הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@צמיחה אני לא בטוח שהם הכניסו את זה
אני חושב שלפני
אנשים חסכו כסף וחיתנו מתוך מה שהיה להם
ולכן אין להם זכות ראשונים על תכנון מגיל שלוש
יש להם בילידיות על הרעיון שלקחת הלוואה זה דבר טוב ודרך חיים
יצטרכו עוד עשר בנקל לשנות תפיסה כזו

מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

"כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

@טריידר
האיש היה יו"ר ועדת הכלכלה וראש עיר
אם האנשים שאמורים לקבוע לנו איך להתנהג אין להם מושג בכלכלת המשפחה ולא יודעים איך משפחה אמורה להתנהל מבחינה כלכלית מובן למה אין חינוך כלכלי נכון במדינת ישראל

@רבנאי-יתרעם-גאון
התקנות האחרונות שאני זוכר זה המחירון של המקווה
שצריך לטבול מוקדם והמחיר עולה כל הזמן עד כניסת שבת
אם זה חשוב לך אני אבדוק וגם אתה תהיה בהלם
על כמות התקנות שהעיר מתקנת

@סייעתא-דשמיא כתב בתגובה למאמר ההטעייה "האם מתאים לי להשקיע בs&p 500":

לא מכיר את המאמר האמור, אבל לעצם הדברים ודאי שיש סכנה גם בקניית מדד S&P 500 בצורה עיוורת בלי להבין איך זה עובד, וזאת מסיבה פשוטה - למדד S&P 500 יש נפילות גדולות וחזקות מדי פעם ומי שהשקיע רק כי כל הכולל עושה את זה ימשוך מיד את הכסף ויפסיד.

מי שמכניס אלף שקל בחודש ומכוון לחתונת ילדיו-
יש לו סיכוי לחתן את ילדיו בכבוד,
ומי שעושה את אחת מתוכניות הגמחי"ם-
הסיכוי שלו לחתן את ילדיו בכבוד נמוך מאוד.

וזה ממש מעצבן לראות את כל המאמרים שמזהירים בצדקנות רבה שהציבור ממש מסכן את עצמו.

@הקול-השפוי
הטענה הכי מטומטמת על החרדים זה שהם לא עובדים ולכן הם לא משלמים מיסים
הסיבה שאדם חילוני עובד זה בשביל לשלם מיסים???????

ולגופה של טענה שהשכר של החרדים הוא נמוך
זה באמת הרבה בגלל שהמדינה קבעה שהשכר עולה בגלל התואר
זה רצחת וגם ירשת

יש לי רעיון לא פפולארי
אבל אם יש בעיה במקוואות של מחסור בעיר
אז במקום להעניש את האנשים בתשלום קנס
על חוסר תפקוד של הגורמים בעיניין
ולקרוא לזה שיפור השרות
אולי שיבנו עוד.....

@בנימין מי אמר שלא ממליצים?
יש חשש של ביקורות או אדם שלא ידווח נכון ויסתבך
אבל לאדם אם ראש על הכתפים בהחלט ממליצים

@סייעתא-דשמיא
אנשים מפספסים שזה שעד היום היה גמח אחד שהתחשיב הכלכלי שלו עבד
שמתבסס בהרבה על החזרי הלוואה גדולים שאנשים לא מסוגלים לעמוד בהם
ועל הצטרפות נרחבת של הציבור
לא מעיד על העתיד בכלל מהרבה טעמים
ויכול להיות שלשים בגמח היום יותר מסוכן מלהשקיע במדד כזה אחר
כי שם מספיק נפילה אחת וזה נגמר...

@טריידר
זה אפילו מצווה לקחת להם כמה שיותר
לזכות אותם
ושלא יעשו בכסף הזה חילולי שבת רחמנא ליצלן

@סייעתא-דשמיא
חשוב גם לבדוק מענק עבודה

אפשר לבקש עד שש שנים אחורה
טעות שנתיים אחורה תודה על התיקון

פורסם בקבוצה של @ניסן-עציוני ע"י יעקב ריינץ
המבחן של הציבור הליטאי: האם יצליחו לשווק 1,700 דירות בעכו

הרב רפאל (רפי) הופמן, אחד מעסקני הדיור המוכרים ביותר מזה עשרות שנים עם רזומה מוכח בתחום כשבנה בעבר אלפי יחידות דיור ברמת שלמה ובאחיסמך (שם החזיר בממוצע למשפחה 100 אלף שקל!) - חוזר לזירה והפעם, בעכו. והמספרים הפעם גדולים מתמיד: 1,500 יחידות דיור שזכתה בהן החברה שבניהולו, והפכו לאחר עדכון תכנוני ל־1,700 דירות –
עם אפשרות להתרחבות נוספת.
אבל בשונה מהמוכר במגזר, הרב הופמן מדגיש: זו לא קבוצת רכישה. זו יזמות מקצועית בקונספט של "קבוצת רוכשים" (השיווק נעשה רק בכוללים) – הכל בליווי בנקאי, עם תשלום מדורג לפי התקדמות הבנייה. "החוזים ייחתמו אי"ה עם תחילת הליווי הבנקאי. בשלב הראשון הרוכשים ישלמו 30% בלבד".

והמחירים? כאלה שלא נראו בארץ מאז תקופת הסבסוד הממשלתי: דירת 4 חדרים, בשטח 103 מ"ר + 20 מ"ר מרפסות + 3 שירותים – במחיר ממוצע של 1.2 מיליון שקלים בלבד. יש גם דירות של 3 חדרים החל מ־900 אלף ש"ח, אך לדבריו "מהנסיון האישי שלי: ברכישות בפריפריה רובם מחפשים 4 חדרים לפחות". הרב הופמן מדגיש: אף אחד מעוסקים במלאכה לא מרוויח שקל ולכן אפשר למכור במחירים כאלו!

החברה שזכתה בשעתו במכרז של רמ"י, רכשה את הקרקע בסיוע הלוואת גישור של 30 מיליון דולר מנדיבים אמריקאים, ולקחה הלוואה נוספת מבנק הפועלים להשלמת העסיקה. העלות הממוצעת ליחידת קרקע עם פיתוח עומדת על 150 אלף ש"ח – "נתון שפשוט לא קיים כיום בשוק", מדגיש הרב הופמן.

והשכונה? לא רק דירות: כמובן שבראש ובראשונה כל רשתות הכוללים הגדולים בציבור הליטאי יפתחו שם סניפים לצד הקמת ישיבה, אבל יש גם את "זבולון": 300 אלף מ"ר של תעסוקה ומסחר מתוכננים לקום בלב המתחם. "אנחנו מתכננים מרכזי הייטק, שטחי תעסוקה ומרכזים קהילתיים – כדי לספק פרנסה למשפחות האברכים".

מדובר ביוזמה פרטית לחלוטין – אין כאן אפילו דירה אחת במסגרת מחיר למשתכן, מה שכמובן ישפיע על צביון השכונה. יש גם מאות חרדים שזכו בהגרלות "דירה בהנחה" בשכונה והם יהפכו לחלק בלתי נפרד מהשכונה – שמיועדת להפוך, לפי דבריו, "לחלק מהמטרופולין החרדי של חיפה-רכסים".

"אנחנו במגעים מתקדמים עם מספר קהילות חסידיות, ורוצים מאוד לראות גם אותן בתוך השכונה החדשה".

ומה באשר למשקיעים שמריחים מציאה? הרב הופמן סוגר את הדלת באלגנטיות: "זו לא השקעה מהירה. לא ניתן למכור את הדירות בחמש השנים הראשונות מהאכלוס כמו שעשינו באחיסמך. מי שבכל זאת יידרש למכור – יוכל להעלות את המחיר ב־8% לשנה, בהתאם לעליית הערך הממוצעת בישראל ולא מעבר. בקיצור, המשקיעים לא יוכלו לעשות כאן אקזיט מהיר".
הנעלם הגדול הוא האם הציבור הליטאי אכן יגיע בהמוניו לעכו, כי זה באמת האתגר האמיתי.

מצד אחד ישנה נוכחות ליטאית מרשימה בערי הפריפריה בצפון ובדרום, אבל מצד שני העילית של עולם הישיבות מעדיף להתגורר בריכוזים החרדיים הגדולים והמבוססים, הן בגלל איכות הכוללים ומוסדות החינוך, והן בגלל ריבוי מקומות תעסוקה לנשים בתחום ההיי-טק.

נכון שהם משלמים משכנתא יקרה מידי חודש בחודשו (גם אחרי ש'השווער האברך' התאמץ ונתן לחתן המאושר 700 אלף שקל), אבל מבחינתם זה שווה את המחיר. לא בטוח שהם צודקים, אבל זו המציאות כיום.

הרב הופמן, שזוכה לגיבוי משמעותי מגדולי ישראל שליט"א, בטוח שבסופו של יום הפרויקט יצליח בענק ויתגבר בסייעתא דשמייא על המכשולים הטבעיים שיעמדו בפניו. הוא עשה זאת ברמת שלמה לפני למעלה משלושים שנה, ובאחיסמך לפני 15 שנה – וכעת המבחן הגדול שלו הוא עכו.

אין ספק שאם זה יצליח, זו תהיה סנונית ראשונה ומבורכת שתשפיע עשרות שנים קדימה על שאר הפרויקטים בפריפריה החרדית.

@עמית-של-סגל כתב בתתחילו לעקוב אם הפנסיה שלכם באמת מגיעה אליכם:

@רואה-את-הנולד כתב בתתחילו לעקוב אם הפנסיה שלכם באמת מגיעה אליכם:

ועוד דבר יש עובדים שזכאים לקרן השתלמות ולא מבקשים מהמעסיק וכל שנה שעוברת הם מפסידים כסף

זכאים אתה מתכוון שהמעסיק מחויב להפריש להם?
מעניין מה הכללים בזה.

לדוגמה עובדי ההוראה זכאים לקרן השתלמות אבל הם צריכים למלא טופס
ואם הם לא עושים את זה לא מתחילים להפריש להם
במקרה הטוב המזכירות מבקשת מהם במקרה הגרוע המוסד מנסה להתחמק אבל הוא חייב חוקית
גם עובדי מדינה זכאים אחרי שנה לקבל קרן השתלמות

תוך כדי חיפוש מצאתי את הנתון הזה וזה ממש מדהים
לכ- 150,000 עובדי הוראה החוסכים בקרנות ההשתלמות, הזכאים לצאת לשנת השתלמות בתום 6/7/8 שנות חיסכון, ולכ – 3500 עובדי הוראה מממשים את זכאותם ויוצאים לשנת השתלמות מידי שנה.

זה אומר שרוב עובדי ההוראה שחוסכים בקרן למורים וגננות לא יוצאים לשנת שבתון
וזה אומר שהם מפרישים בקופה לא רווחית ומורכבת להוצאת הכסף סתם
כי הם לא עצרו רגע לחשוב חבל!!!

המדינה פותחת את הארנק ומחלקת כסף
מספר בשורות חשובות
א. הסכום למענק עבודה עבור 2024 התעדכן ועלה ל 10,080 ש"ח -כמובן לאלו שזכאים לסכום המקסימלי
ב. מענק פעוטות משנת 2024 הורים לילדים מתחת גיל 3 - זכאים למענק נוסף של עד 5880
דהיינו- באם נולד לכם ילד במהלך 2024
או שילדכם חגג יומולדת גיל שנה או שנתיים במהלך 2024 אתם עשויים להיות זכאים למענק פעוטות עבורו
אם ילדכם חגג את גיל שלש במהלך שנת 2024 אתם לא תהיו זכאים
באם אתם חרוצים ויש לכם שני ילדי בגיל המתאים תקבלו 11760
ואם יש לכם של... טוב בלי עין הרע לא נדבר
אבל את האמת מגיע לכם. כל הכבוד

מה שחשוב לדעת גם אם אתם לא זכאים למענק עבודה הרגיל יתכן שלמענק עבור פעוטות אתם כן זכאים

יש שם המון משפחות חרדיות שקנו שם ועד היום לא באו רק בגלל שזה לא התחרד ברגע שזה יתחיל זה יקרה מהר מאוד
בהצלחה לראשונים.

@ניסן-עציוני

מה תהיה התשואה של מדד ה-S&P500 בשנת 2025?

התשואה הממוצעת מאז 1928 הייתה 9.8% בשנה ו-832,114% במצטבר.

ניתן לראות שברוב השנים ב-96 השנים האחרונות התשואה שראינו הייתה רחוקה מהממוצע השנתי.

מעל 72% מהשנים ראינו תשואה חיובית.

ב60% מהשנים התשואה היתה גבוהה מ10%.

@charliebilello, הראל פיננסים

@הקול-השפוי
חייך קודמים
אם היה קמפיין שמעודד השקעות לפני עשרים שנה
היה נחסך מיליארדים לצדקה היום

@חיים כתב באני כבר מפקיד לגמ"ח, להפסיק את ההפקדות?:

@רואה-את-הנולד כתב באני כבר מפקיד לגמ"ח, להפסיק את ההפקדות?:

קרדיט בני קמפינסקי פורסם בקבוצה שלו

יש לך קישור לקבוצה שלו?

לשמחתי אין לי גישה קבלתי מחבר

פורסם בפורום אחר
לרגל הפולמוס הציבורי

ביקשתי מחבר בכיר בתעשיה את תגובתו של הגמ''ח המרכזי

והנה היא לפניכם:

לא מעודד, לא מסכים, לא מתנגד, רק מביא אותה ככתבה וכלשונה:

התייחסות לכתבה בכלכליסט על הגמ״ח המרכזי: הטענות לוקות בחוסר הבנה של התנהלות הגמ״ח

להלן ניתוח של הטענות והמענה אליהן.

הטענה: הגמ"ח מלווה יותר כספים ממה שיש לו בפועל

התשובה: הרוב הגדול של כספי ההלוואות מבוססים על החזרי הלוואות שנכנסים מידי חודש לקופת הגמח. כיום כ 68 אחוז מהבסיס התזרימי של הגמ"ח מבוסס על החזרי הלוואות (ובעוד כ 10 שנים כבר יהיה כ 80% לעומת 20% תרומות וכן הלאה. חברי הגמ"ח פורעים את הלוואותיהם בצורה מלאה ובזמן, כך שהחזר ההלוואות לגמ"ח הוא רוב המקור הכספי שמשמש מיד את הלווים, ואילו כסף חדש של כניסת מצטרפים חדשים מהווה חלק קטן בלבד מהמקור למתן הלוואות.

הטענה: נדרש להוסיף מצטרפים חדשים כל הזמן.

התשובה: לא נכון. ההלוואות שהגמ"ח מעמיד מבוססות כאמור בעיקר על מימוש מבוקר של יתרות הכספים הנכנסים מהחזרי ההלוואות, עם השלמה התזרים באמצעות תרומות חדשות לגמ"ח מצטרפים חדשים.
בכל מקרה, לצורך שמירה על האיתנות הפיננסית, התוכנית הכלכלית אינה מצריכה כלל הוספה מתמדת של מצטרפים, אלא מסתפקת בכמות חברים קבועה (שאף השפעתה הולכת ומצטמצמת כאמור בס' 1) והגמ"ח מתחזק מגוון מנגנוני ביטחון המבטיחים את יציבות המודל.

הטענה: בשנים האחרונות יש גירעון תזרימי בגמ"ח, כשב-2023 יש גירעון של 93 מיליון שקל

התשובה: מדובר בטענה שמשקפת חוסר הבנה בניהול התזרים של הגמ"ח. הכספים שהוצגו בחוות הגעת כגירעון הם כספים עודפים שנצברו משנים הקודמות, ויצאו להלוואה בשנת 2023. יודגש כי המודל הכלכלי של הגמ"ח מבוסס על איזון תזרימי בין כסף שמופקד לכסף שמולווה לציבור. כך שהגמ״ח פתח במבצע הלוואות על מנת לצמצם את עודפי התקציב מה שהתפרש על ידי מחברי חוות הדעת כחוסר איזון תקציבי

הטענה: הגמ"ח לא מתנהל בצורה מקצועית

התשובה: התוכנית של הגמ"ח הוכנה ומבוקרת על ידי אנשי מקצוע בכירים, ובוועדת הכספים המקצועית של הגמ"ח חברים רואי חשבון, בנקאים וכלכלנים שבוחנים את התכניות הכלכליות באופן שוטף ותמידי. התוכניות מאושרות ע"י בקרות חיצוניות של כלכלנים בכירים כגון רו"ח גלעד גרוס (לשעבר בנק ישראל וכיום מחברת WISE) ורו"ח שחר פלנר בעל חברת SF פיננסים בע"מ וכן כולל בקרה חיצונית נוספת של רואה החשבון המבקר והמבקר הפנימי. הדוחות הכספיים של הגמ"ח נערכים לפי כללים חשבונאות מקובלים כפי שמתחייב בתקני חשבונאות הבינלאומיים.
רשות שוק ההון קיבלה ואף מעודכנת באופן שוטף בכלל המסמכים וקבצי החישוב, ואף קיימה בעבר פגישות עומק עם ראשי הגמ"ח וערכה בחינה מקצועית של המודל.

הטענה: יש מצג שווא בהבטחה להלוואות עתידיות מאחר והגמ"ח מבהיר כי הוא אינו מתחייב משפטית או הלכתית להלוואות

התשובה: הצגת התרומות כמענק חד-פעמי נעשית מתוך שיקול הלכתי מובהק, על מנת להימנע מחשש ריבית האסורה על פי ההלכה. הציבור מודע היטב לכך שמדובר בתרומה מצד ההורה, והלוואה נפרדת מצד הילד. אין כאן התחייבות חוזית אישית אלא מדיניות כללית שמפורסמת בשקיפות לציבור

לסיכום:
• בניגוד לטענות בכתבה, הכותבים מתעלמים מהעובדות הבאות: 1. הגמ"ח לא צריך לגדול כל הזמן. 2. הכספים מולווים לציבור מתוך הכסף הקיים. 3. יש מנגנוני הגנה שמאפשרים לקבל את ההלוואות רק במועד נקוב.

• הגמ"ח מנוהל באופן מקצועי ושקוף ומפוקח ע"י גופים ממשלתיים

• כותבי חוות הדעת נעדרים הבנה הלכתית שהייתה מאפשרת להם להבין את משמעות המודל, כמו כל נושא הריבית שמשפיע על העניין החוזי בגמ"ח. הם נמנעו במודע להיפגש עם ראשי הגמ"ח במטרה לקבל חומרים ולהבין את צורת עבודת הגמח.

• התחקירן הוא אדם בעל מוניטין רב שנים של שנאת חרדים, יו"ר של עמותת חדו"ש.

• המזמין של הדוחות הוא ישראל קרויזר, שמצהיר על כוונותיו להילחם בחרדים ולזעזע את מבנה החברה החרדית, וכבר החל לפעול נגד החינוך החרדי.

• כותבי הדוחות עשו זאת בשכר גבוה מאוד, וסיפקו את חוות הדעת כשהם מסמנים מראש את המטרה.