, בטענה שכאשר אינם מלמדים לימודי ליבה הם פוגעים בכושר ההשתכרות העתידי של התלמידים. הנתונים ברורים, הן בתקצוב לתלמיד, והן בשכר המורים בכל צורת חישוב, מורה חרדי מקבל בין 20% ל40% פחות ממורה שאינו חרדי (לרבות ערבי).
פוגעים בשכר החרדים ואז מתלוננים
למעשה, זה טיעון מעגלי: בתחום הכי שכיח בציבור החרדי, השכר נמוך יותר בגלל אפליה ממוסדת, שההצדקה שלו היא פגיעה בכושר ההשתכרות. חשוב לציין שהאפליה הקיצונית ביותר קיימת דווקא נגד תלמודי התורה הציוניים הלא חרדים, אלו שמובילים בשירות הקרבי בצה"ל וגם הם לא נהנים מתקציב שווה למוסדות הממלכתיים, כך שלא ניתן לטעון שהסיבה היא תרומה למדינה (זו הסיבה שאבי מעוז פרש מהקואליציה). למעשה הנהלת משרד החינוך יוצרת ערך שלילי – הורים מוכנים לשלם יותר כדי לא לקבל את התכנים והפיקוח של משרד החינוך.
מעבר לניתוח הפרטני (מיקרו) ניתוח כלכלי מקצועי חייב לבחון את הדברים "מלמעלה", במבט כללי וארוך טווח (מאקרו). כמו כל גוף עסקי, משק צריך להתמקד בתחומים בהם יש לו יתרון תחרותי. למשל בספרד, נכון להשקיע בכדורגל, שם היתרון התחרותי שלהם. המוני תיירים מגיעים למשחקי כדורגל. בישראל מגיעים עשרות אלפי תיירים, בחורים ובחורות, לשנה שלמה כדי להשתתף בעולם התורה, ללמוד בישיבות ובסמינרים ולבנות עולם רוחני עשיר בארץ ישראל.
זו לא תופעה זמנית ענף התורה הוא הענף היציב ביותר בכלכלה הישראלית מזה כ-400 שנה. הביטוי הכלכלי הוא בתרומות, רכישת נכסים וצריכה יומיומית של עשרות אלפי תיירים. בניגוד לכל ענף אחר, יש לו יציבות של מאות שנים. אם נתבונן על ענפי כלכלה אחרים, היו תחומים שעלו והובילו משך עשור או שניים, אך לאחר מכן ירדו והתכווצו, כמו החקלאות, הטקסטיל והבנקים בשנות ה-80. גם ענף ההייטק המוביל כיום, עלול לדעוך, למשל עם עליית הבינה המלאכותית.
החור שבגרוש – מי לוקח?
עד כאן דיברנו על המבט הכלכלי, מצד הרווחה הכלכלית של המשק. עכשיו נבחן האם משק בית חרדי מקבל יותר ממה שהוא נותן לקופה הציבורית. מטבע הדברים זו שאלה בעלת משמעות פוליטית, בה לשני הצדדים יש טיעונים. הציבור נוטה לעסוק בסעיפים פופוליסטיים כמו התקציב לטיפול בחתולים בממשלה הקודמת, או משרד המורשת של השר עמיחי אליהו בממשלה הזו. אילו סכומים זניחים יחסית.
הסכומים הגדולים נמצאים למשל בחינוך (90 מיליארד בשנה) המחקרים הטוענים שהחרדים מקבלים יותר מהתקציב, מגלמים את עלות חינוך הילדים כהטבה להורים. תקציב החינוך חלקי מספר הילדים. הכלכלן יהודה בן אלי טוען כי זו הנחת תמחור שגויה. לכל פרט יש מחזור חיים, משקיעים בו כילד, מקבלים ממנו עבודה ומיסים בשנות עבודתו, ומטפלים בו בזקנותו. המבט התזרימי המודד רק הכנסות ממסים שוטפים – שגוי ומסוכן.
לדבריו, ילד איננו "נטל על הוריו", אלא השקעה של המדינה. וכפי שכאשר חברת ליסינג קונה רכבים, זו לא הוצאה אלא השקעה, כי חברת ליסינג עם רכבים חדשים שווה יותר – כך גם חברה עם אוכלוסייה צעירה יותר – שווה יותר.
אז איך ניתן לתמחר את הוצאות הממשלה? לפי תקציבים ייעודיים. אם הציבור החרדי מוכן לשלם יותר כדי להימנע מהתכנים והפיקוח של משרד החינוך, אזי הוא תקציב ייעודי ל- לא חרדים.
הציבור היחיד בישראל שמקבל שכר מלא בלי לעבוד הוא מקבלי הפנסיות התקציביות. מדובר על כ-30 מליארד ₪ בשנה והתחייבות המוערכת בטריליון ₪ (1,000,000,000,000 ש"ח). מורים חרדים שעבדו כמו מקביליהם במשרד החינוך
לפי ההיגיון שמגלם את קצבאות הילדים על הציבור החרדי, שמהווה 25% מהילדים בישראל, צריך לגלם את הטיפול בזקנים על הציבור הלא חרדי המהווה 96% מהקשישים בישראל. כדי להבין את הפרופורציות, סך קצבאות הילדים מגיע לכ-8 מיליארד בשנה, ואילו קצבאות הזקנה כ-32 מיליארד בשנה. פי 4, לאוכלוסייה קטנה בהרבה. איך מתמחרים את הוצאות הבריאות, כאשר על פי מחקרים, רוב הוצאות הבריאות הן בשנים האחרונות לחיי הפרט, ושיעור החרדים מקרב הזקנים נמוך באופן מובהק משאר האוכלוסיה? (4%)
פערי השכר – מי נותן?
הטענה העיקרית היא שחרדים מכניסים פחות לקופת המדינה. באופן החישוב המקובל זה ודאי נכון: אם מורה לא חרדי מכניס 10,000 בחודש, וחרדי 7,000, אזי החרדי אינו משלם מס הכנסה וה-לא חרדי משלם מס הכנסה.
אולם מסתבר כי המשמעות של אותו הנתון היא הפוכה: המורה שמקבל יותר, עולה יותר לקופה הציבורית גם אם הוא משלם מס הכנסה. המגזר הציבורי הוא הוצאה ולא הכנסה. אם זה היה המצב, ניתן היה לפתור את כל הבעיות בכך שהמדינה תשלם לכל אברך 10,000 ₪ בחודש, כך הוא יחשב עובד, וכך השכר הממוצע של גברים חרדים יעלה.
בהחלט חרדים משלמים פחות מס הכנסה, הטענה הרווחת היא שזה בגלל היעדר השכלה. הנתונים מראים שנשים משכילות יותר מגברים (38% אקדמאיות לעומת 27.5% נתוני 2021) אך שכרן נמוך בכ-30% משל גברים. ההסברים המתאימים יותר הם הגיל הממוצע הנמוך, העיסוק בתחומים פחות מכניסים ואפליה. במקרה של המגזר הציבורי, האפליה הופכת לחלוטין את משמעות הנתונים: עובד ציבור שעולה פחות, הוא תרומה לקופה ולא הוצאה מהקופה. תשלומי מס ההכנסה של עובדי ציבור אינם הכנסה אלא הקטנת ההוצאה.
אחד ה"מוקשים" בדיונים בנושא הזה הוא הטענה שחרדים משלמים יותר מע"מ שמהווה כ24% מהכנסות המדינה. אכן מע"מ הוא מס רגרסיבי, כלומר עניים משלמים יותר ביחס להכנסתם. יהודה טוען כי מדובר בטיעון מסוג "איש קש" שעולה לא מעט, ולפיו החרדים טוענים שהם משלמים יותר מע"מ וזה לא נכון. ואכן, העשירונים התחתונים משלמים פחות מע"מ בסה"כ, אך בפער קטן יחסית.
במחקרים קודמים בחרו החוקרים לגלם אותם על המגזר הכללי מתוך הנחה שהעשירונים העליונים משלמים יותר. לעומת זאת הכלכלן יהודה בן אלי בוחר להתעלם מהפער מאחר והוא נמוך יחסית וקיימות הטבות ייחודיות במע"מ לציבור הלא חרדי כגון פטור באילת.
כ9% מהכנסות המדינה נובעות ממס חברות, ולכן המחקרים הקודמים זקפו את רובם לפלח ה-לא חרדי. רווחי החברות נובעים מכל בעלי העניין בשוק: עובדים, בעלי מניות, נושים ולקוחות, ולכן לא נכון לגלם אותם לפי מגזר. במידה ורוצים לגלם אותם, נדרש לגלם גם חילוצים של המדינה כגון חילוץ הבנקים בשנות ה-80, והסדר הקיבוצים. בסיכום החישוב יוצא שמשק בית חרדי משלם פחות מיסים, אך מקבל הרבה פחות מהקופה הציבורית.
למה אתה עושה את זה?
כששאלנו את הכלכלן יהודה בן אלי מדוע הוא עוסק בתחום הזה של התרומה הכלכלית של החברה החרדית, תשובתו הייתה מורכבת ומרתקת.
"למה אני עוסק בכך? האמת שלא רק בגלל שאני מאמין שזו האמת האקדמית הצרופה", אומר יהודה בן אלי. "מצד אחד חלק ממשפחתי חרדים ומצד שני, חבריי הטובים בעבודתי ובשירות המילואים שלי משתייכים לשמאל המדיני ומובילים את ההפגנות נגד הממשלה. ואני יודע מבפנים, שאלה אוהבים את אלה ומוכנים למסור עליהם את הנפש. רוצים הוכחה? האם אתם רוצים ומאחלים שיהיה טוב ליהודים שאינם חושבים כמוכם? ברור שכן. כך גם הם חושבים. ישבו איתי בנגמ"ש במילואים חסיד חב"ד ופעיל מרצ. כולם רוצים שיהיה טוב גם לאחרים, אבל יש מחלוקת קשה על הדרך. ולאויבינו יש אינטרס מאוד גדול להעצים את המחלוקת הזו".
לדבריו: "כאשר חילוני שומע שוב ושוב בתקשורת שחרדים חיים על חשבונו, ואף אחד לא חולק על כך, זה מחלחל. וכשחרדי יודע שזה מה שחושבים עליו, הוא מרגיש את המבטים, וחושש להיפתח ולהכיר. וכשהוא נסגר, נמנע מאנשים מבחוץ לראות את היופי של עולם התורה, ואולי אפילו להתקרב. כדור שלג של האשמות מחד והסתגרות מאידך. בשירות הצבאי שלי הייתי הדתי היחיד, ובשבתות למדתי לבד בבית המדרש. לאחר השחרור פגשתי חבר שחזר בתשובה, שנזף בי שלא הזמנתי אותו, יש רצון אמיתי משני הצדדים להתקרב, צריך ליצור שפה חדשה שציבורים יוכלו לדבר ביניהם. כאשר הצגתי במקרה למו"ר הרב אלי סדן ראש מוסדות בני דוד – עלי, את הנתונים האלה, הוא אמר לי שאני חייב לפרסם את זה. צריך לעמוד על כבוד התורה".
המטרה ב"מסתברא כלכלה עברית" היא לבנות קומה משותפת של חיבור הקודש והחול: קומה ששואפת לאמיתה של תורה ויוצרות מערכת ישימה מבחינה כלכלית ואף עדיפה על המצב הקיים. כדי ליצור אלטרנטיבה ישימה, צריך לשכנע בכלים מקצועיים, שניתן ליישם את המצוות במשק מודרני. להכין כלים שאור התורה יוכל
יהודה בן אלי הוא דוקטורנט באוניברסיטת בן גוריון החוקר בנקאות כשרה. הוא מפעיל את אתר "מסתברא כלכלה עברית" המעודדת כלכלה על פי ההלכה בצורה נכונה. ניתן למצוא מאמרים מרתקים שלו באתר "מסתברא כלכלה עברית"
https://www.jdn.co.il/blog/2405461/

האם אפשר לצרף את הכתבה לחסומים?

@ia90990 כתב בקהילה = התערבות בחיי הפרט, האומנם?:

@הקול-השפוי
בשביל הטענות שלכם.. סיפור ממקור ראשון לפני כשנה וחצי.. [אולי אפ' פחות..]
מישהו ירד לזרוק זבל בשעה 3 בערך... והיה ללא חולצה.. [עם גופיה וציצית..]
והוא קיבל שיחת אזהרה שזה הפעם האחרונה שלו..
לשיפוטכם...

איפה? בגבעת המורה?
נשמע לי סיפורי בדים
מי שגר במקום יודע שזה לא נראה,

@הקול-השפוי כתב בעפולה עילית או קרית אתא. מתלבט מאד!:

@משהמשה
אני אכתוב מתוך הכרות חלקית,
אין שום התערבות בחיי הפרט,
יש רב שמנהיג את הקהילה בהקשרים הציבוריים, כמו בעוד הרבה קהילות גם במרכז הארץ.
יש שם תקנות של הקהילה מהסוג של אינטרנט כשר ואולי גם רישיונות לנשים ותו לא.
זה נכון שמדובר בקהילה שמורה.
וזה נכון שיש ועדת קבלה ולא מקבלים כל אחד.
אלו העובדות פחות או יותר.

בעפולה אין שום התערבות בחיי הפרט, ושקר שחוזרים עליו הרבה לא נהפך לאמת. !!!!!!!!!

@תיווך-בית-שאן כתב בהאם ניתן לשכנע זוצי"ם לעבור לחריש?:

@משהמשה והרכבתתוך חצי שנה אני יודע שדיברו עם אחד מרכבת ישראל והוא אמר שזה לא לפני 2030
אין לי בעיה שמשוקים את חריש אני מכיר מקרוב ואוחז מהמקום שבסוף יהיה עיר חרדית [מי שרוצה אני יכל לפתוח נושא אחד לאחד]
אבל לצייר את חריש כמקום הרבה יותר טוב בגלל קירבה שבבוקר לוקח באטבוס לת''א שעתיים ואם אתה רוצה להגיע לרכבת בבנימינה וכדו' שבעיקרון זה 10 דקות זה מגיע להרבה הרבה יותר נכון שהכביש פתוח זה 40 דק' מב''ב אבל לגבי עבודה אין שום עדיפות שם ואני יודע על הרבה שעזבו ועוזבים בגלל סיבה זאות
אז אם רוצים לשווק את המקום זה מקום טוב שיתפתח אבל להגיד ששם הרבה יותר טוב מעפולה וכו' ממש לא

אני חולק עליך
ודאי שחריש מול בית שאן א"א להשוות בכלל

@אלון-דוד כתב בהאם ניתן לשכנע זוצי"ם לעבור לחריש?:

בעוד חצי שנה תהיה מוכנה כניסה חדשה שתוריד עוד 2 דק

על מה אתה מדבר?

@אבינדב-הכהן כתב בהאם Waze "מעדיף" את כביש 6? תחושות על דיווחים חסרים/מאוחרים בפקקים:

בפרט בזמן הזה שיש שיפוצים בכביש 6 של הוספת נתיב, הפקקים נהיו הזויים, חבר אמר לי שאם כביש 6 היו לוקחים לפי שעות, הוא היה צריך להוציא משכנתא בסוף חודש...

אני לקוח כבד של כביש 6 ומאד מרוצה, זה מאד תלוי מתי ולאיזה כיוון נוסעים, כי בשעות הבוקר הפקקים הם מהצפון למרכז ובשעות הצהריים מהמרכז לצפון, ובצד השני כמעט תמיד פתוח ורגוע (אני בעיקר מדבר בין נחשונים לעירון)

@שעיה-שור כתב במגורים בפריפריה פרק ג' - סקירה בית שאן:

האם מקבלים רק אברכים או גם עובדים בני תורה?

מהיכרות שלי אני מאמין שיקבלו גם עובדים בני תורה, ואולי אפילו ישמחו על הגיוון

@משהמשה כתב בחריש: ירידות מחירים למרות ההתחרדות:

@הקול-השפוי כתב בירידות מחירים בחריש למרות התחרדות העיר דירת 4 חדרים חדשה עם מחסן וחניה בפחות מ1.4 מיליון:

אם מישהו מכיר את חריש מקרוב נשמח לדעת פרטים מדויקים יותר.

נראה שהרב @אלון-דוד מכיר

אני עובד שם וגר בפריפריה אחרת

@ia90990 כתב בהאם ניתן לשכנע זוצי"ם לעבור לחריש?:

@משהמשה
שוב.. קירבה למרכז בחריש זה מצחיק להגיד
זה כמו שנדון על אשקלון שהיא קרובה למרכז המרחק מאשקלון לבני ברק הוא כשעה נסיעה בערך ומחריש גם כשעה נסיעה מינימום..
עוד ראיתי פירסומים שקונים אנשים תמימים שחריש היא חצי שעה מתל אביב..
אולי נתניה היא חצי שעה או חדרה שעל כביש החוף אבל חריש בכלל לא..

ממש לא נכון,
אני עובד בחריש ובשעות הבוקר הנסיעה מבני ברק לחריש היא 45 דקות!
אלא אם כן יש עומסים בתוך בני ברק

@בוטח-בה כתב בעל טראמפ, על בעלזא ועלינו:

@ניסן-עציוני
נכון מאוד!
מסכים גם אם הנקודה שעלתה כאן
שנותני השירות צריכים לשים לב שגם הם מחויבים באחריות קהילתית
ברמת השירות והמחירים
ד"א אחד משיטות השיווק היעודיות למגזר החרדי היא לתת הרגשה של היימיש (לא סתם חברות רבות משקיעות בתמונות עם רבנים וכדו')

אני דווקא דיברתי נגד ההימיש שגורם לפעמים לשירות פחות טוב, כי במקום לא היימיש לפעמים יותר נעים לעמוד על הדרישות שלך

@חופש-כלכלי כתב בעל טראמפ, על בעלזא ועלינו:

@אבישי-ויינגולד כתב בעל טראמפ, על בעלזא ועלינו:

מסכים לגמרי!
זה ממש חשוב
צאו והתפרנסו זה מזה
גם אני משתדל לצרוך ולעודד צרכנות חרדית
ובכל קהילה בה אני מוסר
לעודד צריכה מתוך בני הקהילה
אם זה חרישאים מחרישאים
אם זה מחנובקערס ממחנובקערס וכן הלאה..
זו מצווה, תועלת ומעולה שבצדקות!

דובר על זה הרבה
ודאי שתושבי חריש היו מעדיפים לקנות בחריש
או כל אדם מהסביבה הקרובה איליו
אלא מה
אם הבעיה היא הכרות אז הכנס והמודעות יגרמו לזה

אבל אם הבעיה היא שרות לא מוצלח או חוסר מקצועיות
עדיף לעשות כנסים לנותני השרות איך להשתפר וכך כולנו נהנה

אני ג"כ חושב ששוה לשלם יותר כדאי לקנות בעיר שלך - במקרה שגרים בפריפריה, אבל לדעתי מה שעומד לרועץ של בעלי החנוינות זה השירות, אתמול קניתי משהו בחנות במקום מגוריי בפריפריה, והייתה מודעה ש"אין החזרות או החלפות כלל" האם גם בחנות במרכז זה היה כתוב? לפעמים יש הרגשה כשאתה קונה בקהילה שלך שבגלל שזה היימיש אתה לא מקבל כ"כ יחס ושירות, וזה יעשה לי חשק לקנות דווקא מחוץ לקהילה!

@קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

אני קורא את התגובות ונדהם לראות שכולם מסכימים עם מה שכתבתי, הייתי בטוח שיהיו כמה שיחלקו ויציגו זווית שונה אבל נראה שזה זוכה להסכמה גורפת

נכון, די עם הצמצום של "איך אני יכול להיות יותר מסכן ולקבל יותר"

@קל-זכות כתב בכמה כסף צריך להרוויח כדי לקבל את המקסימום של הקצבאות:

בעקבות שאלות שונות שאני נתקל בהם
כמו עד כמה להרוויח כדי שלא אפסיד את המענק עבודה?
האם עדיף לי להרוויח יותר כדי להגדיל את הדמי לידה והאבטלה, אבל אפסיד במענק עבודה והנחה בארנונה.

אכתוב את דעתי כי מניסיון רב אוכל לומר כי נתקלתי במקרים רבים של כאלו שתכננו את ההכנסה שלהם כך שירוויחו בדיוק את המקסימום בכל הזכויות
אבל כמעט תמיד היה משהו שלא נלקח בחשבון, פעם זה מענק עבודה פעם דמי לידה פעם הנחה בארנונה ופעם אבטלה או דרגה למעון.
וזה עוד לפני שדיברנו על בלתי צפויים כמו מענקי קורונה/חרבות ברזל, יציאה לחל"ת, שינוי החוק של מענק עבודה שינוי אופן חישוב הנחה בארנונה (כולם דברים שקרו בשנים האחרונות והשאירו מאחור את אלו שניסו לתכנן הכל)

לכן המסר שלי הוא, ברוב המקרים הדבר הנכון הוא פשוט להשתדל להגדיל את ההכנסות, ולא להכינס למילכוד שקשה לצאת ממנו של להרוויח רק קצת כדי לא להפסיד את ההטבות.

אשמח לתגובתכם וחוות דעתכם

מסכים איתך

מהיכרות שלי של חברה שגרים בנוף הגליל בשכונה הישנה ומאושרים מאד