הפורום הכלכלי החרדי הראשון

@טריידר זכית שיש לך חסימה של נטפרי!!!
אולי אם תתן לתמונה להתרענן לפני שתשלח אז נטפרי יספיקו לבדוק את התמונה ואז היא תעלה תקין
עריכה @טריידר צודק טעיתי

האם יש למישהו פרטים על שעות וימים של המסחר בארץ ובחו"ל
תודה רבה

@טריידר כתב בכלכלת ארה"ב לאן?:

(יכול להבטיח שטראמפ לא חשב על כל הנ"ל)

אני חושב שהוא חושב הרבה הוא לא סתם נהיה נשיא ארצות הברית
ויש לו חברים שעוזרים לו לחשוב
לא חכם לזלזל בהם

@טריידר
האיש היה יו"ר ועדת הכלכלה וראש עיר
אם האנשים שאמורים לקבוע לנו איך להתנהג אין להם מושג בכלכלת המשפחה ולא יודעים איך משפחה אמורה להתנהל מבחינה כלכלית מובן למה אין חינוך כלכלי נכון במדינת ישראל

מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס" | המחדש | כל החדשות והעדכונים">

"זה בושה" > מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס" | המחדש | כל החדשות והעדכונים

חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

המחדש (hm-news.co.il)

מפתיע, חבר הכנסת חושף: "כל חיי הייתי במינוס"
חבר הכנסת מיכאל ביטון אומר כי חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע • ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון

בריאיון פתוח ומפתיע בערוץ הכנסת, חשף היום (חמישי) חבר הכנסת מיכאל ביטון מסיעת המחנה הממלכתי כי הוא מתמודד עם אתגרים פיננסיים לאורך רוב חייו הבוגרים. לדבריו, חרף תפקידיו הבכירים בעבר ובהווה, חשבון הבנק שלו נמצא במינוס באופן קבוע. למרות שכיהן בעבר כיו"ר ועדת הכלכלה וניהל את כלכלת המדינה, ביטון מודה כי בניהול הכלכלה האישית שלו קיימים קשיים. בדבריו הכנים הוא מביע חרטה על התנהלותו הפיננסית ומדגיש כי "אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

"כל החיים אני במינוס. כשהרווחתי 4 אלף שקל היה מינוס 4 אלף, כשהרווחתי 40 אלף היה מינוס 40. פה בכנסת הנטו זה מינוס עשרים", הצהיר ביטון בפתיחות לא אופיינית לנבחר ציבור. ביטון הוסיף כי רק לאחרונה, בעקבות תהליך תיאום מס שערך עבור השנים האחרונות, הצליח לצאת מהגירעון בחשבונו, אם כי עדיין אינו מרגיש יציב מבחינה פיננסית. "עכשיו עשיתי תיאום מס של כמה שנים, אז לראשונה אני לא במינוס – אבל אני עדיין בסכנת מינוס, וזאת לא גאווה. עדיף לנהל את הכסף באחריות", הסביר.

כאשר נשאל על הפער בין התדמית של חברי כנסת כמרוויחים גבוהים לבין המציאות שתיאר, השיב ביטון: "מרוויחים רק 20 אלף שקל נטו, אבל הרווחתי 20 אלף שקל כראש עיר. כמנהל השקעות ביהדות קנדה – הרווחתי יותר. זה משכורת שמלווה אותי לא בכנסת, ואני חי איתה בשלום. הבעיה היא שאני קצת נדיב ופזרן".

התייחסותו של ביטון להרגלי ההוצאה שלו מספקת הצצה נדירה לחייהם האישיים של נבחרי ציבור, שלעתים קרובות מתמודדים עם אותם אתגרים כלכליים כמו אזרחים מן השורה, חרף התפקידים הבכירים והמשכורות המכובדות.

בהמשך השיחה נשאל ביטון האם הבנקים פונים אליו באופן מיוחד בשל היותו חבר כנסת כאשר חשבונו נמצא ביתרת חובה. תשובתו הפתיעה את המראיין: "הבנקים אוהבים שאתה במינוס, אתה משלם ריביות ענק. הייתי יו"ר ועדת הכלכלה, דאגתי לכלכלת ישראל ולא לכלכלה של עצמי. זה לא גאווה, זה בושה, אדם צריך להשתדל לא להיות במינוס".

@שמואל כתב בחתונה בלי הלוואה - חישוב מקיף:

לבד מחשובי האינפלציה, צריך לחשב גם את עליות השכר

זה חלק מחישוב האינפלציה

להוסיף מקום רשמי לאנשים לפרסם את עצמם או עסקים שלהם

@טריידר כתב בחתונה בלי הלוואה - חישוב מקיף:

מהו גובה עלויות החתונה לבד עבור בן ?
מהו גובה עלויות החתונה לב עבור בת ?

נראה לי בין 120.000 ל 150.000 ש"ח

@טריידר כתב בחתונה בלי הלוואה - חישוב מקיף:

מהו גובה האינפלציה הכללית הממוצעת ?
מהו גובה האינפציה מחירי הדיור הממוצעת ?
מהו מיקום מגורים מקובל עבור זוג חרדי ממוצע ?
מהו סכום גובה החזר משכנתא שלוקחת זוג חרדי צעיר ?

זה משתנה ברמה שלדעתי אי אפשר לצפות את בכלל
אחד הסיבות שאנשים קונים דירות להשקעה כי הם רוצים להצמיד את ההשקעה למה שהם יצטרכו בהמשך

@סייעתא-דשמיא אם בהרכב של תשואות יש רק רבנים חסידיים
ובהרכב של גלאט הון יש רק לטאים
זה אומר משהו על הרוב
נראה לי שהרבה מהרבנים הלטאים שסומכים על תשואות אוחזים שלא ממש צריך הכשר

החילונים מנסים להבין
הם חושבים שאם הם יקראו לזה מחקר אז הם יבינו שיהיה להם לבריאות

עקרון הסיעתא דשמיא: איך למען השם אברכים
חרדים מצליחים לרכוש דירות?
נראה שאין ישראלי אחד שלא שאל את עצמו איך אברכים חרדים חסרי עבודה
מצליחים לרכוש דירות, כאשר צעירים חילונים שעובדים סביב השעון רחוקים מכך
• מחקר חדש מציע תשובה יוצאת דופן. הכירו את העיקרון הכלכלי של סייעתא הַַדשמיא

אלוהים, איך הם עושים את זה? לנוכח מחירי הדירות הגואים, כמעט ואין ישראלי שלא
תופס את הראש בשאלה - איך זה שאברכים חרדים, החיים לרוב על סף קו העוני,
מצליחים לרכוש דירות למשפחות עם עשרה ילדים ויותר.
מחקר חדש, שנכתב על ידי ד"ר אליעזר היון, חוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות,
מרצה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ואהוד פראוור, ראש צוות חברה
ואוכלוסיות במכון ירושלים למחקרי מדיניות, לשעבר נציב שירות המדינה בפועל,
של קרן ברל כצנלסון, מגלה את הסוד: אמונה ב"סייעתא דשמייא"
ופורסם בכתב העת "תלם"
עזרה משמיים - שמחליפה את היועץ הכלכלי, ואולי גם את הבנק.
לפי המחקר, אברכים חרדים לוקחים הלוואות ענק בלי חשבון, בבחינת "יהיה בסדר,
השם יעזור". והנה האירוניה: לטענתם, זה אכן עובד. אז לפני שאתם רצים לבנק, אולי
תנסו להתפלל קצת? אה רגע, בעצם תקראו את התחקיר קודם.
"הרב אמר - ה' עוזר לכולם, הוא יעזור גם לך"
שקלים לחודש גג. עכשיו הבת
2
, "יש לי אח שהוא אברך. כל ההכנסה שלו היא 100
שלו התארסה, והוא התחייב ל־ 400 אלף שקלים כהשתתפות ברכישת דירה עבור הזוג
הצעיר - כמו שמקובל אצלנו. אמרתי לו, 'תגיד לי אתה בסדר? איך התחייבת על
400 ?' הוא אמר לי, 'הלכתי ל___ אחד הפוסקים הגדולים במגזר החרדי והוא אמר לי, ()
400 אלף אפשר להתחייב'. הוא שאל את הרב, 'אבל מאיפה?', הרב אמר - 'ה' עוזר '
לכולם, הוא יעזור גם לך'".
בסיפור הקטן הזה מתגלמות כמה עובדות חברתיות שאולי לא מוכרות דיין לקורא
הלא־חרדי. ראשית, מצבם הסוציו־אקונומי של משקי הבית במגזר החרדי קשה
במיוחד; שנית, ההורים החרדים נוהגים להשתתף בסכומי עתק ברכישת דירה עבור
ילדיהם המבקשים להינשא, ובעיקר עבור בנותיהם. איך שתי העובדות האלה
מתיישבות אחת עם השנייה? על פניו זו סתירה. לכל הפחות, מדובר בחידה: כיצד
אחוזים מהחרדים חיים מתחת לקו
חברה הסובלת מתחולת עוני גבוהה במיוחד - 39.5
העוני, פי שלושה וחצי מאשר יהודים שאינם חרדים - מחזיקה בשיעור גבוה במיוחד
של בעלות על דירות - 70 אחוזים, לעומת כ־ 63 אחוזים בקרב יהודים שאינם חרדים?
החידה הזאת הובילה למחקר שערך ד"ר אליעזר היון בשיתוף עם שותפו אהוד פראוור,
במסגרת מכון ירושלים לחקר מדיניות. כבר בשלב איסוף הנתונים בלט השימוש שעשו
המרואיינים החרדים במונחים כמו "פרנסה משמיים" ו"הקדוש ברוך הוא עוזר ושולח"
כדי להסביר את התנהלותם הכלכלית נוכח הפערים הגבוהים בין ההוצאות להכנסות.
אחרים התייחסו ל"נס שמיימי" או "סיוע אלוקי" שסייעו לרכוש דירות לילדים.
מאיר, אברך ואב לתשעה כל השמות במאמר בדויים לצורך הגנה על פרטיות )
המרואיינים , הסביר כי אברכים - גברים נשואים שעיקר עיסוקם הוא לימוד בישיבה - (
זוכים ל"סייעתא דשמיא", סיוע מהשמיים, הניתן להם בזכות מחויבותם בעולם התורה.
הנה עוד סיפור שימחיש זאת, מתוך המחקר: "היה אברך בכולל, ששידך את הבן שלו
אלף שקל, והחליטו שילכו לרב
עם בת של עורך דין. היה להם ויכוח על תוספת של 100
שיחליט. היו בטוחים שהרב יגיד שהעורך דין ישלם, שהרי הצד השני הוא רק אברך
כולל, מאיפה יש לו כסף? אבל הרב אמר שהאברך ישלם את ה־ 100 אלף. למה? הרב
הסביר: 'האברך חי על נסים, אצלו קל יותר לקב"ה לדאוג לעוד 100 אלף שקל. אצל
העורך דין, צריך נס גדול יותר'".
הנס - מעורבות אלוהית המגדילה את יכולתו הכלכלית של המאמין בצורה שאינה
צפויה ולעתים אף בלתי הגיונית - הוא אפוא עיקרון מוחשי במערכת השיקולים
הכלכלית של האדם החרדי, שעה שהוא עומד בפני החלטה כלכלית כבדת משקל.
יתרה מכך, גם הסביבה העוטפת אותו ומייעצת לו, סומכת על אותו נס ורואה בו מרכיב
כלכלי ממשי.
אבל, יש בכל זאת בעיה: המרואיינים לא היו מסוגלים לנסח את הנס כשיטה כלכלית,
כתהליך, לכמת אותו לשקלים או "להפוך אותו לטבלת אקסל". רוב המרואיינים חזרו
שוב ושוב על הטיעון שאין ביכולתם לפרט את מהלך הנס, או להקיש ממנו למשקי בית
נוספים. באופן מרתק, בעמדה דומה החזיקו גם מומחים חרדים לכלכלה ובהם רבנים
ומנהלי גמ"חים גמילות חסדים - גופים פיננסיים המעמידים לבני הקהילה הלוואות ()
גבוהות ללא ריבית.
"אי אפשר לענות על השאלה איך הציבור החרדי מתנהל", אמר לחוקרים הרב אריה
ליבוביץ, מנכ"ל גמ"ח גדול ויועץ כלכלי מבוקש שליווה את המחקר, "לכל אחד יש את
הסיפור האישי שלו כיצד הקדוש ברוך הוא עזר לו. תשאל אותו: 'מה הסוד?', הוא יכול
לספר לך, אבל זו לא דוגמה כי הוא יאמר שהיה לו משהו מאוד אישי, שאינו משקף מה
שקרה למשק בית אחר. אתה שואל את השני, ומקבל אותה תשובה. אתה מגלה שלכל
אחד יש דרך שהיא איננה מודל שניתן להעתיק לשום מקרה אחר. לכל משפחה יש
איזשהו נס משלה, וככל שרמת ביטחונו של האדם באלוהים גבוהה יותר, כך הנסים
פעילים יותר. "אני יכול לספר לך את הסיפורים האישיים שלי - אבל זה לא יעזור לך.
הסיפורים האלו לא מהווים מודל למחקר".
בשלב הבא, החוקרים ביקשו לבדוק כיצד מופיע הנס בעולם המעשה והופך ל"שורה
בבנק" בפועל, הכנסה המאפשרת לאב המשפחה לרכוש דירה לבנותיו ולבניו.
ארבע קטגוריות של נס
החוקרים בחרו עבור המחקר בגישה איכותנית, המבוססת על ראיונות עומק עם
הנחקרים ומתארת על בסיסם את תפיסת העולם שלהם, ולא בגישה
סטטיסטית־כמותית. מדוע? תוך הבנה שלסיפור האישי ולתפיסת הנס הפרטית,
שאיננה ניתנת לביטוי סטטיסטי, יש מקום מרכזי בהתרחשותה של כלכלת המשפחה.
מהם גברים ולצדם חמש נשים. הציטוטים המופיעים
2
בסך הכל ראיינו כ־ 30 איש, 5
במחקר, לקוחים מאותם ראיונות.
מדוע נבחרו להתראיין יותר גברים? נשים חרדיות, התברר לחוקרים, נוטות פחות
להתראיין בנושאים הנחשבים לפרטיים, כמו חשיפת חשבון הבנק. מה גם שממילא
במרבית משקי הבית ניהול הכספים מתבצע על ידי אב המשפחה ובחלק מהמקרים )
האישה אף אינה מעורבת כלל . זאת, אף על פי שבחברה החרדית נשים משתכרות (
יותר מבני זוגן ונחשבות ברוב המקרים כמפרנסות העיקריות של משק הבית. התופעה
הזאת עומדת בסתירה למחקר הקלאסי, שמצא קשר בין מידת ההכנסה של כל אחד
משני בני הזוג לחלקו בקבלת ההחלטות הכלכליות בבית.
היא "מענק בלתי צפוי
הראשונה שבהן
מהממצאים גזרנו ארבע מחלקות של נסים.
ממקור פורמלי". זהו סכום כסף, לרוב משמעותי, שהגיע למשפחה מגוף רשמי, מפוקח
ומוכר כמו למשל מענק לעובד, מענק לסטודנט, החזרי מס ממדינה זרה, או גבייה של
גוף מוסדי שבוצעה בטעות והוחזרה. העובדה שסוג זה של "נסים" שב וחוזר בסיפורי
המרואיינים עשויה להצביע על היעדרו של ידע מספיק בקרב חרדים לגבי הזכויות
המגיעות להם.
סיפורה של רינה, חסידת ברסלב ואם לעשרה ילדים, מדגים זאת: "היתה לנו דירה
קטנה ובעלי רצה לעבור לדירה גדולה יותר. זה היה החלום שלו. הוא ידע שיהיו לנו
הרבה ילדים ודירה גדולה היתה חשובה לו. פנינו לאדמו"ר כדי לשאול האם כדאי לנו
לעשות את זה. בכל זאת, זה לא פשוט. הוא אמר משפט אחד בלבד: תקנו, ועוד יישאר
שקל לדולר.
לכם עודף. זהו. באותו זמן היו מוכרים בדולרים, וקיבלנו לפי ערך של 4.9
שמנו את הכסף בצד, וחיפשנו כמה חודשים דירה, עד שמצאנו דירת חמישה חדרים
בביתר עילית. בינתיים הדולר ירד ל־ 3.8 שקל, ירידה מטורפת. נשארנו עם למעלה
מ־ 100 אלף שקל עודף. הנה, בבקשה, תגידו לי, לאיזו שורת אקסל אתם מכניסים את
זה, אני רוצה לשמוע".
הגדירו החוקרים "עבודה לא צפויה במקום פורמלי" -
את קטגוריית הנס השנייה
עבודה מזדמנת מדווחת וחוקית שאינה חלק מהמשרה הקבועה, או הכנסה לא צפויה
ממקום העבודה שחורגת מהשכר החודשי הקבוע. בין המקרים האלה, המרואיינים
ציינו למשל עבודות גרפיקה ומחשוב לא צפויות, מילוי מקום בבית הספר ועבודה
כמזכיר קלפי בבחירות, או לחלופין קרן השתלמות שהשתחררה לפתע ותוספת שכר
חד־פעמית. מרבית המרואיינים לא זכרו את ההכנסות האלה כשהתבקשו למנות את
כלל מקורות ההכנסה שלהם, ונזכרו בהן רק כאשר ביקשנו מהם להתאמץ ולהיזכר
כיצד בכל זאת גישרו על הפער הכלכלי בין ההכנסות להוצאות.
, אב לשבעה ילדים: "יש לאשתי חברה שמתקשה
כך לדוגמה סיפר מיכאל, בן ה־ 34
בגידול הילדים ואנחנו עוזרים לה. הילדים שלה נמצאים אצלנו כמעט כל יום אחריהצהריים. אותה אישה זכאית לעזרה מהרווחה, ויום אחד הם פנו אלינו ואמרו שהיא
זכאית ל'משפחה תומכת', משהו כזה, ושהיא הציעה אותנו. אז קיבלנו סכום יפה,
2,500 שקל למשך שישה־שבעה חודשים, משהו כמו 15 אלף בשנה".
היא "מתנה לא צפויה מקרובים, או פילנתרופיה", כלומר סיוע

קטגוריית הנס השלישית
בתוך המשפחה הקרובה והרחוקה או תרומה שבה התורם אינו מכיר את מקבל
התרומה. קטגוריה זו כוללת גם סיוע מהקהילה, כמו למשל מלגות לחג, הענקת ארגזי
עוף ובשר מטעם הכולל או בית הכנסת, תלושי קנייה בסך אלפי שקלים ותווי קנייה
בהנחות גבוהות. מרכיב הסיוע הזה משקף את יחסי הקירבה, הקהילתי ת וּ
והמשפחתיות המאפיינים את החברה החרדית, המובילים לגילויים רבים של אחריות
הדדית.
ילדים. מדי חודש בחודשו נרשם הפרש
ראו למשל את עובדיה, אברך בן 53 ואב ל־ 12
גבוה בין ההוצאות של משק הבית שלו לבין ההכנסות. לפני כשמונה שנים, כשחיתן את
בתו, הוא אף התחייב בעת "סגירת השידוך" להשתתף ברכישת הדירה של הזוג הצעיר
בכ־ 500 אלף שקלים. החוב העצום הזה טרם שולם, וכאשר עובדיה נשאל כיצד
יתמודד, הוא עונה:
"יש לי עוד הכנסה מפעם לפעם. יש לי דודה שהייתי מטפל בה, והיא השאירה ירושה.
בשנה. אני מחכה שהם
אין בזה הרבה כרגע, נגיד 500 שקל בחודש, אז זה 6,000
ימכרו את הדירה שלה, שנמצאת במגדל יוקרתי בעיר. בצוואה הדודה כתבה במפורששעובדיה יקבל 19 אחוזים בדיוק מערך הדירה. אם מחשבים את ערך הדירה, אני אמור
לקבל בסביבות 350 אלף שקל. אז יהיה לי ממה לשלם לבת שלי. בינתיים גלגלתי
וגלגלתי את החובות".
היא כנראה הרגישה ביותר: עבודה לא פורמלית,
הקטגוריה הרביעית ואחרונה
"בשחור". היא כוללת הכנסה מעבודה מזדמנת שאינה העבודה הפורמלית של
המרואיין, והיא אפיינה בעיקר את המרואיינים הגברים. אלו ציינו למשל עבודת
"מומחה" שאינה חלק ממשלח היד הקבוע: פיקוח בנייה, עבודות שיפוצים, הרצאות,
מחקרים תורניים, תיווך נדל"ן, השקעות במניות, דמי שידוך, עריכת ספרים תורנייםועוד. בשונה אולי מההנחה הרווחת, חלק של העבודה בשחור מתוך כלל ההכנסות הּ
של משקי הבית החרדיים אינו גדול.
המקרה של דוד, רב ישיבה, ואשתו שרה, מנהלת חינוכית, ממחיש זאת: "זה ממש
נסים. דוד בעלי, זה מצחיק לומר, הוא רב ומלמד בישיבה, אבל הוא גם מתעסק בבנייה.
רשמית הוא לא מתעסק בבנייה, הוא לומד כל היום, אבל הוא מבין בבנייה. כשאח שלו
בנה, אז הוא פיקח על הבנייה. במקום לשלם למפקח בנייה, האח שילם לו. והוא מלווה
את המשפחה: המון בני דודים, כשהם נכנסים לבנייה, הוא עובר על החוזה והכל, ומדי
פעם יש הזדמנויות של בנייה וזה מכניס הרבה. בגלל שהוא מתעסק בפרויקטים, הוא
מכיר הרבה ספקים אז אנשים שואלים אותו, והוא מקבל אחוזים בתור מתווך".
רכישת דירות - משימת חיים
אם כן, דיווחים על נסים - יש. כעת החוקרים בדקו מה החרדים עושים עמם. בקרב
המרואיינים במחקר עמד גובה ההשתתפות של הורים ברכישת דירה לבנותיהם על
אלף שקלים. למשפחה
1
כ־ 250 עד 400 אלף שקלים, ולבניהם על כ־ 100 עד 50
חרדית יש בממוצע 6.4 ילדים, והמשמעות היא התחייבות שנעה בין מיליון ל־ 1.6 מיליון
שקל.
סכומים אלה גבוהים גם עבור ישראלים שאינם חרדים, קל וחומר עבור חרדים,
שמצבם הכלכלי באופן ממוצע הרבה פחות טוב. על פי סקר ההכנסות של הלשכה
1
המרכזית לסטטיסטיקה מ־ 2021 , משפחה חרדית מכניסה מעבודה רק כ־ 0,000
שקל ברוטו בממוצע, לעומת 16 אלף בקרב יהודים שאינם חרדים. בסיוע קצבאות
שקל בחודש בממוצע, הגיעה משפחה חרדית

, ותמיכות אחרות בגובה של כ־ 4000
להכנסה ברוטו ממוצעת של כ־ 15 אלף שקל. זאת לעומת הכנסה כוללת של כ־ 22 אלף
() שקל למשפחה לא חרדית כולל תשואה על הון וקצבאות שבה יש בממוצע 2.3
ילדים.
מעבר לצורך לכלכל יותר משישה ילדים בממוצע, ההורים החרדים אמורים להשתמש
בסכום הזה גם כדי להחזיר את המשכנתה שלהם. החרדים נוטים לקחת משכנתאות
ארוכות יותר, שאמנם מפחיתות את גובה ההחזר החודשי אך מעלות את ההחזר
שקל
3
, הכולל. ב־ 2022 , החזר המשכנתה החודשי במגזר החרדי עמד על 800
בממוצע, לעומת 5,100 במגזר הכללי.
התשובה הרווחת של המרואיינים לשאלה מדוע הם ממהרים לקחת על עצמם
התחייבויות בסכומים כה גבוהים עבור רכישת דירות לילדיהם, היא שלפי התפיסה
החברתית הבסיסית בחברה החרדית, על הגבר להשקיע את חייו בלימוד התורה ולכן
יש לסייע לו ל נות את משאביו המנטליים למטרה זאת. הסבר נוסף נעוץ בתפיסתה פָָ
השמרנית הבסיסית של החברה החרדית ולפיה המחויבות העליונה של אדם היא לדאוג
לבית, לקנו המשפחתי. הסברים אחרים ציינו את הכדאיות הכלכלית של הרכישה בשל
מחירי השכירות הגבוהים ואת הרצון של הורים לתרום לקשר עם ילדיהם באמצעות
התמיכה המשמעותית. אך נראה שמעל הכל מרחפת תחושת החובה העזה המוטלת
על ההורים להשיא את ילדיהם, ובעיקר את בנותיהם, וההבנה שהדבר לא יתאפשר
אלמלא תהיה השתתפות משמעותית מצדם ברכישת דירה. החתונה, בפשטות, תלויה
בכך.
המחויבות לתמיכה כה גדולה מובילה לשאלה שעמה פתחנו: כיצד ההורים במשפחות
מרובות ילדים מסוגלים לעמוד בה. במחקר מצאנו שני דפוסי פעולה של משפחות
חרדיות.
הראשון הוא חשיבה כלכלית ארוכת טווח. ההורים מקפידים לא לרכוש רכב חדש, לא
לצאת לחופשות יוקרתיות ולחיות בחוכמה ובצניעות. בנוסף, ניכרת הצטרפות כבר
בגילאים מוקדמים - תמורת דמי מנוי חודשיים - לאחת מתוכניות הגמ"ח המרכזיות,
המבטיחות את הזכות ללוות בעתיד מאות אלפי שקלים ללא ריבית.
בחברה החרדית פועלים מספר גמ"חים גדולים כאלה, בעלי מחזור כספי של מיליארדי
שקלים בשנה. שניים מהבולטים שבהם, "הגמ"ח המרכזי" ו"גמ"ח יד שמשון", מפעילים
תוכניות מיוחדות למימון נישואי הילדים שבמסגרתן ההורים תורמים מדי חודש מספר
שקלים. מספר התשלומים הפעימות נע ()
יחידות תרומה, כשעלות כל יחידה היא 40
8.5 עד 17 שנים , כך שסך התרומה נע בין 4,000 ל־ 8,000 שקלים בין 100 ל־ 200
ליחידה. כאשר הילד מגיע לגיל הנישואין, הוריו זכאים להלוואה של 40 אלף שקלים לכל
יחידה, ועד 240 אלף שקלים לכל ילד. את ההלוואה ניתן להחזיר ב־ 50 או אף 100
תשלומים שווים ללא ריבית. בנוסף, חלק מהתרומה מוחזר לזוג הצעיר כמענק
כ־ 2,500 שקלים ליחידה . ()

"הגמ"ח המרכזי", שפועל זה 19 שנים, הלווה עד כה 2.5 מיליארד שקלים, כאשר 40
אלף ראשי בתי אב מנויים לתוכנית ההורים שלו. "גמ"ח יד שמשון" מדווח על מחזור
של מאות מיליוני שקלים מדי שנה, כשהוא מסייע לאלפי בתי אב במודיעין עילית.
הגמ"ח אינו תורם את כספיו, אך הלווים נהנים מזמינות מיידית של ההלוואה, מהחזרים
ללא ריבית ומפריסת תשלומים נוחה. לפי דיווחי הגמ"חים, שיעור ההחזר הוא כמעט
100 אחוזים, ואין הלוואות אבודות. השימוש המוגבר בגמ"חים משקף את התכנון ארוך
הטווח המאפיין את משקי הבית החרדיים בישראל.
אסטרטגיה נוספת היא רכישת דירה להשקעה בערים בפריפריה כמו אשקלון, קרית
גת, נהריה, טבריה, או קרית ביאליק. אברכים לא מעטים רוכשים דירה שנייה מעבר
לדירת המגורים שלהם, ונוטלים עבורה משכנתא נוספת בשלב מוקדם של חיי הנישואין

• במקביל למשכנתא שלהם על הדירה הראשונה, לרוב לקראת סוף תקופת התשלום
• ומחזירים אותה בעזרת דמי השכירות על אותן דירות. אברכים בעלי תושייה מצליחים
  לחייו שחי
  3
  לרכוש אף יותר משתי דירות, וגם שמענו על ראש כולל בשנות ה־ 0
  בסגפנות ואין בבעלותו אפילו רכב, אך מחזיק בארבע דירות בפריפריה.
  את דפוס הפעולה השני כינו החוקרים "לחיות תחת זמזום הנטל הכלכלי", כלומר
  היעזרות בהלוואות ענק של עשרות ומאות אלפי שקלים - לעתים באמצעות משכנתא
  מכירת דירה כנגד דירת ההורים ולעתים בהלוואה גדולה מאחד הגמ"חים הגדולים. פרקטיקה נוספת
  היא שהזוג צעיר נוטל משכנתא גדולה וההורים משלמים עבורו את ההחזרים. כפי
  שעלה מן הראיונות, סכומים אלה הופכים עבור ההורים לסעיף הוצאות חודשי קבוע,
  שקל בחודש,
  המגיע לאלפי שקלים בחודש. הממוצע בקרב המרואיינים היה כ־ 4,000
  עבור כל הילדים ביחד. איך משלמים זאת? "עובדים בזה".
  כך אמר יששכר: "כשאומרים 'הקדוש ברוך הוא עוזר', לא יורדת יד מהשמיים ונותנת
  לך כסף. הכוונה היא שאני לוקח על עצמי חובות ומוכן להתמודד עם זה. אני נכנס
  במודעות לחיים של חובות. וכאן הקדוש ברוך הוא עוזר להתמודד עם החובות. לפני
  שחיתנתי ילדים לא ידעתי מה זה גמ"חים. היום אני בתוך זה".
  אב משפחה עשוי "לגלגל גמ"חים", דהיינו לגלגל חובות. הוא מגלה בסוף החודש שהוא
  אלף
  4
  עומד על יתרת חוב של 20 אלף שקלים לגמ"ח אחד, ואז לווה מגמ"ח שני 0
  שקלים כדי להיות מכוסה לחודשיים קדימה מול הגמ"ח הראשון. ומה יקרה בחודש
  הבא? הוא עשוי לקחת הלוואה מגמ"ח שלישי. זאת התנהלות יום־יומית, או לכל
  הפחות חודשית, מול יתרת החוב.
  ברוך השם, מסתדרים
  בניגוד לתוכניות ארוכות הטווח שמשקי בית חרדיים רבים מקפידים לטוות עבור
  רכישת דירות לילדיהם, ההתנהלות הכלכלית היום־יומית מאופיינת בעיקרה בהיעדר
  תכנון. מדובר במשפחות עניות שמנסות להסתדר תחת אילוצים כלכליים קשים,
  ולהשקיע במשפחתם במציאות של חוסר. תוך כדי ההתגלגלות הכלכלית הזאת, בני
  הזוג עשויים לגלות שהזדמנו להם הכנסות בלתי צפויות, המכסות "בדיוק בזמן" את
  יתרת החוב של אותו החודש. המרואיינים מייחסים זאת לנס - לסיועו של הקדוש ברוך
  הוא - המאפשר את הצלחתה של ההתנהלות.
  יועץ בכיר בארגון מסילה לכלכלה נכונה, המלווה משפחות חרדיות שנקלעו לקשיים
  כלכליים, שפך אור על התופעה. "משק בית עובד בציבור הכללי נוטה לנהל חשבון
  מסודר מתוך שאיפה שההכנסות יהיו גבוהות מההוצאות. בציבור החרדי, לעומת זאת,
  יש חשיבות ש'הבית יזרום', שגידול הילדים 'יזרום בנחת'. להורים חשוב שהילדים יקבלו
  את המגיע להם, ולא אכפת להם כמה זה עלול להשפיע על המינוס". הם גם לא
  לוקחים בחשבון, מוסיף היועץ, אפשרות של אסון כלכלי אישי שעלול להתרחש במורד
  הדרך.
  הטענה הזאת מתיישבת עם עדויות המרואיינים. עולה מהן כי הם חשים שעל אף
  הקשיים, למשק הבית החרדי יש חוסן כלכלי. הם מניחים שמשק הבית החרדי יצליח
  לייצר הכנסות בלתי צפויות לאורך המחזור השנתי, שיאפשרו לו לשרוד גם אם
  ההוצאות יגדלו וגם אם קצבאות ותמיכות ממשלתיות יקוצצו. זאת מהות ההסתמכות
  על הנס.
  על פי אותו יועץ, יש לכך השלכות גם ברמה הלאומית. לטענתו, ההתנהלות החרדית

של "כאן ועכשיו" מתוך אמונה "שיהיה בסדר מהשמיים", חזקה יותר מכל כלי מדיניות
ממשלתי. כך שגם אם המדינה תנסה ליזום שינוי בחברה החרדית באמצעות קיצוץ
בקצבאות, למשל, הדבר יסתיים כנראה בכישלון. "הרבה חוקרים ופוליטיקאים חשבו
שאם תוריד לחרדים את הקצבאות, הם יעשו פחות ילדים. זו בורות, וזה שטויות", אמר.
"הם ימשיכו להוליד ילדים בדיוק אותו דבר, וידאגו להם כלכלית. הם ימצאו קצבאות
ממקורות אחרים, ישיגו קצבאות נכות מהביטוח הלאומי, יעבדו בשחור. בסוף הם
יסתדרו, הם יודעים לדאוג לילדים שלהם כיוון שזה חשוב להם".
מסייעת לכך מאוד ההישענות על המרקם הקהילתי. במקרים קודמים שבהם קוצצו
, נרשמה התגייסות משמעותית של
2
קצבאות הממשלה לאברכים, כמו למשל ב־ 003
ראשי המוסדות, והם הצליחו לכסות על החור הכספי שנוצר. בנוסף, מומחים לייעוץ
כלכלי במגזר החרדי ששוחחנו עמם הצביעו על חוסנם של המוסדות החברתיים
החרדיים, שמסייעים למשפחות באמצעות גמ"חים, חלוקת מזון בחגים ומנגנון מאסיבי
של כרטיסי הנחה המוניים.
ההתמודדות עם הקשיים וחיי העוני מובילים להתנהגויות כלכליות יום־יומיות הייחודיות
למשקי הבית החרדיים. מנהל אחד הגמ"חים הדגים זאת כשפתח את תיבת הדואר,
שלף ממנה מקומון חרדי, פתח את העלון בעמוד אקראי והציג פרסומת של רשת
קמעונאית חרדית. הוא ביקש שנקרא את האותיות הקטנות מתחת למודעה: "אצלנו
מכבדים כרטיסי כארד שופ; שפע כארד; היימיש כארד; מזון מחיה; עיון הפרשה;
אידיש כארד; אש"ל ירושלים; חסדי יעקב ע"ר; מוסדות קבר רחל; תווי מזון משרד
הפנים". המערך הרחב הזה של כרטיסי הנחה עלומים הוא מסממניה המובהקים של
ההתנהלות החרדית העכשווית.
בנוסף לכך, מתבצעות חלוקות לחם גדולות אחת לשבועיים בריכוזים החרדיים,
כשהמונים עומדים בתור ומקבלים כיכרות של לחם טרי. גם חלב מחולק באמצעות
"כרטיסי מחייה" וסלטים שנותרו משמחות. בימי חופשת בני הישיבות, בין הזמנים,
שקלים בלבד לכל בני
מוצגות על לוחות המודעות הצעות למנות צהריים בשריות ב־ 13
המשפחה. אין פירוש הדבר שכל משפחה חרדית מתקיימת על חלוקות חסד אלו, אך
הפופולרי ת שלהן מלמדת שהן עונות על צורך יום־יומי. וּ
ככלל, משקי הבית החרדיים מתמודדים עם רמת ההכנסות הנמוכה באמצעות צמצום
הצריכה, כפי שהציגה במחקריה החוקרת ניצה קסיר. הקושי המעשי מקבל רוח גבית
רעיונית באמצעות הנורמות החברתיות המבכרות רוחניות על פני חומריות. תרבות
הצריכה המערבית של "חוויית קנייה לשם הקנייה" וצריכת מוצרי מותרות, לא חדרה
באופן משמעותי לחברה החרדית.
כך למשל, רוב המרואיינים תיארו הרגלי צריכה המבוססים על התארגנויות שכונתיות,
על מכירות שכונתיות של בשר ועוף, ועל רשתות חרדיות זולות, שביניהן בלטה קרן
משנת יוסף. וכך, ההתנהלות החסכנית והסגפנית, המגובה בסיוע מהשמיים בעניינים
כלכליים שוטפים ובסיוע הקהילתי החזק, מובילים יחדיו לתחושת חוסן כלכלי
של משק הבית החרדי הבודד, ולה יש בתורה השפעה מהותית על (
(הכלכלה החרדית בכללה. כשם שמשק הבית החרדי מצליח לייצר הכנסות בלתי
צפויות המאפשרות לו להתנהל גם כאשר ההוצאות גדלות, כך גם בעת שיש קיצוץ
בקצבאות ובתמיכות ממשלתיות, למשק הבית החרדי יש יכולת לפצות על כך, לפחותבטווח הקצר, בעיקר על ידי המוסדות הקהילתיים, המסייעים הן באמצעות גמ"חים והן
באמצעות מנגנוני הנחה גדולים.

@שמואל כתב בהשקעה בנדל"ן בעת הזו, נכון או לא?:

מנכ"ל רמ"י: "אם הייתי צריך לקנות דירה היום - הייתי מחכה שהמחירים ירדו"

מה רצית שהוא יגיד שהמחירים יעלו?

@טריידר זה דבר שקורה שנפרצים חשבונות?

קישורים לוובינר 15 דק׳ על בלאנק (1).pdf

@סייעתא-דשמיא
אם יש חברות שמשקיעות דרך אופציות
וצורת המסחר שהם קונות אופציות שיהיה להם ביטחון מול המשקיעים
הם צריכים שתמיד יהיה מי שימכור להם
יכול להיות מצב שאדם יכניס מיליון שקל לקרן ולחברה לא יהיה מי שימכור לה אופציה כדי לבטח אותה
(אני מקווה שאני בכיוון של להבין )

האם מותר להשקיע כספי 'מעשר כספים' בשוק ההון, לצורך חתונות ילדים?
מדקה 13:35 עד דקה 30

Kol Halashon

(www2.kolhalashon.com)

@הקול-השפוי
יש מקומות כמו עכו חריש עפולה אופקים ואולי עוד מקומות שהמחיר למשתכן עזר להתחרדות של מהמקום אז לא בטוח שיש חצי כוס מלאה

@סייעתא-דשמיא כתב בהיציבות של 'קרן מחקה':

חוזה עתידי הוא לא שטר חוב ערטילאי אלא חוזה על נכס הבסיס, ונכס הבסיס - המדד - נקוב בדולרים.

תגובה

אכפת לך להרחיב קצת יותר
זה ממש מעניין מה שאתה כותב אבל אני לא מבין איך יש ביטחון שגם אם כל העולם יבחר לשים את הכסף שלו בעוקב מדד יהיה מישהו כנגד?
תודה רבה על ההסברים המורכבים

@משקיע-חכם כתב בסכום הפקדה חודשי נמוך, וסכום נדרש גבוה, האם השקעה בשוק ההון כדאית?:

בחישוב תשואה ממוצעת בשוק ההון, אחרי ניכוי דמי ניהול ומס רווח הון, בעוד 16 שנה יהיה בידי 137,000 ש"ח, אני אדרש ל-190,000 נוספים, האפשרות היחידה שתעמוד לי לכאורה היא הלוואה בנקאית עם ריבית של 4-5%, כך שהעלות שלה (בפריסה ל-10 שנים) תהיה כ-50,000 שקל

ב16 שנה האחרונות היה קצת יותר

מייד אחרי החתונה בעוד 16 שנה יהיה לך 3200 ש"ח
לא כדאי לאזן קצת?

@רחל-עומסי כתב במשכת? ניידת? אולי עשית טעות?:

תשלום מס מיותר – בקופת גמל להשקעה היא תחויב במס רווחי הון של 25%, בעוד שבקרן ההשתלמות הכסף היה פטור ממס.

אבל הרווחים נמוכים מאוד..
לזוג שיש לו עוד עשר שנים עד לחתונות הילדים לא תמליצו לו למשוך את הכסף ולהכניס לקופת גמל?