דברים נפלאים מאת רבנו ירוחם ממיר זצ"ל אודות מעלת היזמות (דעת תורה פר' ויקהל-פקודי, חלק הביאורים):
'ויבאו כל איש אשר נשאו לבו' (שמות ל"ה כ"א), וברמב"ן (שם) {וז"ל} 'וטעם אשר נשאו 'לבו' לקרבה אל המלאכה, כי לא היה בהם שלמד את המלאכות האלה ממלמד או מי שאימן בהן ידיו כלל, אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן, ויגבה לבו בדרכי ה' לבא לפני משה לאמר לו אני אעשה כל אשר אדוני דובר'.
אם תסתכל באדירי עולם, כל העשירים הגדולים, הנה רובם ככולם באו לשיא עלייתם כי אם רק הודות ליוזמתם הכבירה, איש חסר יוזמה לא יתכן לו בשום אופן לעלות אל על. סימן מובהקק הוא באדם, איש בעל יוזמה, בחון ומודע כי הוא ממין חומר הגדולים הוא, והמפעילים לעלות, אל ראש ההר יגיעו. ואם אינו בעל יוזמה, כי אז תבחן ודאי כי הוא ממין השפלים והננסים הוא, ואשר במצב זה כבר כן ישאר בלתי ספק.
התורה מציינת האנשים המצליחים במלאכת הקודש, מלאכת המשכן, מלאכה גדולה ורמה רוכבת שחקים - הם הבאים בנשיאות לב, בעלי יוזמה בטבעם, טרם אף למדו מכל מלמד, ולא אומן אמר להם כלל, אלא מגביהים לבם בדרכי ה' ואומרים אני אעשה כל אשר אדוני דובר, הם הם המצליחים בעבודה, והם המברכים על המוגמר...
וזכר לדברינו נביא מאמר חז"ל בענין 'ויסתר משה פניו' (שמות ג' ו'), אמרו במדרש 'ויסתר משה פניו, רבי יהושע בן קרחה ורבי הושעיא, אחד מהן אומר לא יפה עשה משה כשהסתיר פניו, שאילולא לא הסתיר פניו גלה לו הקב"ה מה למעלה מה למטה מה שהיה ומה שעתיד להיות, ובסוף בקש לראות שנאמר 'הראני נא את כבודך' (שמות ל"ג י"ח), אמר הקב"ה למשה אני באתי להראות לך והסתרת פניך, עכישו אני אומר לך כי לא יראני האדם וחי, כשבקשתי לא בקשת' (שמות רבה ג' א')'.
מבהיל מאוד הענין לקבל עונש כזה. ובשביל מה - 'כשבקשתי לא בקשת'. לולא חז"ל אמרו זאת לא היינו יכולים לדמות דבר כזה, הלא המקרא אומר כי היה זה מחמת כי ירא מהביט אל האלקים, ושם במדרש הלא נאמר כי גם קיבל שכר על זה, אבל חז"ל ברוח קדשם מצאו גם איזה חסרון כל דהו ביוזמה שלו, וראה מה אבד על זה.
מה גדולה ההתעוררות מזה להתבונן עד כמה שהכל תלוי במדת יוזמתו של האדם, וכי זה כל האדם.
עכ"ל.
